כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

חדר מספר 5 - פרק 7

דנה תתעוררי!

יום אחרי הגעתי למשרד של הדוקטור והפעם באתי ברגשות מעורבים.
יכול להיות שזה חלום? יכול להיות שזאת המציאות?
יכול להיות שכל מה שקורה רק בדמיון שלי?
דנה תתעוררי על עצמך כבר אוף איתך.
והפחדים שלך מה איתם? כמה זמן הם כבר
שוכבים במגירות ואת לא מעזה להתגבר עליהם,
רק מסתגרת בין הדפים והמחברות וטוב לך אבל לא טוב ואף אחד לא מבין אותך. אף אחד.
והנה נושא לכתוב עליו, חשבתי לעצמי והתחלתי
לסדר את המילים בראש אחת אחרי השניה ברצף
ואז כתבתי אותן. משום מה את זה רציתי לשיר
אז הקלטתי אותן בנייד שלי, סתם הקלטה כזאת
רגילה שבקושי שומעים אבל עדיין.
אחר כך ישבתי לידו.
הוא הביט בי שוב, אני הבטתי בו שוב ושתקנו.
הפעם לא העזתי אפילו להתקרב כי ממש פחדתי
שאני אצטרך לנגן שוב וארגיש את הכאב הזה באצבעות.
פתאום הדוקטור נכנס ואמר
"היי דנה, מה שלומך?"
"חיים, אתה יודע"
"שוב צינית אהה?"
"ציניות זה השם השני שלי.."
"אני יודע. טוב אז הגענו למסקנה שזאת רשמית התרופה שלך ואת צריכה לעשות את זה כל יום עד שתמצאי לך מקום שקט משלך בשביל לעשות את זה והכל יסתדר עוד יותר אבל עד אז תכירי, זה יוני. תכנס בבקשה."
פתאום נכנס למשרד בחור שלא הכרתי
ולא הבנתי מה הוא קשור לזה.
"הוא הולך ללמד אותך לנגן. אני זוכר שאמרת שאם מישהו ילמד אותך בעדינות אז תחזרי לזה כמו שצריך? אז זכרתי את זה ודאגתי לזה. אל תדאגי, זה יהיה הכי בעדינות בעולם. אם משהו לא בסדר, תתקשרי."
הוא אמר והשאיר אותנו לבד.
"אבל הוא הבטיח שהוא לא יספר, הוא הבטיח."
אמרתי בשקט לעצמי ואז יוני אמר "לא יספר מה?"
"לא חשוב." אמרתי ושמחתי שהוא עמד בהבטחה.
"שנתחיל? אל תדאגי זה יהיה צעד אחרי צעד, מבטיח."
הנהנתי וחזרתי לשבת על הכסא הקטן של הפסנתר לאט.
"אוקיי נתחיל ממשהו קל.."
הוא אמר ואז אפילו לא שמתי לב שכבר עברו
שעתיים ועוד מעט שבע כי זה היה כל כך כיף.
פתאום היו דפיקות בדלת "נו ילדים, איך המרגש?"
הדוקטור שאל "בסדר, היא מעולה."
יוני אמר ואני הסמקתי בלי שהוא ישים לב.
"יופי. מחר ב17:00 אתה פה שוב כן?"
"מעולה."
"יופי דנה. תמשיכי ככה ותגיעי לאן שאת רוצה.
אני מאמין בך."
"תודה."
"גם אני" יוני הוסיף ואני שמחתי שהוא אומר את זה
ולא האמנתי שגם אשכרה האמנתי לו
כי בדרך כלל קשה לי להאמין לאנשים מהר.
"יוני ימשיך לאמן אותך בכל יום מ17:00-19:00
עד סוף החודש ואחר כך אני מאמין שכבר יהיה
לך אומץ לנגן את השירים שלך.
בכל מקרה זה יהיה בעדינות והכל יהיה בסדר.
ביי בינתיים ילדים, אם בא לכם להשאר ולהמשיך אתם
יכולים זה לא מפריע לי,
קחו מפתח ותנעלו כשאתם יוצאים. לילה טוב."
"תודה."
שנינו אמרנו ביחד וכשהוא יצא יוני שאל "אז מאיפה
כל התשוקה הזאת לפסנתר תגידי? זה מדהים."
"תודה. זה מילדות. הוא תמיד היה המקלט שלי בחיים. בהכל. אבל אז זה קצת נהרס ו... עזוב לא נכנס לזה עכשיו. אני מנגנת עכשיו עדיין בפחד אבל מנסה להתגבר אתה יודע."
"אין לך ממה לפחד דנה. הכל בסדר. נלך לאט לאט."
"תודה. וסליחה שאני לא מספרת לך למה זה פשוט אישי מדי, חומות הגנה שהחיים לימדו אותי לבנות."
"זה בסדר. הכל בסדר. תרגישי חופשי לספר ולא לספר,
החלטה שלך.
שנחזור להתאמן?"
"כן."
חזרנו להתאמן והיה כבר 22:00 אז הייתי חייבת לחזור והאמת שגם הוא אז יצאנו לגינה הקטנה
שליד המרפאה, "ביי ותודה."
"אין על מה. את ממש טובה בזה. ממש.
קצת אימונים ואת שם."
"תודה."
הבטנו אחד לשניה עמוק בעיניים ואז....

המשך יבוא....

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

בתאל דורון עקוב אחר בתאל
שמור סיפור
ספרים מאת בתאל דורון בתאל דורון
#מציאות_לא_מציאותית הוא נתן לי מילים.
מילים לשירים, מילים ליום יום, מילים ששרות במקום לדבר,
הוא נתן לי מילים שנמצאות בלי לוותר ....
הוא היה בדיוק כמו שאני אוהבת, הוא היה אחר...
ואז הוא השתנה בן רגע וגרם לי לחוות שיעור חשוב לחיים,
שיעור שגרם לי לכתוב המון מילים ולהפוך אותן לסיפורים ולמסרים עמוקים,
לחיות #מציאות_לא_מציאותית.
ליפול עמוק אל תוך אמת מזויפת והמון שקרים.
מוכנים להיכנס איתי לעולם אחר ולקחת איתכם תובנות לחיים?
היכנסו למסע שונה ומיוחד של חוויות וסיפורים מרגשים ומטלטלים.
לפרטים נוספים
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
בתאל דורון
שָׁעוֹת
שָׁעוֹת
מאת: בתאל דורון
כשתדעו להעריך
כשתדעו להעריך
מאת: בתאל דורון
הַלְוַאי וְהַכֹּל הָיָה יוֹתֵר פָּשׁוּט
הַלְוַאי וְהַכֹּל הָיָה יוֹתֵר פָּשׁוּט
מאת: בתאל דורון
גִּבּוֹר הַיּוֹם
גִּבּוֹר הַיּוֹם
מאת: בתאל דורון
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה