כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

הסודות שלנו

סופ"ש עם זיו - פרק 21

אני מתעוררת לבוקר שישי שמח בדירה המוכרת. 'בעצם מה אני חושבת כל כך הרבה? טוב לי כאן! זיו הוא סקס מדהים, הוא אוהב אותי ורוצה אותי רק שלו, אז למה אני לא שלמה?' אני והדיבור הפנימי שלי קמים למקלחת 'איזה דרם מים נעים! רק בשביל זה שווה לי לעבור לכאן. שותף חתיך, סקס מטורף, מכבס לי מכין לי אוכל ו.... הוא לא נדב הוא לא יודע סתם לחבק ולהקשיב. הוא לא מתעניין בי כמו נדב... טוב נו! מה נדב עכשיו? האדיוט הזה? שרגע אחד הוא מלאך ורגע שני שטן. הכל איתו זה רכבת הרים ומניפולציות ריגשיות. אז יש לו חוסר ביטחון סקסי כזה... הוא מתייחס אל הגוף שלי כמשהו קדוש. אז מה נוי?! הוא לא אופציה! תחליטי כבר האם להענות לזיו או לא!' בעודי חושבת אני מרגישה ידיים מחבקות אותי וגוף ערום נצמד עלי מאחור "איזה תחת מושלם יש לך!" הוא לוחש באוזני ואני מצחקקת. "איך יש לך כח י'זקן" אני מסתובבת אליו ומחבקת אותו
"יופי נוי... הצלחת לעקוץ אותי על הגיל. עכשיו, תסתובבי ותתנהגי יפה" הוא מסובב את גבי אליו וצמיד אותי אל גופו.
"זיו אני מפחדת מזה עדיין" אני אומרת בשקט
"עדיין? אנחנו עשינו את זה כבר בכל צורה. זה עוד מפחיד אותך?" הוא שואל מופתע
"כן נו... לא יודעת..." אני אומרת ומתרחקת מעט.
"נו... בואי מה יש לך? לא רוצה אני לא עושה בכח." זיו מתקרב אלי ואני מרכינה את ראשי.
"אתה חושב שאני ילדה קטנה?" אני שואלת... לא נעים לי להרגיש שאני מאכזבת אותו
"את ילדה קטנה" הוא מחייך "אבל בהקשר הזה... המון בנות לא רוצות בכלל. את דווקא מדהימה בקטע... יש לך ראש פתוח. בלי קשר את הסקס הכי טוב שהיה לי אי פעם" זיו מרים את ראשי ונושק לי על השפתיים "את יכולה להישאר בתולה בתחת מצידי, חשבתי שרצית לנסות" הוא מחייך אלי. אני מנשקת אותו והוא מרים את רגלי למעלה וחודר לתוכי. אנחת עונג משתחררת ממני. הוא מצמיד אותי לקיר, אנחנו משתגלים כאשר זיו מחזיק את רגלי מצמיד אותי לקיר וחודר אלי בקצב מטורף. כך עד ששנינו מגיעים לפורקן.

"אז לאן נוסעים זיו?" אני שואלת אותו כשעניי מכוסות.
הוא שותק ולא עונה.
"אם אכלנו ארוחת בוקר בבית אז זה לא אוכל.... אולי... אולי..." אני מנסה להוציא ממנו מידע
"הגענו" זיו מכריז ומוריד מעני את הכיסוי.
"מה זה?" אני לא מצליחה להבין
"אמרנו שאת ילדה נכון? .... אז הנה אנחנו הולכים להכין שוקולד" זיו מחייך אלי ומנשק אותי בזמן שאני מחייכת בהתלהבות.
אנחנו נכנסים לסדנא ולמזלי אין ממש משפחות.
"ביקשתי בשעה שאין ילדים" זיו לוחש וקורץ לי
אנחנו מתחילים להכין שוקולדים בזמן שאני יושבת על ברכיו של זיו, אנחנו מורחים ומלקקים שוקולד אחד מהשניה מבלי להתייחס לכך שאנחנו לא לבד. מכינים ביחד פרילינים מוזרים. אנחנו לא מפסיקים לצחוק ולהשתובב. בסוף מקבלים את התוצרים וצוחקים "אפשר להביא את זה מתנה להורים שלך" אני אומרת ושנינו נקרעים מצחוק.
"אבל רגע ברצינות אני רוצה לקנות להם איזו בונבוניירה יפה או משהו... לא נעים לבוא בידיים ריקות" אני אומרת וזיו מושך בכתפיו.
"חשבתי שאמרת שאת לא רוצה שנספר עלינו ממש" זיו אומר ברצינות.
"זה לא לספר זה להיות מנומסת זיו..." אני אומרת ובוחרת אחת שנראת טעימה ומכובדת. משלמת עליה ואנחנו יוצאים לכיוון הרכב של זיו.
"לאן עכשיו?" אני שואלת
"את קובעת.... חברים הזמינו אותנו לשבת בבית של עידן, אפשר גם ללכת הביתה לנוח.... או כל דבר אחר" זיו אומר ברכות. הוא יודע להיות מקסים כשהוא רוצה!
"אולי נסע רגע לקנות משהו נורמלי ללבוש? אני ממש בלי בגדים מכובדים" אני מבקשת מזיו
"אין בעיה, לאן כיכר המדינה?" זיו שואל ברצינות
"אני עדיין לא בר רפאלי, גל גדול או רותם סלע יו נאו" אני משתעלת וצוחקת יחד
"ואם אני משלם?" זיו שואל
"מה אנחנו באישה יפה?" אני ממש נקרעת מצחוק
"לא, אני הצעתי לך לגור איתי ולא רצית!" זיו אומר ברצינות "אבל הבטחתי שאני משחרר ממך בסופ"ש אז אני לוקח את זה בחזרה" הוא ממשיך ואומר.
"זיו תן לי קצת זמן לחשוב על זה." אני אומרת בשקט. וזיו מהנהן ומנשק אותי בראש.
"כמה פנסי אני צריכה להתלבש היום בערב?" אני שואלת את זיו.
"איך שאת זה מעולה! את כל כך רוצה משהו חדש אז אני זורם איתך" זיו אומר ונעצר ליד חנות באבן גבירול "כאן זה בסדר? יש בהמשך קסטרו אם את מעדיפה" זיו ממשיך
"תחנה ונעשה סיבוב" זיו מחנה ואנחנו נכנסים לחנות ואני לא מוצאת ממש משהו לרוחי. בסוף נכנסים לקסטרו ואני קונה שמלה מחויטת וג'קט בדומה לחליפת עסקים. זיו לא נותן לי לשלם הוא מעביר את האשראי ישירות למוכרת. אנחנו יוצאים ונכנסים לרכב. " למה עשית את זה? זה ממש הביך אותי!" אני כועסת על זיו.
"אני לא רוצה שתבזבזי כסף על סתם ארוחה עם ההורים שלי" הוא אומר ומתחיל ליסוע "לאן?" עכשיו זיו שואל אותי
"סע לעידן... מעניין אותי להכיר את החברים שלך" אני עונה
זיו נוסע, עד שמגיע לבית של עידן ומחנה.

אנחנו עולים במעלית "כמה חברים יהיו שם?" אני שואלת את זיו
"בסביבות 6. שישי בצהריים, הנשואים לא באים בדרך כלל" זיו עונה
"אז אין בנות זוג?" אני שואלת
"יש לחלק, לפעמים הן באות. לפעמים הוא גם מזמין בנות מהמשרד" זיו מוסיף ואומר.
אנחנו נכנסים לדירה המרווחת מאוד (לא כמו של זיו אבל עדיין גדול) בפנים יש 7 בנים ועוד 3 בנות. שומעים מוזיקה ברקע, צוחקים, מדברים והשולחן עמוס פיצוחים, עוגות, עוגיות ושתיה מתוקה.
"אווו תראו אילו אורחים" עידן קם לחבק את זיו ולאחר מכן אותי. הפעם החיבוק שלו די יבש ולא מתריד כמו בדרך כלל.
"תכירו חברים זו נוי" זיו מכריז, והחברים אומרים שלום וחלקם לוחצים את היד. אני יושבת בשקט, מרגישה לא קשורה. זיו מחבק אותי אליו ונותן לי נשיקה בראש. "הכל בסדר?" זיו שואל אותי בלחש ואני מהנהנת.

"זה שם, שיושב רחוק זה תומר, חבר טוב, הוא גרוש +2 וזו שלידו היא תהל חברה שלו" זיו מתחיל לספר לי על האנשים "היא די צעירה בת 25 ככה והוא כמעט בן 40" הוא ממשיך ומחייך אלי. "ההוא שם ליד עידן זה גבי, הוא עו"ד במשרד מתעסק בנזקין. זו שיושבת מולו היא אפרת הפקידה של הקבלה שלנו במשרד. גבי בקטע שלה. אבל היא בכלל חמה על דניאל שיושב לידה" זיו אומר ואני רואה את אפרת שמה יד על הרגל של דניאל תוך כדי צחוק "הם שוכבים מידי פעם אבל הוא לא רוצה יותר" זיו ממשיך ללחוש לי.
"שמח אצלכם" אני אומרת לזיו בשקט "כן יש אקשן" הוא מחייך ומנשק אותי על הלחי. פתאום אני שמה לב שכולם מסתכלים עלינו "נוי את נראת לי מוכרת" תהל אומרת. "זו לא זאת השיכורה שלקחת מהדנאס בר הזה?" דניאל אומר כאילו שאני לא שם "חברים, בבקשה לכבד את העלמה" זיו אומר "אני מכיר את נוי הרבה לפני הדנאס בר ופשוט דאגתי לה באותו ערב." זיו מסביר
"לא זכור לי ממש שדאגת ככה למישהי מאז שאני מכירה אותך ב4 שנים האחרונות" אפרת אומרת "אתם יחד? מה הסיפור?" היא שואלת.
זיו מביט בי במבט שואל ומחכה להבין ממני מה לענות. "גם אני אשמח לדעת" עידן מוסיף.
"כן" אני עונה בפשטות וזיו מחייך.
"אז בת כמה את?" גבי שואל אותי. אני לא ממש יודעת מה לענות ומביטה בזיו שמחייך אלי חיוך נינוח. אני מבינה שלא ממש מפריע לו כבר מה יגידו חבריו. הרי שלפני רגע הוא סיפר בדיוק על הבעיות של השאר.
"אני בת 21" אני עונה בשקט.
"מתי את משתחררת?" עידן חייב להזכיר את זה שאני חיילת נכון?!
"את חיילת?" תומר שואל מופתע
"כן תומר, היא חיילת בסדיר! זה נראה לך כמו משהו חריג?" זיו אומר בעוקצנות מביט בתהל.
"מאיפה את נוי?" עוד בחור שם בשם עמוס שהציג את עצמו בפני בהתחלה שואל.
"אני מגיעה מקיבוץ בצפון, כרגע אני משרתת ועובדת במרכז" אני עונה בפשטות.
"במה את עובדת?" שואל עוד אחד מהחברים שם
אני שותקת ומביטה בזיו
"יאללה חברים, מה נפלתם עליה?" זיו מתערב
"מתעניינים בחברה שלך, אסור? אפשר לחשוב... היא חשפנית או משהו, שהעבודה שלה היא סוד?" אותו אחד אומר
"אני חשפנית מבוקשת, הכרתי את זיו במועדון היה לקוח קבוע שלי!" אני אומרת בעצבים. נמאס לי מההתנשאות הזו שלהם ונמאס לי שמתנהגים אלי כמו אל ילדה.
"נוי תרגעי רגע" זיו אומר לי בשקט.
"בוא נלך, אני מצתערת שבאנו" הדמעות כבר עומדות בעני ואני יוצאת החוצה במהירות. זיו מגיע ומחבק אותי, אחריו מופיע עידן "נוי סליחה! צריך להתרגל אליהם. לא סתם זיו ניסה למנוע את זה עד כה" עידן אומר לי בטון מתנצל.
"אחי הם הגזימו לגמרי הפעם! וגם אתה עם העוקצנות שלך! אם הייתי יודע לא היינו באים" זיו אומר בעצבים בזמן שאני בוכה בין זרועותיו
"מה אתה רוצה? כשתומר הביא את תהל כולם הרימו גבה והתעללו בה קצת. תכלס? הם מקנאים פשוט!" עידן מדבר בכנות כפי שמעולם לא שמעתי.
"אני רוצה הביתה" אני אומרת בשקט
"יאללה עידן, תודה על האירוח! תן להם בראש בבקשה בשמי" זיו נותן לעידן כיף / כפה קטנה על הראש ואנחנו הולכים לרכב של זיו.
"אז ככה זה עם כל אחת חדשה?" אני שואלת את זיו
"כן... בערך, לא חשבתי שהם יעזו להגיע לרמה כזו. אבל כן ידעתי שיבואו שאלות לא נחמדות ועקיצות" זיו עונה לי
"הם באמת חושבים שאני חשפנית?" אני אומרת בחצי צחקוק
"אם יש להם שכל בראש הם הבינו שלא" זיו צוחק גם ומלטף את ראשי. "הם ראו אותי מסתכל עלייך באותו ערב שהיית שיכורה וזרקו לי הערות על זה. האמת שלא איכפת לי! אני החלטתי מה אני רוצה." הוא לוקח נשימה "לא מבין איך כמעט נתתי לך ללכת" הוא אומר בעודו מחנה את הרכב.

אנחנו נכנסים לדירה, אני כל כך עייפה שאני מסרבת לסקס עם זיו ונרדמת על הספה בסלון. כשאני קמה אני רואה אותו יושב לידי וצופה בטלוויזיה.
"שלום לך יפייפיה נרדמת" זיו אומר ונושק לראשי. אני מחייכת אליו. "אז יש סיכוי שאני לא הנסיך שלך..." הוא ממשיך להגיד "נישקתי אותך כל כך הרבה פעמים ולא התעוררת" הוא מסיים את דבריו.
"שבוע קשה נגמר. כנראה שזה משפיע עלי" אני אומרת בשקט.
"כדאי שתתארגני צריך תכף ללכת" זיו מלטף את ראשי.
אני קמה, מתקלחת, מצחצחת שיניים, מתאפרת מתבשמת ומתלבשת בבגדים החדשים.
אני יוצאת לחדר של זיו ורואה אותו שם בושם לפיניש.
"את מוכנה?" זיו מחבק אותי ומחייך
"יאסס" אני מחייכת אליו ומנשקת אותו
"נוו י'גמורה עכשיו יש לי אודם" זיו הולך לנקות רגע וחוזר אלי, בזמן הזה גם אני רגע מסתדרת.

מתחילים בנסיעה ואני מרגישה לחוצה "זיו תספר לי משהו על ההורים שלך" אני אומרת
"אבא אייל- הוא פרופסור לנרולוגיה מנהל את המחלקה בשיבא" הוא אומר
"לא מלחיץ בכלל..." אני אומרת ומשחררת אנחה.
"אמא אורית- אדריכלית נוף" הוא ממשיך לספר
"ואנחנו נוסעים עכשיו לביתם ב-?" אני ממשיכה לשאול
"צהלה" זיו עונה
"ויש לך אחים?" זיו מחנה את הרכב בדיוק ופותח לי את הדלת.
"עכשיו תכירי את כולם מה את בלחץ?" זיו אומר
אנחנו נכנסים לביתו אני לוחצת את היד להוריו שנראים אנשים נחמדים, נותנת להם את השוקולד שקניתי. בחורה שנראת גדולה ממני בכמה שנים מגיעה ונותנת לזיו חיבוק דוב והוא מחזיר לה. "נוי תכירי את אחותי שיר" הוא מציג אותה בפני ואני נותנת לה נשיקה מנומסת בלחי. "ווואי את מוכרת לי נוי" שיר אומרת ונראת כאילו מנסה להיזכר. "אנחנו מחכים לכולם ונשב לאכול" אורית מכריזה. "מה זה כולם? כמה אחים עוד יש?" אני שואלת את זיו בשקט.
"עוד 2" הוא אומר בפשטות.
"איפה השירותים?" אני שואלת בשקט את זיו. הוא מראה לי בדיוק איפה ואני נכנסת לחדר הענק שנבנה כולו בשביל אסלה קטנה. הכל מעוצב בסגנון נחמד עם תמונות. אני עושה את צרכי ומתקנת קצת את האיפור 'עוד 2 אחים... כלומר הם 4? קטנים? גדולים? בנים? בנות? הוא סיפר לי כלום מעולם. ניכר שהוא מאוד אוהב את שיר. אך למה לא סיפר לי עליה אף פעם? הכל נורא מוזר לי... טוב נו... זה לא שאני ממש אמרתי לו משהו על עצמי...'
אני חושבת וחושבת ולבסוף לוקחת נשימה עמוקה ויוצאת שיר והוריו של זיו נמצאים ליד האי במטבח "היי, את רוצה משהו לשתות?" אורית שואלת אותי בנחמדות. "לא תודה, היכן זיו?" אני שואלת "נכנס לחדר בקומה העליונה עם אחיו רגע רצו לדבר" אייל אומר "תעלי אליהם" אורית מציעה. אני עולה ומנסה להבין באיזה חדר הם יושבים. לפתע באחד החדרים אני שומעת קול "אמרת פעם שלכל חוזה יש פירצה. אז איך לא?" מישהו אומר "כן אחי, אבל תראה מי העו"ד שחתום כאן" קולו של זיו נשמע "אצלי אין פירצה בחוזה." זיו מסכם את דבריו ואני נכנסת לחדר. זיו יושב כאשר פניו אלי, קרוב יותר אלי אני רואה גב של גבר שחום שנראה לי מוכר. 'יש מצב שאני מכירה את אחיו?'

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
V .V
V .V
כתיבה ממש יפה , אהבתי ! קראתי אתמוח מהפרק הראשון את הכל וכבר מחכה בקוצר רוח לפרק הבאה . אכן נדב וזיו אחים זה ליגה. לפי דעתי זיו מסתיר את האני האמיתי שלו כמו בגוונים של אפור שיש לו רקע סקס של שליטה בכל פעם שמנסה לשלוט וכואב לה - כנל גם לנדב ... אבל איכשו יותר עדין ... יכול להעות מעניין ... תמשיכי כבר ....
הגב
דווח
1 אהבתי
Alina Lave
Alina Lave
תאוריה מעניינת מאוד! תודה רבה
הגב
דווח
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 8 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
את לא מתגעגעת אליו
את לא מתגעגעת אליו
מאת: SH .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan