כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

מנהרת התנים פרק 8

תהנו!

מכל מקום שברקת ניסתה להציץ, בבית המלון עצמו שבו היא שהתה עם חוטפיה היה סגור ונעול מכל המקומות שהיא חשבה על לברוח מהם ולמצוא היכן תהילה נמצאת.

היא חייבת לדעת איך לצאת מהמקום השמור הזה, מה היא תעשה כדי להסיח את דעתם של החוטפים?

והכי חשוב לקחת את תהילה כדי למהר לצאת מהעיר המסוכנת הזאת שאליה הן לא היו אמורות והיו מסכנות את עצמן לחינם.

ככל שהשעות חלפו, כך חולשתה של תהילה גוברת.

" נו, אני ממתין להחלטה . תביאי לנו את התליון או לא?"

החוטף צחק וספר את הדקות עד שתהילה תואיל בטובה לתת לו את התליון של חצי השמש שקשורה לשקיעה שבה היא הופכת להיות חצי תן, חצי בן אדם.

" לא, לא אתן לכם שום תליון. " סירבה תהילה.

" אל תגרמי לי לאבד את סבלנותי, גברת צעירה. הזמן מתקתק בשעון ואת לא מקיימת את החלק שלך בהסכם בינינו." ענה החוטף בעצבנות והיכה בידו על כסאה כדי לגרום לה להילחץ טיפה.

" ממילא אני רוצה לדעת איפה אתם מחזיקים את ברקת, איפה?" שאלה בחוסר סבלנות שניכר על פניה היטב.

" תני לי בבקשה את התליון עם חצי השמש . גם ככה את מושכת את הזמן שלי, קדימה!" ענה החוטף השני ופקד על תהילה שתביא לו את התליון כדי שהוא ישחרר את ברקת. תהילה הביאה לו את התליון שעל צווארה וחשבה שהיא הולכת מכאן ביחד עם ברקת.

אבל אז החוטפים החליטו ביניהם שהם הולכים לירות באחת משתיהן, הוא לקח את תהילה כדי שהיא תראה את ברקת בפעם האחרונה לפני שהוא הולך להרוג אותה.

" אל תהרוג אותה, בבקשה!" תהילה התחננה ונעמדה על כפות רגליה כדי לבקש שלא יפגעו בברקת, אלא בה.

תהילה עמדה מול ברקת, והיא לא יכלה להביט אליה מפני שהפחיד אותה לראות איך יורים בה.

" יש מילה אחרונה לתהילה לפני שאנחנו יורים בך?" הוא אמר ואז צחק.

ברקת הביטה בו במבט סולד ורק ייחלה שמישהו יבוא לחלץ אותן משם.

פתאום הן שמעו קול יריות מבחוץ ונבהלו כי חשבו שעוד רגע הן עומדות למות.

" תוריד את הידיים מהן, אחרת אני יורה!" אמר הבחור בעל העיניים שבא לקראת ברקת כדי לפתוח את שלשלאות הברזל בעזרת המפתח.

" את בסדר, ילדה?" שאל בתוקף, דאגה אמיתית הופיעה בפניו במיוחד כלפיה.

" עכשיו כן," היא אמרה עם חיוך על הפנים וניגשה לבדוק מה עם תהילה.

" כמעט חשבתי שהולכים לירות בך!" אמרה תהילה בבהלה ודמעות עמדו בעינייה.

" אני בסדר עכשיו ." ברקת הרגיעה אותה עם מבטה האדיש וניסתה לומר לתהילה שהסיוט הגיע לסיומו.

" וואי איך פחדתי. את לא מתארת לעצמך עד כמה." ענתה תהילה כאילו נראה שהיא נרגעה קצת אחרי הטראומה שהיא עברה עם ברקת.

בדיוק אז ההתראה הופעלה בכל המסדרון והחוטפים ראו את ברקת ואת תהילה על גבי המסך שנראה דרך המצלמה הנסתרת.

" תעצרו עכשיו, אני חייב לקחת את ברקת איתי!" הוא צרח מרוב עצבים.

ברקת ותהילה החליפו מבטים ביניהן וברקת קיבלה החלטה ללכת עם החוטפים.

תהילה נעמדה במקומה והיא לא ידעה שהאיש שהציל אותן, מצלם אותה בסתר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אביטל סיאני עקוב אחר אביטל
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אביטל סיאני
רוזלינה
רוזלינה
מאת: אביטל סיאני
יום הכיפורים
יום הכיפורים
מאת: אביטל סיאני
רוסה עירומה
רוסה עירומה
מאת: אביטל סיאני
מירושליים עד לרעננה ובדרך חזרה
מירושליים עד לרעננה ובדרך חזרה
מאת: אביטל סיאני
פנטזיה
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
מאת: קריסטין .
סיפורים אחרונים
הכול בגלל תאונת דרכים מקרית-3
הכול בגלל תאונת דרכים מקרית-3
מאת: אביטל סיאני
כמו משוגע
כמו משוגע
מאת: תומר דגן
דרגון בול T
דרגון בול T
מאת: תומר דגן
למצוא את גושוע - פרק ראשון
למצוא את גושוע - פרק ראשון
מאת: אלמוג ביטון