כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1 1

הסודות שלנו

מתחילים לדבר - פרק 23

אני מחייכת לנסיך שלי, פותחת את עיניי ורואה את...
"נדב! מה אתה חושב שאתה עושה?!" אני אומרת בלחש
"לא יכולתי להתאפק סליחה" הוא אומר בשקט עדיין קרוב.
הוא מתיישב לידי, אני מתיישרת ושמה לב שאני ונדב לבד שם בסלון הבית הגדול.
"נרדמתי?" אני שואלת את נדב
"כנראה, אבל רק לכמה דקות" נדב עונה לי "אני באמת לא מבין מה לך ולזיו? נוי הוא גדול ממך ב11 שנה" נדב אומר בביטחון
"מה אתה יודע? גיל זה מספר" אני מנסה להגן על עצמי
"הוא אח שלי, אני יודע דבר או שניים. נוי, אל תכניסי את עצמך לשם!" הוא ממשיך לדבר בקול סמכותי אך עם מידת רכות מסויימת.
"נדב, זה לא יכול לקרות בנינו. מה שיש לי עם זיו לא התחיל היום, אני אוהבת אותו" אני אומרת אך לא יודעת עד כמה אני מאמינה לעצמי.
"נוי, את עושה טעות! בלי קשר אלי... מגיע לך יותר ממה שהוא יכול לתת. אני אוהב את אחי מאוד! מכבד אותו. אך גם את חשובה לי ואני חייב להגיד לך את זה. אל תיכנסי למקום הזה!" נדב ממשיך להגיד אך לא ממש מנמק את תשובותיו.
"הוא הציע לי לגור איתו" אני מספרת לנדב.
"רואים שהוא בעניין שלך, אין בזה ספק נוישי אבל יש דברים שעלולים לפגוע בך. הוא בעצמו לא מבין את זה" נדב מביט לי בעניים "למשאל, את החברים שלו פגשת?" נדב שואל ופוגע בנקודה רגישה. עולה לי ישר דמעה לעיין "זה היה היום אני מבין" נדב כאילו קורא אותי. 'אני בהלם מהיכולת שלו להבין את הדברים. מאיפה הוא בכלל יודע שככה הדברים נראים?'
"הם אוהבים להשפיל, לא אכפת להם מכלום. כאילו כל המשרד שלהם, נטול רגשות לחלוטין! הם פוגעים גם אחד בשני כל הזמן. הכל שם תחרותי ולמי יש יותר גדול." נדב אומר, נראה שהוא מכיר דברים מאוד מקרוב.
"אתה גם פגעת בי לא פעם" אני אומרת לנדב
"אם היית שלי, לא הייתי נותן שאף אחד יפגע בך. על בחורה כמוך צריך לשמור. אין עוד אחת כזו" נדב עונה תשובה שובת לב. אך לא מש מזיכרוני ההתנהגות הילדותית שלו. יש בו תמימות שאין בזיו. הפגיעות שלו בי נראות כאילו באות מחוסר הביטחון שלו.
"אז כי אני לא שלך אתה מתנקם בי, פוגע בי?"אני יורה, אני יודעת גם שאני פוגעת בו.
"לא יודע איך להתמודד איתך... לפעמים דברים יוצאים משליטה. לא חשבתי שאת תופיעי מול עניי כשנכנסתי לראשונה למשרד. עם החיוך השובה שלך, המבט הירוק הזוהר הזה שלך, השיער הגולש והנוצץ הזה. כל זה מחובר לגוף מושלם כל כך! לנפש מיוחדת שכזו..." נדב מביט אל תוך עני "כל השנים שאני מפקד על חיילים במבצעים, במלחמות. לא הכינו אותי להתמודדות עם נוי לורנס. אני גבר, אני לא יכולתי להישאר אדיש אליך!" נדב אומר בכנות ומפנה את מבטו לעבר המדרגות. דור וזיו יורדים עם פרצופים רציניים. "יאללה נוני נזוז?" זיו שואל אותי.
'האמת שהייתי מוכנה להעביר את הלילה אצל אחיך עכשיו...' אני אומרת לעצמי בראש. אני מהנהנת וקמה על רגליי.
"היה תענוג לפגוש אותך" דור לוחץ לי את היד
"גם אתכם" אני אומרת עם חיוך קטן.
נפרדים מההורים, אייל לוחץ את ידי, מאורית ושיר אני נפרדת בחיבוק.

אנחנו יוצאים מבית הוריו של זיו, נכנסים לרכב בשקט. אני עם סימני שאלה רבים כל כך. זיו נוהג, לא פותח בשיחה, גם לא מביט בי ממש. אני לעומת זאת מסתכלת רק עליו, בוחנת את אשרת פניו.
מנסה פענח מה עובר לו בראש, מה דור אמר לו בחדר. מדוע משפחתו חושבת שהוא מסכן אותי? האם הוא הבין משהו על הקשר ביני לבין נדב? הראש לא מפסיק לעבוד לרגע.
בשלב מסויים זיו מבין שאני בוהה בו ומדי פעם שולח מבט.
"נוי, הכל בסדר?" הוא שואל כאשר שם לב שאיני מורידה ממנו את עיני.
"על מה דיברת עם דור בחדר?" אני לא עונה לו ושואלת.
"ביזנס" הוא עונה בקצרה ולא מביט בי לרגע. אני לא לגמרי מאמינה לו.
"לא סיפרת לי שאחיך הוא הבחיר במשרד" אני אומרת לזיו
"לא חשבתי שזה מידע חיוני" הוא ממשיך להתחמק.
"למעשה, עד היום לא ידעתי דבר על המשפחה שלך" אני ממשיכה
"יופי, אז עכשיו את יודעת. בשביל זה לקחתי אותך לשם" זיו ממשיך עם התשובות הענייניות.
"זה לא נראה לך קצת מוזר?" אני ממשיכה לתחקר. זיו מחנה את הרכב בנתיים בחניה של ביתו.
"מה נראה מוזר נוי?" אנחנו יוצאים ונכנסים לבניין.
"שלא סיפרת לי כלום עלך עד היום? על המשפחה? על החברים? על העבודה?" אני אומרת בעודינו עולים במעלית
"גם את לא ממש סיפרת נוי, בואי... אנחנו די היינו עסוקים רק בסקס עד עכשיו. התמיכה הריגשית לא הייתה הטופ בקשר שלנו" זיו אומר בזמן שהוא פותח את הדלת ואנחנו נכנסים.
"אפרופו סקס..." זיו מתחיל לנשק לי את הצוור כאשר אני סוגרת את הדלת.
"לא בא לי זיו" אני מתחמקת ממנו והולכת לספה בסלון.
"מה קרה? ממתי לא בא לך?" זיו עומד המום לידי כאילו אפשר לחשוב מה קרה...
"לא מתחשק לי ודי" אני אומרת ומדליקה טלוויזיה.
"את לא סיפרת לי הכל על המפקד שלך נכון?" זיו מיישיר אלי מבט ואני זו שמנסה לחמוק הפעם
"הבנת שזה נדב, גם אתה לא בדיוק סיפרת לי שהוא אחיך" אני מנסה להתחמק.
"התנשקת איתו נכון? הוא הסתם מישהו." זיו אומר ומאוד נחרץ בדבריו 'קבינימט איך הוא הבין את זה'.
"בבקשה, בבקשה רק תגידי לי שלא היית אצלו ברביעי בלילה שנעלמת לי" זיו אומר ואני שותקת ומנסה לחשוב איך להגיב.
"פאאק נוי" זיו קם בעצבים מהספה בסלון ומתחיל ללכת הלוך ושוב.
"שכבתם?" זיו שואל
"לא!" אני עונה בנחרצות
"למה? לא עמד לו?" זיו שואל בהתגרות ומביט בי
"כי בניגוד אליך הוא גם מקשיב לי, מדבר איתי מתעניין בי! הוא מכבד אותי ואת הגוף שלי. לא פולש אליו בכל רגע מזדמן" אני אומרת בקול רם וקמה גם כן
"מעולם לא התלוננת על ה"פלישות" שלי. מאיפה כל זה בא פתאום? אני חשבתי שאת נהנת מזה כמוני" את הסוף זיו אומר בשקט ומרכין ראשו.
"אני נהנתי כמוך! אני רציתי את זה גם. פשוט מעולם לא היה לנו את העוד משהו מעבר. אתה מבין?" אני אומרת כבר קצת רגועה יותר.
"עם נדב יש לך את המעבר?" זיו שואל
"אני לא יודעת, הוא לא לחלוטין ברור לי." אני אומרת בכנות.
"הוא מנסה לכבול אותך נוי, הוא עכשיו רצה שאעזור לו להפסיק לך את הדוגמנות." זיו אומר ומנסה לשכנע אותי מדוע נדב אינו מתאים לי.
"אני יודעת זיו... בוא נודה על האמת... שלושתכם די הזויים ופועלים בדרכים לא מוסברות" אני אומר את התאוריה שפיתחתי לגבי שלושת האחים.
"אז אני מבין שגם דור נכנס לדיאגנוזה שלך...." זיו אומר "או שבזמן הזה הספקת להיכנס גם איתו ללוף רומנטי" הוא ממשיך בעוקצנות
"יופי זיו... בוגר!" אני אומרת בטון ציני "לשלושתכם יש הרס עצמי... הנה גם דור גרוש כבר הספקתי להבין" אני אומרת לזיו
"נוי, סיון גרושתו בגדה בו! מה את רוצה מהבן אדם? גם בזה הוא אשם?" זיו מתרגז עלי
"אני לא מאשימה אף אחד! אבל גם בגידה לא באה סתם כשהכל נפלא, אני לא מכירה אותו ולא רוצה לשפוט. אבל יש סיכוי שהוא נשוי למשרד יותר ממה שהוא היה נשוי לה אי פעם?" אני אומרת בשקט.
"אמממ כן, יש בזה משהו" זיו אומר בטון רגוע יותר
"יש סיכוי אתה מעדיף לזיין אותי במקום לספר לי על מה מפחיד אותך?" אני ממשיכה לשאול את זיו
"אני תמיד מעדיף לזיין אותך" זיו אומר בקול חרמן
"רואה? אתה דפוק! הרי ברור שדור אמר לך שם בחדר כמה דברים שלא מצאו חן בענייך, אך במקום לספר לי מה עובר עלך אתה מעדיף לפרוק את זה במיטה" אני אומרת בנחרצות.
"אבל זה מה שכיף! שאת לא מכריחה אותי לדבר. את נותנת לי להתמודד בדרך שלי." זיו אומר, מביט בי, מעביר קבוצת שיער שנמצאת על פני אל מאחורי האוזן.
"אני לא יכולה לגור עם גבר שאני לא באמת מכירה" אני מביטה בו ישר בעניים.
"תני לי זמן, לא קל לי להיפתח" זיו מנסה להצדיק את עצמו
אני מחבקת אותו והוא אותי. אני מרגישה פתאום המון חום כלפיו. הוא מרגיש לי פגיע יותר, צריך את התמיכה שלי ואני שם בשבילו לחלוטין. 'למה גבר פגיע זה כל כך עושה לי את זה?' אני מנסה להבין את עצמי.
אנחנו עולים למיטה ונרדמים כאשר אני מחבקת את זיו מאחור והוא מחבק את ידיי קרוב אליו 'למרות מה שנדב אמר שווה לתת לזיו צ'נס' אני נרדמת כמו תינוקת.

אני קמה באותה תנוחה בה נרדמתי 'אךךך היד נרדמה לי' אני מוציאה את היד בעדינות ומנסה לתקן אותה.
אני מביטה בזיו שישן, הוא נראה כמו מלאך, כל כך שליו ונינוח.
אולי באמת זה רק הקשר שלנו שמגיע ממקום לא טוב, אולי כן ניתן לתקן.
אני מנסה להתנתק מהמחשבות שרודפות אותי. נכנסת למקלחת נעימה וארוכה. אחריה מתנגבת ומתלבשת בזמן שזיו עדיין ישן.
אני הולכת למטבח ומכינה לנו ארוחת בוקר. מטגנת חביתות, חותכת סלט שמה בתנור כמה פרוסות לחם עם שמן זית וזעתר, מכינה טחינה. אורחת את השולחן ובדיוק כאשר אני מסיימת לסדר הכל זיו מגיע עם חיוך מתוק לבוש רק בבוקסר.
"לנשק לפחות מותר?" הוא שואל בחיוך עייף
"אפילו רצוי" אני עונה ומחבקת אותו אלי, הוא מנשק אותי נשיקה מלאת חום ותשוקה.
"מתי הפכת להיות זו שמפנקת?" זיו שואל ומתיישב ליד האי
"רק לך מותר?" אני מחייכת אליו
"אני פשוט רגיל להיות זה שדואג לך ולא ההפך" זיו ממשיך לחפור.
אני מתיישבת ומתחילה לאכול "לא נורא תתגבר, בתאבון" אני אומרת לזיו.
'מה אני רוצה ממנו?! הוא יושב מולי כזה חתיך עם הבוקסר שלו הגוף בנוי לתלפיות, איכפת לו ממני... גיל זה רק מספר כמו שאמרנו.... הוא רוצה אותי ואפילו מוכן להשתנות. מה יש לי לחשוב כל כך הרבה?
הוא לא נדב.... אין לו את מה שיש לנדב. נדב יותר כנה... בלי ה200 טון פוזה שיש לזיו. נדב לא היה נותן לחברים שלו להגיד שאני חשפנית!' אני מביטה בזיו כל הארוחה.
"מה יש לך?" זיו שואל אותי
"סתם מהרהרת על החיים" אני עונה "אני טסה שבוע הבא למיקונוס, לשבוע שלם! תתגעגע?" אני מנסה להעביר נושא
"יופי, הולכת להנות בחוף של מיקונוס בבקיני ולהרוויח ים כסף על זה." זיו אומר בקנאה
"זה לא תענוג גדול בקור הזה אתה יודע." אני אומרת לו
"הייתי צריך להוסיף בחוזה סעיף שאת צריכה גבר שיחמם אותך שם" זיו צוחק
"מי אמר שאתה היית מקבל את התפקיד?" אני בתגרה בזיו בזמן לא נכון.... הוא מרים אותי מהכסא ולוקח אותי למקלחת, פותח עלי את זרם המים "ס'עמק זיו אני עם בגדים!" אני אומרת בעצבים.
"תתנצלי עכשיו!" זיו אומר בקול אסרטיבי
"טוב, טוב לא הייתי מסכימה שמישהו אחר יחמם אותי" אני מרימה ידיים ואומרת. זיו סוגר את זרם המים ובא לצאת "אבל גם לא בטוח שהייתי מסכימה לך" אני שוב מתגרה בו והוא כבר תופס אותי "סתם, סתם די כבר!" זיו משחרר אותי.
"חסר לך! שלא תחשבי שהסיפור שלך עם אחי עבר לידי..." הוא אומר בכעס אמיתי הפעם
"לא ידעתי שהוא אחיך!" אני אומרת
"אבל ידעת שאני מחכה לך ורוצה אותך! ובכל זאת העדפת ללכת לבדוק אופציות" הוא מרים את הקול.
"זיו זה פשוט קרה בסדר? הייתי עייפה ולא היה בא לי סקס רציתי לנוח נרדמתי על הספה בסלון שלו" אני אומרת בשקט
"זה נשמע כאילו אני אונס אותך, מה יש לך? את לא באה אלי כשאין לך חשק לסקס?" זיו שואל בצורה מופתעת.
"אממ משהו כזה" אני עונה בכנות. "אתה לא יכול להאשים אותי. רוב הקשר שלנו עד כה היה סקס." אני ממשיכה
"טוב נו, אבל זה כיף לא?" זיו אומר בייאוש
"הכי כיף בעולם. רק שלפעמים גם צריך עוד משהו... לא מרגיש לך מוזר ששנתיים אתה יודע עלי... כלום בערך? ואני יודעת עלך עוד יותר כלום?" אני אומרת ומרגישה שאנחנו חוזרים לאותן שיחות.
זיו יוצא מהמקלחת בשקט ומתלבש. אני מורידה את הבגדים ומתנגבת. נכנסת לחדר ומתלבשת גם כן.
"הזמנתי לנו סרט v. i. p ל12:00" זיו אומר "מתאים לך?"
"ובניו" אני עונה ואנחנו מתארגנים.

**********************************************************
"אני שירתתי ביהלום, התגייסתי להנדסה ועברתי גיבוש. לא רציתי קבע. דור כבר התחיל אז ללמוד ואני רציתי להתחיל גם.
כשדור התחיל שנה ג' אני נכנסתי והוא ממש עזר לי בהכל רק שהוא התמחה בדיני משפחה ואני בפלילים. אבא מאוד עזר לנו בפתיחת המשרד" זיו מספר לי בזמן הנסיעה קצת על עצמו במסגרת מה שביקשתי.
"אז בעצם דור פתח את המשרד לפני שעברת בחינות לשכה?" אני שואלת וזיו מהנהן.
"אני יכולה לשאול משהו על המשפט... ?" אני אומרת בחשש
"ה- משפט?" הוא מוודא ואני מהנהנת
"חשבתי שזה כבר מאחורינו... טוב... תשאלי מה שאת רוצה..." זיו אומר בהיסוס
"אתה ידעת שהוא לא אשם, וידעת שאתה פוגע בחפים מפשע כמוני נגיד. למה עשית את זה?" אני שואלת את זיו שאלה ששנתיים אני כבר מנסה לקבל עליה תשובה.
"ייצגתי את הנאשם והוא בחר להפיל הכל על החבר הזה שלך, היה לי ברור שהוא לא אשם, אבל אני חייב להגן על הלקוח שלי וללכת עם מה שהוא אומר. ברגע שנקראת לדוכן ראיתי איך השופט מסתכל עלייך. היה ברור שהוא לא מפקפק באמינותך, טרם פתחת את הפה בכלל. ידעתי שאת המפתח שלו החוצה, אבל זה גם מה שיכול להכניס את הלקוח שלי פנימה. בכל מקרה הבנתי שהיה לכם עבר בעצמכם יחד והשתמשתי בזה נגדך" זיו מפרט הכל בצורה קרה בזמן שהרגשות מציפים אותי לכדי דמעות.
"הייתי רק בת 18 וחצי! מה הבנתי על החיים בכלל" אני אומרת בבכי
"אם היית בת פחות מ18 היה אסור לי בכלל לשאול אותך על מגע מיני" זיו אומר
"זה היה כל כך בוטא הצורה שאמרת את הדברים. לנגד העניים של כולם! הייתי צריכה לספר על קיום מגע מיני עם בן כתה שלי! לא דמיינתי אז שדבר כזה יכול לקרות בכלל! וכל זה בשביל מה?" אני אומרת וצועקת מעט
"בשביל לפסול את העדות שלך" זיו משחרר נשימה "ברגע שהשופט הבין שאת היית יותר ממשהו אפלטוני עבורו הוא פיקפק באמינותך" זיו מסיים את דבריו.
"נוי, זה נגמר לפני יותר משנתיים. התיק הזה הוא מה שהזניק לי את הקריירה" זיו אומר
"הוא מה שגרם לי לנסות להתאבד" אני אומרת בלחש בזמן שזיו מחנה את הרכב. "העיקר הקריירה" אני מוסיפה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Alina Lave
Alina Lave
צורת ביטוי 'סלנג'- מתאים לי ובניו
הגב
דווח
guest
מזה ״ובניו״ ?
הגב
דווח
חן בנלולו
חן בנלולו
מושלם
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
סיפורים אחרונים
רגע של געגוע
רגע של געגוע
מאת: R. Jenkins
מאוהבת
מאוהבת
מאת: רויטל טויטו
בחור מסובך
בחור מסובך
מאת: Natali Beso
רוני -פרק א'
רוני -פרק א'
מאת: אביטל סיאני
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D