כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

הצד השני של שנינו פרק 51

הבטחתי לעצמי שכשתהיה לי משפחה אני מעולם לא אנטוש אותה, ואהפוך אותה למשפחה שלא הצלחתי לקבל

תוכן עניינים 1. הצד השני של שנינו- הקדמה2. הצד השני של שנינו פרק 13. הצד השני של שנינו פרק 24. הצד השני של שנינו פרק 35. הצד השני של שנינו פרק 46. הצד השני של שנינו פרק 57. הצד השני של שנינו פרק 68. הצד השני של שנינו פרק 79. הצד השני של שנינו פרק 810. הצד השני של שנינו פרק 911. הצד השני של שנינו פרק 1012. הצד השני של שנינו פרק 1113. הצד השני של שנינו פרק 1214. הצד השני של שנינו פרק 1315. הצד השני של שנינו פרק 1416. הצד השני של שנינו פרק 1517. הצד השני של שנינו פרק 1618. הצד השני של שנינו פרק 1719. הצד השני של שנינו פרק 1820. הצד השני של שנינו פרק 1921. הצד השני של שנינו פרק 2022. הצד השני של שנינו פרק 2123. הצד השני של שנינו פרק 2224. הצד השני של שנינו פרק 2325. הצד השני של שנינו פרק 2426. הצד השני של שנינו פרק 2527. הצד השני של שנינו פרק 2628. הצד השני של שנינו פרק 2729. הצד השני של שנינו פרק 2830. הצד השני של שנינו פרק 2931. הצד השני של שנינו פרק 3032. הצד השני של שנינו פרק 3133. הצד השני של שנינו פרק 32+3334. הצד השני של שנינו פרק 34+3535. הצד השני של שנינו פרק 3636. הצד השני של שנינו פרק 37+3837. הצד השני של שנינו- הודעה חשובה38. הצד השני של שנינו פרק 3939. הצד השני של שנינו פרק 40+4140. הצד השני של שנינו פרק 4241. הצד השני של שנינו פרק 4342. הצד השני של שנינו פרק 44+4543. הצד השני של שנינו פרק 4644. הצד השני של שנינו פרק 4745. הצד השני של שנינו פרק 48+4946. הצד השני של שנינו פרק 5047. הצד השני של שנינו פרק 5148. הצד השני של שנינו פרק 5249. הצד השני של שנינו פרק 53+5450. הצד השני של שנינו פרק 55 ואחרון

שבועיים חלפו מאז החזרה ליפן, אימא בישלה משהו במטבח עד שדפקו לפתע בדלת.
" תבדקי מי זה, יכול להיות משלוח שאני מחכה לו"
זה לא היה משלוח, זה לא היה גם צלם או כתב אלא קאי. הוא הגיע, המשקפיים העגולים הבליטו את פניו העגולים. הוא בחן את המקום והתיישב על הספה.
" חיכיתי לך אז"
" מצטער, תודה שהכנסת אותי. אפשר שנדבר?"
" אתה רוצה לשתות משהו?" הרגשתי קצת כמו זרה בשבילו.
" אני פשוט רוצה שתשבי יש לי משהו לספר לך"
" בסדר" התיישבתי על ידו, הוא הוציא מכתב מכיסו ונתן לי אותו.
" מה זה?"
" זה מכתב"
" אני רואה שזה מכתב, ממי הוא?" ניסיתי שוב את מזלי.
" מליאם, מצאתי אותו בין הספרים שלי"
" תודה"
" אני לא מבין למה הוא לא נתן לך אותו בעצמו"
" לא יודעת"
" אני כבר חוזרת, תישאר" אמרתי לו ונכנסתי לחדר פתחתי את הקופסא שלי ואת המכתב בתוכו.
" נחמד מצדך לתת לי את זה" אמרתי כשחזרתי לסלון, הוא לא הצליח לשבת מבלי לזוז.
" אני מקווה שיום אחד תמצאי את זה שאת אוהבת או בחור כמו זה שאת אוהבת... מצטער שאני לא הוא, מצטער שאני לא מתאים לאפשרות הזאת של להיות לצידך... אני יודע שלא תתני לי, אני רק רוצה שתעשי בחירה טובה ותהיי מאושרת"
" למה הנאום הזה? אתה עומד למות?" הוא צחק.
" לא... אני פשוט רוצה שתדעי את זה שתאמיני לדברים שאני אומר"
" אני מאמינה" חייכתי.
הוא חייך חזרה ומשך במכנסיים שלו.
" בוא איתי רגע" לקחתי אותו למרפסת, השקיעה תיכף עומדת להתחיל ואין כמעט יום בשבוע הזה שפספסתי את השקיעה מהמרפסת הגדולה של הבית.
" אני אוהבת להירגע כאן"
" זו באמת מרפסת גדולה" הוא הסתובב והסתכל על ספר שהתחלתי לקרוא ביפנית.
" שלך?" הצביע על הספר, הנהנתי.
" על מה מסופר?"
" על בחורה שיצאה למסע בחיפוש אחר בן זוגה שנעלם במפתיע, איש לא יודע עליו שום דבר. בדרך היא מגלה דברים על עצמה"
" היא מוצאת את בן זוגה?" שאל והסתכל על הכריכה.
" אני לא יודעת... עוד לא הגעתי לחלק הזה"
" נשמע מעניין"
" את אוהבת את יפן?"
" מחבבת"
" לא קרה לך שהרגשת לבד?" שאל והתיישב על הזה, בעודי עם הגב אליו בוהה בנוף.
" לבד? לפעמים, אבל כאן יש לי את אימא שלי. בארץ אין לי אף אחד"
" אני מתחיל לקנא בך" אמר ואיכשהו בהרגשה מסוימת הרגשתי מעין דקירה בלב.
" בי? למה?"
" אני שמח שמצאת אותה... הלוואי והייתי יודע איך זה כשיש לך אימא"
" אף פעם לא סיפרת לי עליהם"
" חשבתי הוא סיפר לך" התכוון לליאם.
" לא, הוא לא סיפר" הפתיע אותו לחלוטין, פסעתי לכיוונו והתיישבתי על ידו, השתוקקתי לשמוע את הסיפור.
" אני לא יודע... ההורים הביולוגיים שלי מסרו אותי לבית יתומים, הגעתי לישראל במקרה, זוג ישראליים אימץ אותי"
" אז אמורה להיות לך אימא"
" האימא המאמצת שלי נפטרה כשמלאו לי שלוש, אני לא זוכר הרבה אבל מאז כל מה שנשאר לי זה אבא אלכוהוליסט שמת לפני ארבע שנים, אחרי כמה שנים הוא התחתן בשנית עם אישה אחרת, אף פעם לא אהבתי אותו, תמיד הרגשתי נטל בשבילו שאני חי כי צריך לחיות ולא כי אני אוהב. אף פעם לא סיפרתי את זה, בגלל זה כל הזמן גרתי במשפחות שונות. לקחו אותו ממני, אבל לא התאקלמתי שנאתי את כולם"
שמעתי והסיפור שלו גרם לי לבכות, למזלי הוא היה מרוכז בסיפור והביט ישר כאשר ידעתי שגל של זיכרונות ופלאשבקים הציפו אותו.
" היה יום אחד שברחתי מאחת המשפחות בשביל לפגוש אותו, אפילו נכנסתי לבית הקודם שגרנו הוא שכב שם עם בקבוקים שלמים כמעט מת, אני זוכר שפשוט ברחתי מהפחד. ילד בן שמונה לא צריך לראות את אבא שלו מפורק ושבור. אני לא זוכר מה זה משפחה מאוחדת, אף פעם לא חוויתי. זו הסיבה שאני מקנא בכולם. אף פעם לא חגגתי חגים, הייתי יושב בבית מול סדרה עם אוכל שהזמנתי מבחוץ, אני לא חברותי במיוחד. ולכן הבטחתי לעצמי שכשתהיה לי משפחה אני מעולם לא אנטוש אותה, ואהפוך אותה למשפחה שלא הצלחתי לקבל" רעדתי מהסיפור, אף פעם לא חשבתי שהוא מסתיר סיפור כה כואב, רציתי לחבק אותו אבל פחדתי שזה יפתח אצלי משהו.
" את בוכה? אני מצטער... פשוט הזיכרונות עלו ואני אוהב לשתף אותך, נוח לי לצידך מקווה שזה בסדר שאני אומר את זה" הסתכל בי, העיניים הקטנות שלו מצאתי את עצמי רואה בו קצת מליאם, רואה בו את הדאגה בזו שטרם ראיתי.
" אני בסדר" לא הייתי בסדר, קיבלתי צמרמורת והתחלתי לרעוד, רציתי שיהיה לו עבר טוב, מדוע ילדים צריכים לסבול דברים כאלה.
" אל תבכי" הושיט לי נייר שהיה במפתיע בקצה השולחן.
ניגבתי מעט את פניי והנחתי לנייר, הוא עזר רק לכמה שניות עד ששוב הוצפתי דמעות.
" אני מצטער שאני גורם לך לבכות" פשוט בהיתי בשקיעה מהספה, הבטתי ישר משום שלא הייתי מסוגלת להסתכל עליו. הרגשתי את ידו מלטפת את פניי ומנגבת לי את הדמעות.
" אל תבכי" חזר על זה חלילה, עד שראיתי את פניו מולי.
" אני בסדר עכשיו, החיים לימדו אותי דבר או שניים... אין לך מה לבכות"
" אני מצטער שלא חווית משפחה, שכל חג היית לבד, שהרבה... הרבה הרחקתי אותך רק כי אתה לא ליאם... אני..." הנחתי את ידי על ידו, אותה יד שהייתה על פניי.
" אל תצטערי על שום דבר, אני הבטחתי לעצמי שלא אפריע לך יותר בחיים. לא באתי לפה בשביל לגרום לך לבכות אלא בשביל לתת לך את המכתב"
" קאי..." סוף סוף הצלחתי להסתכל לו בעיניים הקטנות והכמעט שחורות שלו.
" מה?" הביט בי, היה מולי ולא אמר מלבד המה הזה שום דבר.
" אני לא רוצה שתהיה לבד, אתה מוזמן להגיע הינה בכל חג, בכל פעם שאתה מרגיש לבד, גם אם יפן רחוקה אתה תמיד מוזמן לבוא לכאן"
" אני לא יכול... אני לא רוצה להכביד עליכן"
" אתה לא, אני נשבעת. פשוט תגיע. חסרה לנו דמות גברית בבית, תבטיח לי"
" איך אני יכול לסרב כשאת מסתכלת עליי עם העיניים הקטנות שלך"
" יופי" חייכתי והוא חייך יחד איתי.

המשך יבוא....

הסיפור לקראת סיום, תודה על הסבלנות❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אופל אבוטבול
אופל אבוטבול
מה היה רשום במכתב שקאי רשם לה
הגב
דווח
Maya B
Maya B
הי אופל,
את זה תדעי רק בפרק האחרון.
הגב
דווח
אופל אבוטבול
אופל אבוטבול
תודה
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Maya B
אהבה בנבדל פרק 59
אהבה בנבדל פרק 59
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 5
חבקי אותי חזק פרק 5
מאת: Maya B
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -31
בוא נדבר על אהבה פרק -31
מאת: Maya B
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף