כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

הצד השני של שנינו פרק 44+45

" אתה יכול להישאר?" שאלתי כשהוא בדיוק עמד לצאת. " את... את רוצה שאשאר?" " כן" אולי כי פחדתי להיות לבד, פחדתי וניצלתי את המצב.

תוכן עניינים 1. הצד השני של שנינו- הקדמה2. הצד השני של שנינו פרק 13. הצד השני של שנינו פרק 24. הצד השני של שנינו פרק 35. הצד השני של שנינו פרק 46. הצד השני של שנינו פרק 57. הצד השני של שנינו פרק 68. הצד השני של שנינו פרק 79. הצד השני של שנינו פרק 810. הצד השני של שנינו פרק 911. הצד השני של שנינו פרק 1012. הצד השני של שנינו פרק 1113. הצד השני של שנינו פרק 1214. הצד השני של שנינו פרק 1315. הצד השני של שנינו פרק 1416. הצד השני של שנינו פרק 1517. הצד השני של שנינו פרק 1618. הצד השני של שנינו פרק 1719. הצד השני של שנינו פרק 1820. הצד השני של שנינו פרק 1921. הצד השני של שנינו פרק 2022. הצד השני של שנינו פרק 2123. הצד השני של שנינו פרק 2224. הצד השני של שנינו פרק 2325. הצד השני של שנינו פרק 2426. הצד השני של שנינו פרק 2527. הצד השני של שנינו פרק 2628. הצד השני של שנינו פרק 2729. הצד השני של שנינו פרק 2830. הצד השני של שנינו פרק 2931. הצד השני של שנינו פרק 3032. הצד השני של שנינו פרק 3133. הצד השני של שנינו פרק 32+3334. הצד השני של שנינו פרק 34+3535. הצד השני של שנינו פרק 3636. הצד השני של שנינו פרק 37+3837. הצד השני של שנינו- הודעה חשובה38. הצד השני של שנינו פרק 3939. הצד השני של שנינו פרק 40+4140. הצד השני של שנינו פרק 4241. הצד השני של שנינו פרק 4342. הצד השני של שנינו פרק 44+4543. הצד השני של שנינו פרק 4644. הצד השני של שנינו פרק 4745. הצד השני של שנינו פרק 48+4946. הצד השני של שנינו פרק 50

פרק 44:

פקחתי את עיניי, לא האמנתי שאני בחיים. התקרה לבנה, צליל המוניטור הרעיש.
ופתאום נזכרתי, נזכרתי בכל מה שקרה ולמה אני כאן. חשבתי שהכל היה חלום.
" יו-רי?" הרופא בדק אם אני בהכרה, שמעתי אותו שמעתי יותר מדי טוב אבל לא הצלחתי לדבר.
יומיים עברו מאז שהתאוששתי מעט, הצלחתי לדבר ולזוז מעט על אף שהכל כאב לי.
" יו-רי?" זה היה קאי במדים רשמיים, כובע ופנקס.
" איך את מרגישה?"
" איך אפשר להרגיש? " "אני מצטער.... יש פה כמה שוטרים שרצו לתשאל אותך אבל העדפתי לעשות את זה בעצמי, תהיי מוכנה לענות לי על כמה שאלות?"
" אני אנסה"
" מי היה אצלך בבית?"
" ניתאי רז ותומר צור" הוא מעולם לא היה קים ולא יהיה. עניתי באותה רישמיות שבה הוא שאל.
" ספרי לי מה קרה"
" אני לא רוצה לדבר על זה"
" יורי, זה יעזור לנו בחקירה."
" אמרתי שאני לא רוצה לדבר על זה" הוא הניח לי, הרגשתי לבד רציתי את אימא, אבל יותר מכל רציתי למות.
לפתע ראיתי אישה זרה בתוך חדרי, היא הייתה עם ארשת פנים רצינית.
" גם את רוצה לתחקר אותי? לכי אני לא מעוניינת"
" אני לא רוצה שום דבר, הגעתי לתת לך הגנה"
" איפה הייתה ההגנה שלך כשזה קרה? כשהם הכו אותי והכאיבו לי? לכי מכאן"
התחלתי לבכות, לבכות ולכפר על הימים שבהם לא יכולתי לבכות.
העמדתי פני ישנה כשכולם נכנסו, כאשר קאי היה לבד הוא נראה מיואש, עייף וחסר אונים.
" אני מצטער על מה שנעשה לך אם רק יכולתי לעצור אותו... כוס אמק אם רק הייתי עוצר אותו" שמעתי אותו אומר.
" קאי?" הוא הפנה את ראשו אליי.
" אני מוכנה לספר לך כל מה שקרה" ידעתי שמאחורי הדלת יש מספר שוטרים שצופים בי, מצלמה שמתעדת את השיחה שלנו.
סיפרתי לו, לא בכיתי, תיארתי כל פרט את המצלמה, את הספה מלאת הדם, את אי הכוחות שהיו לי וכיצד הוא הפשיט אותי.
" אנחנו נמצא אותו, תודה על שיתוף הפעולה"

פרק 45:

זה שוב קרה שנזכרתי בהם והתחלתי להשתולל, כמה אחיות הגיעו ניסו להרגיע אותי, טלטלתי את המיטה פחדתי מהכל פתאום, כשלפתע הרגשתי מנומנמת.
" יורי? יש לך אורחת" ראיתי את ניקול יושבת בקצה מיטתי, במבט מושפל.
" יורי אני מצטערת"
" אין לי מה להגיד לך. ניקול, לכי מכאן"
" טעיתי בגידול בני, אני מצטערת כל כך" לפחות היא לא מכחישה.
" איפה הוא?"
" לא יודעים, עברתי לדירה חדשה, לא יכולתי להישאר בבית שלך אני מרגישה אשמה" את צריכה להרגיש כך, חשבתי לעצמי.
" אף פעם לא ראיתי אותך ככה" היא התחילה לבכות.
" ניקול מספיק עם הדרמות לכי מכאן זה לא עוזר לי" היא קמה והלכה.
" את חייבת לאכול" אמרה לי האחות.
" אני לא מסוגלת"
" את מוכרחה יורי"
לא אכלתי, נשכבתי לצד השני ועצמתי את עיניי.
שוב התעוררתי והרגשתי יד חוסמת את פי, נלחצתי וראיתי את ניתאי עומד מולי וידו השנייה עם אקדח מכוונת אליי.
" אם תיצעקי אני אירה בך" הנהנתי הוא הוריד את היד שלו ממני, אך ידו השנייה אחזה באקדח שהיה מונח על המצח שלי.
" למה אתה כאן?" שאלתי ברעד.
" הפעם הזאת אף אחד לא יציל אותך, קומי" למען האמת לא הצלחתי לזוז, הרגשתי שהרגליים בוגדות בי, בידיים חלשות. הוא גרר אותי אל מחוץ לחדר פתח את הדלת ואל מולנו נגלה קאי.
" תעזוב אותה"
" מה קרה אתה מגן עליה?" ניתאי עמד בעמידה של גאנגסטר וקאי במדים עמד זקוף.
" אני עושה את העבודה שלי, תשחרר אותה" הוא שחרר, זרק אותי על הרצפה.
" מה אתה מתכוון לעשות לי עכשיו?" ניתאי התגרה בקאי, הם התחילו לריב עד שראיתי לבסוף את ניתאי אזוק ושוטרים לוקחים אותו מכאן.
" אתה... בסדר?" קמתי אליו כשלא היו לי כוחות. ירד לו דם מהשפתיים
" אל תזוז" חיטטתי בארונית הייתה שם תחבושות וחומר חיטוי, הצלחתי לשים לסייע לו.
" אני בסדר, באמת" אחז בידי ברכות כשטיפלתי בו.
" את בסדר?" הנהנתי.
" תודה"
" כשתבריאי, אני רוצה שתבואי איתי למקום שיעזור לך להתמודד עם בריונים בעתיד, מה את אומרת?" הנהנתי. ואיחלתי לעצמי ללמוד לאהוב אותו, ללמוד כי בתוך תוכו אולי מסתתר איזה ליאם.
" אכלת?" הנדתי בראשי.
" אני לא רעבה"
" את צריכה לאכול, הבאתי לך זה שם" הצביע על הרצפה שם הייתה מונחת קופסת אוכל.
" תבטיחי לי שתאכלי"
" אמרתי שאני לא רעבה"
" בסדר לא אכריח אותך"
הוא קם מהמיטה שלי לבש את חולצת המדים שלו.
" אתה לא שואל אותי כלום?" עמד עם הגב אליי.
" מה בדיוק יש לי לשאול אותך?"
" אתה כל הזמן שואל אם אתה מצאת חן בעיניי"
" אני לא מבין למה שאשאל אותך אם אני יודע כבר את התשובה, את מנסה להעליב אותי?" יישר את החולצה שלו והסתכל עליי.
" לא זאת לא הייתה הכוונה, אני מתכוונת... לא משנה"
" מצאנו גם את תומר רק שתדעי... הם לא יתקרבו אלייך יותר"
" אתה יכול להישאר?" שאלתי כשהוא בדיוק עמד לצאת.
" את... את רוצה שאשאר?"
" כן" אולי כי פחדתי להיות לבד, פחדתי וניצלתי את המצב.
" יש לי חצי שעה פנויה, את בטוחה שלא אפריע?"
" תישאר איתי עד שאירדם" הוא ישב על יד המיטה והמשיך להסתכל עליי.
" כמה זמן אצטרך להישאר בארץ?"
" את מתכוונת לעזוב?" הנהנתי.
" אני לא יודע, עדיין לא קבעו תאריך למשפט."
שתקנו, יותר נכון אני שתקתי הוא היה עסוק בטלפון שלו ולא דיבר. הסתכלתי על הקירות סביב. הוא חייך תוך כדי, התעלמתי מבלי לעורר שום חשד שראיתי את החיוך שלו.
" אני סקרן" אמר פתאום כשהיה שקט.
" סקרן? לגבי מה?"
" לגבי ליאם... נפרדתם כמו שצריך?" הוא אמר ליאם ושוב התחלתי לזלוג.
" אמרתי משהו לא בסדר?"
" שום דבר... אל תתייחס אליי, אני לא רוצה לדבר עליו" בשלב מסוים נרדמתי, כשהתעוררתי הוא לא היה שם יותר והשמש כבר זרחה. האחות אמרה לי שהוא נרדם כאן וקם כשהתקשרו.
....

כעבור שלושה חודשים:

אני לא יודעת כיצד הצלחתי להתאושש בזמן הזה, הגוף שלי החלים, הדאגות שניתאי יגיע הינה חלפו. עד לא מזמן הייתי מדמיינת שהוא עוד פה, הפסיכולוגית שלי עזרה לי לנצח את הדמיונות והפחדים. ניתאי ותומר נכנסו לכלא, תמיד ידעתי שהצדק קיים אבל מעולם לא האמנתי בו. מאז המשפט לא ראיתי את קאי, הכל חלף כל כך מהר. עברתי לדירה חדשה והשכרתי לאנשים אחרים את הבית שלי, ידעתי שזה מה שאני צריכה לעשות.
בזמן הזה הספקתי לקחת קורס מזורז ביפנית בשביל שאוכל לדבר עם אימא, ידעתי שאצליח הרי הקליטה שלי לשפות היא מהירה.
" אני בדיוק אורזת, עוד מעט יוצאת" השבתי לה באנגלית להודעה ששלחה לי.
החלטתי להתחיל מחדש במדינה חדשה, עם שפה חדשה ואנשים חדשים להשאיר את העבר מאחור.
פגשתי את העוזר שלה בנמל התעופה, לא זכרתי את שמו. נסענו הביתה, אל אימא. הוא דיבר איתה ביפנית בזמן שהעמדתי פנים שאינני מבינה והשענתי את ראשי על החלון שהגשם שטף אותו.
החלטתי לא לספר לה על המשפט, על ניתאי ועל העבר... זה הכי טוב על מנת שלא תיפגע.
" אימא?"
" אני בחדר"
" מה קרה?" היא שכבה במיטה, קיוויתי שהיא לא עומדת למות לי.
" התקררתי"
" תתכסי טוב אני הולכת להכין לך מרק" הכנתי לה את המרק המפורסם שלי, חתכתי ירקות: בצל ירוק, כרוב, סלרי, קישואים וגזר מעט תיבלתי ברוטב חריף, ידעתי שאימא אוהבת חריף.
" הכנתי לה מרק, אני אאכיל אותך" עדיין דיברנו באנגלית, לא סיפרתי לה שלמדתי יפנית, לא סיפרתי משום שרציתי להפתיע אותה.
טיפלתי בה במשך שלושה ימים, לאחר שלושה ימים היא קמה על רגליה.
" אני מוכנה" אמרתי לה בשעת בוקר מוקדם, היא הכינה ארוחת בוקר בזמן שערכתי את השולחן.
" מוכנה למה?" היא לא בדיוק הבינה.
" שתספרי שאני הבת שלך".
" בסדר, אני אטפל בעניין. חשבתי אולי תרצי שנעשה משהו ביחד"
" יש משהו שאת אוהבת לעשות?" הוסיפה לשאול.
" לאפות"
עמדנו במשך שעתיים במטבח בעוד שהיא לימדה אותי להכין עוגייה יפנית.
" אני חושבת שיצאו לך עוגיות טעימות לפעם ראשונה" חייכתי אליה.
" אימא תגידי איך התאהבת באבא? הוא היה איש טוב?" החיוך שעלה לה ירד מהפנים כאילו שאמרתי לה משהו רע.
" הוא היה איש טוב, הייתה לנו אהבה אבל היא נגמרה"
" סליחה אם גרמתי לך לעצב לא התכוונתי"
" את כל כך מתחשבת יו-רי, אני שמחה שיש לי בת כמוך"
" אני חושבת שמצלצלים" שמעתי פתאום לראשונה את הפעמון.
" יו-רי, אני חושבת שזה בשבילך" הצצתי לעבר המסך וראיתי פנים מוכרות.
" הוא נאה, מי זה?"
" אני לא מאמינה..."
" את לא פותחת?"
" לא"
לא האמנתי שהוא יגיע לכאן, כיצד מצא אותי? קאי פשוט לא הפסיק להתהלך הלוך ושוב מאחורי הדלת.
" זה קאי" סיפרתי לאימא שמיד הבינה במי מדובר, אחזה בידי ולא אמרה דבר עד שאחליט אם לפתוח או לא.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
דיקלה נ
דיקלה נ
וואו ממש מרגש לראות איך היא מגלה את קאי מחדש, התרגשתי בסוף הפרק לדעת שהגיע עד יפן, מחכה להמשך
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
תודה יקרה,
כן קאי תמיד אהב את יורי
הגב
דווח
guest
מרגיש לי שהפרק הבא יהיה האחרון ואני עצובה...אני אוהבת את הסיפור שלך וכמובן שטוב שהם שילמו ומשלמים על מה שעושים לה.
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
Maya B
אהבה בנבדל פרק 59
אהבה בנבדל פרק 59
מאת: Maya B
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -31
בוא נדבר על אהבה פרק -31
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -36
בוא נדבר על אהבה פרק -36
מאת: Maya B
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay