המוקדנית.
לא פשוט להישאר בשליטה על כל כך הרבה אירועים, ניידות, להיות זמינה לכל מי שעולה מולך בכל זמן נתון, ועם כל זה לא מספיק גם להיות קשובה לאזרחים שמתקשרים לבקש עזרה.
לפעמים בשעות הקטנות,
בעיקר במשמרות לילה כשהכל כבד והעייפות מתגברת
בשעות האלו שפתאום יש חושך מוחלט והכל שקט מסביב
לא שומעים כלום חוץ מהמכשיר קשר בניידת שלא מפסיק לשדר.
יש כמה שניות שפתאום אתה מגיע.
לפעמים זה במחסום כשפתאום אני מפחדת שתופיע באחת מהמכוניות שעצרנו לבדיקה,
ואם זה באיזה אירוע שנקראנו לבוא אליו פתאום אני אראה אותך.
אתמול עלתה מולי בקשר מוקדנית חדשה,
בתחילת המשמרת ביקשתי מכל הצוותים שיהיו סבלניים איתה
לא פשוט להישאר בשליטה על כל כך הרבה אירועים, ניידות, להיות זמינה לכל מי שעולה מולך בכל זמן נתון, ועם כל זה לא מספיק גם להיות קשובה לאזרחים שמתקשרים לבקש עזרה.
אני ידעתי מה היא עוברת, גם אני ישבתי פעם בכיסא שלה.
אני לא מכירה אותה אבל רציתי להשאיר לה טעם טוב מהמשמרת הראשונה
מה שלי לא עשו.
עליתי בקשר : "מוקד, שיהיה לך בהצלחה גדולה ואל תהססי לטעות אנחנו כולנו איתך.
שתהיה לנו משמרת קלה..."
מוקד: " תודה רבה, קוראים לי ויקטוריה אני לשירותכם".
ויקטוריה..... ויקטוריה..... למה השם הזה פתאום עשה לי צביטה בלב?
חשבתי קצת....
אהה... פעם אחת כשבאתי אליך אחרי שהיינו יחד במשמרת,
ישבנו אצלך בסלון, דיברנו וצחקנו הרבה.
אז הייתי כתובה בפלאפון שלך "הנסיכה שלי" ולב ורוד ענקי.
אחרי כמה שעות שהתארגנתי ללכת חיפשתי את הפלאפון שלי והתקשרתי אליו משלך
פתאום ראיתי ששינית את הכינוי שלי לשם והמשפחה שלי.
הייתי בדיוק כמו עוד אחת מהאנשי קשר לך, חסרת משמעות.
בדיוק שהנחתי את הטלפון שלך על השולחן קיבלת שיחה
"ויקי הנסיכה שלי" עם סמיילי מחייך.
שאלתי אותך מי זאת ולמה היא כתובה ככה ואתה מרחת אותי באיזו חארטה שהיא יחצנית של איזה מועדון וככה שלחו לך את המספר שלה ושמרת אותו בלי לשנות את השם שלה.
ושאלתי "למה שינית את השם שלי"?
ואתה אמרת "כי אנשים רואים ושואלים אותי שאלות מי זאת וכאלה ואני לא יכול לענות אז העדפתי לשנות....."
אני: "ואם יראו את השם שלי על הצג? זה בסדר?"
הבן זונה שאתה: "כן, אנחנו עובדים יחד זה לא נראה מוזר."
מוזר אה?
עד השניה ההיא שמחקתי את המספר שלך מהטלפון שלי
הייתת כתוב אצלי
"Mi mundo"- העולם שלי בספרדית, כי זה באמת מה שהיית, כל העולם שלי.
ואיך זה שגם היום כל פעם שאני מתאמצת כדי לזכור רגעים איתך
אני מקבלת סטירה מהחיים כל פעם מחדש
על איך הייתי כלום ושום דבר בשבילך, ויחד עם זאת זה נותן לי בוסט ענקי לעשות הכל
כדי לא להגיע למצב הזה עוד פעם עם אף אחד בעולם!
בסוף המשמרת לקחתי אוויר,
הסתכלתי על האנשים מסביבי, על הסמל שבכתף שלי
והזכרתי לעצמי מי אני וכמה אני עובדת קשה כדי לשמור על זה
ושום בן זונה כמוך ושום זיכרונות ממך
ומכל הבחורות בעולם שהיית איתן
ואפילו הפצעים של הלב שלי
שום דבר בעולם
לא ישנה את זה.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
