כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

אחרי הסערה

פרק 1

תוכן עניינים 1. אחרי הסערה2. אחרי הסערה

זה כבר לילה חמישי שאני מבלה בהתגלגלות אין סופית במיטה, איגולי זיעה מעטרים את תווי פניי. אני מנסה להתרכז במשימה שהצבתי לעצמי, להעביר לילה שלם של שינה רציפה אבל נראה לי שהבנתי שגם היום זה ממש לא הולך לעבוד. אני קמה מהמיטה ניגשת לעבר חדר המקלחת, בוהה בפני איך הפוני שלי דבוק למצח שלי. אני מסובבת את ידית הברז מאזינה לצלילי המים הזורמים בזמן שידי נשענות על הכיור.

בראש שלי מתחילות לרוץ כל מיני מחשבות, לגבי איך מצאתי את עצמי בלוף הדפוק הזה של לילות ללא שינה.
אני שולחת את ידיי לכיוון זרם המים, שוטפת את הזיעה הקרה מפניי. כמעט ומנסה לשטוף את כל השיגעונות מעליי. סוגרת את עיניי מנסה לחשוב שאני לא תקועה בדירה המסריחה הזאת, בעיר הדפוקה הזאת. כל כך בודדה כל כך אבודה.

אני סוגרת את את הזרם, מנגבת את פני במגבת ומתקדמת לעבר חדר השינה, מפשפשת אחרי זוג מכנסיים וחולצה. לבסוף אני שולפת חולצה אדומה מסל הכביסה ויוצאת מדלת הדירה. יורדת במדרגות הגוף שלי מתחיל להתעורר כשהוא פוגש את האוויר הקר של בחוץ. מכניסה את ידיי לתוך הכיס מגששת אחר המצית, מציתה את הסיגריה, כל כך השתוקקתי לכמה שאיפות בודדות. כרגע זה הדבר הכי יציב וכנה שיש לי בחיים.

אני בוהה ברחוב הריק, אני כבר רגילה לנוף של 3:00 בלילה, שקט ומסתורי.

”היי“ אני שומעת קריאה מרחוק. האינסטינקט הראשון שלי זה לזרוק את הסיגריה לעבר הרצפה ולרוץ מהר במעלה המדרגות, לאט לאט הדמות הופכת לברורה ואני רואה שזה דניאל השכן מהקומה השלישית. ”היי“ אני משיבה לעברו, ”גם את לא מצליחה להירדם? “ הוא שואל כשהוא כבר עומד למולי, מסמן לי להעביר לו את המצית כדי שיוכל להדליק את הסיגריה שלו.

”לא נראה שיש לילה שאני נרדמת בו“ אני מגכחת ומושיטה לו את המצית. ”תקופה לחוצה? “ הוא אומר בקול לא ברור בזמן שמנסה להדליק את הסיגריה שלו. ”הלוואי“ אני עונה, ”אז? “ הוא שואל ומושיט לי את הסיגריה בחזרה. ”סתם, לפעמים החיים מחליטים בשבילך“ אמרתי זרקתי את הסיגריה לריצפה ודרכתי עליה נושפת עשן החוצה פעם אחרונה. אני מתחילה ללכת לכיוון הכניסה של הבניין.

”תישארי לעוד סיגרייה? “ אני שומעת את קולו של דניאל. ”אממ.. כן, למה לא? אני גם ככה לא ארדם“ השבתי ולקחתי מדניאל את הסיגריה שהחזיק בידו. ״אז מה אלי? מה הסיפור שלך?״ שאל דניאל תוך כדי שהוא מעביר את ידו בשיער השחור והחלק שלו. ״סיפור? אני הבן אדם הכי משעמם שתפגוש״ אמרתי מנסה למנוע מהשיחת חולין הזאת לגלוש למקומות שיגרמו לי לחשוף יותר מידי.

״נראה לי שהעיניים הירוקות האלה מסתירות הרבה כאב״הוא אמר, כשהוא מסתכל לי עמוק בעיניים. ״אתה מכיר בן אדם שלא פגעו בו פעם? מישהו שלא כואב לו לפעמים?״ אמרתי, מנסה להסיט את השיחה לכיוונו. ״את צודקת, אבל עדיין יש משהו שאת לא רוצה להגיד״ אמר ונשף החוצה שוב עשן. ״יש המון דברים שאני לא רוצה להגיד״ עניתי וכיביתי את הסיגריה. ״לילה טוב דניאל״ אמרתי והלכתי בצעדים מהירים לעבר הכניסה לבניין.

עולה במדרגות לדירה שלי, נוזפת בעצמי שניהלתי שיחת חולין בכלל עם דניאל. פותחת את הדלת ונועלת אותה אחרי. מתרסקת על הריצפה ומתחילה לבכות, פתאום הכל נוחת עלי. המשפט של דניאל מהדהד לי בראש, העיניים הירוקות האלה מסתירות כל כך הרבה יותר מכאב.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Daniela Aviv עקוב אחר Daniela
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
סיפורים אחרונים
השיחה איתך
השיחה איתך
מאת: Vera Vero
עתיד טוב יותר 2
עתיד טוב יותר 2
מאת: שיר פיליבה
אני אתלונן עליך למשטרה
אני אתלונן עליך למשטרה
מאת: שוקו חם
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl