כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

דייט ראשון- פרק 17.

הכל התחיל מדייט ראשון..

הימים עברו, נוצר נתק ביני לבין הראל.
נתק שהיה לי קשה יותר משחשבתי.
לא ידעתי אם זה נגמר או שזה הפסקה בשבילנו לבחון את הקשר שלנו. לא היה לי מושג מה עובר להראל בראש ואם הוא בכלל עדיין חושב על זה..
ידעתי רק שהגעגוע הכאיב לי, ורציתי רק לשמוע אותו או לקבל הודעה קטנה.. לדעת שהוא בסדר.
הסוף שבוע הגיע שוב, לא ידעתי אם הראל יצא הביתה אבל לפי הסדר הוא היה אמור לסגור.
כל כך רציתי לפגוש אותו.
אבל פחדתי לעשות את הצעד הזה.
״אחותי, את לא נשארת בבית!״ גיל צעקה עליי בטלפון.
״גיל מבטיחה שאין לי כח..״ נאנחתי.
״בדיוק בגלל זה, אנחנו יוצאות ולא מעניין אותי!״
״נו אז בואי אליי נראה סרט או משהו..״
״זהו שיש בעיה, יש יום הולדת לנויה היום והיא ממש רוצה שנבוא..״
״אוי, אין לי כוח לזה..״
גיל החלה לצחוק ״נו יאללה תזרמי״
״איפה זה בכלל?״
״היא רצתה משהו בקטנה השנה, אז סתם יציאה של איזה 10-20 בנות בבר ההוא שהיינו אם את זוכרת״
״כן ממש בקטנה, בטח היא סגרה כבר שולחן ושמרה מקום שנה מראש..״ מלמלתי.
״כן זה בטוח, אז את מתארגנת?״ היא שאלה.
ידעתי שאני לא יכולה לסרב, פתחתי את הארון והבטתי בבגדים שלי.
״כן, קרציה״ אמרתי והתארגנתי להיכנס למקלחת.

״אני למטה, נו איפה את?״ קיבלתי הודעה מגיל.
״דקה אני באה, לחץ!״ עניתי מהר.
״יאללה״ היא כתבה.
סיימתי להתאפר במהירות וירדתי למטה.
ראיתי את גיל מדברת בפלאפון כשנכנסתי.
״כן כן אנחנו דקה שם, ברור אל תדאגי! טוב יאללה מאמי נתראה..״
חייכתי כשראיתי שהיא לחוצה וידעתי שהיא תאשים אותי.
״תודה באמת שהנסיכה הועילה בטובה להגיע! את מבינה למה אני אומרת לך רבע שעה לפני שאני אצלך באמת? וזה כבר לא עוזר! את עדיין מאחרת, זה משהו..״ היא החלה לדבר בשטף.
״הן כבר שם?״
״כן ברור אחותי! מלפני חצי שעה!״
״אוי טוב יאללה סעי מהר״
״סעי מהר היא אומרת לי.. חצופה״
התחלתי לצחוק.
״איך את אוהבת דרמות!״ אמרתי.
״מתה על זה!״ היא צעקה לי באוזן וחיבקה לי את היד.
״אבל אני הכי מתה עלייך ועל הצחוק היפה שלך!״
״אוי שתקי״ אמרתי וסידרתי את שיערי מול המראה.
״נו את יפה מה את רוצה?״ היא אמרה.
הסתכלתי עליה וגיכחתי בקול ״אין, את משהו מיוחד..״

נכנסנו לבר וכבר מרחוק קלטתי חבורה של בנות עם שולחן מוגזם מלא בכל טוב.
כזאת היא נויה, מגזימה.
אחרי חיבוקים ונשיקות עם כולם, התיישבנו בשולחן.
נזכרתי שהייתי כאן לפני שבוע בדיוק, בתחושה אחרת לגמרי.
במצב אחר לגמרי עם הראל.
נכון, גם באותו זמן לא ידעתי מה איתו.
גם באותו זמן לא דיברנו.
אבל לא מבחירה, מהכרח.
הפעם הכל היה שונה, ושנאתי את זה שזה ככה.
רק רציתי לקבל ממנו סימן קטן.
בעודי שקועה במחשבות, גיל דחפה לי שוט קטן.
״יאללה תרימי לחיים״ היא קרצה לי.
״אולי תכף״ אמרתי, ולהפתעתי היא לא שיכנעה אותי ונתנה לי את הזמן.
הברמן הגיע לראות שהכל בסדר.
ובמבט חטוף, ראיתי שאני מזהה אותו משבוע שעבר.
האמת שממש לא היה לי כוח אליו, אבל זרמתי.
״הי יפה, מה איתך? מה להביא לך?״ הוא פנה אליי, קצת קרוב מידי לדעתי.
״אני בסדר, תודה!״ חייכתי כמה שיכולתי.
״טוב לראות אותך כאן שוב, אני מקווה שהתאוששת מהבחור״ הוא הוסיף והבטתי בו במבט שואל.
למה לעזאזל אתה זוכר, חשבתי לעצמי.
הוא הבין את הרמז.
״אם את צריכה משהו אני פה..״ הוא אמר ונעלם.
נאנחתי.
גיל ראתה את זה ״בואי נעשה סיבוב בחוץ, ננשום אוויר״
קמתי, ידעתי שזה מעט יעזור לי.
תוך כדי שאנחנו מדברות ויוצאות מהמקום, אני מרגישה צביטה קטנה ביד מגיל.
״מה יש לך?״ שאלתי אותה.
לא הספקתי לסיים לשאול את השאלה וקלטתי את הראל מולי.
הבטתי בו, הוא היה נראה כל כך טוב.
הריח שלו הציף אותי מכל עבר, והרגשתי את הלב שלי לא מפסיק לפעום.
העיניים שלנו הצטלבו, ראיתי שהוא לא מוריד ממני את העיניים.
תופס ושומר על המבט שלנו יציב וממושך.
לא רציתי להפסיק להביט בו למען האמת.
הוא התקדם עוד, עד שכבר ממש היינו זה מול זו.
״היי״ הוא לחש, אדיש לגמרי. לא מראה מה הוא חושב או מרגיש.
״היי..״ לחשתי חזרה, מהוססת.
״איך את?״ הוא שאל, כאילו דואג.
״בסדר. ואתה?״ שאלתי חזרה, אוטומטית.
״אחלה״ הוא ענה ״תהני״ הוא הוסיף והתקדם.
הלב שלי צנח למטה.
גיל משכה אותי בידה קדימה, לכיוון היציאה בזמן שאני מרגישה תחושה של פספוס. בזמן שהראל נכנס פנימה, בלי להניד עפעף.
זה היה לי קשה, אבל ידעתי שהוא עדיין פגוע.
לא ידעתי מה אני אמורה לעשות.
גיל דיברה איתי קצת, ניסתה להוציא אותי מזה אבל ראתה שאני לא שם. שאני עדיין עמוק בפנים חושבת רק עליו.
נכנסנו פנימה חזרה, שלא ירגישו שנעלמנו יותר מידי.
ראיתי שהשולחן של הראל וחברים שלו די רחוק, אבל יכלתי לקלוט אותו בזווית. ניסיתי כמה שפחות להסתכל, למרות שלא היה לי קל.
פתאום ראיתי את הברמן שתמיד מציק לי מדבר עם הראל, מחבק אותו וממש שמח לראות אותו.
מה הקשר שלהם האחד לשני?!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לינדוש ♥️ עקוב אחר לינדוש
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
עולמי לוי
עולמי לוי
יואוווו איך אני מחכה להמשךךך!! כיף שהפרקים מתארכים לאט לאט❤❤❤❤
הגב
דווח
1 אהבתי
Danit A
Danit A
את כותבת מדהים והסיפור של באמת נורא מעניין , מחכה להמשך!!
הגב
דווח
1 אהבתי
לינדוש ♥️
לינדוש ♥️
תודה רבה מאמי!! ♥️♥️
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
לינדוש ♥️
להתאהב בך.. פרק 18:)
להתאהב בך.. פרק 18:)
מאת: לינדוש ♥️
להתאהב בך.. פרק 28:)
להתאהב בך.. פרק 28:)
מאת: לינדוש ♥️
להתאהב בך.. פרק 34:)
להתאהב בך.. פרק 34:)
מאת: לינדוש ♥️
מאוחר מידי, בייבי
מאוחר מידי, בייבי
מאת: לינדוש ♥️
דרמה
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
תקועה- פרק 39
תקועה- פרק 39
מאת: Lee B
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף