כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

דייט ראשון - פרק 24

הכל התחיל מדייט ראשון..

חזרתי הביתה עם תחושה מוזרה.
מצד אחד, היה לי כיף עם אור, באמת.
אבל כל הסיפור שלה עם הראל גרם לי להתבאס.
יותר מידי, אפילו.
לא הבנתי איך זה הגיוני שזה קרה בכלל?
ואין סיכוי שהיא משקרת או ממציאה, אין לה אינטרס לעשות את זה..
השאלה שהתרוצצה לי כל הזמן בראש,
היא מה הסיפור של הראל? מה האינטרס שלו בכל זה?
ויותר מזה, מה הוא רוצה ממני לעזאזל?

שנאתי בחורים שמשחקים.
שגורמים לבחורה להתאהב, ושמים אותה בכיס הקטן.
זה ממש לא הסגנון שלי, והתחלתי להרגיש קצת שזה נהיה ככה.
ידעתי טוב מאוד מה אני אמורה לעשות.
כל החצים הובילו לכיוון הזה.
אבל הלב שלי בפנים פשוט סירב להסכים לזה.
הוא לא נתן לי לסיים את הסיפור עם הראל.
כל פעם מחדש הוא רוצה להיכנס לזה, ולא משחרר.
ואחרי שחוויתי הרבה פגיעות בחיים, חשבתי שאלמד כבר איך לפעול ומה לעשות.
בעודי טרודה במחשבות נשכבתי על המיטה,
ועצמתי את עיניי.
כבר לא היה לי כוח לחשוב.

התקשרתי לגיל, הייתי חייבת אותה.
״היי מאמי מה איתך?״ היא ענתה מהר יחסית.
״את זוכרת את אור?״ שאלתי אותה, והתחלתי לספר לה מה קרה.
גיל הייתה הכי טובה בהקשבה וייעוץ בשעת צרה.
זה כאילו היא נולדה בשביל זה.
כל כך אהבתי אותה על כך שהיא כזאת סבלנית ואכפתית.
לא לכל אחד כמובן, אבל במיוחד למי שהיא אוהבת.
״וואי אחותי, לא הבנתי מה נסגר עם הבחור הזה״ היא אמרה במשפט כשסיימתי לדבר.
״אוף גם אני לא! מה אני אמורה לעשות?״
״קודם כל לא לצאת עם מפגרים, ואני חשבתי שסוף סוף הגיע מישהו נורמאלי..״
״גיל!״
״את יודעת שאני תמיד אומרת לך את האמת, אני פשוט דואגת לך חיים שלי.. אולי הוא באמת לא יציב ומבולבל כזה?״
״את חושבת?״
״את רוצה שאני אברר לך את זה?״
״איך?״
״מה הבעיה? אני אתקשר לטמבל הזה ואצעק עליו״
״רעיון גרוע, שלא תעזי!״
״או... שאני אנסה לבדוק את עם אדיר וחבריו״
״אדיר הוא לא באמת כזה חבר שלו..״
״נכון, אבל הוא מכיר את חברים שלו!״
״ומה נעשה עם זה שהוא מכיר אותם?!״
״אני אנסה לגשש קצת איתם מי הבחור, ומה קורה איתו״
״בתור מה בדיוק? מי תגידי שאת?״
״סבתא שלו! מה זה משנה? תסמכי עליי נו״
״רק אל תעשי שזה יהיה קשור אליי, פליז!״
״תגידי לי אני נראית לך בת שתיים? נולדתי אתמול?״
״גיל.. תבטיחי לי״
״בואנה אני אתחיל להעלב כאן!״
התחלתי לצחוק מדבריה.
״את נוראית בחיי״ היא המשיכה.
״סתמי״
״איי איי, מתי תפסיקי להיות כזאת מאוהבת?״
״אלוהים יודע״ אמרתי ונאנחתי.
״טוב אעדכן אותך אם יש חדש יאללה יש לי עבודה לעשות״
״יאללה ביי קופיפה״
״ביי פרה״
״כמה אהבה יש באוויר!״
״לגמרי יותר מידי דביק כאן, יאללה יאללה ביי רדי לי מהקו..״
״ביי חופרת״ אמרתי בסוף ושתינו צחקנו יחד.

חששתי ממה שהיא הולכת לגלות,
אבל ניסיתי לשחרר ולהפסיק לחשוב על זה.
נכנסתי למקלחת, המקום שאני בורחת אליו לפעמים כשאני צריכה.
וניסיתי שלא לחשוב על כלום.
הפעלתי שיר ברקע מהרמקול החדש שלי, שיעזור לי להתנתק מהכל.
נתתי למים החמים לנקות את גופי, ולתת לי תחושה טובה יותר.
הריח של הסבון התפזר באוויר וכבר גרם לי לשכוח מהדאגות.
מילאתי אמבטיה והתיישבתי, מנסה להירגע עד הסוף.
עצמתי את עיניי ונתתי לשלווה לעטוף אותי.
הייתי ככה במשך חצי שעה בערך, פחות או יותר.
פתאום שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל.
קפצתי בבהלה, והסתכלתי על צג המסך.
קיוויתי שזו תהיה גיל, עם חדשות טובות כמובן.
אך תקוותי הייתה לשוא.
זה היה הראל.
הבטתי במסך במשך כמה שניות ולא עניתי.
לא היה לי כוח לזה.
הרגשתי קצת צביטה בלב שאני מתעלמת.
המשכתי לשבת עוד כמה דקות ואז יצאתי מהמים,
התנדבתי במהירות, שמתי חזייה ותחתונים ומעל חלוק מגבת, והתקדמתי לכיוון החדר שלי.
פתחתי את הדלת,
וליבי החסיר פעימה.
ראיתי את הראל יושב בכסא ומרים את מבטו אליי.
הבטתי בו במבט מופתע.
״מצטער, לא התכוונתי להפריע אני אצא..״ הוא מילמל במבוכה כשהוא ראה שאני עם החלוק מגבת.
״מה.. מה אתה עושה כאן הראל?״ שאלתי, מבולבלת.
הוא תמיד היה נראה טוב,
אבל משהו בחולצה הירוקה בגוון הכהה גרם לעיניים שלו לבלוט.
השרירים שלו גם היו נראים פתאום בולטים וגדולים יותר.
השתדלתי לא לה תהפנט או לחשוב על זה, אבל המבט שלו בעיניים גרם לי להינמס.
״שמעתי אותך ככה בטלפון ולא יכלתי שלא לבוא, זוהר.. בחיים לא דיברת אליי ככה, והשתגעתי מזה..״ הוא אמר והיה נראה מתוסכל.
זה רק גרם לו להיראות יותר גברי בעיניי, עם המבט המיוסר והמתוסכל שלו.
באתי לשאול אותו למה הוא לא הודיע לי אבל אז נזכרתי שהוא התקשר לפני איזה רבע שעה ולא עניתי.
שתקתי לכמה שניות, לא ידעתי מה לעשות.
״בכל מקרה, לא התכוונתי ליפול עלייך ואני גם רואה שאת עסוקה אז בכלל לא זמן מתאים..״ הוא אמר והתקדם לכיוון הדלת.
לא רציתי שהוא ילך.
ידעתי את זה.
למרות שזה היה הגיוני סך הכל.
״לא רגע״ אמרתי ותפסתי בידו.
גל של חום פתאום הציף אותי.
התחושה האהובה והמוכרת לגעת בו הגיעה משום מקום.
ידעתי שאני מפגרת בסך הכל, אבל לא יכלתי לתת לו ללכת.
וגם לא הצלחתי לעצור את עצמי מלעשות את זה.
הוא הביט בי עם העיניים המהפנטות שלו, אלוהים הוא היה נראה כל כך ילד טוב איך זה הגיוני שהוא משחק בי?
״אני לא חושב שזה רעיון טוב״ הוא אמר והשפיל את מבטו למטה.
פתאום ראיתי שהוא קצת מובך מהסיטואציה.
אולי גם לו זה קשה? או שזה חלק מהמשחק שלו?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לינדוש ♥️ עקוב אחר לינדוש
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
לינדוש ♥️
לינדוש ♥️
הי אהובים! תקופה קצת לחוצה המשך בקרוב מבטיחה ♥️♥️♥️
הגב
דווח
עולמי לוי
עולמי לוי
מתי המשךך???
הגב
דווח
1 אהבתי
לינדוש ♥️
לינדוש ♥️
בקרוב יפה שלי!!
הגב
דווח
טען עוד 8 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לינדוש ♥️
להתאהב בך.. פרק 18:)
להתאהב בך.. פרק 18:)
מאת: לינדוש ♥️
להתאהב בך.. פרק 28:)
להתאהב בך.. פרק 28:)
מאת: לינדוש ♥️
להתאהב בך.. פרק 34:)
להתאהב בך.. פרק 34:)
מאת: לינדוש ♥️
דייט ראשון- פרק 26
דייט ראשון- פרק 26
מאת: לינדוש ♥️
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
במעמקי לבי
במעמקי לבי
מאת: כותבת את הלב אזרן
מגה - רומן ישראלי אקטואלי
מגה - רומן ישראלי אקטואלי
מאת: Erez Eyal
במעמקי לבי
במעמקי לבי
מאת: כותבת את הלב אזרן
יומנו של לורי- חייזר אדם
יומנו של לורי- חייזר אדם
מאת: שי מצפה
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
הלוואי וירד מבול כה חזק
הלוואי וירד מבול כה חזק
מאת: שבורת כנף