כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

אחוזת בקסוואל-פרק 6

ליטפתי את פניו ניזהרת לא לגעת בצלקות לא רציתי ששוב הוא יהדוף אותי. עיניו נעצמו בהנאה, המשכתי ללטף את שיערו ולגרור את ציפורניי לאורך ראשו. התקרבתי לנשק את השפתיו לא יכולתי עוד לעמוד בפיתוי.

לא הבנתי מדוע בקסטר אוסר על אנה לצאת רציתי לשאול אותו אבל במבט שלו הצמית אותי והפחיד אותי.
עייפה שכבתי על המיטה בזהירות על מוט האינפוזיה.
"את צריכה לאכול."
"אני לא רעבה."
"את חייבת להפסיק להתווכח איתי על כל דבר."
שמעתי את קול הגלגלים מסתובבים ומתקרבים אלי.
"שבי." ציווה עלי. אוף האיש הזה חייב להפסיק לצוות עלי.
התיישבתי על המיטה באנחה גדולה ובאי נוחות שלו הסוואתי. בקסטר פתח את הקופסאות הנמיך מעט העגלת המשא, רק הריח גרם לי לבחילה גדולה.
בקסטר האכיל אותי כיאלו הייתי ילדה קטנה ואירי הביס הראשון לא ידעתי שבכלל הייתי רעבה הבטן שלי נהמה לעוד. הוא האכיל אותי עד שלא יכלתי עוד.
נגעתי בבטני שהתנפחה מעט והרגשתי הרבה יותר טוב, הוא הכריח אותי לשתות כוס מים וכוס תה ורק אז שיחרר את העגלה והניח אותה מחוץ לחדר.
שבעה ועייפה שכבתי על המיטה, מביטה בבקסטר חולץ את נעליו, מוריד את מכנסיו ופושט את חולצתו.
הבוקסר ישב נמוך על גופו, כתפיו הגדולות שניראות כמו סלעים של שרירים, ירכיו הגדולות בנויות כמו בוכנות שרירים. בקסטר נכנס למיטה שכב והפנה לי את גבו.
לא הצלחתי להתאפק האיש הזה לוחץ לי בנקודה רגישה. שכבתי מאחוריו וליטפתי את גבו בציפורניי, חקרתי את גופו ונצמדתי אליו כמה שיכולתי הנחתי את רגלי מעל רגליו וידיי חיבקו את מותניו. העברתי את ציפורניי לאורך חזהו במשיכנ עדינות של השיערות של החזה שלו. ידיו אחזו בידי והעלו אותן לשפתיו הרכות. גנחתי.
בקסטר הסתובב אליי ראשי מול ראשו, רגליי בין רגליו .
ליטפתי את פניו ניזהרת לא לגעת בצלקות לא רציתי ששוב הוא יהדוף אותי. עיניו נעצמו בהנאה, המשכתי ללטף את שיערו ולגרור את ציפורניי לאורך ראשו.
התקרבתי לנשק את השפתיו לא יכולתי עוד לעמוד בפיתוי.
נישקתי אותו נשיקה קטנה ומיד רציתי עוד.
"תסתובבי." לחש בצרידות.
ידיי נעצרו. "למה?"
"אם תמשיכי ככה אני יצטרך לכופף אותך ולזיין אותך חזק." צמרמורת עברה לאורך גופי.
"כן."
בקסטר צחק, מעולם לא שמעתי אותו צוחק, יש לו צחוק יפייפה.
"בייבי את צריכה להחלים על תעמידי את השליטה שלי במבחן." הוא קרא לי בייבי, זה גרם לליבי להשתולל ולנקודה המתוקה שבין רגלי להתכווץ באושר.
"אל תסתכלי עלי במבט הזה שאומר בוא זיין אותי, סתובבי עכשיו." נהם בכעס. הסתובבתי בכעס, רגליו עטפו אותי וידיו חיבקו אותי. מצאתי נחמה בזה שלפחות הוא לא אדיש אליי.

כניראה נירדמתי כי כשהסתובבתי לא ראיתי את בקסטר, הסתובבתי והרחתי את הכרית שעליה הוא ישן .
לא רציתי להתעסק במה שהלב שלי לוחש לי אז קמתי מהמיטה עם הנייד שלי שהוראה על השעה שש בערב והתיישבתי במרפסת.
רציתי כבר להוציא את האינפוזיה הארורה הזו שגירדה לי ביד. הדלת של חדרי נפתחה בקסטר והדוקטור נכנסו.
"ערב טוב מיס אנטואלה."
"ערב טוב גם לך דוקטור." חייכתי אליו.
נכנסתי לחדר וסגרתי את המרפסת.
"דוקטור מתי אפשר להוריד את הדבר הזה?" שאלתי בקוצר רוח. הדוקטור צחק.
"בואי קודם כל נבדוק אותך.
התיישבתי על המיטה. "בקסטר אנא השאר אותי לבד עם המטופלת שלי."
"לא" נהם בכעס.
הדוקטור כנראה הבין שעדיף לא להתווכח.
"אנטואלה תפתחי את החלוק בבקשה ותשכבי על הגב." אמר הדוקטור והוציא מתיקו הגדול סטטוסקופ ומשקפיי ראיה. פתחתי את החלוק יכולתי לחוש בזעם של בקסטר מלטף את האוויר שאני נושמת, יכולתי ממש לשמוע את ידיו נפתחות ונסגרות לאגרוף. הדוקטור היה אדיש בקסטר והמשיך בשיטטיות ובמקצעיות לבדוק אותי.
"אפשר להפסיק עם האינפוזיה, הסימנים שלך מאוד חיונים, הצבע חזר לך לפנים. אני ממש מרוצה." הכריז.
הוא הוציא את המחט שהייתה תקועה בתוכי והניח פלסטר קטן. "תרגישי טוב מיס אנטואלה, ואני אשמח מאוד עם תבואי למרפאה שלי כדי לעשות בדיקות דם ולבדוק שהכל תקין גם שם." הדוקטור אסף את כל הציוד שלי הכניס לתיק עור השחור וניפרד מימני בחיוך גדול ובהניד ראש.
עוד לפני שהדלת נסגרה בקסטר זינק עלי והפיל אותי למיטה, הוא פתח את החלוק ולחץ על הפיטמות שלי. "שלי!" שאג בזעם." ליטפתי את פניו. "שלך." לחשתי.
שפתיו מצאו את שפתיי, הוא נשך ומצץ שיגע לי את הלבידו. "תת.." נשיקה "פשט.." נשיקה . שפתיו נישקו את הצווארי ואת הנקודה המתוקה מאחורי אוזניי, ידיו גירו את הדגדגן שלי בליטופים עדינים ומהירים.
"אלוהים." גנחתי באושר. שפתיו ירדו למטה וליקקו את עצמות בריח שלי, לשונו חמימה ומטריפה.
לשונו מצאה את הגבעה הרגישה שלי, לשונו מצצה ופיתלה את פיטמתי. גנחתי באקסטזה גדולה.
אצבעותיו מצאו את הפתח הרטוב שלי הטא הכניס אצבע ואז עוד אחת ואז עוד אחת, הוא זיין אותי אם שלושת אצבעותיו. אחזתי בראשו וונישקתי את שפתיו חזק. האעש הזה משגע אותי, הוא המשיך לזיין אותי ולגנוח בפי, הרגשתי את הבעירה שהציתה אותי, האורגזמה נבנתה בתוכי לבנה אחר לבנה, הרגשתי שאני עולה למעלה, הבעירה התפשטה ושרפה אותי כלות.
צעקתי וגמרתי על אצבעותיו בעיוותים לא אנושים.
נגעתי בשמיים הרגשתי בעננים, אלוהים ככה זה לא לגמור עם האיש הזה? כמעט בכיתי מאושר.

ליבי דפק חזק ואלם בצלעותיי. בקסטר המשיך ללטף את גופי בעדינות עם ידיו הגסות.
"אתה לבוש מידי." לחשתי. המשכתי להרגיש את זעמו של בקסטר. "למה אתה כועס?" שאלתי, עיניו נעצמו בחשכת החדר יכולתי לראות את קו המתאר של פניו נשחקות בכעס גלויי. "למה הבאת לו לראות אותך עירומה?" האשים בכעס.
"הוא בדק אותי."
"למה לא התלבשת לפני?"
"למה לא עדכנת אותי לפני?" עקצתי בכעס.
בקסטר נשכב על המיטה כשהחזה שלו עולה ויורד.
"אני לא רגיל לתחושות האלה, פאק."
"את פאקינג מוציאה אותי.." בקסטר זינק מהמיטה ויצא מהחדר בטריקה.
המשכתי לשכב על המיטה ולהביט בדלת דקה ארוכה מנסה להבין מה קרה פו הרגע.
נתתי לדממה לסחוב אותי לשינה.

קמתי כשזוג ידיים אחזו בי וחיבקו אותי .
"תשני." ציווה ומיד חזרתי לערפל.
קרני השמש הכאיבו לי בעיניי והכריחו אותי לפקוח את העיניים ציפתי להסתובב ולהיתקל בגופו, החלל שבו הוא שכב היה ריק. הייתי כמעט בטוחה שאולי דמיינתי אותו אבל הריח הקלוש שהשאיר על הכרית אמר לי שהוא הבילה כאן את הלילה. השעון הוראה על שבע בבוקר, באנרגיות מוזרות קמתי מהמיטה ונשאבתי להשגרת הבוקר, נכנסתי לארון הבגדים עטופה במגבת לבנה רכה ולא האמנתי.
מיליוני בגדים שלא היו שלי מקופלים, תלויים בארון.
מעולם לא ראיתי כל כך המון בגדים שלא בחנות .
המומה הדלקתי את האורות.
מדף מלא בג'נסים, חצאיות קצרות וארוכות, שמלות תלויות בשלל צבעים, חולצות וסוודרים .
השיא היה שארבעת הקומות של הנעליים היו מלאים בזוגות נעליים שונים, נעלי ריצה, נעלי הליכה, סנדלים, כפכפים, מגפיים, נעלי עקב עם שרוך בלי שרוך .
הלב שלי הפסיק את הפעולה שלו, התיישבתי על הריצפה עם עיניים אדומות וכל מדף מספר לי סיפור אחר.
לא ידעתי עם עלי להרגיש הקלה שסוףסוף יש לי בגדים או לזעום אליו שגילה שאין לי באמת מה ללבוש.
הרגשתי רגשות מעורבים, הבטן שהייתה מלאה בפרפרים שהתעופפו. הוצאתי מהמטלה שמלה שחורה מעטפת ליטפתי את הבד הנעים שלה חיפשתי את הטיקט שלא היה שם חיפוש מהיר גילה לי שהוא הוריד את המחירים מכל הבגדים. יצאתי מהחדר הצעדים כבדים לקחתי את הנייד שלי משידת הלילה וחייגתי לבקסטר.
"הלו." גוש היה תקוע לי בגרון.
"כן."
"מה זה?"
"מה זה מה?"
סרקיזם לא הולם אותך בקסטר."
"אז מצאת את הארון?"
"כן."
"הבגדים לא לטעמך אפשר להחליף."
"זה לא זה, אין לך זכות לקנות לי בגדים."
"מה הבעיה?" מה הבעיה? הכל! אני מרגישה כמו סנדרלה שהפיה שצריכה להביא לה בגדים כי אין לה כסף לקנות.
"אני לא רוצה שתקנה לי בגדים." אמרתי בעצבים. הדמעות איימו להתפרץ כבר בקושי יכולתי להחניק אותן.
בקסטר התפרץ לחדר, הסתובבתי עם הנייד שהחליק מידי ונפל. התנפלתי עליו והכיתי אותו בחזה שלו.
"איך אתה מעיז!" לא ידעתי למה אני כועסת, אבל הרגשתי מרומה כיאלו הוא קונה אותי בבגדים שלא ביקשתי.
הוא נתן לי להכות אותו עד שנפלתי על ברכיי בבכי מייבב.
הוא הרים אותי ואחז בידיי.
"מה הבעיה?" שאל בחוסר הבנה ובחוסר אונים לאור מצבי. "אתה חושב שתוכל לקנות אותי?" צעקתי לתוך פניו.
העצבים שלי הגיעו לרמה שלא הכרתי.
בקסטר סובב אותי כשגבי מופנה אליו אחז ביד אחת בשני ידיי שנלחמו להשתחרר. הוא פיסק את רגלי בעזרת רגלו ובידו הפנויה הוא הפשיט אותי מהמגבת.
זיקפתו נצמדה לתחת שלי, ידו הכניסה משהו בין רגליי שהתחיל לרטוט. "את סקסית כשאת כועסת." לחש באוזניי והכניס את התנוך שלי לתוך פיו ומצץ אותו.
רגליי רעדו וידו מצאה את הדגדגן שלי בליטופים חזקים את שיפשף את אצבעותיו בדגדגן שלי הבעירה הקטנה נהפכה אט אט לגדולה וחייתית.
לאט לאט הוא שיחרר את ידיי וידו מצאה את פיטמתי, גנחתי ונשענתי על גופו. "כן, את אוהבת את זה אה, תראי לי איך את גומרת, את מרגישה עד כמה את רטובה?" לחש באוזניי גסויות שהטיסו אותי לרמה חדשה של אושר.
ידיו המשיכו לשפשף את הדגדגן ואת פיטמתי הרגשתי איך האורגזמה נבנת בתוכי, לא הצלחתי להחניק את הגניחות שסחפו אותי, ברגליי רועדות גמרתי בגניחות ובצעקות.
"אלוהים, אלוהים." גלי האורגזמה המשיכו לסחוף אותי ולהפיל אותי לתהום מלא באושר, הדבר הזה בתוכי המשיך לרטוט והוא האריך את האורגזמה שלי . אלוהים צריך להוציא את בקסטר מחוץ לחוק.
בקסטר אחז בי חזק ולהתחכך בי מאחור, פתאום היה לי דחף ללקק אותו, לקק את הזיעה המלוחה שהרחתי.
הסתובבתי לעבר בקסטר שמשך אותי לנשיקה מסחרר.
פתחתי את הכפתור ומשכתי למטה את הרוכסן, התנתקתי משפתיו וירדתי על ברכיי, שיחררתי את זיקפתו שאיימה לקרוע את תחתוניו. הזין שלו היה גדול וארוך, עמד זקוף ופעם בידי. מגורה מימנו ומהדבר הזה שרוטט בתוכי ובדחף חייתי ליקק את הכיפה שלו. ראשו נמשך לאחור בגניחה ארוכה. אלוהים זה הצליל אהוב עלי עכשיו.
הרגשתי חזקה כשהרגשתי איך בקסטר מתפרק על שפתיי, הכנסתי את גדולו לתוך פי כמה שיכולתי ומצצתי בתאווה.
"את אוהבת את זה, את אוהבת למצוץ את הזין שליאני רואה עלייך. פאק, פאק כן כן תמשיכי ככה." גנח ובקצב מושלם עם פי בקסטר זיין לי את הפה. "תחפני לי את הביצים בייבי, כן ככה, אלוהים.. תמשיכי חזק יותר." בקסטר אחז בראשי."תסתכלי עליי.. פאקינג מושלמת, תיראי אותך." הבטתי בבקסטר כשהזין הענק שלו בתוך פי.
"חרמנית קטנה שלי, תראי לי איך את מוצצת כמו אלופה, כן בדיוק.. אני קרוב, אני קרוב פאאאאק." צעק באקסטזה חפנתי את הביצים שלי חזק ומצצתי אותו זיקפתו חזק, פיתלתי את לשוני לאורך כל זיקפתו. טעמתי את הטיפה המלוחה שהשתחררה מגופו. בקסטר נהפך להיות חייתי, הוא אחז בידיו בצדדי ראשי וזיין לי את הפה במהירות.
"פאק בייבי אני גומר, את תתני לי לגמור לך בפה?" הנהנתי כמה שיכולתי. "את מושלמת, תיראי אותך מוצצת אותי כמו אלופה." הלסת שלי התחילה לכאוב אבל זה לא עניין אותי כל מה שרציתי היה להיות זאת שתגרום לגבר הזה לרדת על ארבע. הרטט בתוכי גם לוויברציות חזקות. לחצתי על פיטמתי ומשכתי אותה כדי להקל על הכאב המתוק בין רגליי. "זה מחרמן אותך למצוץ לי, תשלחי יד לכוס שלך .." שלחתי יד לבין רגליי הייתי כולי שלולית ענקית, ליטפתי במהירות את הדגדגן שלי הרגשתי קרובה לאורגזמה מספר שתיים שלי. בקסטר זיין לי את הפה חזק ומטר מלוח כמעט חנק אותי, ליקקתי ובלעתי בהתלהבות את כל הנוזל שלו. המשכתי ללטף את הדגדגן שלי וגמרתי יחד איתו באורגזמה מטלטלת חושים. בקסטר משך אותי על רגלי וטחב את לשונו בתוך פי טועם ומלקק את הנוזל שלו מפי.
"אני מת לטעום את הכוס שלך." הרגשתי את הבעירה בתחתית בטני. הוא צחק בתוך פי. "את לא יודעת שובע."
"עכשיו כשאת רגועה, מה הבעיה עם הארון שלך."
עדיין הייתי עמוק בתוך הערפל של האורגזמה הוא הביא אותי למצב שהייתי שטיח לרגליו לולא ידיו הגדולות שאחזו בי. "מה הבעיה?" דיברתי מתוך הערפל שהייתי שרויה בו. בקסטר חייך חיוך מתוק שבפעם הראשונה ראיתי שהשתקף גם בעיניו. הוא גם לי להיות יותר מומסת לא שזה אפשרי בכלל. בקסטר הכניס אותי לתוך הארון שלף שמלה שחורה מעטפת שקודם הסתכלתי עליה בהשתאות.
הוא שלף מהמגירה לבנים בצבע בז' סטן שהמשולש הקדמי של התחתונים הוא תחרה וגם המשולשים של החזייה.
הוא הלביש אותי כמו ילדה חולת אהבה.
הרגשתי סקסית עם הלבנים עלי, עמדתי מול המראה הגדולה והרגשתי אלילה.
"בקסטר אני לא רוצה שתקנה לי דברים.." לחשתי לחלל.
