כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

מנהרת התנים פרק 6

תהנו!

משהו זז מבין ההריסות של הבניין שהתמוטט. הן היו לכודות מתחתיו ולא ידעו איך לחלץ את עצמן משם בהקדם האפשרי.

" ברקת!" נשמע קולה של תהילה מבעד להריסות, היא ניסתה לצאת איכשהו משם.

" תהילה!" עכשיו נשמע קולה של ברקת, שכמעט חשבה שהן לא ישרדו כי הן נתקעו מתחת להריסות.

" ברקת! אני יודעת שאת שם . אנחנו צריכות לחשוב על פתרון איך לצאת מכאן." אמרה תהילה בקול מיואש ומצאה את הדרך החוצה כי היא ראתה פריצה קטנה בגדר וניצלה את הזדמנות כדי להציל את עצמה.

" תהילה, תני לי יד ותעזרי לי לצאת." ענתה ברקת בתסכול וניסתה להרגיע אותה ואת תהילה גם שהכול יהיה בסדר מעתה ואילך.

ברקת הבחינה ביד המושטת אליה וידה נשלחה לעבר תהילה, שרצתה לעזור לה לצאת מבין כל ההריסות שנערמו מסביבן.

" איזה יופי, סוף כל סוף הצלחנו לצאת מפה." אמרה תהילה באושר וחיבקה את ברקת אחרי שהן ניצלו מההריסה של הבניין.

" מה את מחייכת?" שאלה ברקת בקול מופתע, " כמעט יכולנו למות ." ענתה בחומרה ולא הבינה למה תהילה הייתה כל כך מאושרת.

" נכון, אבל אנחנו צריכות להיות מאושרות." השיבה תהילה בחיוך מתוק והציצה על שעונה המורה על השעה רבע לשבע.

היא הורידה את מבטה וגילתה שהתליון עם חצי השמש לא אצלה. לאן הוא נעלם? אולי בזמן שהן נחטפו התליון שלה נגנב על ידי החוטפים?

" תהילה." ניערה ברקת את תהילה למציאות, " אנחנו זקוקות נואשות למפה, היא אצלך?" שאלה ברקת בבהלה והביטה על תהילה בחצי מבט.

" היא לא הייתה אמורה להיות אצלך. את אמורה להראות לי את העיר?" התפלאה תהילה על שאלתה ולא הבינה לאן מפה יכולה להיעלם בכזאת קלות.

" כן, תהילה . אני חושבת שהיא אצלי." ענתה ברקת באנחת רווחה כאשר גילתה שהמפה הייתה אצלה למעשה.

תהילה חייכה כאשר ראתה שהמפה נמצאה ומחאה כפיים כאשר היא צורחת לתוך האוויר את המילה " יש!".

" אנחנו בכיוון הנכון?" שאלה תהילה בסקרנות והביטה על ברקת במבט מלא בספק.

" כן, זה הכיוון לעבר העיר שאנחנו מחפשות." ענתה ברקת בביטחון כאילו היא יודעת להראות לתהילה שהיא יודעת לנווט את הדרך מעולה.

מרחוק הן ראו אורות מהבהבים באור חזק שגרם לעיניהן להסתנוור, והן חשבו שהן מדמיינות.

" אני לא מאמינה! אנחנו בכניסה לעיר!" אמרה תהילה באושר וגם ברקת שמחה ביחד איתה.

" כן אנחנו בכניסה, בואי תהילה זאת לא העיר שאת מחפשת?" האיצה ברקת בתהילה שהחלטה להאט את צעדיה מאחר שהיא פחדה קצת.

" אכן כך." אישרה תהילה . " זו העיר שמשורטטת על גבי המפה . זו העיר שרציתי שנחפש ביחד." ענתה בעוד ברקת ממש התרגשה בשביל תהילה, תהילה ניגשה אליה וחיבקה אותה כאות לתודה שהיא עזרה לה למצוא את העיר שחיפשה.

" את רומזת שכאן אנחנו נפרדות?" שאלה ברקת בחשש כי תהילה נהפכה להיות החברה הכי טובה שהיא הייתה יכולה לבקש.

" אני לא יכולה להיפרד ממך כי את חברה טובה בשבילי עכשיו." ענתה תהילה ברגש.

ברקת הסמיקה לשמע דבריה ולא היה לה מה לומר יותר.

" נו, נמשיך בדרך?" שאלה תהילה כי ראתה שברקת המשיכה לשתוק.

" כן, בטח שנמשיך." ענתה ברקת בהססנות.

תהילה וברקת המשיכו לצעוד באין מפריע, בלי להרגיש שמישהו עוקב אחריהן כבר הרבה מאוד זמן.

" אני מרגישה שמישהו הולך אחרינו." אמרה תהילה בפחד והפנתה את מבטה לאחור בחשש גלוי.

" איזה שטויות, אף אחד לא עוקב אחרינו. תהילה, תהיי רגועה אנחנו רק שתינו כאן." אמרה ברקת בקול רגוע .

" למה את חייבת להיות אדישה?" שאלה תהילה בעצבנות והתחילה לרוץ קצת יותר מהר לפני שיתפסו אותן לארוחת הצהריים.

להקה של תנים רדפו אותן כשהן היו בדרכן לכניסה לעיר. שוב תהילה התעלפה מרוב חוסר אוויר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אביטל סיאני עקוב אחר אביטל
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אביטל סיאני
רוזלינה
רוזלינה
מאת: אביטל סיאני
יום הכיפורים
יום הכיפורים
מאת: אביטל סיאני
רוסה עירומה
רוסה עירומה
מאת: אביטל סיאני
מירושליים עד לרעננה ובדרך חזרה
מירושליים עד לרעננה ובדרך חזרה
מאת: אביטל סיאני
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה