כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

הסודות שלנו

גברת בקיני - פרק 33

"את מוכנה? מאיפה לבוא לאסוף אותך?"
"מה? מי? לאן?" אני אומרת בקול חלש
"מבין שהערתי אותך, זה זיו... יש לנו 2 פגישות עכשיו עם הפירסומת והפקת אופנה" זיו מנסה לאפס אותי
"טוב, אני בדירה אני צריכה להתארגן תעלה אני משאירה פתוח" אני אומרת.

אני נכנסת להתקלחת ולהתרענן. לפתע ידיים חזקות מקיפות את גופי העירום "אהההה" אני צורחת ומשתוללת.
"היי, ששש זה רק אני" אני מסתובבת ורואה את זיו. אני מביטה בו מתנשפת הלב שלי כמעט יוצא מהמקום מרוב דפיקות.
"הבהלת אותי" אני דוחפת אותו בכעס.
"סליחה, לא התכוונתי" הוא מביט בי מעט מבוהל מהתגובה שלי.
אני מתקרבת אליו ומנשקת אותו "פשוט אל תעשה את זה יותר בסדר?" אני מביטה בו במבט חודר.
"מבטיח!" זיו מחבק אותי אליו.
"אז כבר אין סיכוי לסקס אהה?" זיו מחייך אלי חצי חיוך
"תמיד יש" אני מנשקת אותו וקופצת לזרועותיו כאשר רגלי מחבקות את גופו.
"איך זכיתי במהממת כמוך?" זיו מחייך ומנשק אותי.
"כנראה ביקשת משאלה כזו" אני אומרת בעוד זיו מצמיד אותי לקיר. אני מתחילה לגעת באיבר שלו מלטפת ומגרה אותו עוד קצת. זיו מחזיק אותי ביד אחת ובשניה מתחיל להשחיל אצבע לתוכי ומחייך חיוך רחב.
"ממה אתה מאושר?" אני צוחקת
"מזה שאת מוכנה ומזומנה מבלי שאני אעבוד בכלל" זיו מנשק אותי ומכניס אצבע נוספת, אני גונחת, לאחר שניות ספורות הוא מוציא את היד, תופס אותי בישבן בשתי ידיו ומשפד אותי על הזין שלו שכבר עומד כמו טיל. אני משחררת שאגה של עונג והוא נראה מרוצה וגונח מעט גם כן. הוא מצמיד אותי לקיר ונע בצורה מהירה אני נהנת בטירוף, הוא יודע בדיוק את הזווית שנוגעת לי בכל הנקודות שצריך. אני מרגישה קרובה, זיו לא עוצר ולבסוף אני מרגישה איך הוא יורה לתוכי את הזרע שלו בזמן שאני גונחת כמו משוגעת הוא מוריד אותי ממנו וישר דוחף לי 2 אצבעות פנימה. ומזיין אותי איתן חזק כמו שאני אוהבת עד שאני גומרת בצרחות עונג.
זיו מנשק אותי ואנחנו יוצאים מהמקלחת.

"מתי הישיבה הראשונה?" אני שואלת את זיו בעוד שנינו מתלבשים
"עוד 20 ד' צריך להזדרז" זיו עונה לי
אני לובשת ג'ינס וחולצה מעט רכבה וארוכה. את שערי אני אוספת לקוקו, מתאפרת מעט בצורה עדינה. אנחנו יוצאים לפגישה.
הכל עובר חלק כולם מוכנים להתגמש בהתאם ללימודים שלי וזיו מוציא מהם סכומים יפים.
אנחנו נשארים לשבת עם אודי שמודיע לי על השקה נוספת של חנות למותג בגדי הים. "אודי תקבע איתם בבקשה פגישה שנהיה בה כולנו" אני מבקשת ממנו
"קרה משהו?" אודי מביט בי בדאגה
"תקבע בבקשה, מעדיפה לדבר על זה בפגישה איתם" אני אומרת בנחרצות.
"את יודעת שאני לא אוהב הפתעות נוי, במה מדובר?" אני מביטה בו.
"אודי, אני הייתי ברורה אני חושבת" אני מדברת באסרטיביות
"בונא, נהייתה קשוחה הילדה" אודי פונה לזיו
"כדי להקשיב לה" זיו עונה לו
"טוב, בסדר מה שתגידי" אודי מתקשר לרוני וקובע איתן פגישה "גם עם ליאת?" הוא פונה אלי ואני מהנהנת
הוא מנתק "ביום ראשון ב9 בבוקר אני אדבר עם הצבא" אודי מסכם.

אני וזיו יוצאים משם והולכים לכיוון הרכב שלו
" היום יום חמישי" זיו מתחיל לשיר ואני צוחקת. אני מחבקת אותו אלי ונצמדת אליו "ממה אתה מאושר כל כך?" אני מחייכת אליו בזמן שהוא מצמיד אותי לרכב.
"סוף שבוע זה דבר משמח! ככה את שבויה שלי כל הסופ"ש" זיו מנשק אותי.
"האמת שחשבתי לחזור לדירה..." אני מתחילה להגיד ופניו של זיו משתנים מיד
"באמת?" הוא מביט בי במבט מאוכזב ומתרחק מעט
"סתם, נהנת שאתה מתחנן" אני מחייכת אליו ומתקרבת
"תפסיקי עם המשחקים נוי" זיו נכנס לרכב בעצבנות. אני נכנסת לרכב גם כן.
"סליחה זיוש" אני מתחנפת
"את נהנת מזה אהה?" הוא אומר בעצבים
"הודעתי לבעל הבית שאני עוזבת בסוף החודש" אני אומרת לזיו. הוא מרים מבט ומסתכל לתוך עיניי "באמת נוי? אין לי כח לשטויות שלך" הוא אומר מלא תקווה.
"כן" אני עונה "אין סיבה שאמשיך להחזיק דירה. אנחנו יחד כדי להישאר לא?" אני מחייכת אליו. זיו מזיז ידו לעברי, הכסא שלי נופל אחורה, זיו פותח מהר חגורה ונשכב מעלי עם חיוך. הוא מנשק אותי ומחבק אותי. "זיו... זיו אתה מועך אותי!" אני אומרת בקושי.
"את תעברי לגור איתי? ממש ממש?" הוא ממשיך לשאול כלא מאמין.
"ממש ממש" אני עונה בחיוך.
זיו חוזר לכסא שלו ומניע את הרכב "אנחנו צריכים לצאת לחגוג!" זיו אומר בהתרגשות ומתחיל ליסוע
"אתה לא מפחד שאני שוב אשתה כמו מפגרת?" אני אומרת וצוחקת
"לההה, נראה לי שהפפרצי עכשיו מפחידים אותך יותר מהכל" זיו צוחק גם הוא
"תכלס, צריך לצאת למקום לא מוכר כל כך שיהיה לנו שקט. אולי לאיילנד?" אני אומרת
"פעם היית מתלוננת שאני לא מוכן להראות איתך בציבור. תראו מי עכשיו מפחדת" זיו אומר וכבר מפסיק לצחוק
"די ממתי אתה נפגע? לא מתאים לך..." אני מביטה אליו
"מה שבא לך נוי. אני איתך" זיו אומר ביאוש
"בא לי שנצא ולא איכפת לי מהפפרצי!" אני אומרת ולובשת חיוך מאולץ כי ת'כלס? מה זה לא בא לי! אני מפחדת מצלמים שיקפצו עלי. מפחדת לחשוף את הרומן עם זיו בחוץ. מפחדת מהתדמית שתהיה לי. הכל מאיים יותר בחוץ "זיו לאן זה? אני צריכה לעבור בבית להתארגן אם יוצאים" אני אומרת לזיו בשקט.
"צריך רגע משהו מהמשרד" זיו עונה לי

"שלום לכם" אפרת (הפקידת קבלה שפגשתי במפגש חברים בבית של עידן) מקבלת את פנינו בכניסה למשרד
"ידעתי שהייתי צריכה לחכות לך ברכב" אני לוחשת לזיו ומחייכת אליה חיוך מזויף.
"תרגעי נוני, בואי נלך למשרד שלי" זיו לוחש לי חזרה "מה שלומך אפרת?" זיו פונה אליה בצורה כזו שברור שהוא לא מחכה לתשובה. אנחנו מתקדמים לכיוון המשרד "שלום! אני רואה שגברת בקיני כאן" דניאל (זה ששוכב עם אפרת מידי פעם) צועד לקראתינו בחיוך. אני מרגישה זוועה, מתחשק לי לברוח משם אני מרגישה אבודה. "זיו אני יורדת לחכות לך ברכב" אני לוחשת לזיו, מתחילה להסתובב ליציאה בעוד דור צועד לקראתינו "היי, איזו אורחת הבאת למשרד" דור לוחץ את ידי "כבר הראת לה את הלובי גלריה שלנו?" דור שואל בחיוך "לא דור, קפצנו רק לקחת את..." זיו מתחיל לענות
"יש שם משהו מעניין?" אני שואלת את דור בחשדנות. אני קולטת שכל מי שעובר מביט בי בעיניי רנטגן.
"היא לא יודעת?" דור פונה אל זיו
"יודעת מה?" אני שואלת בנואשות ולא מבינה על מה הם מדברים
"דור תעזבו לי אותה כבר! באנו רק לקחת את התיק ואנחנו חותכים" זיו אומר באסרטיביות
"זיו, מה יש שם? מה אתה מחביא ממני?"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך וחיכיתי מלאאאאא זמן לפרק נוסף , דווקא אני ממש אוהבת את זיו ומקווה שיהיה להם סוף טוב ביחד כי אני לא בנויה כבר לשברונות הלב האלו
הגב
דווח
1 אהבתי
Alina Lave
Alina Lave
וואו! תודה רבה איזו מחמאה!
הקשר עם זיו מורכב, פאר הגילאים ,הצפיות השונות ועוד פארים במקומות השונים מקשים עליהם מאוד. נראה בהמשך
הגב
דווח
guest
וואי וואי לפי התגובה הזו אני מבינה שאני צריכה לצפות לסוף אחר ממה שדמיינתי. אני מאמינה שעל כל קושי אפשר להתגבר ושגיל זה רק מספר ומקווה שגם זיו ונוי חושבים כמוני. אני בטוחה ומאמינה שתכתבי לנו סוף מהמם ומדהים לא משנה מה. תודה רבה לך♡
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
שמוליק ודינה - פרק 14
שמוליק ודינה - פרק 14
מאת: איש המגבעת
כלום לא כאב
כלום לא כאב
מאת: SH .
התמכרות
התמכרות
מאת: Blue Sunshine
ברנדה
ברנדה
מאת: איש המגבעת
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer