כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

חבקי אותי חזק פרק 8

אם יש דבר שיכול לשגע אותי הן יציאות של הורים, בעיקר של ההורים שלי הם קצת לא קונבנציונלים כמו שאר הורים רנדומליים.

בוקר למחרת יצאה ביקורת טובה על המסעדה של השף השמוק הזה, ראיתי את כולנו בתמונה אפילו את עצמי קטנה כל כך בין כל הגברים. מעולם לא הייתי על שער ראשי בעיתון, אולי הוא באמת כל כך מפורסם. לא טרחתי לקרוא את הכתבה, לא מגיעה לו את ההתעניינות שלי בעניין.
אכלתי יוגורט בשעת בוקר מוקדמת מול הטלוויזיה, הקשבתי לדיבורים המיותרים של מגישי תוכנית הבוקר.
" פשוט זבל אחד גדול" דיברתי בקולי קולות ושמעתי דפיקות בדלת.
" מי שם?"
" פרנקו" פרנקו? מה... זאת אומרת מדוע הוא כאן הרי לא קבענו.
" היי... קבענו?" לא ידוע לי על כך שום דבר.
" מצטער שאני נופל עלייך ככה אבל אפשר להיכנס?" ברגע שנכנס הבחנתי בפנים הפצועות שלו.
" אוי אלוהים! מה... תנעל את הדלת" לא שאלתי מה קרה, רציתי להיות נחמדה ולעזור לו עם יוד ופלסטר.
" איפה עוד נפצעת?"
" מי הכה אותך ככה?" הוא היה מסוחרר לפי המבט שלו, הוא לא דיבר כאילו חיכה לרגע המתאים אבל לא הצליח.
" קח" הושטתי לו כוס מים.
" תוריד את החולצה" הגב שלו היה מלא דם.
" אולי נלך לבית החולים?"
" לא... אח... לא צריך" נאנק מכאבים כאשר חיטאתי לו את המקום.
" תראה אני יודעת שאני זרה בשבילך ואתה לא חייב לספר לי שום דבר, אבל אם יש לי חלק בסיפור הזה... זאת אומרת אם בגללי הכו אותך פשוט תגיד" ידעתי שהתחושות שלי נכונות, הרגשתי את זה.
" מי הכה אותך?" שאלתי שוב הוא פלט אנחה גדולה.
" אבא שלי"
" למה שאבא שלך ירביץ לך?"
" אני... אני מאורס כמה חודשים ולא כל כך הולך לנו ואז את הגעת ואני אוהב את מה שיש בנינו שזה בלי ... את יודעת"
" אני יודעת, הוא גילה עלינו?"
" כן"
" אבל איך?"
" אני לא יודע... תראי" הוא פרס על השולחן שלו תמונות שלנו יחד.
" אמרתי לו שלא ייגע בך, שירביץ לי במקום" נחמד מצידו לעשות את זה.
" אבל למה הגנת עליי?" הסתכלתי עליו בעיניים שלי.
" כי לא ידעת... הייתי צריך לספר לך"
" ומה תעשה עכשיו?"
" אני אישן אצל חבר טוב, הדירה שלי היא של ההורים שלי אני לא יכול לחזור לשם"
" אני מבינה. מצטערת על הכל"
" את לא אשמה... תודה על הטיפול"
" אתה יכול להישאר כאן עד שתרצה ללכת"
" אני חושב שאלך" הסתכל מסביב וראה את העיתון.
" זאת את?" הנהנתי מודה באשמה.
" את עובדת עם השף מילר?" השף מילר? אז ככה קוראים לו.
" כן"
" וואו כבוד!"
" לא בדיוק, הוא חתיכת..." התאפקתי, פרנקו צחק ונאנק מכאבים תוך כדי.
" אתם לא מסתדרים?"
" לא בדיוק... אבל הוא יודע לבשל" נתתי לו כמה נקודות לטובתו.
"את יודעת מה הארוסה שלי אמרה כשגילתה?"
" לא" סיננתי והייתי סקרנית.
" שהיא זורקת אותי ומקווה שאף אישה לא תשכב איתי יותר"
" היא כועסת... אפשר להבין אותה"
" אני יודע... אני אלך"
" תכתוב לי את מספר הטלפון שלך אני חושבת שאתה חייב לי"
" מה שנכון נכון" כתב על העיתון חייך והלך.
" תרגיש טוב" אמרתי מרחוק אבל לא נראה שהוא הספיק לשמוע.
" נעמי? למה את לא עונה לטלפון?" האימא ההיסטרית שלי התקשרה לפחות פעמיים ואבא שלי לפחות ארבע פעמים.
" מה העניין?"
" אני חושבת ששכחת אותי מאז שעברת לגור לבד"
" לא שכחתי הייתי עסוקה"
" את תמיד עסוקה"
" מה העניין?"
" ההורים של אור ואנחנו רוצים לעשות ארוחה משותפת, ביום שני אז תפני את היום הזה"
" אתם רציניים? למה פתאום?"
" בלי שאלות, הארוחה תהיה אצלנו" חשדתי, עלו בי חשדות מדוע פתאום הם עושים את זה. ניתקתי את השיחה והתקשרתי לאור שהתעצבן עליי.
" תירגע אני גם לא רוצה בארוחה הסתמית הזאת אני אגיד לך מה אני חושבת שיקרה. הם ינסו לשדך בנינו כמו פעם"
" בואי נבריז"
" אני לא חושבת שאצליח, זה יאכזב אותם"
" אותי מעניין איזה רעיון הם המציאו הפעם" הוא אמר.
" אתה מתכוון לגבי שנינו?"
" כן, את מכירה את ההורים שלי הם חושבים שאני הומו כי לא יצאתי הרבה זמן"
" הם מצפים שתהיה כמו אחיך?" אחד שיוצא כל חודש עם מישהי חדשה.
" אולי... נמאס לי שהם חושבים שאני צריך מישהי רק כי הם רוצים"
" מכירה את זה מקרוב, אז אתה מגיע?"
" אני לא אשאיר אותך לבד בזה... רק שאביא חבר טוב"
" אותו אחד?" שאלתי.
" כן הוא קצת נקלע למצב לא נעים אז הוא גר איתי"
" הבנתי. אז נתראה בשני?"
" כן, נדבר אני חייב לזוז " ניתק.
אם יש דבר שיכול לשגע אותי הן יציאות של הורים, בעיקר של ההורים שלי הם קצת לא קונבנציונלים כמו שאר הורים רנדומליים. להורים שלי יהיה קשה לקבל הרבה דברים, אבל יותר מכל אלו כמה דברים הראשון שאחד מהילדים שלהם יהיה גיי, השני שאחד מהילדים שלהם יהיה טבעוני הדבר האחרון הוא שחלילה נישאר רווקים בגיל שלושים. ככה זה הורים מברית המועצות, לא קל.

" למה כולם בחוץ?" שאלתי כשראיתי את שון ושאר הבנים מחוץ למסעדה.
" השף בפנים אמר לא להיכנס"
" כבר חמש"
" אני יודע"
" כמה זמן אתם בחוץ?" שאלתי.
" עשרים דקות"
" הוא מתכוון לתת לנו להתחיל לעבוד? אני בסוף אקבל מכת חום בגללו, מי הוא חושב שהוא?"
" נעמי שקט" אמר לי שון ולא בדיוק הבנתי מדוע הוא משתיק אותי ככה.
" לא אני לא אפסיק אולי הוא שף טוב אבל הוא לא יכול להשאיר אותנו כאן המתנשא הזה"
" כדאי לך להסתובב" אמר לי יונתן וראיתי את השף מולי.
" כל כך טוב לדעת מה את חושבת עליי, קדימה כולם למסעדה חוץ ממך נעמי, בשבילך יש לי משימה אחרת"
" משימה?" התביישתי מפני שהוא תפס אותי על חם מדברת עליו.
" כן, במקרר הגדול במחסן אני צריך שתסדרי שם את כל המדפים"
" אתה עושה את זה בכוונה?" התקרבתי אליו במבט מאיים.
" אשקר אם אגיד שלא, קדימה לעבודה" ראיתי אותו מתרחק ממני ופוסע לכיוון בחורה שבדיוק יצאה מן המכונית, היא הייתה בלונדינית וגבוהה אופייני לטיפוס כמוהו לאהוב מישהי כזאת.
" את עוד פה?" צקצק לי בזמן שהיא בחנה אותי בעיניה.
" אני לא אוותר לך" אמרתי ברוגז והלכתי לכיוון המחסן, גררתי את עצמי לשם. הדלקתי מוסיקת ראפ שאהבתי והתחלתי לנקות שם.
" הכל בגלל המתנשא הזה..." היו שם פירות וירקות רקובים, גבינות חדשות שהוא אחסן.
היה קר בתוך המקרר, ניסיתי לקפוץ תוך כדי ולחפש כיצד לשנות את הטמפרטורה אבל המקום בו זה נמצא היה גבוה בשבילי. לעזאזל, חיממתי את עצמי בקפיצות במקום ולמזלי הדלת לא סגורה עד הסוף. יצאתי משם ונכנסתי לאחר כמה דקות, איך שנכנסתי הדלת נטרקה לא ידעתי מה לעשות, בטלפון לא הייתה קליטה קפצתי במקום שרתי שירים אך בשלב מסוים לא הרגשתי את הידיים שלי מרוב קור. דפקתי על הדלת בהיסטריה ממש כמו אימא שלי אבל שום דבר לא הועיל. ישבתי על הרצפה והתפללתי שמישהו יגיע.
לא שלטתי בעצמי, רעדתי מקור השפתיים רעדו, הקול שלי לא יכול היה לצעוק יותר על אחת כמה וכמה לא הצלחתי לקום.
" נעמי?" יכולתי לשמוע מישהו.
" אני כאן" אמרתי בשקט.
הרגשתי שהקור גובר עליי העיניים שלי סרבו להיפתח, כל מה שרציתי זו מקלחת חמה.
" נעמי? נעמי!" הרגשתי ניעור בגופי.
" אני..." זה מה שהצלחתי לומר, ראיתי דמות מוכרת אבל לא הייתי מספיק ערנית בשביל להבין מי זה.
שמיכה חמה כיסתה אותי והרגשתי שמרימים אותי על הידיים.
" את שומעת אותי?" ראיתי את השף מסתכל עליי.
" כן"
ישבתי עוד קצת על ספה שמעולם לא הכרתי, השמיכה החמה עדיין עטפה אותי כשלצידי מונחת כוס תה חם.
התאפסתי על עצמי, ראיתי את השף מניח לעברי מרק חם, הוא האיץ בי לאכול.
" המרק שלך מתקרר" היה לו טון קר.
" אתה מתכוון להמשיך להטיף לי?"
" אני בסך הכל אומר שתאכלי"
" אני לא צריכה את הטובות שלך, כל זה קרה בגללך!" החזרתי לו.
" רציתי שתביני שאת צריכה לכבד אותי אבל לא ציפיתי שזה מה שיקרה"
" המעט שאני מצפה ממך זו התנצלות"
" גם לי מגיעה אחת"
" אני לא מתנצלת אני עדיין חושבת שאתה מתנשא"
" אולי אני מתנשא אבל את קצת איטית"
" אם אנ איטית אתה נרקיסיסט!"
" אה כן? ואת... את" התקרב אליי.
" אני מה?" לא פחדתי.
" זה לא שווה את זה" הסתכל לי ישירות בעיניים.
" אתה מתכוון שאני לא שווה את הריב הזה עכשיו?"
" נעמי, בואי ננסה להסתדר בכל זאת את העובדת שלי ואני הבוס שלך"
" אתה אוהב להדגיש את זה, למה בכלל לקחת אותי לעבוד כאן?" הוא התעלם משאלתי הניח כוס מים על ידי, לא הבנתי כיצד זה משתלב עם מרק חם ואז עלה למעלה למסעדה.

המשך יבוא...
באמת שאני מתאמצת לכתוב לכם כל לילה פרק או חתיכה, אשמח לראות מי נמצא כאן.
תודה לכל מי שכל סיפור פה❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Alina Lave
Alina Lave
ברור שאור חבר של פרנקו! מקסים, מחכה להמשך
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
אני פהה:)
הגב
דווח
1 אהבתי
Danit A
Danit A
סיפור מושלם!! ואני כאן תמיד!!! אז תמשיכי♡♡♡
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan