כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

רגשות מפלסטיק- פרק 1

היקום בצד של דנה.

פרק 1:

אני חושבת שהיקום עומד לצידי.
אם להתעלם מהעובדה שנכשלתי במועד א' של אלגברה לינארית, היקום לגמרי בצד שלי.
דין מחפש שותפה לדירה והחוזה שלי נגמר עוד חודש. השמועה גם אומרת שהוא ושירן נפרדו. הם לא במסיבה כרגע, אז אני נוטה להאמין שזה נכון.
"את בטוחה בזה שהם נפרדו?" שאלתי את רונה אחרי שלקחתי לגימה נוספת מהבירה שהחזקתי ביד.
"אני בטוחה בזה שלא החלפת עם הבחור יותר משלוש מילים ואת מעוניינת לעבור לגור איתו." הצלחתי לנחש שהיא מגלגלת עיניים.
"אני חושבת שאלוהים רומז לי לקחת צעדים אמיצים בחיים. שלחתי לו הודעה בפייסבוק. רגילה כזאת, לא מתיימרת מידי."
"אלוהים ישמור דנה, מה שלחת לילד?" הבהלה בטון שלה גרמה לי להסתכל עליה במהירות.
"את חושבת שלא הייתי צריכה לשלוח לו כלום? אבל זה הזמן שלי, לא?" דאגה התחילה להשתלט עליי וגרמה לי לשתות חצי בקבוק בבת אחת.
"דנה, מה שלחת לו?"
"כי אם את חושבת ככה, אז אולי גם הוא חושב ככה. אולי הוא כבר מצא שותפה. אולי הוא בכלל מחפש שותף. מה אני אמורה לעשות עכשיו?" המשכתי לשתף אותה במחשבות שלא הפסיקו לרוץ.
"הלו! מה שלחת?!" היא התחילה להתעצבן.
"אה, שראיתי שהוא מחפש שותף לדירה ושהחוזה שלי עומד להיגמר, אז שאלתי אם זה רלוונטי." הסברתי לה.
"את כזאת דרמה קווין. מתי שלחת את זה?"
"לפני..." העברתי את המבט לשעון שעל היד שלי, "שבע דקות."
"באמצע המסיבה?"
"המקום הזה חצי ריק, זאת חצי מסיבה." גלגלתי עיניים, "חוץ מזה, לפני עשר דקות רמזת שהם נפרדו. אז הנחתי שזה הזמן לעשות צעד." הסברתי את עצמי.
"השעה אחת-עשרה בלילה." היא מצמצה מספר פעמים, מנסה להבהיר לי שזה היה מעשה לא הגיוני בעליל.
"בסדר. לא שלחתי לו תמונות עירום." גלגלתי עיניים פעם נוספת.
"היה הרבה יותר לגיטימי לשלוח לו תמונות עירום מאשר הודעה על הדירה באחת-עשרה בלילה." היא המשיכה.
אני ורונה מכירות מהיום הראשון ללימודים, חמישה חודשים ושבע-עשרה ימים, אם לדייק. היא התיישבה לידי באודיטוריום בהרצאה הראשונה של הקורס 'כלים מתמטיים', אותה הרצאה שבה ראיתי את דין בפעם הראשונה. הוא ישב שלוש שורות מתחתיי והשיער השטני שלו תפס לי את העין, אולי גם קצת את הלב. לא היו לו משקפיים, כמו לרובנו. מה שהרגיש כמו יתרון אבולוציוני.
היא הייתה השותפה שלי לסיגריה הראשונה, לשיחה הראשונה, לרכילות הראשונה, למבחן הראשון, לקיטורים הבלתי פוסקים שלי על העבודה, לכל תהפוכות הנפש של התקופה האחרונה.
"כמה קיבלת בלינארית?" היא קטעה את רצף המחשבות שלי.
"אני לא מגלה לך." הכרזתי, בולעת רוק.
"דנה." היא נאנחה, "אני יודעת שחונכת ככה, אבל הציונים שלך לא מגדירים את מי שאת ובלה בלה בלה, תגלי לי כדי שאני אוכל לצחוק עלייך או לבכות על מר גורלי, בסדר?" היא פתחה בנאום הקבוע והמזלזל שלה.
"קיבלתי 82."
"אני קיבלתי 76. תני לי לנחש- את עושה מועד ב'." היא גלגלה עיניים ובמקביל נשמע הצליל שמודיע על הודעה בפייסבוק מהפלאפון שלי.
"ברור שאני עושה מועד ב'," מלמלתי תוך כדי שאני בוהה בעיגול עם התמונה שלו. דין בירקין שלח לי הודעה.
"את מטורפת לגמרי," היא אמרה בתגובה ונעמדה. קצב פעימות הלב שלי כרגע, יכול לאשר את הטענה הזאת.
-----
הרבה זמן לא כתבתי כאן.
דעות? מחשבות?
דברו אליי

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מאיה . עקוב אחר מאיה
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
צודק
הגב
דווח
אפריל גל גילרוביץ'
אפריל גל גילרוביץ'
מעניין מאוד! מחכה להמשך :)
הגב
דווח
עולמי לוי
עולמי לוי
איזה כיף שחזרתת!!! נשמע מושלם ומחכה להמשךך!!!
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מאיה .
רגשות מפלסטיק- פרק 3
רגשות מפלסטיק- פרק 3
מאת: מאיה .
רגשות מפלסטיק- פרקים 4+5
רגשות מפלסטיק- פרקים 4+5
מאת: מאיה .
רגשות מפלסטיק- פרק 2
רגשות מפלסטיק- פרק 2
מאת: מאיה .
סיפורים אחרונים
זה לא סוף העולם
זה לא סוף העולם
מאת: שיר פיליבה
זה לא סוף העולם
זה לא סוף העולם
מאת: שיר פיליבה
זה לא סוף העולם
זה לא סוף העולם
מאת: שיר פיליבה
Strike 3 you out
Strike 3 you out
מאת: Life is a game you win some you lose some
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema