כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

חבקי אותי חזק פרק 1

מה קורה כשיום אחד בחורה צעירה מחליטה לצאת מבית הוריה? מה קורה כשהיא שוכרת דירת גג ויש לה ידיד שאוהב שלושה דברים בחיים: את הבחורה, את האוכל שהיא מבשלת ואת הצבא. האם הייתם מוותרים על הכל ומגשימים את החלום שלכם? איך בכלל מתחילים וכמה חזקים אפשר להיות? נ' מחליטה לא לוותר, לצאת מבית הוריה, לשלם שכר דירה ולעבור מקום עבודה בשביל להגשים משהו קטן שהיא עוד מאמינה שתצליח. מה קורה כשהדברים משתבשים? מה קורה כשאת מבינה שאת לא טובה מספיק? או שיש מישהו מעלייך שמוציא אותך מן הכלים ומצמצם את הסיכוי האחרון שלך להצליח? אם עד עכשיו קראתם ואתם מעוניינים להמשיך.... הינה עבורכם הסיפור החדש, מקווה שתהנו

" חלומות וכסף לא גדלים על העצים, את שניהם צריך להשיג" את המשפט הזה היה אפשר לשמוע בבית שלנו, אבא אמר אותו, אימא אמרה אותו אפילו אחותי הגדולה אימצה את המשפט. אני אני אדם ללא חלומות וללא כסף, אז מה זה אומר עליי? יש לי רק מטרה אחת בחיים והיא לשרוד בעולם הזה, אחרי הכל כסף בא והולך, חלומות הם לא דבר שהוא בר השגה באופן מיידי. בשביל להגשים חלום צריך להיות בעל רצון, אני לא בעלת רצון אני עצלנית. אימא אמרה שהיא לא יודעת מאין העצלנות שלי, אולי זה עובר בגנים שאלתי אותה בזמנו היא צחקה ולא ענתה. למען האמת פעם היית בן אדם עם חלומות, ואפילו הרבה חלומות, איכשהו איבדתי אותם שניסיתי להגשים כמה. ביסודי החלום שלי היה שיקנו לי רולרים בצבע סגול כמו לכולם אז מכרתי צמידים שהכנתי אבל לא הצלחתי לקבל הרבה כסף אז במקום רולרים קניתי ממתקים שהרסו לי את השיניים. בחטיבה רציתי להתקבל למקהלה אבל המורה אמר שהוא לא מקבל אנשים לא יפים אז לא העזתי להירשם. בתיכון היה לי חלום גדול, כמו לרוב הבנות בשכבה והוא להתנשק עם דניאל שטמלר. הוא היה אליל, מתעמל, שרירי וכאשר הזיע כל הבנות כרכרו סביבו כמו משרתות.
הייתי רחוקה מלמשוך את תשומת ליבו, למען האמת בעבר לא חשבתי שאני יפה, היו יותר יפות בתיכון או מטופחות אפשר לקרוא לזה ככה. היום אני חושבת שאני יפה יותר מהן. דניאל לא הסתכל עליי, הוא לא אהב את התלתלים הברונטיים המגושמים שלי על אחת כמה וכמה את הלבוש שלי בואו נגיד שהייתי סטנדרטית כמו שאבא אמר באנגלית עם מבטא רוסי כבד. לא היה מספיק, בשביל למשוך את תשומת ליבו היית צריכה להיראות מושכת ללבוש חצאית קצרה, למרוח אודם, להחליק את השיער ולהיות פחות מ48 קילוגרמים. הייתי מאותן הבנות שלא טובות בשום דבר, לא במתמטיקה, לא באנגלית, לא בשפה בשום דבר. תמיד היית ממוצעת מינוס, שבעים היה מספק אותי. תמיד חשבתי שהמורים שלי לא יזכרו אותי, אני לא מיוחדת מדי אין לי אף כישרון ולא יצאתי עם מלך השכבה. רוב השכבה בילתה בקרב בנים, בעוד שאני ביליתי בקרב ספרים וחברות. כשכולם איבדו את הבתולים שלהם אני הייתי עסוקה בסדרה ובבנים שכיכבו בה ורק חיכיתי להתאהב במישהו אמיתי. החיים בבית גם לא היו פשוטים, אבא כמעט ולא היה בבית אימא הגיעה בצהריים וחזרה לעבודה בערב ככה כמעט כל יום. אחותי לומדת בירושלים ואני? השתחררתי מהצבא.
בגיל עשרים החלטתי לעשות שינוי, שינוי שהוא וודאי חלום של חלק מבנות העולם לעזוב את הבית. עברתי לנתניה, התחלתי למלצר בבר בשעות הקטנות של הלילה. דניאל עובד איתי, כן אותו דניאל מהשכבה. הוא עדיין נאה, הפעם לא מפסיק לחזר אחריי ולהביט בחולצת הבטן השחורה שלי בזמן שאני מוזגת משקה.
תמיד ציפיתי שיהיה לו עתיד זוהר, הוא יודע לשיר יפה. בדרך כלל בחורים כאלה מצליחים, לא?
דניאל היה הכי גדול בשכבה, למעשה היה צריך להיות שכבה מעלינו אבל בגיל שש עשרה הוא עלה ארצה והעדיפו שיהיה עם השנתון שלנו.
" תפסיק אנשים מסתכלים"
" הייתי עיוור " אמר ומשך את השיער הארוך שלו לאחור.
" על מה אתה מדבר?" המשכתי לעבוד ושאלתי אותו מבלי להסתכל.
" אני מדבר עלייך, איך לא הסתכלתי עלייך בתיכון?"
" אתה עצוב?" הייתי נראה לי הבחורה היחידה שלא הייתה חברה שלו.
" תמיד היית עיוור, מספיק עם המבטים תמשיך לעבוד" עוד שבוע נשאר לי לעבודה הזאת, עוד שבוע ואני עוברת למקום אחר.
המטבח עבורי היה אתגר, אם יש משהו שתמיד רציתי לעשות זה לדעת לבשל. שעות הייתי צופה בסבתא שלי ובאהרוני מבשלים, על סבתא הייתי מביטה מהשיש האפור שלה ועל אהרוני הייתי צופה מהטלויזיה, מוקסמת ונועצת את עיניי בסכין החותכת שלו מתוך המסך.
המטבח היה החלום היחיד שרציתי להגשים, אבל הזנחתי אותו נתתי לעצמי להמשיך בחיי בלי חיי הבישול. אבא לא היה נותן לי לבשל, הוא היה אומר שהאוכל שלי לא טעים בכוונה על מנת שאזוז מהמטבח. הוא לא אהב את זה " כשתהיי אימא תבשלי" לא הבנתי מדוע, אף פעם לא יכולתי להבין מדוע זה מפריע לו. השבוע התקבלתי לעבודה במסעדת שף מצליחה בתל אביב, המסעדה חדשה. לא התקבלתי לעבוד בתוך מבשלת אלא בתור עוזרת כלים ובסרוויס. האמנתי בתוך תוכי שזו תחילת הדרך להגשים לראשונה חלום אחד שלי, חלום שמעולם לא האמנתי שאצליח להגשים.
" מתי תתני לי הזדמנות?" דניאל שאל ונגע לי בישבן, נרתעתי, השתתקתי פעם חלמתי על זה, על שיסתכל עליי היום אני סולדת ממנו.
" תזיז את היד שלך ממני"
" את לא אוהבת?" הרגשתי את ידו לכיוון שלא מצא חן בעיניי.
" אתה ביקשת את זה" לקחתי את היד שלו ועיקמתי לו אותה, הוא נאנק מכאבים.
" הזהרתי אותך"
" עכשיו את יותר שווה, אני אוהב בנות רעות"
המשפט היומרני שלו הרתיע אותי אף יותר. יש לי מזל שזהו השבוע האחרון, השבוע האחרון במקום הנוראי הזה.
" אביהו סיימתי להיום, תעשו את הסגירה בלעדיי" אביהו מנהל המקום תמיד נתן לי לצאת לפני הסגירה וזאת כי טוען שעבדתי מספיק קשה כל הזמן.
" לילה טוב, עבודה טובה סעי בזהירות" אביהו התחתן לפני חודשיים, אישתו אישה ממורמרת לפחות כך נראתה לי ביום חתונתם, אפשר להצדיק את המרמור שלה הרי היא נשואה לבעל מועדון... וזה מקום שגבר נשוי יכול להתפתות מכל הנשים הצעירות והיפות שדורכות כאן מדי ערב.
זרקתי את המפתחות על השולחן והלכתי לכיוון החדר, כל כך רציתי לעצום את העיניים אבל לא יכולתי להירדם.
" ישנה?" זה היה אור.
" בדיוק הגעתי, למה אתה ער?" שאלתי אותו.
" בדיוק חזרתי מיום הולדת, את עייפה?" ידעתי מדוע הוא שואל.
" כן, אבל לא מצליחה להירדם"
" אולי תעשי מקלחת לי זה תמיד עוזר"
" אני יכול להתקשר?"
" כן"

לפתע בקשה לשיחת וידאו הופיעה במסך הטלפון, לחצתי על העיגול הירוק וראיתי אותו שפוף, עייף עם שקיות בעיניים.
" את נראית טוב יחסית למישהי שלא ישנה אתמול"
" חבל שאני לא יכולה להגיד אותו דבר עלייך"
" מצטער, מה לגבי העבודה החדשה שלך? מתי את מתחילה?"
" עוד שבוע, אני מתרגשת"
" מוזר אף פעם לא התרגשת משום דבר" זה נכון אני אדם שלא מתרגש משום דבר. לא התרגשתי כשקיבלתי תעודת בגרות, לא התרגשתי כשסיימתי את בית הספר, לא התרגשתי כשהתגייסתי או כשהשתחררתי, לא התרגשתי מהנשיקה הראשונה או מהפעם הראשונה. שום דבר לא ריגש אותי בחיים מלבד מה שהולך לקרות.
" נכון, מותר לי סוף סוף לא?"
" ואני חשבתי שאין לך רגשות"
" אתה פוגע בצד הנפשי שלי עכשיו" אמרתי בציניות.
" אני מצטער נפגעת? " הוא החזיר לי בצחוק.
" אני רגילה לזה. נתראה מחר אני אספור כבשים או משהו בסגנון"
" בהצלחה" השיחה נותקה, לדבר עם אור תמיד עושה לי טוב, עצמתי עיניי וניסיתי להירדם.
בוקר, השעון צלצל. אם קיים אדם שאוהב לקום בבוקר שיבוא לספר לי מה הוא אוהב, תמיד אהבתי לישון אפילו בחופשים שלי בתיכון ניצלתי אותם בשביל שינה, אם אדם מבזבז שליש מחייו על שינה אז אני מבזבזת יותר. סטטיטית אפשר להכניס אותי לספר השיאים של השנה, רק אומרת לפרוטוקול.
הייתי כל כך עייפה, כל כך עייפה שהעיניים שלי בקושי החזיקו מעמד. אחזתי בקפה השחור שלי מול החלון ודמיינתי דברים שונים רציתי נוף לים אבל קיבלתי נוף לעצים לא ירוקים. לאחר התרוצצות גדולה בדואר, בבנק ובסופרמרקט הגעתי חזרה הביתה, הגעתי לא לבד.
" זאת הדירה שלי" סימנתי לו, הוא תחב את ידיו בכיסי המכנסיים שלו ונכנס בזהירות.
" איפה להניח את הדברים?"
" כאן יהיה בסדר" בחור נחמד התנדב לעזור לי כאשר יצאתי מהחנייה, בחור שמעולם לא ראיתי קודם, בחור נאה למדי.
" תודה על העזרה"
" בשמחה" אמר ויצא מהדלת. לא הספקתי להציג את עצמי או לשאול לשמו לא הספקתי והוא כבר הלך.

תודה לקוראים (הותיקים והחדשים שהצטרפו) שאתם פה, אם אהבתם אשמח שתשאירו דירוג ותגובה כיצד ההתרשמות שלכם עד כה. זהו סיפור חדש וכמו כל סיפור גם לו מגיע הזדמנות, מודה שהוא שונה מהסיפור הקודם אבל בהחלט לא פחות טוב. לכל מי שהולך לבית הספר שעה מוצלחת שתהיה לכם! ולמי שעובד שיהיה לכם שבוע מוצלח!
שלכם, מאיה❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מחכה להמשךךךך:))
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
תודה❤
הגב
דווח
אודליה כחלון
אודליה כחלון
איזו שאלה רטורית חחחח
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 29+30
חבקי אותי חזק פרק 29+30
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
רכבת לנהריה
רכבת לנהריה
מאת: שלכת כותבת מהלב
ביאוס ראשון יצא לדרך
ביאוס ראשון יצא לדרך
מאת: Natali Beso
לופא- פרק 2
לופא- פרק 2
מאת: תומר דגן
מלי פרק 11
מלי פרק 11
מאת: איש המגבעת
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה