כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הסודות שלנו

יום צילומים- פרק 14

"נוייי כמה זמן?" זיו נכנס ומחבק אותי מאחור. אנחנו רואים את עצמינו יחד בראי, זיו מנשק לי את הלחי 'אנחנו נראים טוב יחד אין ספק' אני מרגישה את הזיקפה של זיו כשהוא נצמד אלי ומחייכת. זיו ישר מבין מה גורם לי לחייך "כן כן, החייל מחכה בדום מהבוקר שנוי תתאפס על עצמה" זיו אומר
אני מסתובבת אליו ומחבקת אותו "היא התאפסה" אנחנו מתנשקים וזיו מוריד ממני את החולצה. הוא מנשק כל חלק בגופי ברכות שלא אופיינית לו. רכות שמזכיר את... 'די לחשוב על נדב כבר כשאת עומדת לשכב עם זיו!' אני מתנפלת עליו ומנשקת אותו . זיו תופס אותי ומרים אותי על השיש של חדר האמבטיה. הוא מוריד לי את התחתונים ואז גם לעצמו. הוא מנשק את גופי ומגיע למקום שהכי משתוקק אליו בין רגליי. אני גונחת בקולי קולות בזמן שהוא מחזיר את לשונו לתוכי. אני מתענגת על ידיו שנוגעות בי ומלטפת את ראשו.
הוא לפתע מפסיק, מזדקף ובתנועה חדה חודר לתוכי 'כנראה נגמרה העדינות' הוא זז אחורה וקדימה בקצב מהיר ונשימות שלו כבדות.
כך אנו ממשיכים עד שהוא גומר וגם אני.
"אני אחראי אורגזמות" הוא חוזר על דברי ערב קודם
"אתה בהחלט טוב בזה" אני צוחקת
"התגעגעתי לזה!" הוא מנשק אותי
אני נכנסת להתקלח ומשאירה אותו שם. אני מתענגת על זרם המים ויוצאת אחרי מספר דקות. זיו לא בחדר, אני מתלבשת וחושבת 'דווקא היום בקור כזה בגדי ים? היום הכי קר שהיה לאחרונה ס'עמק' אני יוצאת למטבח ויושבת ליד האי בזמן שזיו מטגן חביתה. הסלט כבר מוכן וגם הלחם והגבינות.
"תאכלי נוני כבר 11:00" הוא אומר בעודו מניח את החביתה המוכנה על השולחן.
אנחנו אוכלים, "אז מה מצלמים היום?" זיו שואל
"בגדי ים" אני עונה
"בקור הזה?!" זיו פותח את עיניו לרווחה
"ראית מה זה? נפלנו על יום מעפן!" אני עונה.
"את מאורגנת? צריך לזוז" זיו שואל
"כן כן בוא נצא" אני לוקחת את התיק שלי.
זיו כבר מוכן בחליפה מרשימה עם עניבה אוחז בידו את התיק שלו
"תני לי אני אעזור לך" זיו מתכוון לקחת ממני את התיק,
"תיזהר שלא תלכלך את הבגדים" אני מגחחת
זיו לוקח ממני את התיק ואנחנו יוצאים.

הדרך ארוכה מעט כי מצלמים בחוף נחשולים "אני מקווה שלא נאחר" זיו מביט בשעון ואומר.
"דוגמניות תמיד דופקות איחור אופנתי" אני קורצת לו " סביר להניח שבכל מקרה אני אגיע מעט מוקדם יותר ממה שתכננו שאקח בו חלק" אני ממשיכה.
אנחנו שותקים מעט ומביטים על הדרך.

"שתדעי שאחרי שייבשת אותי עכשיו כל כך הרבה זמן, מה שהיה היום בבוקר זה פרומו" זיו אומר בנחרצות
אני מביטה בשעון "סורי זיו, אין זמן אני לא רוצה לאחר ביום צילום הראשון" אומרת בפרצוף מתנצל.
"אולי תבואי היום לישון אצלי?" זיו מציע
"אין מצב! היום יש לי לילה במלון דן " אני מחייכת.
"וואלה ... אז אני אבוא!" זיו אומר
"אני אשכול זאת" אני מצחקקת
"איזו ביצ' את, למה יש לך מישהו אחר להזמין לשם?" זיו מתעצבן
"אממממ" עושה פרצוף חושב
"תיזהרי ממני נוי!" זיו מנסה להראות קול, אך הוא ממש מתעצבן.

אנחנו מגיעים למקום אני לוקחת את הדברים ונפרדת מזיו.
אני אומרת בוקר טוב למפיקה שנראת די עצבנית "אז שתזיז את תחת שלה! היא מקבלת מאיתנו משכורת! יש צלמים, מאפרים, תאורנים ואנשי הפקה אז שהגברת תגיע בבקשה בזמן!"
היא מנתק את הטלפון ומביטה בי "את?"
אני מחייכת "נוי... "
"אהה יופי לפחות חלק מהדוגמניות באות בזמן ולא חשות מלכות היקום. אני רוני נעים מאוד" היא מחייכת חצי חיוך "לכי תתלבשי, תשימי חלוק מעל ויש איפור שיער הצוות מחכה."

אני כבר עם חלוק, מסיימת את האיפור אחרי שבשערי כבר טיפלו.
"רוני מה קורה עם חן הזו לא בזין שלה לבוא?" הצלם פונה עצבני לרוני המפיקה.
רוני מרימה ידיים "אל תשאל אותי! מבחינתי לפטר אותה עכשיו! השעה עוד רגע 13:30 והגברת הייתה צריכה להגיע ב11"
"אז למה לא להתחיל עם זאת?" הצלם מצביע עלי
"היא אמורה להיות רקע. אבל מבחינתי תעשה מה שנראה לך" רוני אומרת ביאוש.
הצלם פונה אלי " נעים מאוד אני שרון, ואת?"
"נוי" אני עונה בפשטות.
"נוי, אני יכול לעשות איתך כמה טסטים?" שרון הצלם שואל אותי (טסטים- הכוונה לצילומים כדי לבדוק תאורה ומיקום)
אני לא עונה אלה פשוט קמה 'הרי באנו לעבוד לא?'.
שרון מראה לי את המיקום והעמדה עם הרגליים במים 'קפואאא לי' אני שומרת על קור רוח למרות שאני קופאת מקור.
"אני יודע שזה קר נוי, צילומי בגדי ים בחורף זה קשוח. אך תמשיכי להראות כאילו אמצע אוגוסט" שרון אומר ומתחיל לצלם נותן לתאורה כיוונים ואז אומר "נפלא, עכשיו אם את יכולה להתחיל לזוז. כלומר להשפריץ מים עם הרגלים ולשנות פוזה"
אני מתחילה להניף רגל ולהעיף מים לאוויר. אחר כך שמה רגל על סלע ומקשיתה גב לאחור.
"מעולה נוי תמשיכי" שרון אומר בקול שמח.
"מותר לבגד ים להרטב?" אני שואלת בצורה מעט תימהונית.
"ברור! עופי על החיים שלך" שרון עונה בהתלהבות.
אני יורדת על ברכי וזורקת מים לאוויר, ממשיכה ככה לעוד פוזה ועוד פוזה...
"שרון חן בדרך... נזכרה הגברת בשעה כזו" רוני מגיעה אל שרון ואומרת בגילגול עניים.
"נוי לכי לשתות משהו 5 ד'" שרון אומר לי ופונה אל רוני.
אני הולכת לכיוון הצוות ושומעת שיחה קולנית של שרון עם רוני.
חילופי דברים כמו "אז תבטלי אותה, היא לא רלוונטית יותר!" אני מנסה לא לחטט הפעם. ניגשת לקחת מים, אחת העוזרות הפקה ניגשת אלי ישר עם החלוק ומלבישה לי אותו "את בטח קפואה" היא אומרת. אני מצחקקת "פחות נורא ממה שדימיינתי לי" מישהי עם חליפה מעונבת מגיעה אל שרון ורוני. רואים ששנהם מסבירים לה דברים עם הרבה תנועות ידיים ואז מביטים שלושתם יחד במצלמה של שרון. אחרכך מביטים עלי, רוני צועקת אלי מרחוק "נוי תחליפי ללוק 2 בבקשה ממה שרשום עליו חן"
'מוזר, אני לובשת את של הדוגמנית הראשית? מה קורה כאן?" אני מחליפה בזריזות וישר מתיישבת לטאצ אפ.
"כשאת מוכנה תבואי נוי" שרון צועק לי
מסיימים בזריזות ואני חוזרת לאותו מקום.
"נוי עכשיו תעופי על עצמך!" שרון אומר.
אני עומדת קפואה, שלושתם מביטים בי בציפיה למשהו ואני לא ממש מבינה מה מצופה ממני.
"תשתחררי נוי כמו קודם" שרון אומר
"לשים לך שיר אולי?" רוני מציעה "איזה שיר גורם לך לרקוד?" היא ממשיכה.
אני חושבת לרגע "jonas brothers- sucker" אני עונה.

רוני ישר מחפשת את השיר ומחברת את הטלפון לרמקול קטן
אני לוקחת נשימה עמוקה, מתחילה לזוז ולרקוד במים.
אני מתעלמת מכל מי שנמצא שם ומביט בי, אני זזה כאילו אני לבד. כמובן גם משהה רגעים מסויימים 'בכל זאת אני בצילומום' אני משפריצה מים ופורעת את השיער.
אנחנו ממשיכים ככה בערך עוד 10 דקות.
"טוב אני חושבת שראיתי מספיק. שרון בוא" אומרת האישה המעונבת שאין לי מושג מי היא אפילו.
"נוי לכי תחליפי ללוק מס'3 של חן " רוני מבקשת ממני ואני הולכת משם בזמן ששלושתם מביטים במצלמה של שרון.
כאשר אני יוצאת המעונבת מחכה לי בחוץ "שלום נוי, אני ליאת בעלת המותג. הבנתי שאת נשכרת להיות דוגמנית רקע לכל הקמפיין נכון?" אני מהנהנת "יופי שמחתי להכיר, בהצלחה!".
אני חוזרת ומצתלמת עם הלוק הנוסף.
לבסוף מחליפה לעוד לוק אחרון, עכשיו כבר הכל זרם יותר וגם הביטו בי פחות אנשים. רק שאלה אחת התרידה אותי ולא הצלחתי להבין 'איפה החן הזו שהייתי אמורה להיות רקע שלה? בנתיים אני לובשת את מה שתוכנן לה'
אני מסיימת את היום הצילום הארוך.
נוסעת עם הצוות חזרה לת"א למלון ששכרו בו חדר לכבודי.
אני נכנסת ישר לאמבטיה ארוכה עם מים רותחים (אחרי הקור הנוראי בצילומים) עם קצף מורידה מעצמי את כל היום הזה.
כשאני יוצאת אני מתקשרת לליטל.
"סיס מה נהיה?" ליטל ישר עונה לי

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מהמם תמשיכי אני במתח
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
טיולים
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
זה לא הזמן שלנו
זה לא הזמן שלנו
מאת: Danielle Salama
עצירה
עצירה
מאת: Shira Mualem
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה