כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

הצד השני של שנינו פרק 34+35

. היו לי דמעות בעיניים וידעתי באותו הרגע שהיא הבינה מי אני, הבינה אך לא אמרה דבר.

תוכן עניינים 1. הצד השני של שנינו- הקדמה2. הצד השני של שנינו פרק 13. הצד השני של שנינו פרק 24. הצד השני של שנינו פרק 35. הצד השני של שנינו פרק 46. הצד השני של שנינו פרק 57. הצד השני של שנינו פרק 68. הצד השני של שנינו פרק 79. הצד השני של שנינו פרק 810. הצד השני של שנינו פרק 911. הצד השני של שנינו פרק 1012. הצד השני של שנינו פרק 1113. הצד השני של שנינו פרק 1214. הצד השני של שנינו פרק 1315. הצד השני של שנינו פרק 1416. הצד השני של שנינו פרק 1517. הצד השני של שנינו פרק 1618. הצד השני של שנינו פרק 1719. הצד השני של שנינו פרק 1820. הצד השני של שנינו פרק 1921. הצד השני של שנינו פרק 2022. הצד השני של שנינו פרק 2123. הצד השני של שנינו פרק 2224. הצד השני של שנינו פרק 2325. הצד השני של שנינו פרק 2426. הצד השני של שנינו פרק 2527. הצד השני של שנינו פרק 2628. הצד השני של שנינו פרק 2729. הצד השני של שנינו פרק 2830. הצד השני של שנינו פרק 2931. הצד השני של שנינו פרק 3032. הצד השני של שנינו פרק 3133. הצד השני של שנינו פרק 32+3334. הצד השני של שנינו פרק 34+3535. הצד השני של שנינו פרק 3636. הצד השני של שנינו פרק 37+3837. הצד השני של שנינו- הודעה חשובה

פרק 34:

ירדתי בתחנת הרכבת הראשונה בדיוק כפי שאמר, הגעתי לספרייה גדולה ויפה. הבנייה כל כך שונה מסיפריות בארץ, ואנשים באמת שקטים לומדים כאן מתלמידי בית ספר ועד לסטודנטים.
בין הדלפקים חיפשתי ספר באנגלית של אימא, אך לא מצאתי.
אחד העובדים ניגש אליי דיבר ביפנית, לא הבנתי תהיתי אם לומר לו משהו באנגלית.
" את מדברת באנגלית?" שאל פתאום, הנהנתי.
שיערו קצוץ, שני מטרים עומדים מולי, מכנסי ברמודה בצבע שחור וסנדלים עם גרביים, אופנה משונה הייתה לבחור.
" מה את מחפשת? אני אעזור לך"
" ספר באנגלית של הסופרת קים האנה"
" רק רגע" הוא חיטט אי שם גבוה בין המדפים, המדפים האלו שמעולם לא הייתי מגיעה אליהם ללא כיסא או סולם.
" יש רק שלושה ספרים לצערי כל השאר מושאלים"
הודתי לו, התמקמתי בפינה שקטה והתחלתי לקרוא, הייתי סקרנית מי זו האישה הזאת שהצליחה לסחוף קהל שלם ולאהוב את כתיבתה.
כמעט החשיך ואני כבר באמצע הספר המותח וכל כך רציתי להמשיך, אך אחד העובדים אמר לי שצריכים לסגור. הנחתי את הספר על העגלה ויצאתי משם.
" איך בילית? מצאת את הספרים שלה?" הבחור מבית הקפה, בלי משים זה אותו בחור שנסע איתי במונית אך אני הטיפשה שלא הבחינה בכך. הנהנתי.
" היא טובה, נכון?" שאל אותי, שוב הנהנתי.
" היא עושה מפגשי מעריצים?"
" לעיתים קרובות, תרצי לפגוש אותה?"
אני חייבת לפגוש אותה דיברתי לעצמי.
" כן, למה לא?"
" אני דאיצ'י דרך אגב"
" יו-רי" קדתי קידה בחזרה כאשר ראיתי אותו קד קידה קודם לכן.
" אני קצת רעב, אני יורד למטבח" ירדתי אחריו מבלי לומר דבר, הוא אחז בקופסת ראמן ( מנה חמה יפנית).
" הגעת לטייל?"
" כן, הייתי פה פעם"
" באמת? אני מופתע. מאיפה הגעת?"
" ישראל" הרים גבותיו במפתיע.
" והשורשים שלך?"
" זה כל כך מסקרן?"
" אני פשוט בטוח שאת משלנו" לרגע תהיתי מה זה משלנו.
" לא חושבת שישנה חשיבות, בכל מקרה בתיאבון אני הולכת לישון" הוא לא אמר כלום, בחש בראמן שלו ונתן לי ללכת.
" הגעתי, הכל בסדר, הולכת לישון" שלחתי להם הודעה בלא שום רצון מצדי והלכתי לישון.

לקום לבוקר ביפן זה שונה מאוד, מרחתי לעצמי ריבה על לחם וקפה מהדברים שהציעו בהוסטל ותהיתי מה לעשות קודם.
" בוקר טוב יו-רי"
" בוקר טוב דאיצ'י" הוא חייך, הוא ללא ספק מהבחורים הללו שרבו עליהם בתיכון.
" לאן את היום?"
" לטייל קצת"
" אגב לגבי שדיברנו אתמול, קחי"
ניסיתי לקרוא את הדף שנתן לי
" זה מפגש עם הסופרת האנה קים, את רוצה ללכת?" הנהנתי.
" אני אבוא איתך אם תרצי" שוב הנהנתי.
" אז תהיי כאן בחמש, אאסוף אותך מכאן"

......

לאחר התבטלות בקניון עצום בלב טוקיו השעה חמש הגיעה, המתנתי לו בכניסה וראיתי אופנוע חונה ממש מולי, האיש הוריד את הקסדה וראיתי אל מולי את דאיצ'י כמו בדרמות שאני צופה.
" אני מקווה שאת לא פוחדת מאופנועים"
" לחבר שלי יש אחד כזה אני חושבת שאהיה בסדר" הוא שוב הרים גבות לאחר המשפט שאמרתי לו.
" קחי, תחזיקי בי חזק" הושיט לי קסדה נוספת ויצאנו לדרך. הסתכלתי סביבי ונהניתי מהנוף היפני, נוף של חנויות, גורדי שחקים והמון המון אנשים. הרמזורים מאסו עליי, הכביש היה פקוק בסופו של דבר הגענו, היה תור ארוך התמקמנו בו וחיכינו יחדיו להגיע אל אימא.
" את בסדר?"
" כן... אני בסדר"
" אף פעם לא ראיתי מישהי רועדת ככה בגלל סופרת"
" אתה לא תבין... זה קצת מסובך"
" אני מבין את מעריצה, מותר לך"
" אני לא מעריצה אותה, אני פשוט חייבת לראות אותה"
" למה את בלחץ?"
" אני תמיד בלחץ" קיטרתי. התור התקדם, כמעט יכולתי לראות אותה. ככל שהוא התקדם נחשפה אליי דמותה. עד שראיתי אותה בשלמות, היא אישה יפה, לבנה, שפתיה אדומות, שיערה חום וארוך ועיניים בדיוק כמו שלי. פחדתי, הינה בעוד כמה רגעים אדבר איתה.
" תתקדמי עכשיו תורנו"
" שלום" היא אמרה.
" שלום, נעים להכיר" השוטתי לה את ידי ברעד.
" חמודה למה את רועדת?" היא ליטפה את ידי.
" את רוצה חתימה? הינה, מה השם שלך?"
" קים יו-רי" סיננתי בקול חד וברור, היא התחילה לכתוב ועצרה לפתע. היו לי דמעות בעיניים וידעתי באותו הרגע שהיא הבינה מי אני, הבינה אך לא אמרה דבר.
" הינה בבקשה" התור שלנו חלף דאיצ'י לקח אותי משם, זה היה קשה משום שסירבתי לעזוב.
" קחי" הושיט לי ממחטה וישב על יד הספסל שהיה קרוב למפגש המעריצים המטופש הזה.
" סליחה?" ראיתי איש בחליפה פונה לעברנו.
" גברת קים?" הרמתי את ראשי.
" זה בשבילך" ראיתי דף לבן, האיש העביר לי אותו והלך כלא היה.
" אני צריכה דקה לבד" דאיצ'י הבין אותי זז הצידה.
" בואי אקח אותך להוסטל". אמר לאחר כמה דקות.

היא רוצה לראות אותי, היא רוצה אבל בסתר.
למה לפגוש אותה בחדר במלון זר? ומה אם היא לא תקבל אותי? ומה אם משהו רע יקרה?
יורי פחדנית שכמותך את תלכי ותדעי, דיברתי כמו משוגעת לעצמי והזמנתי מונית.
עצרתי מול מלון מפואר, יוקרתי. אותו איש בחליפה כבר המתין לי בכניסה, הוביל אותי לקומה האחרונה במלון ואמר לי להתקדם לעבר הדלת. הוא העביר כרטיס ובין רגע הדלת נפתחה.
" אחכה לך כאן" אמר באנגלית והורה לי להיכנס. הינה זה בא... אימא שלי, זו באמת אימא שלי. רעדו לי הרגליים, הידיים והמילים פתאום לא יצאו.

פרק 35:

" את יו-רי? יו-רי שלי?" שמעתי קול רך, לא כמו הקול ששמעתי במפגש.
הנהנתי ויצאתי במקום, קול עקבים נשמעו מתקרבות לכיווני.
" יו-רי, תני לי להסתכל עלייך" היא הביטה בי לא ידעתי איזה רושם אני נותנת.
" יפה ואופנתית כמו אימא שלה" החמיאה לעצמה כבדרך אגב.
" איך כולם שם?"
" אני לא הגעתי לכאן כדי לדבר על כולם" אמרתי לה באנגלית.
" הגעת עד יפן בשביל למצוא אותי?"
" אני... אני בסך הכל רציתי לראות אותך, לראות מי זו האישה הזאת שכולם מדברים עליה"
" אני כל כך מצטערת שעזבתי, לא הייתה לי ברירה. עשיתי כל כך הרבה טעויות בחיים שלי כך שאני..."
" אני לא הגעתי לכאן כדי לשפוט אותך... נכון כעסתי על כך שעזבת אותי והשארת אותי עם חבורת שקרנים... אבל, הגעתי כי רציתי להכיר את אימא שלי לפני שאמות"
" את עומדת למות?"
" לא כרגע, אבל יום אחד אני אמות"
" אל תדברי על עצמך ככה" היא הסתכלה לי בעיניים.
" למה אנחנו פה?"
" רציתי מקום פרטי שבו נוכל לדבר"
" את בטוחה שזה בגלל זה? לא יודעים בתקשורת שיש לך בת, נכון?" היא הנהנה.
" בבקשה אל תשקרי יותר, אני מעדיפה את האמת"
" אני מצטערת הופעת ככה משום מקום מעט קשה לי עם המצב הזה"
" את חושבת שלי לא קשה?"
" אולי במקום להתווכח תספרי לי קצת עלייך" ישבנו על המיטה והתחלתי לספר לה, תחילה מעט התביישתי אבל בסופו של דבר הצלחתי.
" זה באמת החלום שלך?"
" כן, אני חוסכת בשביל זה"
" את תצליחי אני יודעת את זה"
" למה החלטת להיות סופרת?"
" כי תמיד אהבתי לכתוב"
" אף פעם לא חשבתי שאימא שלי תהיה מפורסמת"
" לא צריך להגזים"
" אני לא מגזימה"
" איך יצאת כזאת בוגרת? אני כל כך שמחה שהגעת"
" מה יקרה עכשיו?"
" מה זאת אומרת?"
" אני מתכוונת, איתנו" אמרתי חד משמעית.
" תני לי כמה ימים לסדר את העניין עם התקשורת. זה לא קל לחשוף פתאום שיש לי ילדה" הנהנתי.
" אני לא אהיה כאן עוד הרבה זמן"
" מתי את צריכה לעזוב?" שאלה אותי.
" בעוד חמישה ימים"
" תוכלי להישאר עוד אם תרצי"
" זה בסדר"
" אני יכולה לתת לך חיבוק?" היא שאלה ואף היססה.
" כן" החיבוק שלה היה מרגש יותר מהנשיקה הראשונה שלי, החיבוק הזה היה חיבוק שחיכיתי לו שנים רבות. ידעתי שאימא לא אישה רעה, רציתי לברר פתאום הכל אבל לא עשיתי את זה.
" תשמרי על עצמך, קחי זה המספר האישי שלי, אצור איתך קשר בימים הקרובים" הנהנתי בחיוך נתתי לה את המספר שלי גם כן והצטערתי שכבר הפגישה שלנו נגמרה.
" תוודא שהילדה תגיע בשלום הביתה" לחשה לאיש בחליפה שרק הנהן מול אימא. כל הפאר מול עיניי היה נדמה כלא אמיתי, הינה כבר הגעתי להוסטל הקטן והטוב שבחרתי לעצמי ולא הפסקתי לשחזר את הפגישה עם אימא שוב ושוב.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Maya B
איזו מן גיבורה את?
איזו מן גיבורה את?
מאת: Maya B
אנשים שהם בסדר
אנשים שהם בסדר
מאת: Maya B
אף פעם לא מאוחר פרק - 30 ואחרון!!
אף פעם לא מאוחר פרק - 30 ואחרון!!
מאת: Maya B
פשוטה או כמו כולם?
פשוטה או כמו כולם?
מאת: Maya B
סיפורים אחרונים
כשהגעגוע מטריף כל חוש
כשהגעגוע מטריף כל חוש
מאת: Yael Shayn
האור שלי
האור שלי
מאת: Benel Jerassi
על סוג של כאב שהוא אושר.
על סוג של כאב שהוא אושר.
מאת: גיא .
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
המדורגים ביותר
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
מאת: Stav BH
"אולי תכתוב עליי שיר?"
"אולי תכתוב עליי שיר?"
מאת: moshe shachar
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי