כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

מאסר עולם בתוך עיניה פרק 4

בתור ילד בן 5 לא בדיוק הבנתי מה קרה, וכעסתי ששון לא חזר למרות שהבטיח. אבל כולם בכו, אז בכיתי גם אני.

כשמלאו שלושים יום לכליאה שלי זכיתי ב48 שעות בצינוק.
"כדאי לך לחשוב עם עצמך בזמן שאתה כאן, אידיוט" חיים אשכנזי, מנהל בית הסוהר, דאג לדקלם לי בזמן שהסוהרים שלו גוררים אותי לחלל החשוך ביותר שהייתי בו.
"לא נשאר לך הרבה זמן" הוא הזכיר לי בעוד החיוך המתנשא שלו מלווה את הדלת הנטרקת של החור הזה.
צליל החלודה מהדלת שלא שומנה זמן רב מדי צרבה לי באוזן וגרמה לי לאטום אוזניים ולהתכנס בעצמי.
הלילה שהרס לי את החיים התנגן מול עיני כמו הסיוט הכי גדול שהגיע להזכיר לי למה אני כאן. או אולי הסיבה העיקרית לזה שאני כאן.

זה קרה ביום האהבה.
אני זוכר כי זה היה יום הנישואין של ההורים שלי ואמא שלי תמיד הייתה זורחת ביום האהבה.
הבית היה מלא בריחות של בישולים מהבוקר,
ורדים בצבעים שונים קישטו את הבית מהקומה העליונה ועד התחתונה. אפילו בשירותים.
אבא שלי היה מתגלח ויוצא מוקדם בבוקר כדי להתחיל ביום מלא בהפתעות.
אני הייתי בן 5.
כשהתעוררתי והבנתי איזה יום היום, החלקתי על המעקה לקומה התחתונה ורצתי לחבק את אמא שבישלה במטבח.
אבל בשונה מכל ימי האהבה הקודמים, אמא לא זרחה.
"למה את בוכה?" שאלתי ותפסתי בפניה.
היא לא הצליחה לענות, שפתיה רעדו והיא מיררה בבכי. מחבקת אותי חזק ומרטיבה לי את החולצה.
דלת הכניסה נפתחה ואבא נכנס. הפעם הוא לא היה מגולח וחזר בידיים ריקות. בלי שום מתנה לאמא.
לא הצלחתי להבין באותו הרגע. הרי הבית מלא בוורדים ריחניים ואמא התחילה לבשל.. ואבא כן יצא מוקדם הבוקר אבל הכל היה שונה.
אבא הושיב אותי אחרי שעה ארוכה בה כולם בכו והסתכל לי עמוק בעיניים.
"תומי, אני צריך שתקשיב לי" הוא אמר וליטף לי את הפנים. נותן למספר דמעות לזלוג לו על הזקן.
"שון, הוא לא יחזור יותר" הוא הצליח להגיד בקול חנוק ונשם עמוק.
"למה?" שאלתי באכזבה. שון תמיד בבית ביום האהבה.
"שון עכשיו עם סבא, שם בשמיים" אבא אמר וחיבק אותי.
בתור ילד בן 5 לא בדיוק הבנתי מה קרה, וכעסתי ששון לא חזר למרות שהבטיח. אבל כולם בכו, אז בכיתי גם אני.

"הלו" דפיקות חזקות בדלת העירו אותי. "ארוחת ערב"
החריץ בדלת נפתח ומגש מלא בכל טוב נח שם.
הכנסתי את הארוחה ובחנתי את מה שקיבלתי, למרות שהחושך הקשה עליי יכולתי לראות שזה היה סוג של פירה, פרוסת לחם ומעדן.
"תסיים זריז, ותחזיר את המגש" הסוהר הבהיר שהוא לא זז משם.
גיכחתי
מצד שני, לא אכלתי כבר שבוע ואני לא בעמדה שאני יכול להתפשר.
סיימתי לטרוף את "הארוחה" די מהר ורגע לפני שהרמתי את המגש שמתי לב שמתחת לצלחת יש פיסת נייר עם השם שלי עליו בטוש שחור.
קיפלתי אותו לכיס והחזרתי את המגש.
הסוהר מלמל משהו על כפיות טובה, כנראה כי החזרתי את המעדן שלם וצעדיו החלו להתרחק.
פתחתי בשקט טיפה מהחריץ כדי להכניס קצת אור ופתחתי את הנייר המקופל.
בכתב יד עדין וברור היה כתוב :

תום,
שמעתי מה קרה ולמה הפגישה שלנו התבטלה.
אני מקווה שתפסיק עם השטויות כי הדיון בשבוע הבא, ואני מנסה למנוע את האופציה שתכלא לשארית חייך.
תעזור לי להציל לך את החיים!

בתקווה שנפגש בפגישה הבאה,
אבישג לוין

הנייר נדף בריח שלה. ואם אסתכל על הצד החיובי,
לפסיכולוגית יש קומבינות בכלא.
והיא אשכרה רוצה להציל לי את החיים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

קריסטין . עקוב אחר קריסטין
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
קריסטין .
האישה המושלמת
האישה המושלמת
מאת: קריסטין .
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
מאת: קריסטין .
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
אם זה גורל - עוד נפגש.
אם זה גורל - עוד נפגש.
מאת: קריסטין .
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski