כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

תקועה- פרק 30

זה מסתכל עליי

המשמרת הזאת הרגה אותי. סופית. זה אולי יום ראשון והשעה רק שלוש בצהריים, אבל אני לא רוצה להתקרב לשום דבר שקשור לסופר פארם ב-24 השעות, לא... ב-50 השנים הקרובות. החנות הזאת מצליחה לשאוב את כל שמחת החיים שעוד נכנסת למאגרים שלי בין משמרות, וברוב הפעמים גם משאירה אותי במינוס. איך זה הגיוני שזאת המאה ה-21? עובדתית, אני חיה בזמן שהכי טוב לחיות בו. הסיכוי שאמות מעקיצה של יתוש בזמן שאני חורשת שדה חיטה די נמוך. כאילו, אני אפילו לא צריכה לחרוש את השדה הדפוק כי אני יכולה פשוט ללכת לקנות לחם במכולת! וכן, באופן כללי, גם אם לא מתחשק לי לאכול, אני יכולה ללכת לאן שאני רוצה. יש לי בחירה חופשית.
ועדיין, שום דבר לא מזכיר חופש כשאני חושבת על הסניף שלי. הבחירה היחידה שיש לי במהלך המשמרת היא מתי לקחת את ההפסקה, וגם זה תלוי בעומס.

אני נכנסת הביתה שפופה מהרגיל וניגשת ישר למקור כל האושר. המקרר.
"את רעבה? כי הכנתי אוכל." אימא שלי עוזבת את ההתיישבות שהיא הקימה על הספה. שכחו את מה שאמרתי על אושר, אימא שלי דאגה לנקות את המקרר ממנו.
"אימא, כבר דיברנו על זה. אוכל זה משהו שצריך להנות ממנו."
"אני רצינית, נו, את צריכה לתת לזה צ'אנס. בחייך." אני מוציאה את הסיר מהממקרר ובוחנת את התכולה.
"מה זה אמור להיות?" אני לא שולטת בהבעת הפנים שלי, ניצלתי את מכסת החיוכים המזויפים שלי להיום.
"מרק שורשים, עם ספירולינה. זה סופר-פוד!"
"מה כל-כך טוב בזה?"
"נו, את יודעת, זה מאכל-על!" היא משיבה. מה שמדהים באישה הזאת, היא תנסה למכור קרח לאסקימואים מבלי להבין בכלל שמדובר במים קפואים.
"אה, מאכל-על. היית צריכה לומר... אני אלרגית." אני סוגרת את הסיר.
"אני חושבת שזה יהיה ממש טוב בשבילך עכשיו. בעיקר עם החבר הקטן הזה." היא נוגעת במצח שלי. כן, יש שם חצ'קון. ולא, הוא לא מהז'אנר הידידותי למשתמש, אלא מהז'אנר שתוקע אותך בשירות לקוחות וגורם לך להתחרט שקמת בבוקר. אני מניחה שהחשש הקיומי שנכנס לי לחיים מאז מה שקרה ביום חמישי נותן את אותותיו.
"אימא, קטן הוא בטוח לא." אני מגכחת.
"לי אף פעם לא היו פצעונים, חבל שלא ירשת את עור הפנים שלי..." היא מותחת את עור הפנים המבריק שלה בגאווה.
"כן, רק עוד דבר לאוסף הכשלונות הגנטיים שהוא אני."
"היי, אל תדברי ככה."
"זה בסדר, אימא. עדיף להשלים עם המציאות מאשר לחיות בהכחשה." חוץ מזה, היא כל פעם מזכירה כמה אני דומה לאבא שלי, ומבחינתה הוא התהוות כל הכשלונות הגנטיים בבן אדם אחד.
"את מאוד מוטרדת בשבוע האחרון... קרה משהו?" אין לה מושג לגבי תום. כאילו, היא שמעה שיצאנו פעם אחת, ויודעת שזה לא נגמר טוב, אבל שום דבר מעבר לזה. כן, זה קצת מוזר שלא סיפרתי לה, אבל חלק ממני פחד שאם אספר לה והוא יגמור איתי זה יהיה משפיל יותר. במחשבה לאחור, דאגה מיותרת. אני מושפלת בטירוף גם ככה.
"הכל כרגיל, עבודה."
"לא טוב לך שם?"
"חרא לי שם."
"מה, היו הרבה לקוחות?"
"היה 1+1 על כל מחלקת הקוסמטיקה ולא היה לי זמן לנשום."
"אז את מוקפת באיפור כל היום, ולא חשבת לקנות מייק אפ כדי לכסות את זה?" והנה, החצ'קון עושה קאמבק בשיחה הזאת. למי אכפת מהבעיות האמיתיות?
"אימא, שום כמות של מייק אפ בעולם לא תכסה את העובדה שאני שונאת לעבוד שם."
"אז תעזבי." היא מושכת בכתפיים שלה כאילו מדובר באפשרות שלא עברה לי בראש.
"זה לא כל-כך פשוט, ואין הרבה מקומות שנותנים 6 משמרות בשבוע."
"את תמיד יכולה לעבוד איתי..." אימא שלי מנהלת אגף מכירות בבזק.
"תחתייך, את מתכוונת?" המחשבה עליה בתור הבוסית שלי גורמת לי להיות אסירה תודה על סופר פארם ועל כל אחמ"ש שאי פעם היה לי.
"כן, אף פעם לא יזיקו לנו עובדים בשירות הלקוחות."
"כי שירות הלקוחות שלכם מזיק לעובדים."
"מה?"
"לא משנה. הכל בסדר, אני סתם ממורמרת. יעבור לי."
"אוקיי, בטוחה שאת לא רוצה לטעום מהמרק?" היא מדברת אליי, אבל העיניים שלה בוהות במצח שלי.
"הייתי משאירה אותך איתו לבד, רק שהוא די תקוע על הפנים שלי." אני מכסה את הפצעון עם הידיים.
"אויש, מצטערת. פשוט... זה מסתכל עליי, את יודעת?"
"ממש כמו המונה ליזה." אני לוקחת חבילת פריכיות, כי זה הדבר היחיד שקרוב לצ'יפס בבית הזה והולכת לחדר שלי.

"נו, אז איך היה ביום חמישי?" אני פותחת את ההודעה של תמרה.
"בואי נגיד שאם תקרה לי תאונה מוזרה בזמן הקרוב, תחשדי בנועה שכטר"
"רואה, זה מה שקורה כשאת מקשיבה לאורי ולא לי, או הולכת למקומות בלעדיי!
"כן, אני די צריכה אותך בתור שומרת ראש. שתשמרי עליי מעצמי.
"את בטח סתם מגזימה, גם ככה"
ממש לא, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה
"אוקיי, עדיין בדיכאון מהשמוק?" אני מחייכת, המילה שמוק יכולה לשפר מצב רוח די מהר.
"אין לי מושג על מה את מדברת"
"אז אני מבינה שכן..."
"לא נורא, הוא נהנה מספיק בשביל שנינו."
"מה זאת אומרת?"
"הוא בברלין"
"מה?! "
"כן, אולי גם אני צריכה לנסוע לחו"ל. אם אי פעם יהיה לי כסף."
"בואי עכשיו! הרי בשביל מה את עובדת ככה?"
"חוסכת לסימה 2.0"
"אה, שכחתי."
"אני לא שכחתי. בעיקר ביום חמישי, כשחיכיתי לאוטובוס שלא הגיע!"
"למה אנחנו לא עשירות? ):"
"כי השכטריות של העולם גמרו את כל הכסף"
החבילה של הפריכיות נגמרת ואני שוקלת ללכת לקחת עוד אחת... למרות שבאותה מידה אני יכולה לחדד כמה עפרונות ולאכול את התוצרת. הטעם יהיה זהה. מצד שני אני יכולה פשוט להישאר כאן וללכת לישון. מדובר באופציה שלא יכולה לאכזב.

ממש ברגע שהתהום הענקית והנפלאה של חוסר המודעות מתחילה לעטוף אותי הדלת נפתחת ונדלק האור.
"אני ישנה!" אני צועקת, ומסגירה את העובדה שאני ממש לא.
"נעמונת..." אימא שלי משתמשת בקול שהיא בד"כ משתמשת בו עם לקוחות. מזויף ומנסה למכור לך משהו.
"אימא, מה אמרנו על הכינוי הזה?" סביר לילדה בגיל 5, ולא הרבה מעבר.
"יש פה מישהו שרוצה לראות אותך." אני מסיתה את השמיכה מהעיניים בלית ברירה, ומתחרטת שלא נשארתי מתחתיה ברגע שהעיניים שלי מתרגלות לכמות האור (הלא סבירה).
"אתה צוחק עליי!"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lee B עקוב אחר Lee
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Alina Lave
Alina Lave
קראתי עכשיו את הסיפור, מאוד אהבתי, את כותבת בצורה מדהימה!
הגב
דווח
1 אהבתי
Lee B
Lee B
תודה לכולם ❤❤❤ אני בחו"ל כרגע אז המשך יהיה רק בשבוע הבא
הגב
דווח
Anna Shtren
Anna Shtren
כמה כיף שיש המשך לסיפור המדהים הזה!!!
התגעגעתי!
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
קומדיה
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
מאת: Eltchin's Emotions
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
מאת: Nizan Zarotski
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
מאת: C Y
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D