בקסטר התייצב מאחורי בגודלו הענקי ניראתי קטנטונת לידו. הוא עטף אותי לחיבוק וסנטרו על כתפי צמוד לראשי.
"אל תגידי לי מה לעשות, אני לא אוהב את זה. "
עיניו משועשעות ומחייכות מספרות סיפור אחר לעומת פניו הנוקשות והרציניות. גילגלתי את עיניי ולבשתי את השמלה שחיבקה את חמוקי באלגנטיות, השמלה לא הייתה צמודה אך עדיין הדגישה את קווי המתאר של גופי.
השמלה באורך שהגיע עד ברכיי, הכתפיות היו עבות והמחשוף היה עדין ואלגנטי.
נעלתי נעלי סניקרס לבנות גבוהות ששדרגו את השמלה.
התלתלים נחו על כתפי. יצאתי מהחדר הארונות והתיישבתי מול שידת האיפור ואלפי מוצרים קטנים וחדשים נחו על שילדתה. האיש הזה מנסה להרוס אותי סופית.
החנקתי התייפחות והנחתי את ידי על פי בהתרגשות. איש מעולם לא דאג לי, מעולם לא קנה לי אפילן אמא שלי מהרגע שהגעתי לבגרות שזה אומר מבחינת אמא שלי גיל חמש עשרה אני מספיק גדולה כדי לצאת לעבוד ולקנות לעצמי בגדים. אפילו ג'ון מעולם לא כיבד אותי במתנה.
שמעתי את הדלת נפתחת ונטרקת ובקסטר נעלם.
יותר מידי מוצרי יוקרה ולא ידעתי מה לעשות איתם. התאפרתי בזריזות והשפרצתי מעט בושם על גופי.
הדחקתי את המתנות לזמן אחר, אני עדיין לא בטוחה מה אני מרגישה נוכח המתנות שהוא הציף אותי, לא אהבצי את התחושה של המאהבת מהצד שהוא מפנק.
מעולם לא נמשכתי לכסף לא אז ולא היום, לא רציתי שיחשוב שאני שוכבת איתו כי אני רוצה לנצל אותו.
שוכבת? לא ניראה לך שהגזמת? את כולה מוצצת לו והוא עושה לל ביד, זה לא ניקרא לזיין יקירתי. את מתנהגת כמו זונה זולה לפחות דרשי כסף על היותך בול עץ ששוכב עם יצור מפחיד. הזמזום בתוכי כיווץ את ליבי ומחץ אותו. תפילה קטנה והדחקה מהירה זה הפתרון הנוכחי.
יצאתי מהחדר במהירות משתוקקת לראות את אנה ואת בקסטר. נעלתי את הדירה ודילגתי באושר מוזר לאולם הקטן בטירה הגדולה. עברתי את השומרים שסיירו במקום, התחבאתי מאחורי העץ כשראיתי את הכלבים מתקרבים ורצתי לדלת כשהם קלטו אותי ואוזניים הזדקרו באופן מפחיד. פתחתי את הדלת בפחד וסגרתי אחרי במהירות.

נכנסתי לאולם אנה הקטנה נעמדה על רגליה ורצה לכיווני. "אן אן אן." צעקה בהתרגשות. איזה קבלת פנים חמה הרהרתי. "אנה שלי." הרמתי את אנה והיא כרכה את רגליה סביבי. היא נישה את שני לחיי, את אפי, את מצחי, את עיניי ואז נישקה את שפתיי היכן שאביה נישק קודם לכן.
צחקתי בקול. הילדה הזו היא פשוט קסם טהור.
עטפתי אותי לחיבוק ענק. הכחכוך גרם לי להרים את עיניי מאנה ולהביט באשת בשטן ג'ס הביטה בי בשנאה גדולה. טוב אני גם לא התגעגעתי אלייך כלבה.
בקסטר לא הרים את עיניו מהצלחת העמוסה שלו והמשיך לאכול כיאלו איני כאן. התיישבתי ליד אנה שהמשיכה לאחוז בידי מתחת לשולחן ולאכול ביד אחת. התיאבון נעלם ברגע שהרגשתי שבקסטר אינו מתייחס בחשיבות לנוכחתי בשולחן. מזגתי כוס קפה בהתעלמות מופגנות משני המופרעות שישבו מולי. "אני מבינה שמהמקום שמימנו את מגיעה אין נימוסי שולחן." אמרה הלנה.
שתיקה.
"אפילו לא בוקר אור." המשיכה לזלזל בי.
"ומה אני רואה שאת לובשת," אמרה ג'ס.
"זה לא ולטינו?" המשיכה.
"מאיפה השמלה הזו? לא זכור לי שזרקתי את השמלה הזו," הלנה הביטה בג'ס בגיחוך. "זה שלך ג'ס? החלטת לתרום לעיניי העיר?" עקצה באכזריות.
הבטן שלי התהפכה, אין מצב שהוא הביא לי שמלה מימנה נכון? התאפקתי לא להביט בעיניו של בקסטר.
בלעתי את הדמעות וגוש נתקע בתוך גרוני. החדא התמלא במתח ובשנאה. מיקדתי את מבטי בכוס הקפה.
"אם את רוצה אנטואלה יש לי המון שמלות לתרום לך אין צורך לחטט בפחים." צחקה הלנה ושפתייה המשוחות באדום חייכו באכזריות.
רגליי קיפצה מתחת לשולחן, כל תחושה טובה שבקסטר הצליח להחדיר בי בנוגע לבגדים נעלמו והותירו חורים קטנים בליבי. בקסטר המשיך לאכול בשלווה.
הרגשתי חשופה ועירומה לעינייהן, הרגשתי טיפשה ומרומה, נבגדת ומאוכזבת. עצמתי את עיניי והטיתי על עצמי את המסכה של פני הפוקר.
בהבעה קפוא המשכתי לשתות את הקפה ולהמתין לאנה שתסיים לאכול.
השניים המשיכו לדבר עלי כיאלו שאני לא כאן. ספגתי ובלעתי את כל העלבונות וההשפלות שלהן.
אנה סיימה לאכול וקיבלה את אישורו של אביה לקום מהשולחן. בלב מרוסק קמתי מהשולחן שונה מאיך שנכנסתי וצעדתי עם אנה מחוץ לאולם.
במבוא חיכו שני אנשים גבר ואישה, האישה אלגנטית עם שיער ג'ינג'י בתספורת קארה מתולתל בלבוש חליפה שחורה עם חצאית שהגיע עד אמצע יריכה ונעלי עקב שחורות. הגבר בשיער שחור שופע בחליפה שלוש חלקים דומה לחליפות של בקסטר שהיה לובש ביומיום עם עניבה כחולה בצבע עיניו.
"את אנטואלה?" שאלה האישה. הנהנתי בחשד בראשי. "נעים מאוד אני מורנה והוא ריצ'ארד הבנתי מאדון בקסוואל שאת רוצה לדבר על הלו"ז של ביתו אנה."
הנהנתי בראשי ולחצתי את ידיהם המושטות.
"בואי נדבר במשרד של בקסטר והוא יצטרף אלינו." בתזמון מושלם מדריד נכנסה ולקחה את אנה שלא רצתה לעזוב את ידי.
נכנסנו שלושתנו למשרד של בקסטר, בפעם האחרונה שהייתי שם בקסטר צעק עלי וביקר את התפקוד שלי מול מוריה של אנה.
התיישבתי באותו מקום שבו ישבתי בפעם האחרונה.

"מה את חושבת על אנה?" שאלה אותי מורנה איך שהתיישבתי. ריצ'ארד התיישב בכיסא של בקסטר .
"אמ.. מאיזה בחינה?"
"מכל הבחינות, מה דעתך על התפקוד שלה בתור ילדה?"
"אני חושבת שאנה היא ילדה חכמה ונבונה, מתוקה וחייכנית.."
"או. קיי, ומה את חושבת על הבעיה שלה?"
"איזה בעיה יש לאנה? היא מושלמת כפי שהיא."
"אמ.. אני מבינה, ועל זה שהיא לא מדברת?"
"אני רואה לא רואה בזה בעיה, אבל אני מאמינה שהיא תלמד במהירות." לא הבנתי לאן הם חותרים אם השאלות שלהם. הרגשתי שאני תחת זכוכית מגדלת והם בוחנים אותי.
"עשיתי משהו לא בסדר? בקסטר לא מרוצה מהתפקוד שלי?" שאלתי בהיסוס.
"את חושבת שעשית משהו לא בסדר?"
"אמ... לא" מורנה התקרבה אלי והניחה את ידיה על השולחן העמוס והתקרבה אלי עם המבט האכזרי שלה.
"את רוצה להתוודות על משהו מיזזזז אנטואלה?" האריכה את מיז בכוונה.
"אפשר להבין מי אתם ומה התפקיד שלכם?"
ריצ'ארד המשיך לשבת בכיסא ולבחון את חילופי הדברים בנינו.
שתיקה.
"אתם לא באתם להרכיב לאנה לו"ז מי אתם?" שאלתי בחוסר הבנה. הדלת נפתחה ושלושתנו הבטנו בבקסטר שנכנס לחדר באיטיות בוחן כל אחד ואחת בנפרד, לאט לאט רמת הקרב בחדר יורדת והחדר מתחיל להתמלאות במתח ואי נוחות.
"בקסטר."
"ריצ'ארד." השניים החליפו מבטים קשים אף אחד מהם לא ממצמץ.
"אנטואלה תסתלקי מהחדר." ציווה בקסטר.
טוב עד כאן יכולתי לסבול את ההשפלות של ג'ס והלנה, את החקירה של האנשים האלה אבל הזלזול גם מצידו? עד כאן נימאס לי להטות על פניי פני פוקר ולשחק אותה אדישה בכל פעם שמנסים לפגוע בי וברוב המקרים גם מצליחים. אחזתי בפסלון של הגביע וזרקתי אותו על הבקסטר שבשנייה האחרונה גונן על פניו.

"לעזעזל איתך ועם הצווים שלך אתה יכול לדחוף אותם לתוך התחת שלך!" צעקתי ופתחתי בריצה ויצאתי מהחדר. לא עניין אותי שאולי נראתי בעיניי מורנה ולריצארד משוגעת.
נכנסתי לדירה שלי אנה ומדריד התיישבו על הריצפה והרכיבו פאזל. אנה חשה אותי ועמדה על רגליה ונתנה לי חיבוק חם ואוהב, זה התרופה הכי טובה .אני מזכירה לעצמי בשביל מי אני סובלת את כל הבריונות הזו.
השעה עדיין לא עשר ואני מרגישה כבר תשושה ועייפה.
מדריד ניגשה אלי עם כוס תה חם.
"אנה אולי תסיימי את הפזל בזמן שאני מדברת עם אנטואלה?" חייכה חיוך סבתאי וליטפה את ראשה. אנה הנהנה בדאגה והתיישבה מול הפאזל כשמבטה עדיין מופנה אלינו.
מדריד ואני התיישבנו זו מול זו על האי.
"מה קרה?"
סיפרתי כיצד מתחילת הארוחה ועד סופה כיצד ג'ס והלנה השפילו אותי, והתנקרו לי ללא סוף וכיצד בקסטר שתק והמשיך לאכול בנחת. השמטתי את החלק שבו הוא נתן לפני כן שני אורגזמות מדהימות וכיצד הן התגמדו עד שנעלמו.
סיפרתי לה כיצד פגשתי את מורנה ואת ריצ'ארד ומה מורנה אמרה לי. במהלך כל הסיפור מדריד הקשיבה פנייה התחדדו לאור העובדה שהיא תקפה אותי, שפתייה נמתחו לפס כששמעה כיצד בקסטר הגיב ואמר לי במילים אחרות לעוף לו מהעיניים.
כשסיימתי לספר לה כל מה קרה, החיוך הסבתאי שעד לפהי רגע היה מרוח על פניה נעלם ולא הותיר שום זכר, פניה הביטו בי ללא הבעה.
"אולי תלכו קצת לאורווה? לבקר את 'כתיבה יוצרת' ואת 'מותק של קסם'." הרמתי גבות בחוסר הבנה.
"אלה הסוסים הכי מתוקים שאי פעם תראי."הסבירה וליטפה את ידי.
"בואו אני הלווה אותכן."
"אנה בואי הולכים לראות את הסוסים."
אנה נעמדה על רגליה בהתרגשות ואחזה בידי.
יצאנו שלושתנו מהדירה שלי. מחורשת היער פנתה מדריד ימינה המשכנו מעט ישר לעבר שלט קטן שרשום עליו 'סבא בא לביקור'. מדריד פתחה את השער בדחיפה מעט חזקה וצעדנו על שביל אבנים עם צמחייה מרהיבה.
עצי אלון הקיפו את הסביבה וריח של אדמה ואוויר צח חדר לנחיריי. היה משהו במקום הזה שפשוט גרם לי להרגיש טוב. המשכנו לעבר בקתת עץ יפייפיה עם חלונות שחורים, גג עם רעפים אדומים וארובה.
אישה בשנות העשרה לחייה יצאה מהבקתה הישר מ'אינדיאנה גו'נס', חולצה מכופתרת משובצת כחול לבן ושחור, ג'ינס כחול, מגפי בוקרים. שני צמות על ראשה וכובע בוקרים.
לעזעזל, היא ניראת מדהים.
"מדריד בוקר אור לך ." התקדמה הנערה וקיבלה את פנינו בחיוך נערי. לחייה סמוקות מהשמש הנוראית ועורה שזוף בצבע זית. השניים התנשקו והתחבקו.
"מה מעשייך כאן? שלא תביני לא נכון אני שמחה שאת כאן אך לא מבינה מדוע." הנערה הזו לא הלכה סחור סחור.
"באתי להראות הסוסים להאומנת החדשה/ישנה של אנה."
"אמ... אני מבינה. ממה היא בורחת?" הנערה הזו קוראת מחשבות או משהו.
"את רוצה את הרשימה הארוכה או את השם העיקרי?"
"את השם העיקרי."
"בקסטר."
"זו סיבה באמת מוצדקת." הנהנה בראשה בהבנה.
"אני סומכת אלייך שתארחי להן חברה טובה."
"אין לך שום סיבה לדאגה."
מדריד נפרדה לשלום והלכה.
"אנה מה שלומך?" שאלה בחיוך מתוק.
אנה התחבאה מאחורי רגליי בחיוך מבוייש.
"מכאן רבותיי לחלקה האלוהית שלנו." אמרה הנערה בחיוך מבדר וצחקקה לעצמה.
הנערה הובילה אותנו למאחורי בית העץ, המון אנשים בלבוש תואם לשל הנערה הסתובבו שם.
"ממש אינדיאנה גו'נס." מלמלתי לעצמי כלא מאמינה.
"אמרת משהו?"
"לא אני פשוט חושבת לפעמים בקול אל תשימי לב אליי." אמרתי במבוכה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

?????_???? .. עקוב אחר ?????_????
שמור סיפור
ספרים מאת ?????_???? .. ?????_???? ..
שבויה בעבר מימי היא נערה שמחביאה יותר מידי סודות בתיבת פנדורה שלה,
היא נחטפה בגיל ארבע עשרה ושוחררת מעבדות לחירות בעזרת השוטרת מולי.
מימי שרוצה להתנקם בכל מי שפגע בה ובחברה שלה ג'סיקה יוצאת למסע נקמה ובדרך שבה היא סללה היא מעולם לא ציפתה להתאהב בגבר מפוקפק.
אנטוניו שביום הוא מרצה ובערב איש עסקים מגלב שאחד מהעסקאות שלו הצליח להימלט.
שניהם מחביאים יותר מידי סודות האם אהבה שלהם תצליח למרות כל השקרים והסודות?
האם היא תצליח לנקום את נקמתה?
היא כבר לא פוחדת, היא כבר לא עצובה היא חיכתה ליום הזה יותר מידי זמן.
השקט הזה כבר לא מפחיד אותה.
מימי נחטפה בגיל ארבע עשרה ושוחררת מעבדות לחירות בעזרת השוטרת מולי.
מימי שרוצה להתנקם בכל מי שפגע בה ובחברתה הטובה . יוצאת למסע נקמה ובדרך שבה היא סללה היא מעולם לא ציפתה להתאהב בגבר מפוקפק.
אנטוניו שביום הוא מרצה ובערב איש עסקים מגלה שאחד מהעסקאות שלו הצליח להימלט.
שניהם מחביאים יותר מידי סודות, האם אהבה שלהם תצליח למרות כל השקרים והסודות?
האם היא תצליח לנקום את נקמתה?
לפרטים נוספים
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
איך הוא נותן לנשים האלו לדבר עליה ככה?? מה זה? זה אפילו לא מעניין אותו שהיא ככה פגועה. כזה עצוב
הגב
דווח
guest
הייי מתי המשך?
הגב
דווח
guest
הכתיבה שלך סוחפת, מעניינת,
אני נכנסת לאתר ובודקת אם העלת פרק.. בודקת בכל הזדמנות שיש לי שלא אפספס בטעות.. בקסטר הגיע בשביל להציל את אן מעצמה.. עם החייתיות שלו שמסקרנת וכל העבר שלה והקולות.. הלוואי והיא סוף.סוף תמצא אושר ואהבה באחוזה.. הילדה הזאת עברה כל כך הרבה בחיים שלה.. התמודדה עם משברים עם אובדן עם התעללויות שונות
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
?????_???? ..
בת מזל קשת
בת מזל קשת
מאת: ?????_???? ..
הייתי רק בת 8-9 כשהוא בא
הייתי רק בת 8-9 כשהוא בא
מאת: ?????_???? ..
אחוזת בקסוואל-פרק 7.
אחוזת בקסוואל-פרק 7.
מאת: ?????_???? ..
לפני הסערה.
לפני הסערה.
מאת: ?????_???? ..
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
העוצמות שלה
העוצמות שלה
מאת: Hadar ♥
לנצח עם עצמי את החיים
לנצח עם עצמי את החיים
מאת: . .
למה את עדיין רווקה?נו באמת. עכשיו גם את?
למה את עדיין רווקה?נו באמת. עכשיו גם את?
מאת: Writer Reut
זה לא סוף העולם 2
זה לא סוף העולם 2
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D