כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

הכי מוכר במדינה - פרק 5

פרק 5 - דפוק מי שמוותר עלייך

"מבין... ? אין כמוה"
שמעון עורר אותי מהמחשבות אליהן שקעתי, גורם לי להנהן קלות. עוד מתקשה להשתחרר מהפצצה שהוטלה עליי.

איך היא אמא? אבל היא רק בת 26. ואיפה בעלה? היא נשואה בכלל? לא הגיוני... אם היא הייתה נשואה, היא הייתה מזכירה בפניי שגם בעלה עבר לגור אצל צחי בעקבות השיפוצים של הבית. ולמה זה בכלל מעניין אותי ומפריע לי? מליון מחשבות רצו לי בראש, הרגשתי שאני מאבד את זה...

קמתי וצעדתי לעבר המרפסת, מנסה לעכל את הכל. להירגע מכל הרעש, האנשים ובעיקר מהתפנית החדשה. סמס משיר עורר אותי ממחשבותיי.

שיר: "חתכנו מהאירוע מוקדם. היה מעפן. אפשר לקפוץ אהובי?"

פחות התאים לי את שיר עכשיו. בטח לא אחרי מה שמתחולל בתוכי. אני חייב לדבר עומר..

אני: "אין טעם אהובתי, תיכף מתקפל. גם כאן לא משהו".
שיקרתי. מקליד במהירות וטוחב את הפלאפון חזרה לכיסי.

נשענתי על מעקה המרפסת עם שני מרפקיי, מעביר את ידי הלוך ושוב בשערי המבולגן. מת לדעת עוד. משתגע.

"מה... נושם אוויר הרים אחרי החפירות של אבא שלי?" היא שאלה תוך כדי גיחוך. הלב שלי צנח לתחתונים לאחר שזיהיתי את קולה, אני נשבע. הסתובבתי אליה קלות.

"לא... הגזמת, הכל בסדר. רק נח קצת מכל הרעש והבלאגן. עברתי את הגיל מסתבר.. בואי, את מוזמנת להצטרף" סימנתי לה, כאילו מבקש שתישען גם על המעקה.

היא התקדמה, נשענת גם היא על המעקה.
"איפה שיר?" שאלה.
"היא באירוע" עניתי קצרות, לא מביט בה.

עמדנו שם, שנינו שעונים על המעקה, מביטים אל הנוף הנשקף מהמרפסת מבלי לומר מילה. דקות ארוכות.

"יש לך ילדה?" אזרתי אומץ ויישרתי לעברה מבט חדור. לא מסיט פניי, כאילו דורש תשובה כנה.

עומר הסתובבה אליי במהירות, מבטה היה מופתע, כאילו לא ציפתה לשאלה מהסוג הזה
"מה.. מאיפה זה? איך אתה יודע?"

"זה משנה? תעני" דרשתי. ממשיך להביט בה במבט נוקב.

"כן, זה משנה" המשיכה, "וכן, יש לי ילדה. קוראים לה יהלי והיא בת שנתיים" עומר שיתפה אותי במה שאני כבר יודע.

"אבא שלך שיתף אותי" בחרתי לא להתעלם מרצונה לדעת מאיפה אני יודע.

היא הנידה ראשה לשלילה ופלטה גיחוך קל... "לא הבנתי, באיזה הקשר?" חזרה להביט בי.

"הוא דואג לך". חזרתי להביט בה בכנות, מרגיש שהשיחה גולשת למקומות אישיים שאולי הייתי צריך להימנע מהם.

"כן, אני שמה לב לשידוכים הכושלים שלו, אני לא צריכה אף אחד. אני מסתדרת יפה מאוד" היא התריסה בכעס.

"אפשר לשאול איפה אבא של יהלי בכל הסיפור? תרגישי בנוח גם לא לענות" אזרתי אומץ. מת לדעת עליה הכל.

"הכל בסדר. הוא נפטר לפני שנתיים בתאונת דרכים". עומר אמרה באופן שרירותי וקריר, כאילו הדבר לא מדבר אליה יותר.

"וואו. אני מצטער לשמוע.... לא התכוונתי..." ניסיתי לנחם. לא ידעתי איך להכיל את כל זה. יותר מדי לערב אחד. אני חייב ללכת מפה.

"הכל בסדר דניאל" ראיתי את הסופה המתחוללת בעיניה.

תוך שניות היא הטיחה בפניי הכל, כאילו אגרה חודשים רבים ורק חיכתה לרגע הזה.
היא עשתה צעד נוסף לעברי, כבר יכולתי לחוש את נשימותיה עליי, גורמת ללב שלי להשתולל ובעיקר מתכוונת לכל מילה.

"תודה רבה על הדאגה, אבל אני ממזמן סיימתי עם בחורים רחמנים" הוסיפה בכאב, "תאמין לי, ספגתי מספיק שנתיים. יותר כואב מלדעת שאין לי בן זוג, זה לדעת שתמיד יחזרו אחריי אבל יעזבו בדיוק בשניה שיגלו שיש לי ילדה. מה לעשות? כבר התרגלתי. עולם דפוק". דיברה במהירות, עיניי ריצדו על פניה, מצד לצד, מנסה להכיל כל מילה, כל הרגשה, כל דפיקת לב.

"דפוק מי שמוותר עלייך". אפשרתי לעצמי לחשוב בקול, תוך כדי שיישרתי אליה מבט כנה. מבט שרוצה להגיד עוד המון, אבל בוחר להשאר מאופק.

"אתה חושב?" היא שאלה, לא מזיזה את עיניה מעיני. גורמת לי להרגיש את כל הלהט שכאילו מאיים לפרוץ מתוכה.

"אני בטוח." עניתי. חותם את השיחה מסתובב ונכנס חזרה פנימה. מונע אסון שאני עוד עלול להתחרט עליו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Koral Ohayon עקוב אחר Koral
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
דייטינג
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
הנשיקה הראשונה השנייה שלי
הנשיקה הראשונה השנייה שלי
מאת: Nomad .
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי