כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

מנהרת התנים פרק 1

תהנו!

חופשת הקיץ נגמרה ממזמן.

תהילה התיישבה על כורסת הנדנדה שלה והניחה לעצמה להנות.

זה מכבר כמה ימים שהיא התקבלה בסבר פנים יפות על ידי המארחת שלה, שזו הייתה אימא של ברקת.

" איזה אוויר נעים!" אמרה תהילה בחיוך רגוע והניפה את שערה לקדימה, " אין כמו תחילתו של בוקר אור חדש." ענתה באדישות והניחה את ראשה על משענת הנדנדה.

" כמה זה נכון." השיבה ברקת בחיוך צונן, נראה שדבר קטן העיב על אושר והיא ניסתה להסתיר את זה מתהילה.

" מה קורה לך?" שאלה תהילה בסקרנות, " למה פתאום נעשית כל כך רצינית?" בשלב הזה תהילה גם נהייתה רצינית משום שעניין אותה לדעת מה עובר על חברתה.

" אני צריכה שתקשיבי לי." אמרה ברקת בפנים חמורות .

תהילה הביטה בה בדריכות, היא רק רצתה לדעת על מה ברקת רצתה להגיד לה.

" אני מקשיבה," ענתה תהילה אגב צחוק מובך .

" עדיין לא התחלתי לדבר וכבר את צוחקת." ענתה ברקת בכעס.

" סליחה, יש לי מצב רוח טוב." השיבה בחיוך מתנצל, היא ניסתה להתרכז רק בשיחה.

" אחרי זה לא היה לך חשק לצחוק." אמרה ברקת בחומרה.

" זה עניין רציני? " אמרה תהילה בבדיחות הדעת ולא הייתה מודעת שאויב חדש- ישן שהן התעסקו איתו בעבר, שב הפעם כדי להשלים את הנקמה שהוא ציפה לה כל כך הרבה זמן.

" זה עניין ממש רציני. כל כך רציני מזה שאת לא תאמיני למה שיש לי לספר לך."

הפעם ברקת הייתה ממש רצינית, היא הפסיקה לצחוק והביטה בה בזעם מחמת שהיא לא הבינה על מה תהילה צחקה בכלל.

" נו, תספרי לי כבר." האיצה בה תהילה בחוסר סבלנות.

" הוא חזר." ברקת פשוט זרקה את הפצצה המתקתקת לתוך האוויר.

תהילה הייתה בהלם, נראה שהיא הייתה מבולבלת ואף מופתעת כאחד, שהיא לא ציפתה לבשורה הזו.

" הוא באמת חזר?" שאלה תהילה והביטה בה במבט של חוסר אמון.

" כן, התכוונתי למה שאני אומרת." חזרה ברקת על דבריה בפעם השנייה.

" אני מקווה שאת צוחקת שאת אומרת את זה." ענתה תהילה באדישות וגילגלה עיניים כאילו היא בוחרת שלא להתייחס לסכנה שריחפה מעליה.

" לא ממש." השיבה ברצינות, " הלוואי והייתי צוחקת." אמרה ברקת ואז נכנסה פנימה לתוך הבית כי פתאום נהיה לה קר.

" חכי שנייה, תתני לי תיאור לבן אדם הזה שחזר." ביקשה תהילה והיא עמדה למולה, נחושה לכל כדי לדעת מי האיש הזה שברקת אמרה שהוא חזר.

" את רוצה תיאור?" אמרה ברקת והסתכלה עליה בחיוך מתגרה," תקבלי," אמרה והיא התיישבה בפינת המטבח, כשתהילה הפעילה את הקומקום החשמלי שהתחיל להרעיש בכל הבית כולו.

" ברקת," תהילה הרימה את קולה," אני צריכה לדעת מי זה!" אמרה תהילה בחיוך סקרן.

" זה אדם עם שיער שיבה, עיניים חומות מבריקות, הוא חטף אותנו פעמיים." תיארה ברקת את האיש שהיא סיפרה עליו לתהילה .

" זה החוטף?" שאלה תהילה בתדהמה ולא האמינה למשמע אוזניה.

" כן, מי שאנחנו מכירות כאבא של אליאור." אישרה בדאגה, מסתכלת על תהילה שלפתע נראתה מודאגת מתמיד.

תהילה קפצה ממקומה ויצאה מהאחוזה שבה גרה ברקת עם משפחה המורחבת.

היא רצה הכי מהר שהיא יכולה, היא לא עצרה לרגע.

היא עברה את המעבר חצייה בחוסר זהירות, בלי לדעת שהאופנעית הסמויה עקבה אחרי כל תנועה שהיא עושה.

" תהילה, יש אופנוע מאחורייך!" ניסתה ברקת להזהיר את תהילה בזמן .

לא עבר זמן רב, תהילה מצאה את עצמה שוכבת על הכביש כשהיא הייתה מחוסרת הכרה .

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אביטל סיאני עקוב אחר אביטל
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אביטל סיאני
רוזלינה
רוזלינה
מאת: אביטל סיאני
יום הכיפורים
יום הכיפורים
מאת: אביטל סיאני
רוסה עירומה
רוסה עירומה
מאת: אביטל סיאני
מירושליים עד לרעננה ובדרך חזרה
מירושליים עד לרעננה ובדרך חזרה
מאת: אביטל סיאני
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
כפר האוגרים-1
כפר האוגרים-1
מאת: אביטל סיאני
כפר האוגרים
כפר האוגרים
מאת: אביטל סיאני
הסיפור על רומי
הסיפור על רומי
מאת: תומר דגן
דרגון בול T
דרגון בול T
מאת: תומר דגן
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה