כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

תקועה- פרק 29

מחכה

כל-כך מעריכה את התגובות שלכם לפרק הקודם ואת העובדה שלא איבדתם תקווה בסיפור הזה! ♥

לא חשבתי שאפשר לשקשק מפחד בגלל מבט של בן אדם. אבל מסתבר שזה לגמרי אפשרי, אם תהיתם.
"כן, ומי שני אלה?" ארנון שכטר, במלוא תפארתו עומד בדלת ונועץ בנו מבט.
אני מיד משחררת את לחיצת היד שלנו ושחר מושך ממני את החולצה שלו.
"אבא..." נועה רצה מהמדרגות ונעמדת לצד אבא שלה.
"מה קורה פה?" היא נראית מבולבלת.
"מר שכטר, נעים להכיר אותך." שחר מכפתר את החולצה ביד אחת בזמן שהוא ממהר ללחיצת ידיים עם ארנון ביד הפנויה.
"הלוואי שיכולתי לומר את אותו הדבר. נועה את מוכנה להסביר מי שני אלה ולמה הם כאן?" הוא בוחן אותי במבט זריז ואני מרגישה כמו שקית זבל משומשת, מהסוג שנקרע מהר תחת לחץ, " בעצם, אני לא צריך את כל הפרטים."
"אבא, זה שחר. הוא..."
"החבר שלה." שחר ממשיך את נועה, למרות שלפי שפת הגוף שלה, לא בטוח שזה מה שהיא הייתה רוצה לומר כרגע.
"החבר שלה? הוא החבר שלך? נועה?"
"אממ, כן. הוא, אנחנו יוצאים ביחד. בערך." היא ממזערת נזקים.
"יוצאים ביחד?" שחר חוזר על דבריה ללא קול והיא מסמנת לו להפסיק.
"אז לא מספיק שאת עורכת מסיבות ומבזבזת את הכסף שלי על שטויות כל שבוע, את גם מכניסה כל בחור מהרחוב?" הוא נראה מאוכזב.
"שחר הוא לא בחור מהרחוב, ואני בטוחה שיש הסבר טוב למה שקורה כאן, נכון?" הפעם היא מסתכלת עליי, וזה נשמע יותר כמו איום מאשר שאלה.
"מה? ברור. נועה, לא קרה פה כלום. רק ניסיתי לעזור לו עם החולצה..."
"כן, ראיתי שעזרת לו יפה מאוד, גברת... ?"
"נעמה."
"אבא, החולצה של שחר הייתה מלוכלכת, זה הכל. היא עזרה לו." נועה מנסה לצאת להגנתי, מתוך אינטרס להגן על עצמה.
"טוב, זה לא משנה. אני רוצה ששניהם יעופו מכאן." הוא מניף את ידו בביטול.
"כן, אבא." היא מצייתת מיד ושנינו מסתכלים עליה בחוסר אונים. זה ברור מאיפה היא למדה לפקד על אנשים בכזאת יעילות.
"אני חושבת שכדאי שתלכו." אני לא מפספסת את ההזדמנות לברוח ויוצאת משם. שחר נשאר. אני רק יכולה לדמיין מה הוא הולך לעבור... חלק ממני מרגיש רע שאני נוטשת אותו להתמודד עם זה לבד. אבל מצד שני, זה לא באמת הבלגן שלי. וכבר סידרתי בלגן אחד של נועה הערב... באסה שהמראה של שחר ושלי בשירותים הסיח את דעתם מהרצפה הנקייה.

אני מחכה לאוטובוס מחוץ לארמון של השכטרים. ממש סינדרלה. רק שהנסיך הוא זה שברח ממני לארץ רחוקה והשאיר אותי עם שתי הנעליים. יש לי טעם מריר פה, אני יודעת שלא קרה (ובטח שלא יקרה) משהו בין שחר וביני, אבל העובדה שנועה עלולה לחשוב אחרת בגלל אי הבנה מטופשת שכזאת מלחיצה אותי. מה אם היא חושבת שבגדתי באמון שלה? ועוד אחרי השיחה שהייתה לנו על הספקות שלה בזוגיות שלהם? אני מנסה לנסח הודעה שתבטא את האמת אבל מוחקת כל אות שאני מקלידה. זה מצב שדורש שיחת טלפון, אז נותר לי רק לבהות במסך ולקוות שהיא לא מתכננת את ההוצאה להורג שלי ברגעים אלה.

מתי האוטובוס הזה הולך להגיע לעזאזל? במוביט כתוב שהוא יגיע עוד דקה. זה היה יכול נחמד, אם זה לא היה כתוב כבר לפני עשר דקות. רק זה חסר לי, שאבא של נועה יתפוס אותי אורבת מחוץ לבית שלהם אחרי כל מה שהיה פה ויניח שאני שודדת. ברגעים כאלה אי אפשר להכחיש, אוטו זה בגדר הכרח. אם את הולכת למסיבה בלי אמצעי מילוט שאפשר לסמוך עליו, זה רק עניין של זמן עד שזה יחזור אלייך בהפוכה. ולחשוב שהתייחסתי ללכתה של סימה בטרם עת כעניין חיובי, תירצתי בזה שאני הולכת ברגל לעבודה (גם 5 דקות הליכה זה סוג של כושר), ובעובדה שבתל אביב לא חסרים אוטובוסים בשעות היום. אז מה אם בחרתי להתעלם משעות הלילה? כאילו, זה לא שאני בעוצר בשעות הערב מאז סימה, פשוט רוב הבילויים שלי בזמן הזה היו עם תום. תום! למה את חושבת עליו עכשיו, מטומטמת? אם לא הייתי באמצע הרחוב, הייתי שוקלת לתת לעצמי סטירת התעוררות. הוא בפאקינג ברלין! שחר יכול להעמיד פנים שתום אומלל וחושב עליי, אבל בינתיים אני זאת שתקועה כאן בישראל והוא זה שטס לחגוג את החיים (עם איזו דוגמנית מגרמניה שהמחויבות היחידה שתדרוש ממנו היא מקסימום בירה). זוכרים את הסטירה ממקודם? זה בסדר, קיבלתי אותה במובן המטפורי של המילה.

"היי, מישהו בא לאסוף אותך?" שחר מדבר אליי מהצד השני של הכביש. הראש שלו כל-כך שפוף שבקושי רואים זוג עיניים. אני כבר לא הבן אדם הכי אומלל ברחוב הזה.
"כן, מאחר טיפה." קו 73 הוא סוג של מישהו, ואני מנסה ליהמנע מהאפשרות שהוא יציע לי טרמפ.
"אוקיי." הוא לא מנסה להתעניין, וזה נראה שגם הוא מלא הקלה מכך שלא נהיה באותה המכונית.
"כמה היא כועסת?" אני שואלת.
"בואי נגיד שהייתי נותן לה קצת זמן לפני שהייתי יוצר איתה קשר במקומך..."
"עד כדי כך רע, אה?"
"עברנו דברים גרועים יותר." הוא צוחק והראש שלי ישר חושב על הדבר הממש גרוע יותר שהוא בכלל לא מודע אליו.
"מצטערת..."
"אין פה אשמים. כאילו, חוץ ממני. הייתי צריך להישאר עם החולצה המלוכלכת הזאת, כמו ששמעת גם ככה אבא שלה חושב שאני סתם בחור מהרחוב." העלבון מהדהד מהמילים שלו.
"נועה לא חושבת ככה."
"בינתיים, אבל את יודעת מה זה הורים, הם הביאו אותנו לעולם כדי לדפוק לנו את הראש. את חווית את זה על בשרך ממש לא מזמן."
"אם הכוונה היא לסיפור עם תום, אני חושבת שאתה הכי לא בכיוון."
"נחכה ונראה." הוא קורץ לי ונכנס לאוטו שלו.

אני פתאום מבינה שאני לא רוצה לחכות ולראות. אם לתום יש כזאת דינמיקה וכאלה משחקי כוח בתוך המשפחה שלו, ברמה שהם יכולים להכתיב לו מה ללמוד, איך לחיות ועם מי לצאת... זה לא בן אדם ששווה לחכות לו או לרדוף אחריו בתקווה שהמצב ישתנה.
אפילו אימא שלי אמרה פעם שאחרי שני דברים בחיים לא רודפים- גברים (היא עדיין מנסה ליישם את החוק הזה) ואוטובוסים. מה שמזכיר לי...

אני בודקת בגוגל מאפס, מדובר בהליכה של 45 דקות עד הבית. הליכה כזאת בטח תעשה לי טוב עכשיו, תשחרר אנדרופינים ותנקה לי את הראש.

אני מזמינה מונית.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lee B עקוב אחר Lee
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Daniella Lev
Daniella Lev
מדהימה! נהנת מכל שורה ומחייכת לעצמי תוך כדי קריאה חח
מחכה ממש להמשך וגם אני כמו שכבר כתבו חושדת שמשהו הולך לקרות בין שחר לנעמה
שניהם נפגעו מבני זוג שמושפעים מבני המשפחה שלהם ששואפים לשלמות, ולדעת את זה בהחלט מוריד.
הגב
דווח
1 אהבתי
Lee B
Lee B
איזה כיף לשמוע! ♥ וכן, אין ספק שיש ביניהם נקודות דמיון בקטע הזה
הגב
דווח
guest
מושלם!!! הלוואי המשך בקרוב
נראה לי שמשהו הולך לקרות בין נעמה לשחר ולסבך את העניינים
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Lee B
הפעם הראשונה
הפעם הראשונה
מאת: Lee B
תקועה- פרק 34
תקועה- פרק 34
מאת: Lee B
תקועה- פרק 30
תקועה- פרק 30
מאת: Lee B
תקועה- פרק 14
תקועה- פרק 14
מאת: Lee B
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
תקועה- פרק 35
תקועה- פרק 35
מאת: Lee B
מכנסי א' לא משקרים
מכנסי א' לא משקרים
מאת: ירדן yarden
חדר מספר 5 - פרק 1
חדר מספר 5 - פרק 1
מאת: בתאל דורון
הבחור שאת רוצה
הבחור שאת רוצה
מאת: No One
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף