כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הסודות שלנו

היי גיא - פרק 17

אני מחילפה תנוחה לשכיבה על הצדפים כאשר הרגליים בים 'קררררר ליייי' ומחייכת. כמה אנשי הפקה מסדרים את שיערי. לאחר מכן אני יושבת בתנוחת 'נופש' כאשר הידיים תומכות מאחור. דוגמנית נוספת מתיישבת לצידי ואנחנו מחייכות זו לזו. לאחר מכן מנחים אותנו לעוד כמה צילומים יחד. לפתע אני שמה לב לצלמי וידאו ושלמור שם עם המיקרופון המוכר. שלמור מדברת עם רוני ומחייכת. אני מנסה להתרכז בצילומים "נוי תישארי בפוקוס" שרון פונה אלי ואני ממשיכה להצמד להוראות שלו. אנחנו מצלמים עוד כמה תמונות עם הדוגמנית הנוספת ואני חושבת לעצמי 'אני הייתי אמורה להיות היא'
"נועם רואים שקר לך! אני יודע שזה קשה אבל אסור שיראו את זה יש לנו זמן מאוד קצר עד החשיכה בבקשה תנסי להיות מקצועית" שרון פונה אל נועם הדוגמנית שלצידי "איך לא קר לך?" היא שואלת אותי בלחש "אני קפואה אבל מנסה להסתיר את זה" אני עונה. אנחנו עומדות במים אחת מול השניה וצוחקות.
"אווו ככה זה מעולה" שרון צועק אנחנו ממשיכת "לשחק" לנו במים 'דווקא ככה אני מרגישה בנוח יותר... לא לבד'
אחרכך מביאים לנו מטקות ואנחנו משחקות וצוחקות תוך כדי. "מעולות אתן!" שרון צועק.
"נוי בואי בבקשה" רוני צועקת אלי "שרון תעשה כמה טסטים וכיוונים עם נועם זה הולך לקחת חצי שעה גג" רוני אומרת לשרון, לוקחת אותי איתה ועוטפת אותי ישר בחלוק 'שיווו איזה כיף החלוק הזה'.

אנחנו מגיעות לפינה בה שלמור כבר יושבת עם הצוות מוכן. ליד הצלם- ליאת (בעלת המותג) נמצאת. רוני מסמנת לי לשבת ליד שלמור. אני מתיישבת. "שלום לך נוי לורנס כוכבת הקמפיין המפתיעה" שלמור מדברת עם המקרופון אלי "איך זה מרגיש לצלם קטלוג בגדי ים בקור הזה?" היא שואלת ומפנה אלי את המיקרופון
"מרגיש מצויין, הצוות מקצועי ותומך." אני עונה.
היא שואלת עוד כמה שאלות מתחנחנות ואז זה מגיע:
"מה קרה בעצם עם חן?" היא שואלת אותי
"איני יודעת, אך לא קשור אלי בשום צורה" אני עונה בנימוס. רואה את רוני וליאת לא מזיזות ממני את המבט
"ובכל זאת, מה קרה פיתאום? הבנתי שנשכרת לקמפיין בתור דוגמנית רקע וכעת את מובילה אותו. אינך יודעת את הסיבה?" שלמור מנסה בכל זאת.
"לא, זה גם ממש לא העסק שלי. אני עובדת כדוגמנית ומאושרת על כך שקיבלתי את ההיזדמנות הזו! אני פחות עסוקה בלשאול למה. בעולם הזה כשיש לך הדמנות כדאי לקחת אותה, אחרת את עלולה לפספס ולהצטער אחרכך. אני שמחה שדברים יצאו ככה וקיבלתי הזדמנות לפרוץ." אני עונה
אני רואה שליאת מחאת כפיים בלי קול ורוני שולחת לי נשיקה.
"טוב אז נוי לורנס, אני בטוחה שעוד נשמע עלייך! את המהממת, מאחלת לך הצלחה רבה! אז רק נשאר לנו שתגידי היי גיא" שלמור סוגרת את הראיון לאחר שאמרתי היי גיא. ניכר שלא ממש השיגה את מה שייחלה לו.
ראיתי את שלמור מחליפה עוד כמה מילים עם רוני וליאת. אני בזמן הזה כבר חזרתי אל שרון ונועם (שנראה היה שכבר מרגישה יותר בנוח עם הקור. המשכנו לעוד כמה צילומים וב20:00 בערך סיימנו. בזמן שאני מתארגנת הטלפון שלי מצלצל, על הצג מופיע "נדב מפקד" 'מה הוא רוצה ממני בשעה כזו?'. אני עונה לו "שלום המפקד" אני אומרת בחיוך קטן 'האמת התגעגעתי אליו קצת'
"תגידי? אני נראה לך חבר שלך?" נדב אומר בקול כעוס
"אז בתור מה אתה מתקשר בשעה כזו?" אני עונה בפשטות, נמאס לי כבר מהמשחקים איתו שיחליט כבר מה הוא רוצה ממני
"אני מחכה לך במשרד! היית אמורה לחזור היום לבסיס מייד לאחר הצילומים האלה שלך" הוא אומר בתקיפות וזילזול.
"הרגע סיימנו, אני לא משחקת נדב. בכל מקרה אם אפשר לשאול למה אני צריכה לחזור לבסיס כשמחר יש לי חזרות כבר ב9:00?" אני עונה
"כי ככה אמרתי! ואני המפקד שלך! ובחוזה שלך רשום שצה"ל מחוייב להוציא אותך אך ורק לעבודות ובכל זמן שאת לא בעבודה את רכוש צה"ל ואני בר החלטה בעניינך" הוא מקריא לי קטעים מהחוזה שלי.
"טוב אני יוצאת לדרך" אני אומרת בעודי עולה על המונית שכבר מחכה לי.
"ושלא תעזי להיכנס למשרד על אזרחי!" נדב ממשיך
"נדב, אני אחרי יום צילום מעייף תאמין או לא. אני עכשיו אכנס לבסיס על אזרחי, מותר לי. אם אתה רוצה שאעלה על מדים אז זה הולך לקחת עוד שעה. אתה בטוח שאתה רוצה לחכות?" אני מתגרה בנדב.
"מה שעה? יש זמני מתכ"ל! את לא מנהלת את הצבא!" נדב מתרגז עוד יותר.
"אני צריכה להתקלח אני מלאה בחול ומי ים! אני לא עולה ככה על מדים! זקוקה לשעת ת"ש כדי להתארגן." אני עונה 'נוק אווט'
"טוב תבואי איך שאת במיידי" נדב עונה קצת יותר ברוגע.
הנסיעה ממשיכה עוד כמה דקות, הנהג עוצר לי בכניסה.
אני מודה לנהג ונכנסת לבסיס.

אני רואה את האור במשרד דלוק ונכנסת. "שלום" אני מברכת את נדב שיושב שם עם פנים עייפות.
"שבי בבקשה!" נדב מסמן לי על הכסא שמולו.
אני מתיישבת לאחר שאני מניחה את הדברים שלי. נדב מביט בי, בוחן אותי, את פני ואת השיער את הסווצ'רט המחמם מאוד שאני לובשת עלי. אני בנתיים בוחנת את הבעת פניו אשר מנסה להישאר קשוחה ולא ממש מצליחה. אני מחייכת אליו ורואה איך הוא מנסה שלא לחייך חזרה. 'הוא כל כך יפה ומתוק גם כשהוא מנסה לשחק אותה קשוח' אני מנסה לעצור את המחשבות שעולות לי בראש אך לא מצליחה 'השפתיים העסיסיות שלו אני רוצה אותן על שפתיי שלי. די נוי! יש לך את זיו! הבטחת לו שזה היה סתם!' אני ממשיכה להביט בו מנסה למצוא את המילים.
"למעשה קראתי לך לכאן כי רציתי לבקש ממך לבטל את העבודה שלך!" נדב אומר בקול רך אך נחוש מעט ומביט בי.
"מה פיתאום? אני התחייבתי! אי אפשר ככה ביום בהיר להגיד שאני לא רוצה" אני מסבירה
"תגידי שאת לא יכולה ומחוייבות לצבא קודמת" נדב ממשיך בשלו
"יש הסכם, זה לא עובד ככה נדב! וויתרת עלי! אי אפשר להחזיר את הגלגל" אני אומרת ומרכינה ראש. המחשבה שהוא ויתר עלי לא עושה לי טוב.
"נוי, אני צריך אותך כאן! אנחנו לא מסתדרים. המפקדים מלמעלה לא מרוצים בכלל. אני חייבת שתצילי אותי!" הוא מתחנן
"מצטערת נדב, אין לי כבר הרבה מה לעשות. אני אשתדל להגיע כמה שאני יכולה! אני התחייבתי כבר." אני אומרת ומיישירה אל נדב מבט.
"טוב, אם ככה לכי לישון ותתיצבי כאן ב7!" נדב חוזר לטונים של ה"מפקד"
"מה 7? 8:30 אני כבר יוצאת מכאן לחזרות, צריכה להיות ב9 שם" אני אומרת כלא מאמינה.
"אז תעבדי שעה וחצי בבוקר לפני גברת! את בצבא!" הוא אומר בתקיפות בעודו נעמד ומתחיל לסגור הכל. אני מרימה את הדברים על גבי ויוצאת מהמשרד לכיוון המגורים. ה2 בנות ששם כבר ישנות. אני נכנסת בשקט. מתקלחת והולכת לישון 'מחר יום חדש'

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
טיולים
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
הלם אזרחות
הלם אזרחות
מאת: Rotem Matarasso
זה לא הזמן שלנו
זה לא הזמן שלנו
מאת: Danielle Salama
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L
המדורגים ביותר
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay