כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

הצד השני של שנינו פרק 52

" חברים, לא בני זוג אבל חברים" ראיתי שהוא הכריח את עצמו לחייך הלוא עדיין אהבתו אליי לא נגמרה, זה מצחיק שעומד מולי אותו הבחור שהייתי אוהבת אבל זה לחלוטין מישהו אחר.

תוכן עניינים 1. הצד השני של שנינו- הקדמה2. הצד השני של שנינו פרק 13. הצד השני של שנינו פרק 24. הצד השני של שנינו פרק 35. הצד השני של שנינו פרק 46. הצד השני של שנינו פרק 57. הצד השני של שנינו פרק 68. הצד השני של שנינו פרק 79. הצד השני של שנינו פרק 810. הצד השני של שנינו פרק 911. הצד השני של שנינו פרק 1012. הצד השני של שנינו פרק 1113. הצד השני של שנינו פרק 1214. הצד השני של שנינו פרק 1315. הצד השני של שנינו פרק 1416. הצד השני של שנינו פרק 1517. הצד השני של שנינו פרק 1618. הצד השני של שנינו פרק 1719. הצד השני של שנינו פרק 1820. הצד השני של שנינו פרק 1921. הצד השני של שנינו פרק 2022. הצד השני של שנינו פרק 2123. הצד השני של שנינו פרק 2224. הצד השני של שנינו פרק 2325. הצד השני של שנינו פרק 2426. הצד השני של שנינו פרק 2527. הצד השני של שנינו פרק 2628. הצד השני של שנינו פרק 2729. הצד השני של שנינו פרק 2830. הצד השני של שנינו פרק 2931. הצד השני של שנינו פרק 3032. הצד השני של שנינו פרק 3133. הצד השני של שנינו פרק 32+3334. הצד השני של שנינו פרק 34+3535. הצד השני של שנינו פרק 3636. הצד השני של שנינו פרק 37+3837. הצד השני של שנינו- הודעה חשובה38. הצד השני של שנינו פרק 3939. הצד השני של שנינו פרק 40+4140. הצד השני של שנינו פרק 4241. הצד השני של שנינו פרק 4342. הצד השני של שנינו פרק 44+4543. הצד השני של שנינו פרק 4644. הצד השני של שנינו פרק 4745. הצד השני של שנינו פרק 48+4946. הצד השני של שנינו פרק 5047. הצד השני של שנינו פרק 5148. הצד השני של שנינו פרק 5249. הצד השני של שנינו פרק 53+5450. הצד השני של שנינו פרק 55 ואחרון

הוא נשאר לאכול איתנו ארוחת ערב, לעיתים היה שקט והבדיחות שסיפר בין לבין נטמעו בתוך השקט הזה, כל מה ששמעתי הוא את הסכום ואת הלעיסות של כולנו.
" אז איך הכרתם?" אימא שאלה באנגלית ניסתה ליצור שיחה.
" הוא חבר של ניתאי" אמרתי כאשר צמרמורת עברה בגופי.
" כבר לא, אף פעם לא הייתי חבר שלו" דיבר אליי בעברית.
" מה הוא אמר?" שאלה אימא ביפנית.
" לא משנה" השבתי לה מבלי שיבין.
" אפשר לדבר על משהו אחר?" עברתי מיד לאנגלית.
" אז מה הקשר בניכם עכשיו?"
" חברים, לא בני זוג אבל חברים" ראיתי שהוא הכריח את עצמו לחייך הלוא עדיין אהבתו אליי לא נגמרה, זה מצחיק שעומד מולי אותו הבחור שהייתי אוהבת אבל זה לחלוטין מישהו אחר.
" אני עולה למעלה לנוח, תסתדרו בלעדיי נכון" הנהנו שנינו ושוב המצב בו שנינו לבד מביכה אותי.
" אם סיימת אתה יכול לשבת בזמן שאסיים לסדר כאן"
" אני רוצה לעזור"
" אין צורך"
" אני רוצה כי אני משתעמם מהר מאוד"
" אז תביא את כל הכלים המלוכלכים למדיח"
הוא סייע לי לסדר מהשולחן ואז התיישב על הספה כאילו שום דבר לא קרה.
" אני חושב שאלך"
" אתה יכול להישאר"
" האמת שיש לי טיסה עוד מעט"
" אתה חוזר לישראל?"
" למען האמת שלחו אותי מהעבודה לבוסטון"
" בוסטון? למה?"
" המנהל המליץ עליי"
" מתאים לך דווקא"
" מה בדיוק?"
" המראה הבוסטוני" הראיתי לו עם היד, הוא צחק.
" אני הולך"
ליוויתי אותו עד לדלת עד שהלך, הרגשתי שום את השקט התמידי הזה שהתרחש בבית. לפתע אימא הופיעה כמו זומבי מהלך.
" איפה הבחור?"
" הלך"
" חבל הוא חמוד מאוד"
" הוא בסדר"
" הוא יפני?" היא שאלה בפתאומיות.
" האמת שאף פעם לא שאלתי, זה משנה?"
" לא, סתם הייתי סקרנית לדעת איזה נכדים יהיו לי"
" אימא!"
" מצטערת ילדונת, אבל מתישהו את תתחתני ויש לי תחושה שהוא בחור שיכול לאהוב אותך בדיוק כמו אבא שלך"
" חשבתי שאבא שלי עזב אותנו"
" כן אבל לגביו...." הצביעה תוך חיטוט במקרר. " יש לי תחושה טובה, את רוצה תפוח?" הנדתי בראשי.
היא לקחה תפוח שאלה אותי ונגסה בו.
" איך את כל כך בטוחה?"
" הוא בחור יציב, יש לו בוודאי עבודה טובה אבל משהו אצלו חסר... חסרה לו משפחתיות, אני צודקת?" כמעט נפלה לי הלסת מהמקום.
" איך.. איך את יודעת?"
" אינטואיציה נשית"
" אני לא מאמינה בזה, שמעת אותנו מדברים על זה, נכון?" היא הנהנה, מסתבר שהיא מבינה עברית טוב יותר ממה שהיא חושבת.
" אז ראית הכל?"
" את מה? מה הייתי צריכה לראות?"
" כלום שום דבר" איך לא הזזתי את ידו ממני, ומדוע בכלל הנחתי את ידי על ידו שהייתה על הפנים שלי.
" את ללא ספק לא מספרת לי משהו חשוב. נו טוב... צרות של צעירים, אני הולכת לישון" היא לא אמרה את זה כבר?
" מחר יחכה לך העוזר שלי, יש לנו ראיון חדש"
" ראיון? על מה?"
" עלינו. חשבתי על זה אולי תרצי לנהל את בית הקפה שבמלון שלי?"
" את... את רצינית?" היא הנהנה.
" כן... רק קודם אני צריכה להתפטר מהעבודה האחרת שלי"
" מקובל ביותר" הרגשתי שאת כל השנים שפספסתי עם אימא, היום אני משלימה אותן.
" אימא... על מה הראיון מחר?"
" ראיון לעיתון הפעם נתראיין שתינו לעיתון"
" באמת?" שאלתי מודאגת.
" את לא רוצה? אני אבטל מיד"
" לא לא... אני פשוט מעט חוששת"
" את תהיי נהדרת, אני איתך" חייכתי וניסיתי להיות פחות מודאגת.
" את תהיי בסדר יו-רי, את תראי שיהיה בסדר" דיברתי עם המלאכים הפנימיים שלי.

...

" לאן את הולכת?" שאל קאי מבעד למסך בשיחת הוידאו שלנו.
" לעבודה, אתה לא אמור להיות עייף אחרי הטיסה?"
" אמור, רוצה לראות קצת את בוסטון?"
" מה השעה שם עכשיו?"
" עוד מעט שש בערב, תראי" הנוף הבוסטוני הזכיר לי כמה מקומות שכבר ראיתי.
" כמה זמן תהיה שם?"
" חודש וחצי"
" תנצל כל רגע ותעבוד קשה"
" בדרך אומרים לא לעבוד קשה מדי ולנצל כל רגע... רק אצלך המשפט הפוך"
" ככה סבתא שלי אומרת. אני מתפטרת היום מהעבודה"
" באמת? למה?"
" אני הולכת לנהל בית קפה משלי"
" איזה יופי, אז תעבדי קשה
ותרוויחי טוב!" עשה לי עידוד ואת חצי מהשריר שלו יכולתי לראות מבעד למסך.
" אני אעבוד, אני חייבת לנתק הגעתי למכונית"
" תהני" השיחה נותקה.
מצאתי בו חלקים שהייתי מוצאת בליאם, אולי אחרי הכל הוא הסתיר את את הליאם שבו. הוא הסתיר ופחד לחשוף את החולשות שלו.
החברים בעבודה יצאו איתי בערב לחגוג את העזיבה שלי, לא בדיוק את העזיבה אבל את העובדה שאני הולכת לנהל מקום משלי.
" אל תשכחי אותנו"
" נבוא לבקר" הם הנהנו והרמנו כוס של צ'ייסר.
" תודה לכם"
בסוף היום פגשתי את דאיצ'י בפתאומיות על אחד הספסלים, הוא שתה. אני לא יודעת כמה, אך ניתן לראות לפי כמות הבקבוקים שהוא שתה הרבה.
" דאיצ'י?"
" יו-רי טוב לראות אותך"
" שתית?" את הריח ממנו היה אפשר להריח מקילומטרים.
" רק קצת"
" למה?"
" היא נפרדה ממני" היה לי דזה וו משום שעברתי את השיחה הזאת עם נדב.
" בוא אני אקח אותך הביתה" כמעט 80 קילו סחבתי, הוא לא היה קל אבל הצלחתי לגרור אותו עד למכוניות שלי. הוא ישב במושב בשקט, לעיתים מלמל מילים לא ברורות ומיד חזר לישון.
" הגענו"
שיחררתי אותו מהחגורה והחזרתי אותו אל תוך החדר.
" לילה טוב" לפעמים אני פשוט טובה מדי, עוזרת לאנשים, יותר מדי.
השעה כמעט תשע הייתי צריכה להיות כבר מוכנה.
" מצטערת שאיחרתי"
" תלבשי את השמלה שבחדר, אנחנו צריכות למהר" האיצה בי, לבשתי את השמלה ויצאנו לדרך. בדרך התאפרתי קלות ונעלתי את נעלי העקב שלי. הייתי לחוצה, שיחקתי עם האצבעות שלי בתוך תעסוקה.
" את תהיי בסדר בת שלי" לחצה אימא את ידיי ונתנה לי ביטחון.
" אני יכולה לעשות את זה!" אמרתי לה.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 29+30
חבקי אותי חזק פרק 29+30
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 32+33
חבקי אותי חזק פרק 32+33
מאת: Maya B
סיפורים אחרונים
שתי ידיים ואבטיח
שתי ידיים ואבטיח
מאת: Maya Tzur
עבר, הווה, עתיד
עבר, הווה, עתיד
מאת: גבריאל מיכאלי
זונת בכפר 18++ פרק ד
זונת בכפר 18++ פרק ד
מאת: שבע סישולדי
אין יותר מועדונים
אין יותר מועדונים
מאת: קארין .
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan