כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

הסודות שלנו

התמודדות - פרק 28

משתדלת הניח לתחושה המוזרה שנוצרה לי לגבי זיו, משתדלת לשמוח מהתנהלות הנעימה שלו.
אני נכנסת להתקלחת ומתלבשת בבגדים פשוטים. הטלפון מרוני לא מאחר להגיע היא מבקשת כתובת לאסוף אותי ממנה למכון יופי שאמור לאפר ולסדר אותי לקראת הערב.
"תביאי את כול הדברים שלך, הנהג לוקח את זה ישירות למלון"
רוני מסכמת את דבריה.
אנחנו מתנקות ואני יוצאת למטבח.
"רעבה?" זיו ישר שואל
"האמת שלא ממש...." אני עונה בשקט
"טוב, הנחתי על האי את מוזמנת לאכול במידה ותרצי." זיו מציע "יש לי משפט עוד שעה, אני אסיים אותו, אתקלח ואבוא ישר לשם" זיו אומר ואני מהנהנת
"באים עוד חצי שעה לקחת אותי להתארגן לערב" אני אומרת
"כמו כלה ביום חתונתה" זיו מצחקק
"יש לכם הגברים מזל שאין לכם את כל האיפור- שיער הזה" אני אומרת לזיו בגיחוך קל.
אני אוכלת קצת סושי למרות חוסר התאבון.
הנהג מתקשר שהוא בחוץ וזיו עוזר לי להביא את כל הדברים לרכב, אנחנו נפרדים בחיבוק.

הנהג מתחיל ליסוע, הסיטואציה פתאום, של להיות עם גבר שאני לא מכירה לבד אינה נוחה לי. נדמה לי שהוא כל רגע יכול לקחת אותי לכיוון הלא נכון ולעשות בי מה שנפשו חפצה. 'נוי צאי מהמחשבות האלה כבר!' אני יושבת באי נוחות ומנסה לשמור על שקט, עד שאנחנו מגיעים למקום. אני מארגנת את התיק הקטן ומשאירה לו את כל שאר הדברים ברכב. "תודה רבה" אומרת לנהג ויוצאת מהרכב.

אני נכנסת למכון וישר מקבלות אותי צוות של 3 נשים.
אני מתיישבת על הכסא ומתחילים לאפר אותי ולעשות לי פן.
אני מלאת מחשבות. אני שמחה שנשים מטפלות בי, כל מגע של גבר לא מוכר מקפיץ אותי. אני מנסה להשתחרר מזה אבל לא מצליחה. אני יושבת קפואה ולא זזה. אני חושבת ישר 'האם גם במיקונוס שכבתי בלי לזוז? היה לי סם בגוף? למה אני כמעט ולא זוכרת?' אני ממשיכה לחשוב על כך שד"ר ליבנה ציינה שהאונס היה אלים ועל גופי נראו אין סוף סימנים לכך. 'מעניין מה הלבוש שבחרו עבורי? אולי יראו את הסימנים וישאלו שאלות?' עוברות להן שעתיים לפחות בהן "מטפלים" בי כדי שאהיה יפה. הן מסיימות עם האיפור והשיער ושולחות אותי להחליף לבגדים שנמצאים בתא. רוני כנסת לשם בדיוק "אני אעזור לך להתלבש" רוני אומרת
"אין צורך" אני אומרת ישר בצורה תקיפה
"נוי הכל בסדר? ראיתי אותך ערומה כבר, מה את מתרגשת?" רוני אומרת לי
"אני מעדיפה לבד, אם אזדקק לעזרה אקרא לך בסדר?" אני מנסה לעדן את הדברים
אני נכנסת לתא, לובשת עלי את השמלה השחורה והצמודה אשר השרוולים שלה כמעט עד המרפקים והשמלה די מיני.
"יש גרביונים?" אני צועקת מהתא מדידה
רוני נכנסת אלי ועוזרת לי לסגור את השמלה מאחור. "ממה קיבלת מכות כאלה בגב?" רוני מתעניינת
"בצילומים במיקונוס" אני עונה "זה נראה ממש כואב, את בסדר?" רוני שוב שואלת
"כן! עבר זה רק סימנים זה לא כואב לי" אני עונה
"טוב אני רואה שגם הרגליים שלך מלאות, אני אסדר גרביונים" רוני אומרת ויוצאת, בזמן שאני נשארת לחכות לה בתא
"הנה תלבשי" היא אומרת כאשר היא חוזרת עם גרביונים בצבע הגוף שלי, לא מבריק.
"יופי, נראה טוב!" היא אומרת כאשר אני מסיימת ללבוש.
אני נועלת את העקבים הגבוהים שהביאו לי ויוצאת.
שמים עלי שרשרת גדולה שגונבת את ההצגה וג'קט צהוב חרדל מיוחד.
"אש" רוני אומרת בחיוך ומתחילה לצלם אותי. "תעלי אחת גם לאינסטוש שלך" רוני אומרת ואני מבצעת כמו ילדה טובה.
"שלום, שלום" ליאת נכנסת בחיוך "מה שלומך נוי?" 'נראה לי שפעם ראשונה שהיא מתעניינת בשלומי'
"אני בסדר גמור, עבדו קשה כדי לעשות אותי יפה" אני עונה, מגייסת חיוך רחב ועושה סיבוב קטן.
"מקסים! שמחה שבחרנו בך להוביל את הקמפיין הזה ללא ספק" ליאת מחמיאה לי 'אולי היא חולה? ממתי היא ככה חביבה ומפרגנת?'
"בואו נשב רגע שלושתינו" ליאת מסמנת לנו על ספה
אנחנו מתיישבות, ליאת פותחת את דבריה "חן תגיע להשקה, אנחנו בגישה כזו: השינויים נעשו מתוך צרכים שלנו. חן מבחינתה מספרת שזה לא הסתדר כי היא קיבלה הצעה טובה יותר במקום אחר. תגובתינו בנושא- אנו שמחים ומפרגנים. אנחנו מאוד אוהבים אותה במותג ולכן הזמנו אותה להשקה אין ולא יהיה בנינו ריב מתוקשר"
"ובפועל, נוי בסכנה לקבל איזו חומצה לפרצוף מהמשוגעת הזו?" רוני מדברת בצורה אמיתית
"תראי רוני, התפקיד שלנו לשמור על נוי, היא הפנים של המותג ואנחנו איתה. הבנתי שגם יבוא איתך מלווה?" ליאת פונה אלי
"כן, זיו העו"ד שלי" אני עונה
"יופי, מול המצלמות את סינגל כן? אבל שהוא יהיה בסביבתך כל הזמן" ליאת אומרת
"אז בגדול הקו שלנו זה שנוצרה אי התאמה? מה נוי אמורה להגיד בדיוק?" רוני שואלת גם בשבילי
"נוי לא מכירה את חן וזו האמת. נוי נשכרה מתוך כך שאנו מצאנו בה מתאימה. היא לא קשורה לסיפור של חן בכלל אסור לתת לזה להגיע לקרב בינהן" ליאת מסבירה
"נוי תספרי על הצילומים במיקונוס, על החוויות. תתארי איזה מדהים היה לך בסדר?" היא ממשיכה ואני מהנהנת 'אני הייתי רוצה למחוק את הטיסה הזו מהחיים שלי אם היה כפתור של מחיקה לפרק הזה זה היה יכול להיות מושלם. איך אני אמורה לספר על חוויה כיפית? מה אני אגיד? שהצלם גרם לי להרגיש מותרדת שבוע ואז אנס אותי? אווווף, שהערב הזה יעבור כבר. אני לא רוצה להמשיך עם המותג הזה בכלל!'
"נוי את בסדר?" רוני שואלת
"כן, כן הכל נפלא" אני מנסה לחייך
"הבנת מה את צריכה לעשות?" ליאת שואלת ואני מהנהנת
אנחנו מדברות עוד קצת. אני מנסה לעבוד עם עצמי על אושר המזוייף שאני צריכה להפגין.

*******************************************
רוני עוזרת לי לצאת מהרכב אל הכניסה.
הכל מלא בצלמים "לחייך נוי" רוני לוחשת לי ואני מייד מגייסת את החיוך הכי גדול שאני יכולה
אני רואה על שלט ענק בפנים את התמונה מהמלון המפואר במיקונוס רגע לפני ש...
אני מרגישה מסוחררת כאילו רגלי בוגדות בי "רוני תעזרי לי להגיע למקום ללא צלמים" אני אומרת לרוני והיא מובילה אותי לחדר צדדי חבוי במזדרון אני מרגישה כבר הזיעה הקרה ופתאום הכל שחור.

אני מרגישה שפתיים רכות נושקות על שפתי נשיקה עדינה.
"הפעם הנסיכה כן התעוררה מהנשיקה" זיו מחייך אלי, אני שמה לב שרוני מחזיקה לי את הרגליים למעלה ואני שוכבת על ספה לא מוכרת. זיו יושב לידי עם מגבת רטובה וטופח על פני בעזרתה.
"העו"ד שלך מה?" רוני אומרת בחצי חיוך ומורידה את רגלי על כרית.
"מה קרה?" אני לוחשת לזיו
"התעלפת כאן במזדרון, בדיוק הגעתי למקום ורצתי לעזור" זיו עונה לי ברוך
"מזל אמרת לי להזיז אותך מהמצלמות" רוני אומרת כאשר היא מגישה לי מים.
"אז אף אחד לא יודע?" אני שואלת בתקווה
"מי שלא צריך לדעת לא יודע" רוני אומרת בהחלטיות
אני מתיישבת לאט.
"מה קרה?" ליאת נכנסת לחדר בסערה.
"כנראה שהילדונת קצת מתרגשת" רוני אומרת וקורצת אלי
"משהו מתוק נתתם לה לאכול? שיעלה לה קצת הסוכר?" ליאת מביטה ברוני וזיו, רוני יוצאת ישר אל מחוץ לחדר.
"איך את מריגשה?" ליאת שואלת
"אני באמת בסדר כנראה ההתרגשות" אני מגייסת כוחות לחייך
"אוקי, תתחזקי קצת ותצאי" ליאת אומרת
"עו"ד" היא פונה אל זיו "תישאר בסביבתה. אם היא לקראת נפילה כזו שוב החדר נשאר פתוח. העיקר לא לעניי המצלמות בסדר?" זיו מהנהן בהסכמה.
רוני נכנסת עם פוטיפור שוקולד שנראה מזמין. אני אוכלת אותו וזה בהחלט משפר את הרגשתי.
'לא משנה מה, זו רק תמונה! שון רחוק עכשיו, את לא תפגשי אותו שוב. הוא לא יכול לפגוע בך' אני מנסה לשכנע את עצמי שהכל בסדר. אבל בפועל הכל לא בסדר. עברתי חוויה איומה שאני לא זוכרת את כולה. רק יודעת שהיא בראש שלי מאז בכל שניה.
אני, זיו ורוני יוצאים החוצה. אני מסתובבת ומתמנגלת בזמן שזיו נמצא כל הזמן באיזור כמו שומר ראש. זה מקסים בעניי שהוא מסור אלי כל כך. אולי כבר האמנתי שאני רק אוביקט בשבילו ופיתאום הוא מראה לי שאני יותר מזה.
מראיינים אותי לגיא פינס שוב, שואלים על חן אני במובן אומרת שאני לא מכירה אותה באופן אישי, אך היא דוגמנית מדהימה ואני מעריכה אותה מאוד.
הרבה סלבס ששם באים לפרגן וללחוץ את ידי. אני מנסה שלא להביט בתמונה. זה עוזר לי לא להיכנס למראה שחורה.
"את בטח צמאה" זיו מגיש לי כוס שמפניה ובידו השניה יש אחת גם בשבילו. אנחנו משיקים כוסות ושותים.
אני רואה שחן מתראיינת. אני לא מייחסת לזה חשיבות.
רוני מתקרב אלי ואל זיו.
"נראה לי שהיא תרצה לגשת אלייך עכשיו" רוני נעמדת לידי ומסמנת על חן עם הראש.
חן מגיעה בליווי המצלמות, לוחצת לי את היד "המון בהצלחה! את מהממת" היא מצביעה על התמונה, אני מחייכת חצי חיוך ומתחילה להרגיש בחילה, כשהמצלמות זזות אני רצה לשירותים וזיו אחרי. אני פותחת את הדלת ומתחילה להקיא את נשמתי. אחרי שאני מסיימת אני שוטפת קצת פנים 'האיפור הזה עמיד אחושלוק'
"מה קורה?" רוני מופיע פתאום
"נראה לי שנוי קצת חולה פשוט" זיו מנסה להסביר
"מה קורה איתך היום?" רוני פונה אלי
"אני מרגישה לא טוב, אולי מפתחת משהו" אני מנסה להצתדק.
"טוב עו"ד כך אותה בבקשה לחדר שם אני אקרא לליאת" רוני פונה אל זיו
אנחנו נכנסים לחדר בהחבא כמובן.
"אין לי שם... רק תואר" זיו צוחק קצת
"כן זה באמת קצת מוזר שהן ככה קוראות לך" אני צוחקת גם כן.
"אז עכשיו בלי בולשיט, ברור לי שאת לא חולה. משהו קורה לך ואני מבין שאת לא רוצה לשתף אותי בשלב זה. את מדאיגה אותי" זיו מביט בי במבט דואג.
"מה קורה עכשיו?" ליאת נכנסת לחדר בפנים שואלות.

"מרגישה קצת לא טוב... הקאתי" אני אומרת בענייניות
"אין לי ברירה אלה לשחרר אותך היום, הדברים שלך כבר במלון. תנוחי לך את הסופ"ש. התראיינת יפה שם לגיא פינס ראיתי." ליאת אומרת בנחת.
"תודה ליאת" אני אומרת בחיוך קטן
"תרגישי טוב. נהיה בקשר" ליאת אומרת ומראה לי את הדלת הצדדית החוצה.
אני וזיו יוצאים, הולכים לרכב שלו. ההליכה עוברת בשקט. לבסוף אנחנו מגיעים לרכב.

"אני צריכה שלא תשאל שאלות, בזמן הקרוב אל תלחץ עלי בקטע המיני, אני צריכה ספייס. אני צריכה הרבה חיבוקים וחוויות חיוביות. כשאני ארגיש מוכנה אני אספר. אבל כרגע אני צריכה ממך תמיכה מבלי שתדע למה" אני מנסה להסביר לזיו במילים מגומגמות למה אני זקוקה. זיו מהנהן, הוא מקשיב לכל מילה, אני רואה שעוברות לו בראש השאלות שהוא ממש מת לשאול ומתאפק. אני מעריכה את זה אצלו. האמת שעד עכשיו לא נחשפתי לזה שהוא יודע להיות ככה. ברור לי שמשהו רימז לו על כך שאני לא בסדר טרם ניפגשנו אך איני יודעת מה.

זיו מלווה אותי לחדר, "את רוצה שאלך? שתוכלי לנוח?" זיו שואל כאשר אנחנו נכנסים
"אני לא רוצה להיות לבד" אני אומרת בקול מפוחד.
"אני אשמח להישאר איתך" זיו מציע ואני מהנהנת.
זיו מתיישב על המיטה ואני נשכבת ומניחה עליו את הראש.
"בכלל לא שאלתי מה שלומך?" אני מחייכת אל זיו
זיו מחייך אלי את החיוך המקסים שלו "אני לא חשוב עכשיו" הוא אומר בקול שקט.
"אתה חשוב לי" אני אומרת לו מתרוממת ונותנת לו נשיקה קטנה על הפה.
"אני שמח לשמוע, היה לי גם יום לא פשוט. אני אספר לך בהזדמנות" זיו מלטף את ראשי
"אני יכולה לשאול משהו?" אני שואלת וזיו מהנהן "תמיד" הוא מוסיף.
"היום בבוקר כשבאת לאסוף אותי, איך ידעת שעובר עלי משהו?" אני שואלת באופן ישיר
"בכנות? קיבלתי איזו הודעה מנדב אתמול... הוא רשם לי שאם את בוחרת ליצור איתי קשר שאתייחס אליך בעדינות ואתן לך ספייס. לא הבנתי ממש למה הוא כותב לי את זה אבל כשראיתי אותך היום הבנתי למה הוא כתב את זה, העניים שלך דיברו. הרגשתי את הריחוק מצידך." זיו אומר בכנות רבה
'מה נדב יודע? מאיפה?' אני מלאת מחשבות, הכל מבולבל לי. אני שמחה שזיו כנה איתי ונמצא שם בשבילי זה גורם לי לבטוח בו יותר. אני לא שמה לב כאשר עני נעצמות ולוקחות אותי לעולם החלומות.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מוושלם מתי יעלה עוד פרק ?
הגב
דווח
1 אהבתי
Alina Lave
Alina Lave
בעבודה... מקווה שאצליח לסיים בקרוב
הגב
דווח
guest
מתי עוד פרק??
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
אמת או חובה
אמת או חובה
מאת: Nizan Zarotski
ארז התימני שלי- פרק 4
ארז התימני שלי- פרק 4
מאת: Just Me
בכל הכח 2
בכל הכח 2
מאת: שיר פיליבה
להיות נאהב..
להיות נאהב..
מאת: Naor Shloosh
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף