כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הצד השני של שנינו פרק 32+33

אני רוצה אימא, פעם אחת בחיים לקרוא למישהי אימא ולא לקנא בכל ילדה שמסתובבת עם אימא שלה ולבכות

תוכן עניינים 1. הצד השני של שנינו- הקדמה2. הצד השני של שנינו פרק 13. הצד השני של שנינו פרק 24. הצד השני של שנינו פרק 35. הצד השני של שנינו פרק 46. הצד השני של שנינו פרק 57. הצד השני של שנינו פרק 68. הצד השני של שנינו פרק 79. הצד השני של שנינו פרק 810. הצד השני של שנינו פרק 911. הצד השני של שנינו פרק 1012. הצד השני של שנינו פרק 1113. הצד השני של שנינו פרק 1214. הצד השני של שנינו פרק 1315. הצד השני של שנינו פרק 1416. הצד השני של שנינו פרק 1517. הצד השני של שנינו פרק 1618. הצד השני של שנינו פרק 1719. הצד השני של שנינו פרק 1820. הצד השני של שנינו פרק 1921. הצד השני של שנינו פרק 2022. הצד השני של שנינו פרק 2123. הצד השני של שנינו פרק 2224. הצד השני של שנינו פרק 2325. הצד השני של שנינו פרק 2426. הצד השני של שנינו פרק 2527. הצד השני של שנינו פרק 2628. הצד השני של שנינו פרק 2729. הצד השני של שנינו פרק 2830. הצד השני של שנינו פרק 2931. הצד השני של שנינו פרק 3032. הצד השני של שנינו פרק 3133. הצד השני של שנינו פרק 32+3334. הצד השני של שנינו פרק 34+3535. הצד השני של שנינו פרק 3636. הצד השני של שנינו פרק 37+3837. הצד השני של שנינו- הודעה חשובה38. הצד השני של שנינו פרק 3939. הצד השני של שנינו פרק 40+4140. הצד השני של שנינו פרק 4241. הצד השני של שנינו פרק 4342. הצד השני של שנינו פרק 44+4543. הצד השני של שנינו פרק 4644. הצד השני של שנינו פרק 4745. הצד השני של שנינו פרק 48+4946. הצד השני של שנינו פרק 50

פרק 32:

אותו יום עם ליאם הוא היסטוריה והינה כבר חלף החופש המוצלח שלי, והם חזרו מהחופש עם שלל דברים חדשים.
" קניתי לך משהו"
" אני הולכת לישון"
" אבל בואי לפחות תיקחי את המתנה"
" שתיים בלילה עכשיו תני לי לישון!" צעקתי מבלי להסתכל, אני בכלל אמורה לכעוס עליה, לא לדבר איתה ועל אחת כמה וכמה להעיף אותם מהבית שלי אילו באמת יכולתי.
התנדנדתי במיטה והחלטתי לקום, כן פשוט לקום במילא מחר שבת ואין איש שיכול להכריח אותי לקום למאפייה שבלאו הכי תהיינה סגורה בבוקר.
" חשבתי שהיא תשמח לקבל את המתנה"
" היא צודקת עכשיו די מאוחר... תני לה לישון היא במילא לא ישנה"
" אתה לא חושב שזה מוזר שהיא נתנה לנו לנסוע ככה?" שמעתי אותם מתלחששים בזמן שהתחבאתי מאחורי הקיר.
" לא יודע לא חשבתי על זה... מה שבטוח היא יודעת משהו"
" מה כבר היא יודעת?"
" על הקשר שלנו"
" אני לא חושבת, היא לא יודעת שום דבר ניתאי"
" תגידי יצרת קשר עם אימא שלה בזמן האחרון?"
" כן, אבל אל תגיד שום דבר לאבא שלך הוא לא יודע עליה שום דבר"
" מה איתה באמת?"
" היא גרה ביפן, היא סופרת גדולה שם ולא מזמן פתחה חברה להוצאת ספרים. היא די מצליחה"
" היא התחתנה מחדש?"
" לא, היא מסרבת היא עדיין כנראה אוהבת את אבא שלך"
" איך קראו לאימא שלה? אני לא זוכר"
" אני לא בדיוק זוכרת יש להם שמות מסובכים שם" הוא צחק היא צחקה יחד איתו.
סופרת גדולה? אני חייבת למצוא אותה, פשוט חייבת. השעה עשר בבוקר ואני קמה לצלילי סירים ובישולים של ניקול.
" בוקר טוב!" היא הכריזה בקול ערני למדי והורתה לי לשבת על הכיסא.
" איך בילית בזמן שלא היינו כאן?"
" בסדר עבודה בית לא משהו מיוחד, אני יכולה לשאול משהו?" היא לפתע הפסיקה לערבב את הסיר הנמיכה את האש והתיישבה מולי.
" אני מקשיבה"
" למה אימא שלי עזבה את הבית?" העלאתי את הנושא שהכביד על עיניה העייפות.
" אני לא יודעת" עיניה לא הסתכלו בעיניי, יכולתי לראות כי היא משקרת.
" את משקרת. תגידי לי את האמת"
" היא הייתה חייבת"
" מה זאת אומרת חייבת?"
" יורי בואי לא נדבר על זה עכשיו"
" אז מתי מחר? בעוד עשור? או מעולם לא? אני רוצה אימא, פעם אחת בחיים לקרוא למישהי אימא ולא לקנא בכל ילדה שמסתובבת עם אימא שלה ולבכות" כמעט בכיתי, מילותיי לא באמת עוררו בה רגש, לעיתים עולה בי המחשבה שהיא רובוט ללא רגשות.
" החיים מלאים הפתעות, יורי. אני מצטערת בשבילך אבל אין לי את המידע הזה" שקרנית! רציתי לומר, הנחתי לה היא חזרה לערבב בסירים ואני? אחזתי בכף בעצבנות והמשכתי לתהות מי היא האישה הזאת שעזבה ילדה בת חמש ונעלמה.

....

" המשפחה שלך יודעת שאת מתכננת לברוח?"
" זה לא מעניין אותי, אני רוצה חופש" לא עלתה בדעתי לספר את האמת שהסיבה לטיסה שלי היא אימא שלי.
שבועות עברו מאז השיחה עם ניקול והכל מתעתע בי, החלטתי לקחת חופשה מדומה ולחפש אחר אישה שמבחינתי אבודה.
" למה לא אמרת שום דבר?" שאלה ניקול מעמידה פניי מופתעת ובוהה בי עם הסינר שלה.
" לא הייתי בטוחה שיש לי את הכסף"
" מתי תחזרי?" הייתי כבר עם המזוודה לצאת.
" אני ממהרת" סיננתי והתחקמתי מהשאלה שלה.

.......

" הפוך אחד בבקשה" ישבתי על אחד הספסלים עם קפה חם ביד, פתאום הכל רץ לי במחשבות כל התקופה הקשה הזאת.
כאשר פקחתי את עיניי ראיתי בחור צעיר יושב על ידי, הוא היה היה, סידר את משקפיו, נשימותיו כבדות והפנים לא ממש מרוצות. המבט שלו תפס אותי מסתכלת עליו, הוא חייך בנחמדות.
" את נראית מוכרת" היה לו מבטא זר.
" סליחה?" לא הבנתי אם זו התחלה של שיחה או שאני מצאת חן בעיניו.
" את מורה, נכון?"
" מורה?"
" את מלמדת עברית, אח שלי ואני למדנו אצלך בשנה שעברה" לעזאזל עם הזיכרון שלי.
" באמת? מצטערת שאני לא זוכרת"
" או זה בסדר הכל טוב, לאן את נוסעת אם אפשר לשאול"
" לאימא שלי ואתה?"
" איזה יופי, אני למסצוסטס"
" תמיד חלמתי להיות שם"
" איפה?"
" מסצוטס הזאת" הוא צחק כי אמרתי לא נכון את שם המקום.
" את מצחיקה. זה מקום רגיל עם אנשים רגילים"
" תמיד חשבתי לעצמי למה אנחנו רוצים לטוס למדינות שונות אם כולנו אנשים רגילים לחלוטין, השמיים שם כמו פה, גם שם יש אנשים טובים, רעים הכל אותו הדבר"
" נכון, תסכימי איתי שכל מדינה יש ייחודיות" הנהנתי. התקרבתי אליו לשמוע טוב יותר מכל ההמולה מסביב.
" אימא שלך גרה רחוק?"
" יפן נחשבת רחוק?" הנהן.
" גם מסצ'ו... שלך" הוא שוב צחק.
" יבוא יום ואלמד את השם"
" את נחמדה מאוד היום"
" פעם לא הייתי נחמדה?"
" בתור מורה את קשוחה" זה לא תמיד קל לדעת מה חושבים עלייך, אולי הוא צודק אני קשוחה מדי עם אנשים.
" באמת?"
" כן! אבל את נחמדה עכשיו"
" תודה... אני מניחה"
" מתי הטיסה שלך?" שאל אותי.
" עוד שעתיים הטיסה" סיננתי והמשכתי לבהות בעוברים ושבים בנמל התעופה.
" אני ג'וש, ואת?" וניסיתי להיזכר אי פעם בכל ג'וש שפגשתי.
" יו-רי" אמרתי.
" נכון אני זוכר, יש לך שם מיוחד"
" אני חייב ללכת יורי, חשבתי אולי אם תרצי זה המספר שלי" הושיט לעברי כרטיס ביקור הניח את הספסל והלך לטיסה שלו.

פרק 33:

הדיילת ששירתה אותי הייתה נחמדה, צבע המדים הלם אותה, החיוך שלה היה קורן על אף שאני יודעת שהיא מחייכת כי זו העבודה שלי, עדיין טוב לראות חיוך כאשר בצידו השני על יד מושבי יושב לו איש זועף שנגע במסך הטלפון שלו בחוזקה, כועס ואז מביט בי כשעירה לעזאזל.
שוטטתי מדי פעם ברחבי המטוס על מנת להרגיש את רגליי בין לבין נתקלתי בעוד אנשים אומללים שלא יכלו לאפשר לעצמם כרטיס במחלקה הטובה יותר, שהלכו גם כן ברחבי המטוס.

תמיד היה לי חלום שכאשר אדרוך שוב ביפן יחכה לי שם מישהו, אבל זה לא קרה וכל חלומותיי נופצו. סיימתי את כל העיסוקים והלכתי לחפש מונית, בזמן שחיכיתי למונית בקצה השני של הספסל ישב בחור יפני שחיכה גם כן למונית, לבסוף נסענו לאותו היעד יחדיו בלי יותר מדי דיבורים, ככה פשוט יצא. זרקתי את התיק שלי בהוסטל הקטן שבו השכרתי חדר וזאת על מנת לצמצם עלויות, ויצאתי לשוטט באזור. היו כמה מסעדות אוכל, בתי קפה ואוכל רחוב שמכרו בכל קצוות השכונה. למזלי הכביש הסואן היה בצידו השני של הרחוב, הרבה אנשים הסתובבו בחוץ העייפות מהטיסה נעלמה לה וכאן הרגשתי חלק מהעם, על אף שהיפנית שלי גרועה ביותר. נכנסתי לבית הקפה קטן וחיכיתי להזמנה שלי.
" את תיירת, נכון?" שאל אותי בחור צעיר באנגלית.
" זה גלוי לעין?"
" פשוט יש לך את המבט המתפעל של תייר שמגיע לכאן לראשונה"
" מודה באשמה" תהיתי אם לשאול אותו על אימא או לא.
" אולי תוכל לעזור לי" המבט שלי היה מרוחק, מדינה זרה שלא אישרתי לעצמי להתנהל בדרך אחרת במיוחד לא ביום הראשון שלי כאן.
" כמובן" חייך וחיכה לעזרה שאני אבקש.
" אתה במקרה מכיר סופרות מצליחות כאן ביפן?"
" סופרות? ציפיתי לשאלה אחרת... תני לי לחשוב, לאחרונה יש סופרת אחת שמאוד מצליחה איש לא יודע עליה שום דבר מלבד את השם שלה"
" באמת? מי זו?" שאלתי וידעתי שהוא מדבר על אימא.
" קוראים לה הסופרת קים"
" מהו שמה הפרטי?"
" אני חושב... האנה"
" ואיך היא? נחמדה?"
" נחמדה? היא רחוקה מנחמדות, אבל היא סופרת טובה"
" איפה יש באזור חנות ספרים?"
" קחי רכבת תרדי בתחנה הראשונה, אם תצאי ביציאה השלישית תגיעי ישירות לספרייה. תוכלי לשאול מישהו בדרך"
" תודה לך" אמרתי כשהזמזם צפצף לי ביד החזרתי למוכרת אותו ולקחתי את הקפה שלי. כאן הכל שונה מחכים לקפה וכשהוא מוכן אתה יודע בוודאות בגלל מכשיר כזה שנותנים לך, כשהוא רוטט או מצפצף סימן שההזמנה מוכנה.
" אין בעד מה, מקווה שתהני מיפן" חייכתי ויצאתי לאוויר.
אוקי גברת האנה קים, אני הולכת למצוא אותך ולא משנה מה יקרה, השבוע הזה אני מוצאת אותך.

המשך יבוא...
2 פרקים מקווה שאהבתם,
תשאירו דירוג למטה.
לילה טוב❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
טיולים
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
הלם אזרחות
הלם אזרחות
מאת: Rotem Matarasso
זה לא הזמן שלנו
זה לא הזמן שלנו
מאת: Danielle Salama
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
רגשות מפלסטיק- פרק 1
רגשות מפלסטיק- פרק 1
מאת: מאיה .
המדורגים ביותר
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay