כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

פרק שביעי

טירת הבלורית

חלום! זה בסך הכל היה חלום בלהות, ולא מציאותי, 5:40 לפנות בוקר בבהלה מתעוררת.
לקחתי את הטלפון והתחלתי להיכנס לאינסטגרם.
נועם שלחה לי עוד איזה גבר נאה, יותר נכון חתיך כמו בכל פעם, מעיין שלחה לי אתמול בערב איזה פוסט מצחיק מאיזה עמוד או הורוסקופ, ממש משעמם לה.
רשמתי למארק: ״בוקר טוב״ הוא החזיר לי: ״לילה טוב״ כמובן זה ערב אצלו.
נרדמתי, שוב.
וקמתי, עם צעקות של ״רוני כבר שבע עשרים, את תאחרי!״
קמתי מהר, צחצחתי שיניים לקחתי את התיק התלבשתי ויצאתי במהירות, אני יכולה להעיד, נרשם לי שיא חדש.
אני לא מאמינה, אני הספקתי להגיע לתחנת האוטובוס אבל אני עוד יותר לא מאמינה, מה תום עושה כאן?
״איך את מרגישה?״ הוא שואל
״מרגישה? אני בסדר אבל תודה ששאלת...״
הוא פנה אלי פעם ראשונה במציאות אחרי החלום הזה...
״הזרוע, האלרגיה, איך את מרגישה?״
מה?!
אני תופסת את התיק שלי ורצה חזרה הביתה, כמובן מעיין כבר הלכה וגם אמא שלי, כל אחד לבית הספר שלו.
אני לא יודעת מה לעשות!
מתקשר אלי תום, איך יש לו בכלל את מספר הטלפון שלי?
סיננתי אותו גם אחרי שהתקשר בפעם הרביעית.
אני עוצמת עיניים מנסה לראות אם בלורית שחורה באמת נפגש איתי לאחר שנשפך עלי מים או שזה היה פשוט חלום...
״לא״ הדהוד קל באוזניי מגבר.
״זה לא היה חלום״ חוזר.
״איפה אתה?!״
״כאן״, הוא נכנס.
״בפעם האחרונה שבאמת התייחסתי אלייך היה באותו הזמן עם אחייך, למה לא היית לצידי כשהתעלפתי ויחד עם זאת למה לא סיפרת לי שיש לך אח?!״
״א׳ דאגתי לאחותך ולאמא שלך שלא ידאגו לך, ב׳ לא שאלת על משפחתי כלום״ הוא מתחמק מהשאלות.
הוא מחזיק לי את הידיים, שניהם, ואומר לי לא לפחד.
״כאילו שאני כבר מפחדת״ נפלט לי!
אני באותו המקום, ״הטירה המלכותית״ של משפחת ״בלורית״. אותו אקווריום, אותו מיטה, ולצערי אותו האח.
״אני מבין שהחזרת אותה...״ נשמע מרחוק אבל עדיין בתוך מוחי.
״היא צריכה להבין דבר מה״ בלורית עונה.
״מה להבין?!״ אני כבר ממש כועסת.
״אני רק רוצה שתבואי לחדרי״ הוא מרגיע.
אני נכנסת. חדר מלא באור, קירות לבנים, ותמונה פנורמית של נוף משגע, מהצד של התמונה יש מראה ממש גדולה, מכסה את כל גופי.
״את רוצה לשתות משהו?״ מציע.
״מים, אם אפשר״
מצד המראה ספרים, הרבה ספרים, הבן אדם חרשן ספרים, ״ספריית הבלורית״ ממש ככה.
הוא מגיע, נכנס לחדר עם כוס מים בידו הימנית והשניה מאוגרפת כאגרוף.
״קחי״, מביא לי את המים ופותח את האגרוף, מתגלה כדור לבליעה.
״וזה.. ?״ שואלת.
״את שומעת מחשבות של אחרים ולא את שלי, ואני כן שומע את שלך, אני רוצה להיות הוגן איתך, עם הכדור הזה את תשמעי גם את שלי.״
אנחנו במשך שעתיים ישבנו אחד מול השניים ושתקנו. אנחנו פשוט קראנו מחשבות, אחד של השנייה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Reut Neem עקוב אחר Reut
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Reut Neem
פרק ראשון
פרק ראשון
מאת: Reut Neem
פרק שלישי
פרק שלישי
מאת: Reut Neem
פרק שני
פרק שני
מאת: Reut Neem
פנטזיה
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
מומלצים מהמגירה
נמאס לי מכל המצב הזה בינינו
נמאס לי מכל המצב הזה בינינו
מאת: Kipod Kipod
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף