כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הצד השני של שנינו פרק 30

מה הטעם להתאהב? מה הטעם לתת את הלב למישהו שאולי לא יעריך את מה שיש לך ובך. פחדתי מאהבה מהלא נודע, מהציפיות של מישהו בי...

תוכן עניינים 1. הצד השני של שנינו- הקדמה2. הצד השני של שנינו פרק 13. הצד השני של שנינו פרק 24. הצד השני של שנינו פרק 35. הצד השני של שנינו פרק 46. הצד השני של שנינו פרק 57. הצד השני של שנינו פרק 68. הצד השני של שנינו פרק 79. הצד השני של שנינו פרק 810. הצד השני של שנינו פרק 911. הצד השני של שנינו פרק 1012. הצד השני של שנינו פרק 1113. הצד השני של שנינו פרק 1214. הצד השני של שנינו פרק 1315. הצד השני של שנינו פרק 1416. הצד השני של שנינו פרק 1517. הצד השני של שנינו פרק 1618. הצד השני של שנינו פרק 1719. הצד השני של שנינו פרק 1820. הצד השני של שנינו פרק 1921. הצד השני של שנינו פרק 2022. הצד השני של שנינו פרק 2123. הצד השני של שנינו פרק 2224. הצד השני של שנינו פרק 2325. הצד השני של שנינו פרק 2426. הצד השני של שנינו פרק 2527. הצד השני של שנינו פרק 2628. הצד השני של שנינו פרק 2729. הצד השני של שנינו פרק 2830. הצד השני של שנינו פרק 2931. הצד השני של שנינו פרק 3032. הצד השני של שנינו פרק 3133. הצד השני של שנינו פרק 32+3334. הצד השני של שנינו פרק 34+3535. הצד השני של שנינו פרק 3636. הצד השני של שנינו פרק 37+3837. הצד השני של שנינו- הודעה חשובה

נדמה שהגיע הבוקר, על ידי הוא שכב במיטה כה רגוע ותהיתי בתור מי הוא יקום הבוקר. קמתי בזהירות לרחוץ פנים כשהבחנתי שהיו לי הרבה שיחות מאמש שלא עניתי עליהן.
יצאתי מחדר השירותים לעבר הסלון, ליאם הגיח מתוך החדר פתאום הוא צעק אני צעקתי בחזרה כי נבהלתי.
" מה זה... מה את עושה כאן?"
" אני... קאי אני הולכת"
" קודם תגידי לי מה עשית כאן"
" הייתי כאן אתמול עם ליאם"
" מה זאת אומרת היית?"
" קאי אין לי זמן לזה עכשיו אני ממהרת" באמת מיהרתי לעבודה לקחתי את התיק שלי ועמדתי לצאת, אך הדלת הייתה סגורה.
" מחפשת את זה?"
" אולי תפתח לי את הדלת אני ממהרת"
" בואי ותיקחי"
" זה לא הוגן" התיישבתי על הספה בייאוש לאחר שבאמת ניסיתי לקחת ממנו את המפתחות.
" אמרתי לך שאני לא אוהב שאת נפגשת איתו"
" אתה לא בדיוק יכול להחליט עלינו" סיננתי ברוגז.
" אז מה היה בניכם?" זה דבילי נכון? לקנא במישהו שיש לו את אותו הגוף ולהתנהג כמו שני אנשים כל כך שונים.
" שום דבר" לחשתי.
" אז למה את לוחשת?"
" לא יודעת"
" אז כן היה, תספרי לי"
" קאי לא היה... אולי רק נשיקה שהייתה מיועדת לך, טוב? ועכשיו תפתח לי את הדלת המזורגגת הזאת או שאני קופצת מהחלון" הוא כל כך נבהל מהמשפט האחרון ופתח לי את הדלת.
" נסחפתי אני מודה"
עצרתי את עצמי מאחורי הדלת באמצע הבניין.
" זו אמורה להיות התנצלות?" הוא הנהן.
" אז תתנצל כמו שצריך"
הוא התנצל מה שהפתיע אותי לראשונה.
כל היום חשבתי על ליאם, על אמש.
" את לא נורמלית אח שלך לא הפסיק להתקשר אליי אתמול! איפה היית?" זה היה נדב שלא הפסיק לקטר.
" בוקר טוב גם לך... לא עכשיו אין לי מצב רוח כל כך"
" הבנתי אותך"
" אני במשרד היום אמורים להגיע לראיונות עבודה תשלח אותם למשרד" הוא הנהן. במשך שאר היום הייתי עסוקה בין הניח את לבין חיפוש עובדים חדשים כך שכלל שכחתי מכל שאר הדברים שהטרידו אותי, לבסוף בחרתי שני עובדים בחורה אחרי צבא ובחור בן שלושים שיכולים להיות יעילים מאוד.
" אז תגיעו מחר בשמונה"
הם הנהנו והלכנו, ידעתי שאם יגיעו הבוקר הם יהיו עייפים מדי... צריך להתרגל לשעות מוקדמות וזה ייקח זמן. לבנתיים גל הספיק להגיע למשמרת הערב ולהחליף את לינוי ונדב וכבר הערב עלה והגיעה שעת הסגירה.
" גל אני אסגור" הוא התעכב על סגירת הקופה.
" זה בסדר תלך הביתה" הנהן לקח את התיק שלו ויצא, נשארתי לבד לסגור את הקופה וכשסיימתי נסעתי חזרה הביתה.
" בשעה טובה איפה היית?" שניהם הטיחו בי את כל כעסם.
" בעבודה"
" אני מתכוון אתמול בלילה"
" נרדמתי בעבודה... מצטערת" ידעתי שוודאי הוא התקשר ללין לשאול אם אני אצלה, זה היה תירוץ הכי טוב שיכולתי למצוא.
" לפחות ישנת... שבי לאכול אנחנו צריכים לדבר" כבר הרגשתי כיצד הבטן מתכווצת לי ומסרבת לשמוע.
" חשבנו לנסוע לחופשה בעוד בעוד שלושה ימים, חופשת סקי בשלג"
" מודה שזה מפתה אבל אני לא יכולה לעזוב את המאפייה ולנסוע"
" אז זהו שאנחנו התכוונו ללכת ולשאול אותך אם זה בסדר שתהיי לבד כאן" יופי מאוד מתחשב מצידם לגרום לי לחשוב שהם לא באמת התכוונו לקחת אותי איתם.
" כן אני אסתדר זה לא שאני ילדה קטנה שפוחדת"
" מעולה"
" כמה זמן תהיו שם?"
" בואי נראה... יומיים סקי, ארבעה ימים קניות, יום אחד עלייה על הר..." חדלתי להקשיב ופשוט חיכיתי שתגיד לכמה ימים הם טסים.
" שמונה ימים, את בטוחה שזה בסדר?"
" כן כן... זה... בסדר"
" זה מה שרציתם לספר לי?" הם הנהנו.
" אתם בטוחים?" פיקפקתי בכך.
" כן, ועכשיו בואי נאכל" בקושי אכלתי, לא יכולתי לשבת ליד אנשים שמשקרים לי, העובדה שהם יודעים ואני לכאורה לא, הורגת את איבריי הפנימיים.
שלושה ימים עברו להם והם התארגנו לצאת, למען האמת חיכיתי שילכו.
" אתם תאחרו! " גערתי בהם ומיד תוך דקה לאחר שניתאי מצא את הדרכון שלו הם יצאו, היה לי מעט נחת.
הייתה דפיקה בדלת וכבר הייתי מוכנה לצעוק על ניתאי שחזר שוב הביתה, אבל זה לא היה הוא.
" יורי, למה אתה פה?" זה תלמיד האולפן שלי, יורי.
