כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

התפוח האדום של שלגיה

טלנובלה

כשברונו הבחין שסוסנה כבר לא הייתה שם, הוא נפרד מאוליביה והתקדם לבדו לחפש לאן היא ברחה.
הוא מצא אותה יושבת על הספסל לבדה תקועה בתוך העולם הפנימי שלה ומיררה בבכי.

" למה ברחת?" ברונו שאל אותה בנימה הכי עדינה שאפשר.

" סתם כי ראיתי אותך, עם החברה שלך והאמת שדי התבאסתי לגבי החברה הזאת איך קוראים לה אוליביה?" סוסנה שאלה כי היה ברור שזה מה שהכי אכזב אותה לגלות שיש לו חברה למרות התקוות הגדולות שהיו לה לגביו.

" כן, קוראים לה אוליביה והבעיה היחידה שהיא עדיין לא הכירה אותך באופן אישי . אוליביה קצת קשה בהתחלה אבל בסופו של דבר היא בן אדם טוב. אני בטוחה שאחרי שהיא תלמד להכיר אותך אתן תהפכו לחברות טובות ממש." ברונו ניסה לעודד את סוסנה .

" תודה, אתה חושב שהחברה שלך תסכים בכלל שאהיה קרובה אלייך? זה נשמע לי כמו תסריט בלתי אפשרי בשביל מישהי כמוה, אתה לבבי ומנסה לעזור כדי שיהיה לי טוב בבית הספר." סוסנה אמרה ברגשנות.

" היא תצטרך להכיר אותך קודם לפני שהיא תסכים לכך שאני מדבר איתך, דבר שני זה לא יפריע לה אם אני רק מדבר איתך . לגביי אוליביה אין לך ממה כל כך לדאוג ." ברונו אמר בביטחון וחייך אליה בלי לומר יותר שום דבר.

" אתה ממש מקסים . אתה לא תסתבך עם החברה שלך?" סוסנה אמרה בחיוך נבוך ולאחר מכן הם התקרבו לחיבוק.

ברונו שמע קול מאחוריו, זאת הייתה לואיסה שתפסה אותם על חם כאשר הם היו קרובים זה לזו יותר מתמיד.

" ברונו איך אתה יכול לחבק את המגעילה הזאת, הכפרייה והענייה המרודה הזאת? , היא כל כך מטונפת! אני לא מבינה איך אתה בוגד באוליביה ככה?" לואיסה אמרה בעצבים והביטה בו בזעם.

" אני לא מסוגל לבגוד באוליביה ואת יודעת היטב שאני אוהב אותה יותר מחיי, אין לי כלום עם איך שאת מכנה אותה " כפרייה עלובה." חוץ מזה שאני מנסה לעזור לה בתחילת יומה הראשון בבית הספר." הוא אמר בחיוך תמים והצטער בשביל סוסנה שהיא הייתה צריכה לשמוע את זה אבל לא הייתה לו שום ברירה.

" לא רציתי לסבך אותך עוד יותר, אני מצטערת!" סוסנה אמרה בחיוך מתנצל עוד יותר ולא היה לה נעים שהיא סיבכה אותו עם אוליביה.

" את לא אשמה, להפך, את לא צריכה בכלל להצטער. אני צריך ללכת עכשיו." ברונו אמר בלי חיוך על הפנים והביט עליה נבוך מהסיטואציה שקרתה לפני דקה וחצי.

" אנחנו לא יכולים להיות ידידים?" היא שאלה בקול מאוכזב ושלחה אליו בעיניים מקוות.

" אני חושב שלא . פשוט שאוליביה קנאית בטירוף . סליחה. " הוא מיהר לדרכו מבלי להחזיר אליה את המבט.

סוסנה עמדה והביטה בו באכזבה גלויה, לא יכול להיות ביניהם שום דבר, היא ידעה שאין לה שום סיכוי איתו ובכל זאת היא הייתה עצובה.

אני יכול לעצור את הנשימה שלי

אני יכול לזייף חיוך

אני יכול לרקוד ולשחק את התפקיד

אם זה מה שאתה שואל,

אני יכול לעשות את זה, אני יכול לעשות את זה!

אבל אני רק בן אדם,

ואני מדמם כשאני נופל למטה,

אני רק בן אדם,

ואני מתרסק ואני נשבר,

המילים שלך בראש שלי, סכינים בליבי,

כי אני רק בן אדם!

כשרוברטה הגיעה לביתה וחלצה את נעליה, היא הניחה אותן ליד חדר השינה שלה, היא צחקה לעצמה בתענוג כי כל תכניתה היה להשתלט על כספו של רוברטו והוא ירש לה את כל מה שבבעלותו, כולל הבת שלו סוסנה לא ידעה על המתרחש עם רוברטו, שאיבד את ראייתו לחלוטין.

היא התחילה לתכנן את תכניתה הזדונית מבלי שאף אחד ידע על כך, לא היה לה כוונה לגלות שום לרוברטו שהיה בטוח שהוא מצא את האישה של החיים שלו סוף סוף הגיע למנוחה ולנחלה.

אחרי שנים ארוכות של בדידות שבהן הוא הסתגר בתוך תוכו ולא רצה לצאת לשום מקום.

עכשיו הוא היה המאושר באדם למרות שהוא לא הכיר מעולם את אופייה האמיתי של רוברטה.

אז הוא לא ידע באמת מי היא ושהדבר היחיד שמעניין אותה היה יופיה בלבד, היא נהגה לדבר אל המראה שאירחה לה חברה, לדאוג שכולם יכירו בעובדה שהיא היפה ביותר בעולם ושאין אף אחת אחרת שמשתווה ליופי המרהיב שיש לה.

רוברטה נכנסה לחדרה וסגרה את הדלת אחריה בשקט, ולחשה לעצמה במילות כישוף, היא הייתה בטוחה בעצמה יותר מדי.

" אף אחד לא יודע מי באמת אני, אני יכולה לעשות כל מה שבא לי בראש סתם כך מבלי השיפוט של אף אדם. כי מה שיש אצל רוברטו אלברס אין אצל אף אחד. " רוברטה צחקה כל כך חזק עד שקירות הבית כמעט התמוטטו תחתיה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אביטל סיאני עקוב אחר אביטל
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
צודק
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
אביטל סיאני
קרב אריות-1
קרב אריות-1
מאת: אביטל סיאני
לשחות עם דולפינים
לשחות עם דולפינים
מאת: אביטל סיאני
הטיגרסית-1
הטיגרסית-1
מאת: אביטל סיאני
רוזלינה
רוזלינה
מאת: אביטל סיאני
היסטוריה
תגנבי את הדמעות
תגנבי את הדמעות
מאת: אתי בן ארויה
לפעמים אנחנו צריכים לחזור להתחלה כדי להבין את הסוף
לפעמים אנחנו צריכים לחזור להתחלה כדי להבין את הסוף
מאת: Danielle Salama
איפה הם אותם גברים?
איפה הם אותם גברים?
מאת: שקד מיכאל
מצטיירת בתוכך.
מצטיירת בתוכך.
מאת: La Femme
סיפורים אחרונים
חמישים גוונים!
חמישים גוונים!
מאת: ניק נוריץ'
כמו משוגע
כמו משוגע
מאת: תומר דגן
דרגון בול T- פרק 16
דרגון בול T- פרק 16
מאת: תומר דגן
דרגון בול T- פרק 15
דרגון בול T- פרק 15
מאת: תומר דגן
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema