כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

הסודות שלנו

עוד שבוע מתחיל - פרק 25

הייתי בטוחה שלפאב הנידח הזה אף אחד שאני מכירה לא יגיע.
אבל האמת שהוא לא טיפוס ממש של מקומות המוניים. לפחות כך התרשמתי ממנו עד כה.
אני מזיזה את מבטי ממנו ברגע שאני רואה שהוא מפנה את שלו לעברי.
"נוי, הוא בא לכאן!" ליטל אומרת ומחזיקה לי את היד
'אוי לא! זה ממש מה שהיה חסר לי עכשיו'
"היי, מה שלומך?" הוא פונה אלי
"בסדר גמור, יושבת עם חברה כמו שאתה רואה" אני אומרת ומחייכת חיוך מזוייף
"אני חושב שאנחנו צריכים לדבר" נדב אומר לי ברשמיות
"הנה דיברנו..." אני מנסה להתחמק
"אני חושבת שאגש להזמין לנו משהו טעים רגע" ליטל אומרת וקמה ממקומה.
נדב מתיישב במקום של ליטל "למה לא נשארת אצל זיו הלילה?" נדב שואל באופן ישיר
"הייתי צריכה קצת זמן עם החברה שלי, לנקות את הראש ולחשוב" אני עונה בכנות
"את תבואי מחר לבסיס?" נדב שואל
"כן, אני אבוא לעזור לך מחר ובשני. שלישי אני כבר טסה. אז תרכז עבורי את כל מה שאתה צריך" אני עונה בחיוך, הפעם הוא אמיתי.
"אני מקווה שירדת מהעץ הזה של לעשות דברים בכוח. אם אני עוד פעם אחת אגלה שעשית נסיונות לכבול אותי נדב, אני נשבעת לך שלא תראה יותר את כף רגלי בבסיס." אני אומרת לו בצורה חד משמעית.
"הטון שלך לא מוצא חן בעני" נדב חוזר לדבר כמו המפקד שלי שוב.
"שומע? אני לא פקודה שלך יותר! השיחרור שלי בעוד חודשיים, אתה רוצה לקבל בהם את העזרה שלי? תתיחס אלי כקולגה. אתה לא בעמדת מיקוח. ועכשיו עם זה כל מה שיש לך להגיד לי, סע לי מהעיניים!" אני אומרת לנדב בצורה תוקפנית.
"בחודשיים האלה אני עדיין המפקד שלך!" נדב ממשיך עם הסמכותיות.
"סירייסלי?" אני מעקמת את הפרצוף, קמה מהכסא, הוא קם אחרי ונעמד מולי אני מנשקת אותו. הוא ישר תופס לי את הראש ומנשק חזרה. לפתע אני דוחפת אותו אחורה וצועקת "מה אתה עושה?" בצורה שגורמת להרבה אנשים לסובב מבטים. נדב מביט בי בהלם ושואל אותי "מה זה היה עכשיו" אני מביטה סביב ורואה איך כולם חוזרים להתעסק בשלהם "עכשיו גם יש לי עדים..." אני אומרת לנדב בשקט "רק תנסה לפעול נגדי ואני אכבול לך את הצורה" אני אומרת ומביטה ישר בעיניו.
"נהיית מפלצת, כמו האחים שלי העורכי דין. אולי את באמת מתאימה לזיו! את לא מי שהכרתי והתאהבתי בה" נדב אומר והולך ממני לכיוון החברים שלו.
'מה התאהבתי בה? ככה מתייחסים לבחורה שאתה אוהב? חרטטן! הוא לא אוהב אותי! הוא משחק בי.'
ליטל מתיישב במקומה חזרה "אפשר הסבר? נראה לי פיפסתי כמה פרקים בדרמות של נוי" ליטל אומרת בפרצוף שואל.
"זה הפרק שאמור להיות משעמם, רק שיחה בין חברות ואז המפקד נדב מגיע ושוב הופך הכל!" אני אומרת בעצבים
"זה נדב? תקשיבי, הוא חתיך! הרבה יותר מזיו!" ליטל אומרת בהתלהבות.
"את חושבת?" אני אומרת ומעקמת פרצוף
"רואים עליו שהוא לא מחסן אגו כמו אחיו" ליטל מציינת בפני.
"אבל הוא אדיוט!" אני אומרת בעצבים
"גברים מאוהבים תמיד מתנהגים כמו מפגרים קצת" ליטל אומרת.
"למה את חושבת שהוא מאוהב בי?" אני מנסה להסתייג
"כי אפילו עכשיו הוא לא מפסיק להסתכל עלייך! את החשמל בינכם כל המקום הרגיש וקיבל ממנו זרמים" ליטל ממשיכה לדבוק בדעתה
אני שותקת, אין לי מה להגיד. 'אולי ליטל צודקת הרי הוא אמר עכשיו שהוא התאהב בי. שתגיע כבר הטיסה למיקונוס אין לי כוח יותר לדרמות כאן!'.
אני רואה שליטל עסוקה ממש בטלפון שלה, "מה? ליאור?" אני שואלת
"כן" ליטל אומרת עם פרצוף עקום "יש לי תחושה שהוא מנסה להתפייס כי הוא חרמן" היא אומרת.
"ואת? מה את רוצה?" אני מתעניינת בה
"באימפולסיבי? עכשיו בא לי, לא פחות ממנו..." ליטל מודה "אבל ברציונל, לא! אמרתי לך כבר שאני זקוקה ליותר מבעל דאס בר שחי את חיי הלילה" ליטל אומרת.
"טוב, אני כבר עייפה מה איתך?" אני אומרת לליטל
"רוצה שנזוז? אין בעיה!" ליטל אומרת ומסמנת למלצר להביא לנו חשבון.

"אני רואה שאתן הולכות, אפשר עוד מילה איתך לפני?" נדב ניגש לשולחן שלנו.
"קחי אני מזמינה, תשלמי רגע" אני נותנת לליטל את האשראי שלי והיא קמה מהשולחן לשלם.
"את צודקת" נדב אומרת "אני מנסה להשאיר אותך קרוב אלי, קצת בגלל העבודה, אך הרוב כי אני פוחד שתעלמי לי." נדב אומר בביטחון
"אני..." אני מתחילה להגיד אך נדב קוטע אותי "תני לי לסיים" נדב אומר ולוקח נשימה.
"איכפת לי ממך נוי, אני באמת רוצה עבורך את הטוב ביותר! נכון שבהתחלה זה לא היה ככה, אבל היום אני מחובר אליך ולאישיות הכה מיוחדת והבוגרת שלך. אני מתנצל אם התנהגתי כמו אפס. זה מעולם לא הגיע לך, אני קצת דפוק." נדב לוקח נשימה וממשיך "האקסית שלי, זו שאת מזכירה לי- עזבה אותי אחרי הפציעה. כנראה פחדה שאשאר נכה או משהו. הפציעה הייתה קשה, אני הבנתי אותה. אך נפגעתי, רציתי שתישאר לצידי אבל היא פשוט וויתרה עלי. גם בצבא נאלצתי ללכת למקומות פחות מוכרים בעקבות הפציעה שלי. אני משתדל לראות את הטוב בדברים. אני מבין שאם היא עזבה אותי בסיטואציה כזו אז טוב שזה קרה ולא מיסדתי את הקשר עם בחורה כזו. גם אכ"א נותן לי הרבה נסיון עכשיו... אבל שינוי הוא דבר לא קל. את פשוט הגעת לסיטואציה בעייתית בחיי. זה לחלוטין שלי! זיו זכה בך, אני מקווה שהוא יודע להעריך את מה שיש לו" נדב מסיים את דבריו.
אני נשארת חסרת מילים 'הוא לא נלחם עלי יותר? זהו? הוא ויתר לזיו?' נדב קם ואני אחריו. הוא מחבק אותי חיבוק דוב מלא בחום.
"נתראה מחר בבוקר" אני מחייכת אליו
"נתראה מחר בבוקר" הוא חוזר אחרי עם חיוכון קטן
ליטל חוזרת לאחר ששילמה ואנחנו יוצאות לכיוון הבית של ליטל במונית.

אנחנו לא מדברות הרבה, לא במונית ולא במיטה לפני השינה. כנראה ששתינו מלאות מחשבות.
בבוקר אני קמה ב6:30 מתארגנת, עולה על מדים ונוסעת לבסיס בעוד ליטל חורפת עדיין.

***************************************************
"הקדמת" נדב מביט בי כשאני נכנסת למשרד
"אני הבטחתי לעזור כמה שאני יכולה. אז תגיד רק למה אתה זקוק?" אני אומרת
"לך לידי..." נדב מסנן כמעט בלחש "יש על השולחן שם כמה קלסרים שלא הסתדרתי איתם, את יכולה להראות לי?" נדב שואל אותי והפעם בקול.
אני מתחילה להראות לו ומלמדת אותו מה שצריך.
"כמעט כל דו"ח קיים במחשב ואפשר להזין שינויים ולהדפיס. ככה גם אם באים לביקורת זה נראה טוב יותר" אני מסכמת את דברי.
למשרד נכנסת עינב "שלום, בוקר טוב!" היא נכנסת, רואה אותי ונותנת לי חיבוק גדול.
"קשה להיכנס לנעליים שלך" עינב אומרת לי.
"זה יבוא לך בקלות! את הרוב את יודעת הרי" אני מחייכת אליה
"בוקר טוב עינב, נוי השקימה קום ואנחנו עכשיו צריכים לרכז את כל השאלות כי כבר ביום שלישי היא לא תהיה כאן" נדב אומר לעינב והיא מהנהת. מתיישבת על השולחן החדש שלה ומתחילה לעבוד. אני מסתובבת בין עינב לנדב ומסבירה להם כל דבר שהם מבקשים לדעת. אנחנו הולכים יחד לארוחת צהריים שלושתינו. להפתעתי נדב בוחר לשבת איתנו ולא עם כל אנשי הקבע. "את מרגישה כבר יותר בטוחה?" אני שואלת את עינב. היא מהנהנת "מזל שאת כאן היום. זה באמת לא קל ללמוד את הכל לבד" עינב אומרת ונדב מהנהן. "אני חושבת שאין מתאימה ממך" אני אומרת לעינב. אנחנו ממשיכים לדבר על שטויות ולצחוק. אין ספק שמשהו השתחרר אצל נדב, הוא פתאום נהיה ממש חביב.
אנחנו חוזרים לעבוד, עד הערב. עינב ב17:00 נוסעת הביתה ואני נשארת עוד לפחות שעה עם נדב לבד "את לא צריכה לצאת?" נדב שואל אותי. "אני ישנה בבסיס הלילה, אין לי בעיה" אני אומרת. נדב מביט בי מופתע "מה בבסיס?"
"כבר עוד מעט 18:30 מחר אני רוצה להיות כאן מוקדם לעזור לכם כי בצהריים אצתרך לצאת לארגן את הדברים שלי לטיסה." אני מסבירה לנדב
"אז תישני אצלי ותבואי איתי ברכב" נדב אומר כבדרך אגב
"נדב זה לא ראוי" אני אומרת לו
"את אמרת שאני לא המפקד שלך יותר... אז אני לא מבין מה הבעיה? לא כאילו שאני אעשה לך משהו." נדב מתמם
"נדב זה לא רעיון טוב, סליחה" אני אומרת לנדב בשקט
"בבקשה נוי, אני הייתי במגורים שלך כאן. הם לא מתוחזקים. לא אכפת לי אפילו להקפיץ אותך לזיו" הוא יורה לאוויר.
'מה הוא חושב לעצמו? מה הוא מזכיר את זיו עכשיו? מאיפה זה הגיע פתאום?!' אני מביטה בו בפרצוף עקום
"די נוי, אני רק רוצה שתישני במקום חמים ונעים. תאכלי ארוחת ערב נורמלית ולא מנה חמה מהשקם." הוא מנסה להסביר את עצמו.
'נחמד לדעת שככה הוא דואג לי, אבל עדיין היציאה הזו עם זיו? מה הקשר?'
נדה מתארגן ליציאה ומכבה אורות, אנחנו יוצאים מהמשרד והוא פותח את הרכב. אז את באה?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מתי המשךךךך
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
מהמם תמשיכי
הגב
דווח
1 אהבתי
Sabrina Nikitin
Sabrina Nikitin
מושלם המשך !
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
פסיכולוגיה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
מאת: אתי בן ארויה
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L