" אני ללכת אחרייך, אני יכולה להיכנס?" זה הצחיק אותי הדיבור שלו, הכנסתי אותו פנימה.
" אני יכולה לדבר ברוסית?" הנהנתי.
" למה הגעת עד אליי?"
" כי... מצאתי את זה על הרצפה בכיתה" ראיתי את הארנק שלי בידיים שלו.
" תודה חשבתי שהוא באחד התיקים שלי"
" אין על מה"
" תרצה לשתות משהו?"
" לא אני בדיוק הולך"
ליוויתי אותו לכיוון הדלת והלכתי להתקלח, הדלקתי שירים בזמן המקלחת אהבתי לדמיין שאני על במה, גם אם כישורי השירה שלי לא כאלה טובים.
לין הגיעה לביקור היא גם הביאה איתה המון מצב רוח, התגעגעתי לימים האלו בהם ישבנו על המיטה שלה בחדר וריכלנו על שחקנים דרום אמריקאים מהטלנובלות.
" שמונה ימים? וואו הלוואי וההורים שלי היו עוזבים לכמה זמן"
" לא מזמן חזרת מחו"ל היה לך מספיק שקט"
" כן אבל זה אף פעם לא מספיק, מה חוץ מזה? איך בילית בזמן האחרון?"
" רגיל, עבודה, מתנ"ס"
" את כזאת חנונית לפעמים"
" אה כן? ומה את עשית?"
" הכרתי מישהו לרמה שלי"
" לרמה שלך?"
" כן כמו שתמיד חיפשתי, עשיר עם הרבה כסף והוא כל כך חמוד תמיד קונה לי צמידים יקרים, שמלות אני אוהבת את זה"
" את אוהבת אותו?" שאלתי.
" למי אכפת? יש לו כסף!"
" ממתי הפכת לכזו חומרית?"
" מאז שאחיך מסרב לתת לי אהבה, הכל בגללו החלטתי לא לבכות בגללו ולמצוא לי מישהו אחר"
" מה הטעם אם אין אהבה? בסופו של דבר יימאס לך מכל הכסף"
" רק את יכולה להגיד דבר כזה גם לא התאהבת וגם מעולם לא היה לך הרבה כסף, זה מקנאה?" גערה בי כמו מטיף בכנסייה.
" לא, אין לי מה לקנא"
" דווקא יש, את תמיד היית מדברת על אלו שיש להם כסף"
" זה כבר לא משנה לי"
" בולשיט, איך השמלה שלי?" שאלה ומיד הבנתי שהוא קנה לה את זה.
" לא תגידי שום דבר?"
" לא אוהבת את הצבע אבל לך זה יפה"
" בחיי אפילו מחמאות אי אפשר להשיג ממך כמו שצריך"
" קחי אפיתי עוגיות"
" את רואה את הלב הזה?" הצביעה על עוגיה בצורת לב והזיזה אותה מצד לצד.
" מה איתו?"
" אני מאחלת לך להתאהב"
" לא אמרת לפני רגע שזה מה שגרם לך לבכות?"
" זו עדיין תחושה מדהימה"
מה הטעם להתאהב? מה הטעם לתת את הלב למישהו שאולי לא יעריך את מה שיש לך ובך. פחדתי מאהבה מהלא נודע, מהציפיות של מישהו בי ובעיקר מהעובדה שאני נראית קצת אחרת מן הישראלים.
" את שומעת?" קטעה לי את חוט המחשבה.
" מה אמרת?"
" למה שלא נעשה מסיבה? נזמין לכאן בנות ובנים" זה יכול להיות מרענן חשבה היורי החדשה שבי.
" בסדר" היא התרגשה וכבר התחילה לדמיין את כל האנשים.
" אל תדאגי אני אזמין אותם ואדאג שיביאו דברים"
וזה בדיוק מה שקרה, לאחר חצי שעה נהרו למרתף שלושים אנשים, בין היתר את רובם אינני מכירה.
" בואי אנחנו עושים תחרות" הם התחרו על מי מסיים ראשון את הבירה. שנאתי את המשחק הזה, אך הצטרפתי גם כן על מנת להפיג את השעמום.
" מוכנים?" הנהנתי, התמודדתי מול בחור זר.
גמעתי את כל הבקבוק ראשונה, מה שהפתיע אותי לחלוטין.
" אוקיי מי עכשיו?" לין פשוט ניהלה את המשחק כמו מנהלת.
" אוקי יורי נגד יותם, מוכנים? הפעם אתם צריכים לסיים 5 בקבוקים" אוי אלוהים אני חושבת שאשתכר היום.
" כן" סיננתי. הוא סיים לפניי את הבירה הראשונה, צמצמתי את הפער ושנינו נמצאים בבירה האחרונה, שנאתי בירה יותר מכל דבר אחר עכשיו. סיימתי אותה והנחתי את הבקבוק על השולחן, והראש שלי סחרחורת למען השם למה עשיתי את זה.
" ויש לנו זוכה! יורי!" חייכתי חיוך דבילי שמסגיר אותי בפני 60 עיניים הנועצות בי מבט.
" לא חשבתי שאת יודעת לשתות"
" אני לא" הראש שלי כאב ובקושי יכולתי לעמוד, התחלתי לצחוק משהו אכן הצחיק אותי.
" אני הולכת לרקוד תסתדרו לבד נכון?" פתאום היא נעלמה התנדנדתי ימינה ושמאלה תוך כדי מנסה לפסוע אל המטבח אבל נתקלתי בגוף שרירי וראיתי בחור חתיך מסתכל עליי.
" אה ליאם! מה נשמע? אתה מרגיש בסדר? אתה חתיך היום!" שיחקתי במעיל שלו עם הידיים שלי.
" מה קרה את מצחיקה היום? יואו כמה שתית?"
" זה שום דבר רק 6 בקבוקים, אתה רוצה מים?" זזתי ממנו ועוד רגע נפלתי, הרגשתי ידיים אוחזות בי.
" את צריכה לנוח"
" אני רוצה מים"
" הינה קחי" קיבלתי מים והתיישבתי על הכיסא במטבח, צחקתי הוא לא צחק... אפילו כמעט הרבצתי לו.
" אתה יודע אני חושבת שאתה חמוד, ליאם. יש לך טעם טוב בבגדים, אבל ממש טוב" הוא ניסה להגיד עוד משהו אבל היה לי את הדחף שוב לדבר.
" אתה יודע שלין אמרה לי שאני לא מבינה שום דבר באהבה? אוי נו באמת הרי זה קל להתאהב היא לא יודעת אבל אני התאהבתי"
" באמת? במי?"
" בך. אתה גם חתיך, גם חכם, גם טוב" הוא צחק בקול אני צחקתי יחד איתו.
" אני הולך להביא לך עוד קצת מים" הנהנתי ונשכבתי על הספה, הכל היה יפה פתאום והאנשים הקטנים שהסתובבו סביבי נעלמו כי חשבתי רק על ליאם.

המשך יבוא...
מה אתם חושבים על יורי?
ובעד מי אתם ליאם או קאי?
לילה טוב❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Maya B
איזו מן גיבורה את?
איזו מן גיבורה את?
מאת: Maya B
אנשים שהם בסדר
אנשים שהם בסדר
מאת: Maya B
אף פעם לא מאוחר פרק - 30 ואחרון!!
אף פעם לא מאוחר פרק - 30 ואחרון!!
מאת: Maya B
פשוטה או כמו כולם?
פשוטה או כמו כולם?
מאת: Maya B
דרמה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
המדורגים ביותר
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
מאת: Stav BH
"אולי תכתוב עליי שיר?"
"אולי תכתוב עליי שיר?"
מאת: moshe shachar
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי