כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

היורשים.

פרק תשע עשרה: ביקור המלכה הספרדייה.

אינני יודעת איך לתאר זאת... לקבל מאבי מכתב, זו הרגשה שדבר איינו יכול להשתוות לה! זה גרם לי לפרוץ בבכי תמרורים! לגדול בידיעה שאבי נפתר לפני שנולדתי... זו אותה הרגשה, כמו לגדול ללא חלק מסיים בגוף.
דפיקות בדלת קטעו את מחשבותיי.

"יבוא" אמרתי, מחיתי במהירות את דימועותי ועמדתי על רגלי. "המלכה והנסיך מבקשים את וחנוכתך בפגישה, הוד רוממותך" אמר השליח. "מיד אגיע" אמרתי והשליח יצא מחדרי. החזרתי את היומן, השמלה והמכתב לתוך התיבה ויצאתי.

..............................................................................................................................

"מציון שהגעת יקירתי" אמרה אליזבת. "מה אירע?" שאלתי, כאשר שמתי לב שאיש מלבדנו לא נמצא בחדר. "דודתך מלכת ספרד הגיעה הנה במפתיע, וברצונה לדבר איתך" אמר הנרי, והשפיל את מבטו. "אתם ידעתם שהיא תגיע?" שאלתי. "אמרנו במפתיע" אמרה אליזבת, והוסיפה: "היא תיכנס כל רגע, אני יתן לכם פרטיות" והיא יצאה מהחדר.

"אני באמת לא ידעתי דבר" אמר הנרי. "אני מאמינה לך..." אמרתי. "מה קרה לך?" שאלתי הנרי בדאגה והתקרב אלי. "פגשתי את נוסטרדמוס... והוא הביא לי תיבה שאבי רצה שאקבל" אמרתי והשפלתי את מבטי. "הבנתי... את מרגישה טוב?" שאל בעלי בדאגה. "פיזית... אני יודעת שזה נשמע שונה ומוזר, האומנם שלא הכרתי אותו, אך אני כל כך מתגעגעת אליו!" אמרתי ומכיתי דמעות עקשניות אשר התקשו לנזול. "זה טיבעי לגמרי! להכיר ולחיות עם מי שבזכותו את כאן" פסק הנרי.
"אתה תהיה לצידי תמיד?" שאלתי, עלה בי החשש שחיי נישואי היו זהים לאלה של סבי וסבתי שאני היה כמו סבתא קטרין, מרה עד הסוף, ושהנרי היה כמו סבא שלי הנרי, יחזיק פילגש ברגע שימאס בי. "כל עוד אני בין החיים, אני לעולם לא יפסיק לאהוב אותך!" אמר הנרי ברוח.
שומר נכנס לחדר הישיבות ואמר: "סילחו לי על ההפרעה, אך מלכת ספרד כאן"

.......................................................................................

דודתי נכנסה אל החדר, היא נראתה מוטשת ממחלת ממחלת אבעבועות הרוח.
"תבחרו אותנו לבד" ביקש הנרי, וכל השומרים השתכבו לפנינו ויצאו מהחדר. אני הנרי ודודתי התישבנו.

"מה את עושה כאן?" שאל הנרי. "בנוגע לדרישה של מרי לכתר ספרד" אמרה ליזה בקול שקט. "דודה אני לא רוצה לגזול מבנותייך את כתר ספרד" פסקתי. "זה לא שסקוטלנד צרפת ואנגליה מחריזות" אמרה דודתי והישתנקה. "אנחנו גורמים להן להאמין שאנו מסכימים איתן, אין לנו יותר כוח מהן!" אמר הנרי. "אני גוססת ואני בטוחה שהאימהות שלך ישרדו אחרי... בעלי מת כבר לפני שנתיים וחשתי בנותי שהן בגיל 5 ו10 אין יותר כוח מכן!" פסקה דודתי. "אני לא רוצה לקחת מבנותייך את הכתר, אך אלה לא רק ההורים שלנו זה גם האפיפיור הקדוש ברומא! אתם פרוטסנטים!" פסקתי. "הקטולים לא ירצו לאבד עוד מדינה" פסק הנרי. "אליזבת לא קטולית!" פסקתי. "אמא שלי קטולית! בידיוק כמוני!" פסק הנרי בכעס. "אם את לא תוותרי עכשיו על כתר ספרד, אני ימצא דרך לחסל אותך!" פסקה דודתי. "אני מוגנת על ידי 3 מדינות! אז מי שצריכה להרגיש סכנה, לעצמה ולמעמד היורשים שלה... זו את! לא תכננתי לדרוש את ספרד! אך אני רואה שאין לי כל בררה אחרת! מועצת הזקנים שלכם תמוטטת אותי לפני שיפסיק לנשום! תסתכלי מאנגליה ואני ידרוש את ספרד! אל על דאגה אני לא יפגע בבנותייך!" פסקה ויצאתי מהחדר

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Daniella Love עקוב אחר Daniella
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Daniella Love
חיי מלכה.
חיי מלכה.
מאת: Daniella Love
מכתב לעצמי.
מכתב לעצמי.
מאת: Daniella Love
דמייני על Reing.
דמייני על Reing.
מאת: Daniella Love
היסטוריה
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
מאת: Stav BH
תגנבי את הדמעות
תגנבי את הדמעות
מאת: אתי בן ארויה
רגע לפני טביעה
רגע לפני טביעה
מאת: SHALEV PERETZ
סיפורים אחרונים
תודה שהלכתם
תודה שהלכתם
מאת: No One
רגשות מפלסטיק- פרק 3
רגשות מפלסטיק- פרק 3
מאת: מאיה .
בכל הכח 2
בכל הכח 2
מאת: שיר פיליבה