כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

השדכנית פרק 58

גוש של כאב

תוכן עניינים 1. השדכנית פרק 12. השדכנית פרק 23. השדכנית פרק 34. השדכנית פרק 45. השדכנית פרק 56. השדכנית פרק 67. השדכנית פרק 78. השדכנית פרק 89. השדכנית פרק 910. השדכנית פרק 1011. השדכנית פרק 1112. השדכנית פרק 1213. השדכנית פרק 1314. השדכנית פרק 1415. השדכנית פרק 1516. השדכנית פרק 1617. השדכנית פרק 1718. השדכנית פרק 1819. השדכנית פרק 1920. השדכנית פרק 2021. השדכנית פרק 2122. השדכנית פרק 2223. השדכנית פרק 2324. השדכנית פרק 2425. השדכנית פרק 2526. השדכנית פרק 2627. השדכנית פרק 2728. השדכנית פרק 2829. השדכנית פרק 2930. השדכנית פרק 3031. השדכנית פרק 3132. השדכנית פרק 3233. השדכנית פרק 3334. השדכנית פרק 3435. השדכנית פרק 3536. השדכנית פרק 3637. השדכנית פרק 3738. השדכנית פרק 3839. השדכנית פרק 3940. השדכנית פרק 4041. השדכנית פרק 4142. השדכנית פרק 4243. השדכנית פרק 4344. השדכנית פרק 4445. השדכנית פרק 4546. השדכנית פרק 4647. השדכנית פרק 4748. השדכנית פרק 4849. השדכנית פרק 4950. השדכנית פרק 5051. השדכנית פרק 5152. השדכנית פרק 5253. השדכנית פרק 5354. השדכנית פרק 5455. השדכנית פרק 5556. השדכנית פרק 5657. השדכנית פרק 5758. השדכנית פרק 5859. השדכנית פרק 5960. השדכנית פרק 60 61. השדכנית פרק 6162. השדכנית פרק 6263. השדכנית פרק 6364. השדכנית פרק 6465. השדכנית פרק 6566. השדכנית פרק 6667. השדכנית פרק 6768. השדכנית פרק 6869. השדכנית פרק 6970. השדכנית פרק 7071. השדכנית פרק 7172. השדכנית פרק 7273. השדכנית פרק 7374. השדכנית פרק 7475. השדכנית פרק 75 76. השדכנית פרק 7677. השדכנית פרק 7778. השדכנית פרק 7879. השדכנית פרק 7980. השדכנית פרק 8081. השדכנית פרק 8182. השדכנית פרק 8283. השדכנית פרק 8384. השדכנית פרק 8485. השדכנית פרק 85 86. השדכנית פרק 8687. השדכנית פרק 8788. השדכנית פרק 8889. השדכנית פרק 8990. השדכנית פרק 9091. השדכנית פרק 9192. השדכנית פרק 9293. השדכנית פרק 9394. השדכנית פרק 9495. השדכנית פרק 95 96. השדכנית פרק 96 אחד לפני אחרון97. השדכנית פרק 97 פרק אחרון

"תגעי לי בחזה עוד הפעם" תמר הביטה בעיניים נוצצות באילנה "תמר, מששתי אותך כבר 6 פעמים, יותר מזה זה כבר סטייה" היא אמרה והתיישבה על הרצפה במרפסת על יד תמר.
"אני לא רוצה להאמין בזה," תמר אמרה ובלעה את הרוק, "את חייבת להיבדק וכמה שיותר מהר, את חייבת את זה, אולי זה סתם גוש שומן אולי זה..."
"אולי זה סרטן" אילנה השתתקה "אל תגידי את זה..."
"למה? את חושבת שאם תגידי ה"מחלה" זה לא יפגע בך? הנה אני אומרת סרטן, אולי יש לי אולי לא?"
"את חייבת להיבדק תמר, לא בטוח שזה סרטן מפחיד כמו שאת מכניסה לעצמך לראש" אילנה הניחה את ידה של תמר בידיה, "אני מבטיחה לך אני אבוא איתך לבדיקה".
"אני לא פוחדת.... אילנה אני לא פוחדת... אני פוחדת למות לפני שיש לי משפחה וילדים....." היא אמרה ועינייה נצצו. "אני פתאום חושבת לעצמי שאם אני מתה כאילו.... מה עשיתי בחיים שלי? מי יבכה עלי? אמא שלי? אבא שלי? זהו? מה אני משאירה אחרי?"
"תמר די, ממש לא מתאים לך לדבר ככה, אנחנו עוד לא יודעות מה יש לך בכלל אם בכלל ואת ישר קופצת למסקנות".
תמר הביטה באילנה "מזל שיש לי אותך...." היא חייכה אליה ואילנה שקעה במחשבות.
"מה יש לך? אה... את לא נראת טוב..."
אילנה הביטה בנקודה התרכזה בה וחשבה, היא רוצה לשתף את תמר במה שהיא עוברת? "מה בגלל הבית?" היא שמעה אותה שואלת. "לא רק, גם", היא לקחה נשימה והביטה בציפור שעפה מול עינייה, הלוואי שעכשיו היא הייתה יכולה להיות אותה הציפור.
"סתם פשוט אח של אריק אימרי נדלק עלי" תמר התעוררה וניגבה את דמעותיה במהירות. "מה זאת אומרת נדלק עליך?" היא סובבה את פניה של אילנה אליה, "מטריד אותי? אני חושבת שזו המילה"
"ומה אריק אומר על זה? אני מניחה שסיפרת לו? לא? לא סיפרת לו?"
אילנה הנידה את ראשה לשלילה.
"אלוהים אלינה, עוד פעם את מסתירה ממנו דברים, לא מספיק את הבית? הוא יצא עליך ויכעס"
"אז מה את רוצה שאני אגיד לו? אה.... ? מה? מה את רוצה שאני אגיד לו? אה... אתה שומע אח שלך שלח לעברי ידיים, הוא בא אלי לבית מצמיד אותי לקירות, עוקב אחרי עם הרכב שלו...."
"אלוהים אדירים" תמר קמה ממקומה "מתי כל זה קרה?"
"כבר כמה חודשיים" היא אמרה ביובש "כמה חודשיים? תגידי לי את נורמאלית? ולמי את מספרת את זה? למה אני לא יודעת מזה?"
"תמר? מה רצית? גם ככה יש לך צרות... גם חשבתי שזה ירגע" היא קמה גם היא מרצפה. "אני בהלם אני בלהם, את חייבת באיזושהי דרך לספר לאריק"
"זה לא הכי חמור...."
"אה... יש לזה המשך?" תמר הזיזה את הכיסא והתיישבה עליו, "מה?" היא מזגה לעצמה ולאילנה כוס מים מהקנקן שעמד על השולחן, "מסתבר שאריה שם טוב, הוא העורך דין של אימרי אח של אריק. אתמול הוא בא אלי בבוקר. עשה לי "הפתעה", היא אמרה בלגלוג, "אמר לי שאני לא הופכת לשלו הוא ינקום בי, לפני כמה ימים הוא הגיע קרוב לבית ספר של דן, אמר לי שהוא מצטער על זה שהוא הטריד אותי... והוא מכיר את אריה והוא רוצה לעזור לי...."
תמר שתקה
"אין לך מה להגיד?"
"אני לא יודעת מה להגיד... אני בהלם" היא מזגה לעצמה עוד כוס.
"אני לא רוצה להכביד עליך תמר, מספיק מה שיש לך עם דוד ועכשיו עם ה....."
תמר התרווחה בכיסא. "את לא מכבידה עלי, את מצערת אותי שאת לא סומכת עלי..."
"זה לא שאני לא סומכת עליך... פשוט... פשוט.. ברגע שזה קרה פעם אחת, אני לקחתי את זה ממש קשה, לא ידעתי איך להגיב, הוא בא לי בבית של ההורים שלו ואז באיזו חגיגה שעשינו אצלו בבית.... חזרתי לבית ישבתי מתחת למים ורציתי להוריד מעצמי את העור שלי, לטהר את עצמי...."
"בגלל זה איחרת אתמול?"
"אההה.... לא...." היא אמרה ושתקה.
"אז למה?" אילנה עצמה את עינייה. "בערב נאור העורך דין שלי הגיע פתאום, הוא רצה לראות את הבית..."
"בערב? למה הוא לא התקשר?" אילנה שתתה את המים בפעם אחת, "לא יודעת... הוא לקח אותי למסעדה.... ואז לפני כן הוא נישק אותי".
תמר נחנקה.
"או שאין לך גברים או שכולם באים בוואט אחת...."
"זה לא מצחיק תמר. אני לא יודעת מה לעשות, הוא התקשר בבוקר, עניתי לו הוא דיבר כאילו כלום, הוא אמר שהוא יבוא עם שמאי שיעריך את הבית... לא הזכיר את הנשיקה של אתמול או הדחיה שהייתה".

********
"היי השולחן שלכם פה" עדן כיוונה את הזוג שהגיע לשולחן שלהם, "אני שולחת לכם מלצר" היא חייכה אליה והסתובבה. "אני אוהב את הממזריות שלך" יהב קרץ לעברה של עדן, "אני ממש רואה שהתאקלמת..."
"כן.. האמת ממש נחמד כאן, גם טיפים לא רעים בכלל.... אבל אתה יודע אני עדיין מתגעגעת למשרד... לאשכנזי... לא לאיתן הכלב אבל לאווירה שהייתה שם..." היא אמרה והתיישבה על הכיסא.
"תעמדי על הרגלים שלך" היא שמעה את דביר מאחוריה.
"כואבות לי הרגלים" היא אמרה בהתגוננות "תשבי בהפסקה שלך את שומעת? קומי אמרתי לך ותתחילי לסדר את הבגדים שאת לובשת" עדן קמה מהכיסא.
"בואי אחרי למשרד" הוא אמר לה, היא עמדה המומה מביטה ביהב שלוחש לה "אלוהים יעזור לך".
"אמרתי לך אחרי" דביר אמר בקול יותר גבוהה וסמכותי.

"שבי" הוא אמר לה אחרי שסגר את דלת המשרד. "ישבתי" היא ענתה לו.
"זה לא מקובל עלי" הוא אמר והתקרב עם גופו לעברה "מה לא מקובל עליך?", "התחצפויות, הן לא מקובלות עלי" הוא הביט בה ונעץ את מבטו בה.
"סגרי שני כפתורים בחולצה שלך" היא התיישרה בכיסא והרימה את ראשה "יהב אמר לי..."
"יהב לא המנהל פה! אני המנהל פה! וכל עוד שאני המנהל פה את צריכה להבין שיש פה כללים. אמרתי לך את זה כבר ביום הראשון כשהגעת לפה".
היא גלגלה עיניים וסגרה את שני הכפתורים. "אל תגלגלי עיניים, אני ממש מרגיש שאת מזלזלת בי".
"תגיד לי מה הקטע שלך?" היא כבר התכוונה לצאת מהשרד ואז נזכרה שמזמן היא לא רבה עם מישהו.
"מה הקטע שלי?"
"כן מה קטע שלך? מה אתה משחק אותה הבוס שלי? רק עלי אתה כועס."
"כי את לא יודעת להתנהג זה למה..." הוא אמר והתרחק עם הכיסא שלו מהשולחן, הוא השליך את שתי רגליו קדימה ואת ידיו שילב.
"אני יודעת למה אתה עושה את זה?"
הוא צחק בשקט. "אה... באמת למה?"
"כי אתה דלוק עלי..." היא צחקה "נכון?"
דביר התחיל לצחוק "מה יש לך מפגר?" היא נפגעה מהזלזול שהיה בצחוק שלו.
"יש לי חברה עדן וזו לא את, ואמרתי לך את זה כבר בפעם הראשונה שנפגשנו את לא הטעם שלי"
עדן שתקה. היא הרגישה את הדמעות מתחילות לטפס לה.
"סבבה" זה מה שהיא הצליחה להגיד, היא הסתובבה ויצאה מהמשרד.

***********
"אני אתגעגע אליך" אילנה חיבקה ונישקה את אריק. "אני גם"
"זה בסך הכל שבועיים, אני מנסה הגיד לעצמי את זה כל הזמן....." היא אמרה מנסה לנחם את עצמה.
"אנחנו נדבר יש טלפונים שיחות וידיאו, כל דבר גם אם אני לא עונה אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה להשאיר לי הודעה, כל מה שקורה עם הבית הכל...." הוא חייך אליה.
"תהיי רכה עם דן, וקשה כשצריך"
"הוא מקשיב רק לך" היא אמרה וחיבקה אותו. היא הרגישה שעכשיו שהוא הולך חלק ממנה הולך. הלב שלה הולך איתו ביחד.
"טוב נראה לי שאם אני ממשיך לעמוד כאן איתך אני בסוף מוותר על הטיסה" הוא צחק "אז תוותר אל תלך" הוא ליטף את פניה "אתה הכי חשוב לי בעולם, אתה המשענת שלי, הכוח שלי, אני לא יודעת איך אני יכולה להסתדר בלעדיך עכשיו". הוא נישק אותה בכוח וחיבק אותה בעוצמה גדולה.
"אני אחזור אילנה אני מבטיח לך ואז נהיה ביחד, אני הולך לשם גם בשבילך, שתגידי שיש לך בחור רציני לידך שעוזר לאנושות להיות קצת יותר בריאה" הוא קרץ לה.

הוא חיבק אותה בפעם האחרונה והחל מתרחק ממנה. אילנה הביטה בו הולך ומנופף לה בפעם האחרונה. כאב חזק פילח לה את הבטן, תחושה רעה, אותה תחושה שאבא שלה הבטיח לה לחזור מהטיול שלו כשהייתה בת 11, מאז הוא לא חזר.
אותה תחושה שהרגישה כאמה החליטה לברוח ולהשאיר ואותה לבד.
אותה התחושה שאחיה עזבו אותה ופנו כל אחד לדרכו.
רק שהפעם היא הרגישה שהיא נחנקת, היא הרגישה שבעזיבה שלו יהיו השלכות הרבה יותר קשות וחמורות ממה שהיא חשבה.
הדבר הראשון שהיא רצתה זה להרים את הטלפון ולחייג לתמר, אבל תמר מתמודדת עכשיו עם בעיה יותר מורכבת משלה.

****************
"יש לך גוש את צודקת" ד"ר ויסוצקי אמרה לה בפנים חתומות. "אני עומדת למות?" הרופאה הביטה בה עצרה לרגע ואז אמרה "אנחנו צריכים לקחת ביופסיה, לפני כן אנחנו לא נדע... ייתכן שזה גוש שומן, יכול להיות גוש סרטני לא חייב ממאיר יכול להיות שהכל בסדר....."
תמר הביטה בה והרגישה את צפורניה פוצעות את כפות ידייה, כמה פחד היא הרגישה באותו הרגע.
"מתי אני אוכל לעשות את הביופסיה הזו?"
"אני אדבר עכשיו עם המזכירה אני חושבת שנעשה את זה תוך שלושה ימים, אם היא תמצא תור לפני כן מה טוב"
"שלושה ימים? ואם יקרה לי משהו עד אז...." הרופאה הביטה בתמר בעיניים רכות.
"אני מבינה אותך..... אבל..."
"כמה זמן יקח לביופסיה להגיע?" היא אמרה מודאגת. "זה תלוי, במידה ואנחנו חושבים שזה סרטן..."
"זה סרטן תגידי להם שזה סרטן אני לא רוצה למות ד"ר אני מתחננת אליך".
תמר פרצה בבכי, הרופאה התקדמה לעברה והתיישבה על ידה.
"אני יודעת מה את עוברת... אני בעצמי עברתי את זה לפני חמש שנים...." היא ליטפה את כתפה של תמר, "אבל גם יכול להיות שהכל בסדר, יש נשים שיש להן גוש והוא שפיר".
"אני רווקה בחיים שלי לא ילדתי אני רוצה ילדים אני פוחדת.... אני לא רוצה שזה יגיע לי לכל הגוף".
"אנחנו נעשה לך ביופסיה אבל את צריכה להבין שזה לוקח זמן לפחות יומיים".

תמר יצאה מהמרפאה, היא נכנסה לרכב ונסעה לכיוון הים. היא לא התכוונה אבל לשם היא נסעה.
היא התיישבה על החול ופרצה בבכי.
היא לא ידעה כמה זמן היא בכתה אבל היא בכתה, היא בכתה הכל היא הרגישה צער עמוק.
הרוח החמימה של תחילת אוגוסט נגעה בפניה והחזירה אותה למציאות שבה היא חייה.
"אלוהים, בבקשה אני לא רוצה למות, אני מתחננת אליך, בבקשה" היא לחשה.
הנייד שלה צלצל, "יועד" הנהג של דוד
"היי יועד?"
"היי תמר... תקשיבי חשבתי על ההצעה... אני מעוניין...."
"מעוניין במה?" היא ניגבה את הדמעות שלה, "מעוניין להיות חלק מהאנשים שאת משדכת להם"
תמר לקחה נשימה עמוקה.
"זה בסדר אם ניפגש אצלי בבית עוד..." היא הביטה בשעון "שעה בערך?"

racheli :) עקוב אחר racheli
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
יאא חיכיתי לפרק:)
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
racheli :)
גברת רוסו פרק 23
גברת רוסו פרק 23
מאת: racheli :)
גברת רוסו פרק 18
גברת רוסו פרק 18
מאת: racheli :)
השדכנית פרק 86
השדכנית פרק 86
מאת: racheli :)
גברת רוסו פרק 25
גברת רוסו פרק 25
מאת: racheli :)
קומדיה
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
מאת: Elchin's Emotions
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
מאת: Nizan Zarotski
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
מאת: C Y
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
גורם מאיים
גורם מאיים
מאת: . Audrey
שיחות ארוטיות בוואטספ
שיחות ארוטיות בוואטספ
מאת: מרינה לין
תשקרי לי בכנות
תשקרי לי בכנות
מאת: Avaraius The Tale Teller
משל יגאל
משל יגאל
מאת: בועז בן לביא