כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

השדכנית פרק 61

"מי שנמצא יותר מדי זמן ברפת הריח נדבק בו" (שיינה)

תוכן עניינים 1. השדכנית פרק 12. השדכנית פרק 23. השדכנית פרק 34. השדכנית פרק 45. השדכנית פרק 56. השדכנית פרק 67. השדכנית פרק 78. השדכנית פרק 89. השדכנית פרק 910. השדכנית פרק 1011. השדכנית פרק 1112. השדכנית פרק 1213. השדכנית פרק 1314. השדכנית פרק 1415. השדכנית פרק 1516. השדכנית פרק 1617. השדכנית פרק 1718. השדכנית פרק 1819. השדכנית פרק 1920. השדכנית פרק 2021. השדכנית פרק 2122. השדכנית פרק 2223. השדכנית פרק 2324. השדכנית פרק 2425. השדכנית פרק 2526. השדכנית פרק 2627. השדכנית פרק 2728. השדכנית פרק 2829. השדכנית פרק 2930. השדכנית פרק 3031. השדכנית פרק 3132. השדכנית פרק 3233. השדכנית פרק 3334. השדכנית פרק 3435. השדכנית פרק 3536. השדכנית פרק 3637. השדכנית פרק 3738. השדכנית פרק 3839. השדכנית פרק 3940. השדכנית פרק 4041. השדכנית פרק 4142. השדכנית פרק 4243. השדכנית פרק 4344. השדכנית פרק 4445. השדכנית פרק 4546. השדכנית פרק 4647. השדכנית פרק 4748. השדכנית פרק 4849. השדכנית פרק 4950. השדכנית פרק 5051. השדכנית פרק 5152. השדכנית פרק 5253. השדכנית פרק 5354. השדכנית פרק 5455. השדכנית פרק 5556. השדכנית פרק 5657. השדכנית פרק 5758. השדכנית פרק 5859. השדכנית פרק 5960. השדכנית פרק 60 61. השדכנית פרק 6162. השדכנית פרק 6263. השדכנית פרק 6364. השדכנית פרק 6465. השדכנית פרק 6566. השדכנית פרק 6667. השדכנית פרק 6768. השדכנית פרק 6869. השדכנית פרק 6970. השדכנית פרק 7071. השדכנית פרק 7172. השדכנית פרק 7273. השדכנית פרק 7374. השדכנית פרק 7475. השדכנית פרק 75 76. השדכנית פרק 7677. השדכנית פרק 7778. השדכנית פרק 7879. השדכנית פרק 7980. השדכנית פרק 8081. השדכנית פרק 8182. השדכנית פרק 8283. השדכנית פרק 8384. השדכנית פרק 8485. השדכנית פרק 85 86. השדכנית פרק 8687. השדכנית פרק 8788. השדכנית פרק 8889. השדכנית פרק 8990. השדכנית פרק 9091. השדכנית פרק 9192. השדכנית פרק 9293. השדכנית פרק 9394. השדכנית פרק 9495. השדכנית פרק 95 96. השדכנית פרק 96 אחד לפני אחרון97. השדכנית פרק 97 פרק אחרון

"את יפה אל תדאגי" תמר חייכה לשיינה לפני שזו יצאה לדייט הגורלי עם יועד. מהבוקר היא הפכה את הארון במחשבה מה תלבש, היא לא יכולה צנוע מדי' היא גם לא יכולה מחשופים גדולים מדי, היא לא יכולה להיות פריקית כי היא לא, היא צריכה משהו אחר משהו אלגנט. היא נכנסה לארון הבגדים של עדן וכשהבינה ששם תמצא יותר חלקי בדים מאשר בדים גדולים יותר שנקראים בגדים' היא פרשה לאחת החנויות ורכשה לעצמה חצאית שחורה קצרה מעל הברך (היא שלחה לתמר תמונה ותמר אמרה לה שבתור הרבנית שלה היא מאשרת לה שיראו לה את הברך) וחולצה לבנה מכופתרת משיפון (שעדן דאגה לפתוח לה כמה כפתורים בה "את צריכה לשדר' אתה רואה ולא רואה").
על האיפור היא לקחה את המושכות איפרה את עצמה בצורה קלילה מאוד, (למרות שעדן צעקה שהיא צריכה לגרות אותו עם אודם אדמוני) ונעלה נעלי עקב שחורות.
"את באמת יפה מנוולת" עדן עברה עם כוס השוקו שלה בידה "אם לא עומד לו אני צנצנת" היא חייכה ותמר צרחה עליה שתשתוק.
"טוב צח כבר מחכה למטה הוא יסיע אותך לשם, חבל שאת לא רוצה שהוא יבוא לאסוף אותך מפה"
"לא, אני מעדיפה שלא, אני אהיה בקשר עם צח שיקח אותי חזרה לבית"
"נקווה שבאמת תחזרי לבית אבל שלו" עדן קרצה לעברה וטבלה את העוגיה בשוקו.
"טוב תאחלו לי בהצלחה"
"בהצלחה" שתיהן אמרו בהתרגשות.

********
"דן... דן עוד פעם אחת אני קוראת בשם שלך ואתה לא עונה לי אני מתנתקת לך את מחשב ומעיפה אותו מהבית אתה שומע?" היא צרחה. "טוב" דן צעק מעבר הקיר "אני הולך לישון" הוא אמר. אילנה לא האמינה ולאחר מספר דקות הלכה בעקבות השקט לחדרו של דן.
"תגיד לי אני נראית לך מטומטמת?" היא אמרה וניתקה את מחשב מהחשמל "מה נראה לך פה?"
"מה את עושה? מה את עושה?" הוא צרח והעיף את הכיסא והחל זורק דברים בחדרו.
"דן תירגע מה יש לך? אתה מוכן לקחת נשימה עמוקה ולהירגע?" אבל דן לא נרגע הוא החל משתולל בחדר וממשיך להעיף דברים.
אילנה יצאה מחדרו והלכה למטבח, היא הרימה את הטלפון וחייגה לאריק הוא לא ענה, איך יענה הוא בחו"ל כל כך הרבה שעות טיסה מפרידות בין שניהם, אלוהים כמה הוא חסר לה עכשיו היא מרגישה את זה.
"דן תירגע" היא אמרה שוב והתקרבה בשקט אל החדר, היא ראתה את בנה הקטן רועד מכעס עיניו היו יוקדות אש, "עופי מפה, אמא מגעילה אמן תמותי" הוא צעק את שתי המילים האחרונות בקול.
צמרמורת עברה בגופה של אילנה.

כל פעם זה קורה לה. ככה כל פעם שהוא חוזר מאבא שלו הוא חוזר ככה. הוא מרעיל לילד את הנשמה, היא לא יודעת מה הוא עובר שם או אם בת זוגו מתייחסת יפה לבנה. לפעמים הוא היה פולט כל מני סיפורים כ"בדרך אגב" כנראה דברים שישבו לו על הלב. בתקופה של הגרושים דודי היה ממלא את ליבו של דן שנאה רבה לאמו על כל שהיא מנסה להפריד בין שניהם, והוא אוהב אותו ורוצה לראות אותו, למרות שהכל היה שקר אחד גדול. דודי היה החמקן הראשי, יום אחרי לידת דן הוא העדיף להיזרק אצל חברים. הוא נטש אותה כל התקופה של אחרי הילידה, היה חוזר שיכור או בשעות לא שעות. תמיד היו לו תירוצים, עבודה, שכן, חבר, אמא, אבא כולם היו קודמים לה, לה לאישתו לה ולבן שלו. ואז הם התגרשו, והיא הייתה בטוחה שזה יסתיים אבל לא.

צלצול בדלת קטע את מחשבותיה, היא פתחה את הדלת "נאור?"

***********
יועד הביט בשיינה שהרגישה מובכת מבמבטים שזרק לעברה. מהרגע שנכנסה הוא לא הסיר את מבטו ממנה, גם כשהמלצרית ניסתה לשאול מה הוא רוצה להזמין, הוא הזמין תוך מבט בשיינה הנבוכה.
"אני אוהב את התמימות שלך"
הוא אמרה וגם לה להסמיק, "נראה לי שאתה מגזים אתה יודע אני לא בחורה יחידה שחושבת ככה". היא ענתה לו אחרי שסיפרה לו על ההסתכלות שלה על החיים. "אני חושב שזה כי גדלנו גם אני וגם את בסוג של חממה כזאת את מבינה למה אני מתכוון נכון?"
שיינה חייכה אליו, היא לא הבינה וגם הוא לא הבין ולא יבין איך בכלל אפשר להבין חיים של אדם אחר, אבל בכל זאת היא חייכה לעברו.
"הייתי תלמיד ישיבה בישיבה הגבוהה בעלי", "ואו שם כולם חזקים איך ככה הדרדרת?"
הוא חייך "איך? מה אני אגיד לך? צבא? חברה? אתה כבר לא קרוב למשפחה שלך"
"גם אני עכשיו לא קרובה לחיים שלי למשפחה שלי, גרה בדירת שותפים שלא שומרים על שבת, צניעות... לשמחתי הרבה הם משתדלים לשמור על כשרות, על מה שהם יכולים... אני מעולם לא הייתי כזאת "דוסית" מה שאני עכשיו זה מה שרציתי להיות תמיד"
"אני כשיצאתי מהישיבה וככה התרחקתי מהדת, רציתי לפרוץ גבולות"
"מה זאת אומרת?" שיינה הרימה גבה והתיישרה בכיסא.
"זאת אומרת, שרציתי לטעום מהפרי האסור. לנסות את כל מה שאמרו לי בבית ובישיבה שזה לא טוב, שכדאי להתרחק מזה...."
"מה כמו שמירת שבת?" היא אמרה בתמימות והוא חייך
"קצת יותר מזה, יותר כמו.... אוכל שלא תמיד היה מאחוריו חותמת כשרות כל שהיא או שמירת נגיעה.... את שומרת נגיעה?" הוא אמר והביט בה, לרגע הוא התחרט ששאל את השאלה.
"אפשר להגיד שכן אני שומרת נגיעה...."
"ולא ניסית מאז שיצאת משכונה שלך.... את יודעת...."
"לא אני בתולה" יועד פקח את שתי עיניו, לתושבה כזאת ישירה הוא לא ציפה.
"ואני מתכוונת לשמור את עצמי עד לחתונה, אני לא מתכוונת לעשות דברים שאני לא מאמינה בהם אתה מבין? רק אחרי החתונה בעלי יגע בי לא דקה לפני...."
יועד שתק והביט בה. "זה עיקרון אצלי אם אתה רוצה לשאול. אני לא מתכוונת להתפשר על זה..."
"טוב אשרייך..." הוא הצליח להוציא מפיו.
"ובכל מקרה אני לא חושבת שזה כל כך רלוונטי, הרי כולם בסוף עושים את המצווה, אז למה לא לעשות אותה מתוך קדושה?" הוא חייך אליה והתחיל לזיז את ראשו לצדדים. שיינה הרגישה שהמבטים שנעץ בה בהתחלה קצת התפוגגו, היא שמחה היא לא מעוניינת שגברים ירצו אותה בגלל הגוף שלה ישכבו איתה ואז יבעטו בה, פעם עדן אמרה לה שהיא צריכה לנצל גברים, כי היא עושה ככה, רק שהתוצאה שלה הייתה מביכה עד מאוד.

"מה עוד חוץ מזה...." היא ניסתה לצאת מהשתיקה המביכה.

**********
הודעת מייל הקפיצה את תמר, מחר הבדיקה שלה, מחר היא הולכת להוציא ביופסיה, מחר היא תתחיל את שלושת הימים הגורליים שלה, הימים שבהם היא לא תוכל לישון יום אחד לילה אחד, שנייה כלום פשוט כלום. היא לא האמינה לאיזו תסבוכת היא נכנסה.
היא פתחה את תיבת המייל וקראה את ההודעה שנשלחה אליה, זו הייתה ד"ר ויסוצקי ששלחה לה את ההכנות למחר, מעכשיו היא צריכה להיות בצום, כמה ימים היא דאגה לאכול בריא יותר (אולי זה יבריא אותה... ). היא לקחה נשימה עמוקה וחייגה לאילנה "למה את לא עונה לי...."

**********
"מה אתה עושה כאן?" אילנה עמדה מול הדלת ונאור מהצד השני מביט בה. "קרה משהו?"
"מי זה אימרי גבע?" הוא שאל ופתח את הדלת של הבית. "אימרי גבע?" היא אמרה וליבה דפק במהירות שיא "למה?"
" הוא ניגש אלי היום למשרד," הוא התיישב על הכיסא בפינת האוכל, בדיוק על הכיסא שאריק אוהב לשבת "הוא טוען שהוא מוכן לעזור לנו עם התביעה של אריה שם טוב, הוא מכר שלך.... ?"
"לא הוא האח שלך הבן זוג שלי" היא אמרה במהירות...
"בכל מקרה..."
"בכל מקרה, אני לא מעוניינת לקבל ממנו שום עזרה, אתה שומע? שום עזרה אני לא רוצה ממנו"
נאור קם ממקומו, "אני מבין הכל טוב אני אדבר איתו" הנייד שלה צלצל "תמר" היא ניתקה. "אני צריכה לארגן את הבן שלי לקראת השינה"
"לא מאוחר עכשיו לילד קטן ללכת לישון?" 'לא מאוחר לבוא לבית של אנשים בשעה כזאת' היא אמרה בליבה. לא מצא חן בעיניה הביקורים התכופים שלו, להגיע מתי שבא לו, החקירות שלו, הוא העורך דין שלה לא יותר מזה..
"טוב אני אלך אם את צריכה משהו....." היא חייכה ופתחה לו את הדלת.

********
"אני אשמח להחזיר אותך חזרה לבית..." יועד הביט בשיינה שהוציאה את הנייד שלה מהכיס "לא זה בסדר אני מדברת עם צח השותף שלי הוא בסביבה הוא יחזיר אותי הכל טוב".
"זה ממש בסדר גם נוכל לדבר את יודעת"
"אני.... טוב בסדר אני רק אשלח צח הודעה שהכל טוב ואני חוזרת איתך שלא ידאג לי...."
"הם ממש דואגים לך שם כולם נכון? תמר גם לא?"
"תמר בעיקר, היא לקחה אותי תחת חסותה פתחה את ביתה בפני... הפכה להיות המשפחה שלי... בכלל כולם שם היא אחותה עדן צח השותף שלנו אילנה והבן של דן... הבן זוג של אילנה... מה אני אגיד לך.... משפחה לא בוחרים אבל חברים כן והם משפחה יותר ממשפחה שיש בה קשר דם"
"אני שמח לשמוע...." הם נכנסו לרכב ויועד התניעה "יש לך רכב יפה...."
"זה לא שלי זה של השר"
"דוד ברנן" היא אמרה בגועל "כן שמעת עליו לא?" היא חייכה חיוך מאולץ "איך אתה מסוגל להיות העוזר שלו, להסתובב איתו ימים שלמים?"
"למה לא הוא אחלה בוס, אני מסתדר איתו מעולה...." היא הביטה בו הוא נראה טוב, אבל משהו בלב שלה לא היה שלם, במיוחד שהוא קשור באיזו דרך לדוד ברנן, האיש הזה מעולם לא מצא חן בעיניה, ואיך אומרים "מי שנמצא יותר מדי זמן ברפת הריח נדבק בו", ככה סבא שלה נהג להגיד.

**********
"אל תשכחי מחר הבדיקה שלי היא ב10:00" תמר שלחה הודעה לאילנה אחרי שזו לא החזירה לה תשובה.
היא נשכבה על המיטה והביטה בתקרה הבית היה שקט, צלצול ההודעה המודיע שהתחלף היום והתאריך שונה העיר אותה והפחיד אותה מחדש.
8.8 לא נשאר עוד הרבה זמן, היא קיוותה בכל הלב שהדייט של שיינה ויועד יצליח.
הדלת נפתחה ושיינה נכנסה.
"נו איך היה" תמר קפצה עליה "איפה צח?" שיינה חלצה את נעליה "וואו כמה שאלות... תמר...." תמר חזרה לשכב על המיטה שלה, "אני יכולה להצטרף?" תמר סימנה לה עם היד לבוא ושיינה הניחה את ראשה על החזה שלה, "לא יודעת, הוא בסדר אבל.... הוא חבר של דוד ברנן...."
"העוזר שלו לא חבר שלו....."
"אני לא יודעת" שיינה הביטה בתמר "אני לא רוצה לאכזב...."
"תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב," היא קמה והתיישבה על מיטה תופסת את פניה של שיינה "את לא מאכזבת ולא עושה לי טובה, את שומעת? את לא צריכה לצאת או להתחתן עם מישהו שאת לא רוצה... אני לא מעוניית להיות אמא שלי, הצעתי לך את זה מטוב ליבי אני נשבעת לך, אני נשבעת לך בחיי. לא חשבתי על מה שהרב אמר, במקרה שלו כן חשבתי עליו, אבל לא יודעת פתאום נחתה עלי מן תחושה כזאת שאולי כן, אולי כן אתם מתאימים.
אם את לא מרגישה שזה זה, אז לא אני מתחננת אליך לא. אני אוהב אותך ואמשיך לאוהב אותך עוד ועוד...."
שיינה הביטה בתמר וחיבקה אותך חיבוק חזק.
"החיים קצרים תאמיני לי שיינה תחיי אותם תעשי מה שאת מרגישה" היא אמרה בעיניים דומעות. "את שווה את יפה את מדהימה ומה שצריך להיות שלך יהיה שלך" היא אמרה כולה נחנקת. "לכל אחד יש גורל יש לו כוכב משלו שמכתיב לו את החיים, ויש אותנו שבוחרים את העט לכתוב או למחוק, לפעמים אי אפשר למחוק ואז סוחבים על הגב כאבים.... אני לא רוצה שזה מה שיקרה לך"
שיינה הביטה בתמר.
"את לא הבנת אותי... הוא נראה לי בחור מקבים רק הדוד ברנן הזה....."
"אני מבינה אותך", "גם אמרתי לו ליועד עכשיו הוא החזיר אותי " תמר חייכה " אמרתי לו שאם הוא רוצה אותי שידע שאני ממש לא מתכוונת לבזבז זמן על אף גבר, ואם הוא רוצה שידע שאני בחורה לחתונה"
"טוב עשית" היא חייכה
"מה יהיה מחר איש לא יודע, לפעמים נדמה שהעולם משתגע..." תמר זמזמה

racheli :) עקוב אחר racheli
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Danit A
Danit A
פרק מרתק! מחכה לפרק הבאה!
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
racheli :)
גברת רוסו פרק 23
גברת רוסו פרק 23
מאת: racheli :)
גברת רוסו פרק 18
גברת רוסו פרק 18
מאת: racheli :)
השדכנית פרק 86
השדכנית פרק 86
מאת: racheli :)
גברת רוסו פרק 25
גברת רוסו פרק 25
מאת: racheli :)
קומדיה
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
מאת: Elchin's Emotions
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
מאת: Nizan Zarotski
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
מאת: C Y
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan