כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

ספר הג'ונגל של סינדרלה

פרק 5.

עליתי לביתי בריצה.
חלפתי בפני אבא שלי, אשתו, וכל האחיות החורגות שלי, הכל בשביל להספיק להחביא את השרשרת במקום שאף אחד לא ימצא אותה.
סגרתי את דלת חדרי, והתחלתי לחפש מקום, שאף אחד לא יחפש בו.
מצאתי מחבוא בין קורות העץ, מעל מיתת הקומותיים שלי. עליתי במהירות על סולם מדרגות העץ, התיישבתי על המיתה, הורדתי במהירות את השרשרת מצווארי, והנחתי אותה על אחת הקורות.
כשסיימתי הדלת נפתחה.

אמא:"זואי! מה את עושה שם? לא מספיק שהברזת מבית ספר, לא אכלת את האוכל שהכנתי לך, את לא אומרת לי ולאחיות שלך שלום כשאת נכנסת הבייתה, במקום לאכול ארוחת ערב איתנו את מעדיפה לשבת על המיתה ולבהות בתקרה? את כל הזמן במיתה! את יודעת שזה סימן ל.."
אני:"דיכאון? את לא מכירה אותי, אם היית מכירה אותי היית יודעת שאני לא אוהבת לאכול ברעש, או להתעורר ברעש, והכי אני לא אוהבת, שאת חושבת שאם תעקבי אחרי, את תהפכי לאמא שלי!"
אבא:"זואי!"

ירדתי מהסולם בעצבים.
כשהגעתי לחדר אוכל לא היה כיסא אחד פנויי, ולכן גררתי כיסא מהחדר של רותם, רק כעבור 10 דקות הגעתי לשולחן, והתיישבתי לאכול, לבד.
כמובן, שאף אחד לא ישב לאכול, הרי אם הם היו רוצים שאני אוכל איתם, הם היו מפנים מקום באחד הכיסאות, או מביאים את הכיסא האחרון שפנויי בבית, לפני שהגעתי, ולא זורקים אותו, בפינה הכי רחוקה בבית..

רוז:"היי, בתאבון."

פי היה מלא באוכל ולא הצלחתי להוציא צליל.

רוז:"אומרים תודה מתוך נימוס, גם אם את שונאת אותנו."
רוני:"רוזי את לא יודעת? לא לימדו אותה נימוסים, היא גדלה בג'ונגל. בואי, את צריכה ללכת לישון."
רוז:"לילה טוב, פרא אדם."

פרא אדם? אני יודעת להיות מנומסת, זה שגדלתי בג'ונגל לא אומר שאני מתנהגת כמו חיה! עובדה, אכלתי בפה סגור.
זה מעציב ומעצבן אותי שהבנות האלה, אפילו לא מנסות להכיר אותי, והן כבר מחליטות שאני שונאת אותם, כי אני לא מחשיבה אותן לאחיות שלי!
אוף, כמה שאני שונאת סטיגמות.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

הילדה הזאת עקוב אחר הילדה
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אביטל סיאני
אביטל סיאני
קוראים לו Morena De mi corazon
הגב
דווח
אביטל סיאני
אביטל סיאני
את יכולה להגיב לי על הסיפור שלי
הגב
דווח
אביטל סיאני
אביטל סיאני
מקסים !
הגב
דווח
2 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
ילדות
טלפון ציבורי,
טלפון ציבורי,
מאת: someone else
בסוף מתרגלים להכל
בסוף מתרגלים להכל
מאת: Asaf Goldstein
תמיד ילד
תמיד ילד
מאת: Linoy Zriker
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף