כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הסודות שלנו

חזרה לשיגרה? - פרק 5

אחרי שעתיים של הליכה אני מביטה בשעון ורואה שעוד מוקדם. אני מחליטה להתיישב בסניף ארומה ולשתות קפה. הטלפון מצלצל 'גלית המפקדת' אני עונה לה "בוקר טוב" "בוקר טוב נוי את כבר בדרך?" "כן" "מתי בערך תגיעי?" "אממ קרה משהו? בדרך כלל שעת החזרה שלי היא 12... אמרת לי משהו אחר ולא שמתי לב?" "לא אמרתי לך משהו אחר, אם תצליחי להקדים זה יהיה מצויין היום המחליף שלי מגיע, הקדימו לי את השיחרור אני בלחץ שנסגור כמה דברים. איפה את עכשיו?" "האמת שאני כבר בארלוזרוב בת"א צריכה לתפוס אוטובוס לבסיס" "וואו באמת? חכי שם אני אוספת אותך עכשיו, אני בדרך לבסיס!" אחרי 10 ד' גלית עוצרת ואני עולה לרכב שלה. "מה עם השקיות השחורות מתחת לעניים? נוי אני צריכה אותך ערנית היום!" אני מקשיבה לגלית ומבינה שהיא לחוצה "גלית את יכולה לעצור כאן רגע בצד?" "אנחנו ממהרות! מה קרה נוי?" "גלית בבקשה תעצרי" גלית עוצרת ומביטה עלי "גלית מה קרה?" אני כבר מכירה אותה ומבינה שקורה לה משהו. גלית עוצמת עניים ולוקחת נשימה עמוקה. "הפתיעו אותי עם כל זה. אני משתחררת ביום ראשון!" "גלית... אני יכולה?" שואלת אותה ופורסת את ידיי והיא אכן נענית לחיבוק "תודה נוי תודה שאת כאן בשבילי למרות שזה צריך להיות הפוך..." "אנחנו אומנם על מדים אבל הרגשות שלנו לא... את כמו חברה בשבילי גלית... ואת תישארי חברה שלי גם אחרי השיחרור שלך!" גלית מנגבת את פניה "חסר לך שתתנתקי ממני! .... טוב עכשיו ואנחנו מפסיקות עם הריגשי, ניכנס לבסיס, נעשה סידורים לפני שהמחליף מגיע" אנחנו נכנסות עם הרכב לבסיס, גלית מחנה ואנחנו נכנסות למשרד. גלית מוציאה כמה קלסרים, מניחה על שולחני ואני מתחילה לארגן את כל מה שצריך. "גלית, אם המחליף לא יהיה מעניין בי כאן?" גלית מציצה עם הראש "אני לא הייתי מתאמצת למשוך אותך לתפקיד עם תקן של קבע, אם לא היית תותחית. מי יוותר עלייך תגידי לי?" אני חושבת בלב 'תתלפאי כמה בקלות ויתרו עלי'. השעות עוברות, גלית ואני עומלות קשה על כל סידור המשרד ולא שמות לב לזמן בכלל. לפתע נכנס קצין בדרגת סרן למשרד. הוא שחום 1.80 כתפיים רחבות וחיוך מושלם "היי נדב מה שלומך?" "מצויין! גלית נכון?" גלית מחייכת ומהנהנת אליו "נוי תכירי את נדב" "שלום נוי" נדב פונה אל גלית בשקט ושואל "זה לא אמור להיות תקן של נגדת בקבע?" גלית מביטה עלי "אני נלחמתי כדי להכניס לכאן את נוי, לא תמצא בשום מקום תותחית כזו" אני מחייכת לעצמי. "נוי השעה כבר 13:30 בואו נלך לצהריים." גלית פונה אלי ולאחר כן מביטה בנדב "אני כבר אכלתי לכו אתן אני בנתיים אבדוק כאן כמה דברים, אתחיל להיכנס לעניינים" אנחנו יוצאות, הולכות ורגע לפני חדר האוכל אני נעצרת "גלית נראה לי שהשארתי את הנייד שלי במשרד, אני רצה להביא" אני רצה חזרה למשרד אך רגע לפני שאני נכנסת אני שומעת את נדב מדבר, נשארת להקשיב מחוץ לדלת "יוווו אחי אתה לא מביןןן... יש לי חיילת בסדיר בסוף.... אחי היא פצצה! יש לה רגליים ארוכות כאלה ושיער בלונדיני כהה ארוך עיניים ירוקות שאתה נגנב...
כן דוגמנית לגמרי...... לא אחי היא חיילת שלי לא יודע איך אני מתמודד עם זה.... " אני נכנסת למשרד כשאני שומעת שהוא בשקט נדב עדיין בטלפון ואני מחייכת, לוקחת את הנייד שלי ובאה לצאת מהמשרד. נדב מסמן לי לעצור "טוב אח, אני אחזור אליך ... ביי" נדב מדבר לטלפון ומנתק "עם מי דיברת?" נפלט לי, בלי כוונה. רציתי לדעת עם מי הוא דיבר עלי "זה לא עסק שלך! ... אני מבין שהגבולות עם גלית לא היו ממש ברורים, אני לא חבר שלך! אני מפקד שלך" אני משפילה מבט "סליחה... זה נפלט לי כי ... לא משנה אני מתנצלת לא יקרה שוב" אני מסתובבת לצאת "נוי כשאתן מסיימות תגיעי אלי לשיחה" אני מהנהנת ויוצאת. מתיישבת לצד גלית בחדר אוכל. "יש לך כבר רעיונות מה תעשי לאחר השיחרור?" גלית מחייכת "אוהד (החבר שלה) כבר הזמין לנו כרטיסים לנפאל הוא אמר לי עכשיו" אני מחייכת "איזה יופי! לכמה זמן?" "חודש בערך, הציעו לי משרה טובה כסגנית מנהלת משאבי אנוש בחברת הייטק. עתודה ניהולית, משכורת התחלתית גבוהה." "וואו גלית זה נפלא!" אני מחייכת אליה "תשתחררי תבואי לעבוד אצלי" "סגור! 3 חודשים ואני באה" אנחנו צוחקות מעט. בתחילת השירות הציבו אותי בקריה בתור פקלשי"ת (פקידת לשכה). מפני שהתחייבתי לאיזה קמפיין דוגמנות. האמת שאני לא ממש התלהבתי להיות דוגמנית אך נפלה ליידי ההדמנות והחלטתי ללכת על זה. בגיוס התנאי של המנהל שייצג אותי היה שאשרת בקריה ואהיה זמינה לעבודה. לא דיגמנתי יותר מאז שזה הסתיים וגם לא ממש דחפתי לשם. גלית עבדה מולי, ראתה שאני מעולה והציע למשוך אותי לתקן שבדיוק התפנה תחתיה. זה לא היה קל אך לבסוף זה הצליח. אנחנו מסיימות לאכול וחוזרות למשרד נדב עומד מולי ומביט בשעון "לקח לך 45 דקות ההפסקה הזו! הפסקת צהריים זה 30 ד' ולא יותר." אני המומה מנדב 'הוא מודע לכך שסיימתי טירונות כבר?' "מתנצלת לא ידעתי שיש לי מגבלת זמן." אני עונה בפשטות "תתחילי ללמוד להיות חיילת, כרגע נראה כאילו את לא מבינה איפה את נמצאת!" אני בהלם מהתגובות שלו אני לא מבינה מדוע הוא מתנכל אלי. "כנסי אלי למשרד" אני נכנסת למשרד שלו גלית כבר שם 'לפחות זה' "אני יכולה לשבת?" אני מביטה על נדב ומנסה למנוע חיכוכים מיותרים "שבי בבקשה" הוא מסמן לי על הכסא ממול. "ראשית -אני אציג את עצמי, אני נדב הגעתי הנה אחרי שהייתי מפקד פלס"ר צנחנים, נפצעתי ולכן עברתי לאגף כ"א לסיים את שירותי כקצין בצהל. בחודש האחרון עברתי הכשרה לתפקיד ואני עתיד לשרת בו חצי שנה עד השיחרור שלי." אני מביטה בו מדבר בנחת רוח ושלווה פיתאום. מחייכת חיוך קטן "אז נוי... אשמח שגם את תספרי לי קצת על עצמך ואז אשמח גם לשמוע מגלית איך דברים התנהלו כאן עד כה". אני מורידה את החיוך וחושבת קצת "טוב אז אני נוי, התגייסתי כפקלשי"ת, בהמשך גלית התרשמה מכשורי ומשכה אותי לאכ"א למשרד הזה. אני באה מקיבוץ בצפון אך בגיוס התחייבתי לעבודה מסויימת במרכז (כיום אני כבר לא עובדת) לכן אני משרתת בקריה בבסיס סגור. אני משתחררת עוד 3 חודשים." נדב מביט בי ומפנה מבטו לגלית "מה את יכולה לספר לי " תראה, יש לנו כאן חלוקת עבודה נוי עובדת בצורה מדהימה היא תקתקנית חבל על הזמן. אני משתדלת לצ'פר אותה באפטרים לפחות פעם בשבוע ויציאות חמשושים. נוי לא עושה תורניות בבסיס. עקב הלחץ על המשרד שלנו יש לה פתור מחובותיה כחיילת סדירה. בס"כ היא יכולה להסביר לך כל דבר שלא יהיה ברור היא ספצית בהכל" נדב שומר על פנים רציניות "וואו את ממש תופסת ממנה. מקווה שאת באמת כזו טובה כמו שגלית מספרת" גלית מחייכת "היא הרבה יותר מזה נדב" "טוב נוי מבחינתי את יכולה לחזור לעבודה שלך. יש הרבה טפסים על שולחנך. אני מתיישבת ומתחילה לעבוד בעוד גלית מראה לנדב הכל. אני לפתע מקבלת הודעה "אני רוצה שנדבר" ההודעה מזיו, אני בוהה דקה במסך מופתעת. "אני מבין שגם עם הטלפון צריך להגביל אותך" נדב נעמד מולי 'מה הוא רוצה ממני' אני מכניסה את הנייד לתיק מהר. אני מסיימת את הטופסולוגיה של אותו יום ומתייקת. גלית כבר מזמן הלכה ואני רואה שכבר 17:00 אני מציצה לכיוון נדב "אני סיימתי את עבודתי" נדב מתקרב אלי "את מסיימת כשאני אומר! את הטפסי העברות סיימת?" "כן" הוא ממשיך "חריגים סיימת?" "כן" "שוטף סיימת?" "כן, גם את המילואים, קצינים, מלשבים וסדירים" הוא מופתע אך עדיין מראה לי זילזול מסויים "את יכולה לצאת, אך תישארי זמינה בכל שעה" אני יוצאת ועומדת ליד דלת המשרד לאחר שסגרתי אותה מביטה אל השמיים 'אלוהים מה יש לבן אדם הזה ממני? מה זה תישארי זמינה? אנחנו באכ"א לא בפלס"ר צנחנים' לפתע אני שוב שומעת אותו בטלפון "אחי אני משתגע..... לא מתאים לי התפקיד הזה! ...... לא מתאים לי לפקד על חיילת בסדיר זה מחרפן אותי! היא משגעת אותי! ........ כן.. היא סיפרה שדיגמנה פעם ובדקתי את התמונות שלה בגוגל....... מה נו איך? היא שווה בטירוף רואים את זה גם כשהיא עם מדים" אני הולכת משם אני חושבת 'הוא מתעלל בי כי אני ניראת טוב?' אני מגיעה לחדר בבסיס ונכנסת ישר למקלחת, לובשת שמלה ארוכה ויוצאת מחוץ למגורים לנשום קצת אוויר אחרי היום הזה. אני מביטה בנייד שוב בהודעה של זיו לפתע מקבלת עוד אחת "בבקשה בואי נקבע" אני ממשיכה להתעלם למרות שזה די קשה לי. "למה את מחוץ למגורים על אזרחי?" מרימה את מבטי לעבר נדב והאמת שזה כבר נמאס עלי "אתה קצת אובססיבי אתה לא חושב?" הוא ממש מתעצבן "את חצופה-" אני מצביעה לו עם היד על שלט

איזור מגורי בנות הכניסה לגברים אסורה

"תראה, עקרונית אסור לך להיות כאן ואתה מסיג גבול. אני לא אדווח עליך- אל תדאג, אך אתה גם לא יכול לאיים עלי עכשיו כי כל מה שקורה כאן לא כביל בעליל. אז אדון מפקד יקר, אני לא יודעת מה נפל עליך ומה גורם לך להתנהג אלי ככה אבל זה נעצר ברגע זה. אני משתחררת בעוד 3 חודשים ואתה לא תקלקל לי את סוף השירות עם השיגעון גדלות שלך." נדב מביט בי שותק "ובפעם הבאה שאתה מחפש את השם שלי בגוגל תעשה קלין היסטורי!" "עשיתי!" הוא אומר בלחץ, אני נקרעת מצחוק. הרי ברור שלא היה לי איך לדעת את זה והוא הרגע הסגיר את עצמו. "לך לישון נדב לילה טוב" נדב שותק והולך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D