כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

דייט ראשון- פרק 22

הכל התחיל מדייט ראשון..

המשפט האחרון שהראל אמר לי כשיצאתי מהאוטו
לא יצא לי מהראש.
אין ספק שזה היה ערב מבלבל ומטלטל.
כבר לא ידעתי מה לחשוב.
לא לקח לי הרבה זמן עד שמצאתי את עצמי נשכבת על המיטה ללא כוחות.
בקושי הצלחתי להתארגן לשינה, והעיניים שלי כבר הספיקו להיות עצומות.
לא ידעתי עוד מה לחשוב, אז נתתי לחלומות ולמחשבות להוביל את עצמם הפעם לבד.
ללא עזרתי.
ושקעתי בשינה עמוקה.

יום שישי הגיע, והוא בא בדיוק בזמן.
כל השבוע הארוך והמייגע סוף סוף נגמר, והרגשתי לעצמי להישאר עוד קצת במיטה ולא לקפוץ ממנה בבהלה כהרגלי יום יום, כשאני מגלה מה השעה.
נתתי לעצמי זמן לחשוב ולהירגע קצת מהלילה האחרון.
ידעתי שאני צריכה להחליט מה אני רוצה, אחרי הדברים שהראל אמר לי.
הלב והשכל כאילו נלחמו האחד בשני.
בעודי שקועה במחשבות, קיבלתי הודעה מאור- חברת ילדות שלי.
״אחותי מה קורה? מ1 עד 10 כמה את ספונטנית?״
כזאת הייתה אור,
ספונטנית מלידה.
זורמת, קלילה כזאת, ועם חיוך מדבק.
ממגנטת אליה אנשים עם השמחת חיים הזאת שלה.
ותמיד, אבל תמיד כיף להיות בחברתה.
״מה את מציעה, סאן שיין?״
שלחתי לה חזרה.
״יאללה תתארגני, תשאירי לי את התיכנונים״
חייכתי וקפצתי מהמיטה.
בחרתי לעצמי שמלה קלילה ונוחה, שיושבת בסטייל על הגוף.
התארגנתי זריז, וכשירדתי למטה ראיתי כבר את אור במטבח עם אמא - מפטפטות ללא הפסקה, ממש כמו בימים שהיו.
״איזה יפה את אימל׳ה!״ אור אמרה בשמחה ורצה אליי.
״מי שמדברת, איזה כיף שבאת!״ אמרתי וחיבקתי אותה חזק.
״ברור מה התגעגעתי לאמא שלך הייתי חייבת״ היא אמרה והתחלנו לצחוק ביחד.
״חברה פח, זה מה שאת״ אמרתי ודחפתי אותה קצת בכתף.
התארגנו ויצאנו יחד.
״נו אז מה את מספרת, ילדה?״
״הכל טוב, מה איתך יפה?״
לא הפסקנו לקשקש, ככה תמיד היינו ביחד.
הרעשניות והקשקשניות.
היינו יחד כל תקופת היסודי והחטיבה, ואז אור עברה דירה.
היא ומשפחה כמובן.
נותר לי חור בלב, החברה הכי טובה שלי נעלמה ביום בהיר.
אבל הקשר לא נעלם, טלפונים מידי פעם והודעות.
ובגלל שהמשפחות גם היו קשורות האחת לשנייה, אפילו היינו נפגשים לטיולי או חגים למינהם.
נקשרתי אליה בנשמתי, חברת ילדות אמיתית שלי.
הקשר איתה היה מיוחד,
אפילו שהפסקתי לראות אותה ביום-יום שלי,
כשהייתי סוף סוף רואה אותה הייתי מרגישה כאילו רק אתמול נפגשנו.
ואף פעם לא הרגשתי ריחוק או פער בינינו.
תמיד היה את החיבור האמיתית הזה.

הגענו לאיזה מעיין נידח, מהמקומות האלה שרק אור מכירה.
התחלנו לבשל שקשוקה טובה כזאת, של שישי בבוקר.
תוך כדי שאור מוציאה את הגיטרה ואנחנו שרות יחד.
כל כך התגעגעתי אליה, ולזמנים המיוחדים שלנו יחד.
זה גרם לי לחזור כמה שנים טובות אחורה ולהתגעגע לתקופה ההיא.
לתמימות הטהורה הזאת, לשלווה ולשקט הפנימי הזה.
שיש רק לילדים, שעוד לא למדו לגמרי מה זה החיים.
שיתפתי את אור במחשבות שלי, העלנו זכרונות מפעם.
מהזמנים שהיו.
צחקנו על התקופה הזאת, שחשבנו שידענו הכל.
ועל השובבות הזאת שהייתה לנו.
שחיפשתי כל רגע הרפתקאה חדשה.
״איזה כיף זה ילדים!״ אור אמרה בהתלהבות ועיניה נצצו.
״יאללה חיים תארגני לנו איזה חבילה״ קרצתי לה.
היא החלה לצחוק ״אוי את מפגרת, חכי קודם נמצא את אבא שלהם״
״כן אה? פרט שולי מאוד״ חייכתי.
״בדיוק השבוע הייתי בחתונה״ היא אמרה.
״עשה לך חשק?״
״האמת שלא״ היא אמרה בחיוך.
״אבל זה גרם לי לחשוב סתם על החיים ועל המסלול שכל אחד בוחר, כל כמה בחירות יש לנו ועל כמה זה משפיע בטירוף..״
״כן ברור..״
״זה הייתה חתונה של הבת של בן דוד של אבא שלי, שהיא במקרה בגילינו ופתאום ראיתי את השוני בינינו ובשלב בחיים..״
״בסופו של דבר כל אחד בוחר במה שהוא חושב שהכי טוב לו, אי אפשר לדעת לאן הגורל יביא אותנו..״
״את חושבת שזה גורל?״ היא שאלה.
״תקראי לזה איך שאת רוצה- גורל מזל אלוהים.. ״
״דוקא אני חושבת שגם לנו יש מאוד השפעה על דברים״
״כמו למשל?״
״הגישה לחיים שלנו, או אפילו ייעוץ או עיצה לאדם אחר הקרוב אלינו, אפילו להכיר בין אנשים..״
״כן יש בזה משהו״
אהבתי את השיחות העמוקות שלנו, הם תמיד היו.
ואף פעם לא היה נמאס לי מהם.
״את יודעת בדיוק השבוע כשהייתי בחתונה פגשתי בן דוד שני שלי, שהיה בן דוד של הכלה.. וסתם ישבנו דיברנו, הוא מפקד בצבא, והיה בא לי להכיר לו מישהי- הוא היה נראה בול בשביל אחותי!״
״איזו אחות, שובל?״
״כן, משהו בדיבור במראה החיצוני ממש היה נראה לי מתאים״
״היא נפרדה מרון?״
״הם בהפסקה, או שהם כבר חזרו ממנה אני כבר לא עוקבת.. הוא לא בשבילה, סתם בן אדם שלא סגור על עצמו..״
״נו אז מה הבחור הזה אמר?״
״שהוא יחשוב על זה, החלפנו טלפונים ואמרנו שנתעדכן.. אפילו לא שאלתי את שובל היא תהרוג אותי אם היא תדע שעשיתי את זה״ היא החלה לצחוק.
״השאלה עד כמה הוא חתיך, היא יכולה לסלוח על זה אם הוא יעבור את הרף שהיא הציבה״ אמרתי בחיוך, כבר מכירה את הסגנון של אחותה.
״יש לי תמונה שלו! חיפשתי עליו קצת בפייסבוק האמת״
״איזה בלשית אחותי״
״לגמרי״ היא חייכה ״יש סיכוי שיש לי עתיד בזה, תשמעי״
היא פתחה את הפלאפון שלה והחלה לחפש את התמונה המדוברת.
בעודי נהנית מהשירים ברקע המתנגנים מהרמקול, ותוך כדי ערבוב קטן של השקשוקה- היא הושיטה לי את הפלאפון שאראה את התמונה.
״תראי, אני לא רואה את מסתירה עם היד״ מלמלתי.
קירבתי את הפלאפון אליי וליבי החסיר פעימה.
תמונתו האהובה והמוכרת של הראל הופיעה מולי.
הראל שלי, ולא אחר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לינדוש ♥️ עקוב אחר לינדוש
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
תעלי עודדדדד
הגב
דווח
לינדוש ♥️
לינדוש ♥️
♥️
הגב
דווח
חן בנלולו
חן בנלולו
המשךךך פליזז
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
קומדיה
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
תאוות בשרים לשמנה
תאוות בשרים לשמנה
מאת: אתי בן ארויה
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
מאת: Eltchin's Emotions
המדריך לשמנה המתחילה
המדריך לשמנה המתחילה
מאת: Linoy Zriker
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay