כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

תקועה- פרק 38

זאת לא המסיבה שלי, ואבכה אם ארצה

"נעמה! היי, לאן את הולכת?" אני שומעת את תום מאחוריי ויודעת שהוא ידביק את הקצב שלי תוך שנייה. חיכיתי יותר מדי זמן למעלית ובסוף נכנעתי למדרגות שלא ברא השטן.
"אני לא מאמינה שסיפרת לו!" אני מקבלת החלטה מושכלת לשם שינוי ועוצרת.
"מה? על מה את מדברת?" הוא מתנשף כשהוא מגיע אליי. אולי אני פחות איטית משחשבתי.
"די, תום, אתה בחור חכם. אל תעמיד פנים."
"שמה?"
"שללכת ולספר לכל החברים שלך שאני בתולה זה בסדר!" אני מתאמצת לא לצעוק בחדר המדרגות, אבל ההד פה לא עוזר לי.
"פאק, נעמה, אני..."
"מה?"
"לא יודע, זה נפלט לי. לא חשבתי על זה באותו רגע."
"סבבה, אני אזכור את זה בפעם הבאה שאני אשתף אותך בעניין אישי. נחסוך לשנינו את המבוכה."
"די נו." הוא תופס לי את היד.
"מה? אתה מצפה שאני פשוט אתעלם מזה? ועוד שחר כזה אידיוט, לא חשבת שהוא יעקוץ אותי על זה?"
"אני אהרוג אותו."
"לא, אני לא מצפה ממנו לכלום. אבל אתה החבר שלי." אני מרגישה דמעות מתגודדות בצד העין וחלק ממני רוצה למרוח את כל האיפור המזויף הזה.
"אני יודע. יצאתי דפוק. בטירוף. אבל באמת, לא חשבתי. התחלנו לדבר והוא שאל..."
"שאל?"
"כן, את יודעת, איך... לא משנה."
"מה זה קשור אליו?"
"נו, את רוצה לומר לי שאת לא מדברת עם תמרה עליי?"
"על דברים אישיים שאתה מספר לי? לא." הדמעה הראשונה נופלת.
"אוקיי, בואי נסכם שאני מטומטם! אבל הדבר האחרון שאני רוצה לראות ביום הולדת שלי זה אותך בוכה בגלל הטמטום שלי."
"אני לא בוכה!"
"אני מצטער, ואני נשבע לך שזה באמת נפלט לי. זה לא שצחקתי עלייך או משהו. גם שחר לא צחק. זה סתם עלה בשיחה."
"שתבין, אני לא מתביישת בזה, כן? אז ביג פאקינג דיל, לא שכבתי עם אף אחד עדיין. בהתחשב ברוב הבנים שיצא לי להכיר, לא פספסתי יותר מדי."
"את כנראה צודקת." הוא מהנהן ומוסיף "מה אני צריך לעשות כדי שתסלחי לי?"
"זה לא עובד ככה. הסליחה שלי היא לא צ'ופר שאתה מקבל תמורת משהו."
"מצטער." הוא משפיל את הראש.
"ותפסיק להצטער. נדבר על זה אחר כך. בינתיים כולם כבר מחכים."
"אני לא רוצה שנצא מהשיחה בתחושה הזאת." הוא מוחה עוד דמעה מורדת שהעזה לגלוש במורד הלחי שלי.
"בסדר, זה יעבור לי. נרד למטה?"
"בטוחה?" הוא מהסס.
"כן." אני אומרת ומרגישה כמו השקרנית הכי גדולה בעולם.
זאת באמת לא העובדה שאני מתביישת בזה, אלא שתום ידע שזה עניין אישי. הוא פשוט לקח את האמון שלי ומחץ אותו בהינד עפעף. והחלק הכי נורא? לא הרגשתי שהוא מבין למה זה באמת משנה.

"היי, הכל בסדר?" שחר שואל את תום אבל מסתכל עליי.
"כן." אני עונה, מחייכת כאילו סערת הרגשות שקרתה לפני רגע הפכה ליום שמשי.
"אוקיי. אז נצא?" הוא פותח את האוטו.
"כן." תום עונה ואני רואה שהוא מתלבט אם לשבת ליד שחר בכיסא הנהג.
"אני אשב מאחורה." אני גואלת אותו מייסוריו. גם ככה אין לי מה להגיד לו במהלך הנסיעה הזאת.

"וואו, אתם תמיד מדברים כל-כך הרבה?" שחר אומר אחרי דקות ארוכות של שתיקה.
"אני חושב ששנינו פשוט עייפים." תום עונה לו ואני ממשיכה לשתוק.
"בסדר, קלטתי את הרמז. מזל שיש רדיו." הוא מגביר ואנחנו שומעים על הפקקים הנוראיים שיש בכבישים עכשיו.
"אתה יכול להחליף תחנה?" אני שואלת בחוסר סבלנות.
"כן, בטח, יש העדפה למשהו מסויים?" הוא משחק עם התדרים.
"כל דבר חוץ מזה." תום אומר ומחייך אליי.
"בעצם, תשאיר, לא משנה." אני מחסלת את הניסיון שלו לגשר על הפער בינינו.
אחרי כמה רגעים הוא עוצר את האוטו בצד.
"מה נראה לך שאתה עושה? אנחנו גם ככה מאחרים." אני מתעצבנת למרות שממש לא אכפת לי מאף אחד שנמצא שם חוץ מתמרה, והיא אף פעם לא מגיעה בזמן.
"לא אכפת לי שנאחר, העיקר שתסדרו את מה שזה לא יהיה שעובר עליכם."
"לא עובר עלינו כלום." אני עונה בזמן שתום כמעט קובר את עצמו במושב.
"נעמה, אם זה בגלל שתום סיפר לי שאת בתולה, אז אני מצטער. אבל בואי, כבר תיארתי לעצמי שזה המצב, אני די שאלתי אותו."
"למה שאלת אותו? מה זה עניינך?" אני מאדימה.
"כי השיחה הגיעה לזה וסתם שאלתי. זה באמת לא כזה סיפור."
"טוב."
"זה כולה סקס, נו באמת."
"שחר, אני יודעת שאתה חושב שאתה עוזר לתום עכשיו, אבל אתה לא."
"אני באמת לא חושב שזה רע, להפך. את צריכה לקבל אות הצטיינות. אני לא חושב שהבחור עבר שבוע בלי לקבל מאז שאנחנו מכירים... ותראי אותו עכשיו!" הפעם תום נועץ בו מבט נוזף.
"מה? לשתוק?" הוא מסתכל עליו בבלבול.
"כן, בבקשה, תעשה לכולנו טובה ואל תדבר יותר." תום נאנח ואני הופכת את הפלאפון שלי לחומה שחוסמת את שניהם.
"אוקיי, שלא תגידו שלא ניסיתי." הוא מניע את האוטו בחזרה. כמה אטום בן אדם יכול להיות?

אנחנו מגיעים סוף סוף למסעדה אחרי מה שמרגיש כמו נצח ואני יוצאת מהאוטו לפני ששחר עוצר לגמרי.
"היי, נעמה!" תום פותח את החגורה שלו במהירות כשהם עוצרים אבל אני כבר הרבה לפניו.
אחרי סבב מהיר של שלום אני בוחרת להתיישב בצד השולחן, אפילו שיש שני מקומות במרכז שכנראה מיועדים לתום ולי. אני לא חושבת שאני מסוגלת להעמיד פנים ולחייך כרגע, אז עדיף לשמור מרחק.
"נעמה, שמרתי לתום ולך מקום לידי וליד שחר." נועה מחייכת אליי ואני מנסה להבין אם מדובר בחיוך אמיתי או מזויף, אולי אין הבדל בין השניים כשזה נוגע אליה.
"אה, בקטנה. די נוח לי כאן." אני עונה ומסיטה את המבט ממנה ישירות אל התפריט.
"הממ... מה שאת רוצה." קשה לא לקלוט את הארס שמסתתר מתחת לדבש בקול שלה. כמו טורף מיומן בסביבה הטבעית שלו. אני מניחה שהיא לא התגברה על מה שקרה עם שחר באמבטיה, למרות שלא קרה כלום ולא הייתי נוגעת בו עם מקל (אלא אם כן מדובר באלת בייסבול ואז אני יכולה לחשוב על כמה אזורים שהייתי 'נוגעת' בו איתם).
כשתום ושחר מגיעים כולם מתחילים לברך ולחבק אותו. רוב הבנות מחבקות אותו חיבוק קצת יותר מדי ארוך, אבל תמרה כבר עדכנה אותי שהיה לו קטע עם לפחות שלוש מהן. אין לי סיבה להיות מופתעת או כועסת... אבל אני כן. מה הן חושבות לעצמן? הן יודעות שיש לו חברה. ועכשיו אני רוצה להרביץ לעצמי כי אלה בדיוק סוג המחשבות שרציתי להימנע מהן הלילה.

"התפריט שלך כנראה יותר מעניין משלי." אחד החברים של תום שכבר יצא לי להכיר מדבר אליי מעבר לשולחן. נראה לי שקוראים לו יואב. או שבעצם יאיר?
"הממ?"
"את פשוט בוהה בו כבר כמה דקות," הוא ממשיך.
"כן, לפסטה פה יש סיפור חיים שלא יבייש את סבא שלי." אני עונה.
"חומר קריאה איכותי, אם ככה."
"כן, והכל בעבודת יד." אני מעבירה אליו את התפריט שלי למרות שמונח מולו תפריט זהה.
"אז למה את לא יושבת ליד נער הזהב שלנו?" הוא מניד את הראש לכיוון תום, שעסוק בחמש שיחות שונות.
"אתה רומז שאתה רוצה שאני אעבור מקום?"
"לא, מה פתאום. סוף סוף נהיה פה מעניין." הוא נועץ מבט במחשוף שלי. אני אהרוג את תמרה.
"תום ואני עדיין ביחד, למקרה שהיה לך ספק." אני משלבת ידיים.
"אני חושב שאת זו עם הספקות מבין שנינו."
"מה זה אמור להביע?"
"את היחידה שיכולה לענות על השאלה הזאת." ברגע שהוא מסיים את המשפט אני קולטת שתום עומד מאחוריו. מתי הוא הספיק לקום?
"על מה אנחנו מדברים?" הוא מחייך.
"שום דבר. חברה שלך ואני משלימים פערים," פערים? אני לא יודעת איך קוראים לשמוק הזה.
"משהו שאני צריך לדעת?" תום נותן לו טפיחה על הכתף, ואין לי ספק שמדובר בטפיחה כואבת.
"למה שהיא לא תספר לך? מזל טוב, אחי." הוא אומר ומפנה לתום את המקום שלו.
"תודה, רועי." תום מתיישב מולי מבלי להסס. אז קוראים לו רועי. זה היה הניחוש השלישי שלי.
"אז על מה דיברתם?"
"פסטה." אני עונה ולוקחת את התפריט שלי בחזרה כדי שיהיה לי משהו אחר להסתכל עליו.
"זה הכל?" הוא מרים גבה. אם הוא לא אוהב את הרועי הזה למה הוא מזמין אותו ליום הולדת? זה בדיוק הבולשיט מהסוג שבנות עושות.
"תום, אתה לא רוצה לעשות את זה עכשיו."
"לעשות את מה?"
"את האקט של החבר המקנא. אם אני מסוגלת לשלוט בעצמי כשכל הבנות פה נמרחות עליך, אתה יכול לעמוד בזה שאני אדבר עם אנשים." אני לוחשת לו.
"על מה את מדברת? הן ידידות שלי." הוא לוחש בחזרה.
"כן, ידידות. עם כמה מהן שכבת?" השדה הקנאית יצאה ונראה שהלך הסיכוי שלי להחזיר אותה למנורה.
"מה תרצו להזמין?" המלצרית משתיקה את השיחה שלנו.
"את יכולה לחזור אלינו אח.." הוא מתחיל לומר.
"אני רוצה את הלינגוויני סלק." אני נכנסת במילים שלו.
"לינגוויני, אוקיי. משהו לשתות?"
"כן, טקילה." לא אצליח לעבור את הערב הזה פיכחת.
"נעמה." הוא נאנח שוב.
"מה?" אני מושכת בכתפיים, "מי רוצה לשתות איתי?" אני שואלת בקול רם את כל מי שמסביב לשולחן והם מתחילים למחוא כפיים.
"יש מצב שתביאי לנו הרבה שוטים של טקילה לפה?" אני מחייכת והמלצרית צוחקת ומהנהנת.
"את קולטת שזאת מסעדה, נכון? אנחנו הולכים אחרי זה לבליזרד." הוא אומר.
"תום, אל תהיה כזה כבד. חברה שלך רוצה שיהיה לנו כיף, תן לה." נועה אומרת מהקצה השני של השולחן וקורצת לי, כולם משמיעים קולות הסכמה אחריה.
"טוב, שיהיה." הוא מוותר.
"נעמה, בואי לשבת לידי קצת. חבר שלך מעצבן היום." היא מסמנת לי את המקום הריק שיש לידה.
"יודעת מה? את צודקת." אני לוקחת את התיק שלי וקמה מהכיסא.

"את באמת עושה את זה עכשיו?" הוא מסמס לי.
"עושה מה?" אני מקלידה בחזרה.
"קטעים של ילדה קטנה וחסרת ביטחון" הוא כותב. אני מחליטה לא לענות.

מצטערת על ההפסקה בכתיבה, אני בתקופה עמוסה בטירוף.
אשתדל שיהיה פרק נוסף בשבוע הבא! ♥

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lee B עקוב אחר Lee
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
צודק
הגב
דווח
guest
קוצר רוח זה לא ביטויי מתאים,
מחכה לפרק הבא על קוציםם
הגב
דווח
guest
דחוףףף עוד פרק
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Lee B
הפעם הראשונה
הפעם הראשונה
מאת: Lee B
תקועה- פרק 20
תקועה- פרק 20
מאת: Lee B
תקועה- פרק 14
תקועה- פרק 14
מאת: Lee B
תקועה- פרק 17
תקועה- פרק 17
מאת: Lee B
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
מלי פרק 11
מלי פרק 11
מאת: איש המגבעת
חבורת מד''א פרק 11 חלק ב'
חבורת מד''א פרק 11 חלק ב'
מאת: אור קרסנר
הלב שלך
הלב שלך
מאת: secret charm
חדר להשכרה לפי שעה - לא רק לאהבה!
חדר להשכרה לפי שעה - לא רק לאהבה!
מאת: דיסקרט חדרים לפי שעה