כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

סיפור אישי

פרק שביעי: תחילת פסוק וסוף פסוק

יום למחרת השארתי את מרילין ורוזי אצל אמא שלי מהבוקר עד הערב. היו לי סידורים חשובים היום. ככה זה יום עמוס. בבוקר הבנות הלכו לאימי. אני נשארתי בבית וכתבתי את המכתב הבא, לאולפני ערוץ 24:

ערוץ 24 שלום,
אני מזמינה אתכם למשפט שהולך להיות היום. עשיתם משהו נורא מעליב ומעצבן. הרשו לי לומר לכם מה, למרות שנראה לי שאתם יודעים מה:
העובד שלכם ג'קסון 'סידר' אותי. הוא התקשר אליי מחסוי, כדי שלא אנתק בכוונה, הוא ידע שאם אני אראה שכתוב שזה הוא מתקשר, ואבין שלא כדאי לי להתראיין! זה לא הכל- לא אמרתם לי שיהיו הרבה אנשים שירצו ממני ומאחותי חתימות ותצלומים. אני יודעת שג'קסון לא באמת היה עסוק. רציתם להגן עליו, כולכם יחד.
המשפט הוא היום בשעה 17:30. באולמי המשפטים שבווינה. זה הפיצוי שבא לי. לתבוע אתכם.

ממישל.

נסעתי ברכבי למשרדי ערוץ 24, וראיתי שאיש שעבד שם בדיוק בא לקחת מכתבים מהתיבה. היה כתוב לו על החולצה: הדוור של ערוץ 24, כריסטיאן. "היי, זה מכתב נורא חשוב. תן את זה למנהל, בבקשה." אמרתי.
"אין בעיה, אבל את נשמעת נורא לחוצה" אמר כריסטיאן.
"לא, אני בסדר."
"את לא. זה קשור למכתב?"
"כן... הצלחת." צחקתי.
"זה לא מצחיק. רוצה להיכנס לדבר עם המנהל? הוא פנוי דווקא." כריסטיאן אמר.
"טוב... תודה."
הוא הוביל אותי למנהל. "היי, מישל. נפרדת מבעלך?" שאל. החוורתי.
"אוי, תפסיק לדבר על זה! ואיך אתה יודע?"
"מהאתרים." ענה המנהל. "האמת שזה מופץ בכל אתר שקיים, ואפילו יש מודעות בסביבה." הוסיף כריסטיאן.

"מה? איך לא ראיתי?" כמעט בכיתי. "טוב, זה לא העניין. תקרא את המכתב הזה, בבקשה."
כריסטיאן יצא מהמשרד של המנהל, והמנהל קרא את מכתבי. "ג'קסון, ג'קסון, בוא בבקשה למשרד." המנהל אמר ברמקול. ג'קסון בא. גם הוא קרא את מכתבי. "אני ממש מצטער." אמר ג'קסון.
"אני גם מצטער" אמר המנהל. "תבואו למשפט?" נזפתי. "לצערי, לא."

התרתחתי מרוב זעם.
"אתם חבורה של בוגדנים חמורים! איך אתם לא מתביישים?!" צרחתי.
"שקט!" צעק המנהל. "יש לנו עבודה!"
"ומחר? מחרתיים? בעוד חודש? מה תעשה? תשב על הכיסא ותחמם אותו! ? חתיכת דביל!" צעקתי חזרה.
"אל תקללי, גם אני יכול להיות גס!" צעק המנהל.
"תירגע, או שאתקשר למשטרה!" צעקתי.
"תפסיקי!"
לא רוצה! תפסיק אתה, ותפסיק להתנהג כמו בעל מוגבלויות!"
"כופרת ותחמנית!" המנהל צעק.
רק ג'קסון לא דיבר.
אני והמנהל צעקנו, קיללנו, איימנו... לבסוף הוא הסכים לבוא למשפט עם כל חבר עובדי ערוץ 24, ושאם אהיה גסה במשפט, הוא ינצח בהתערבות. זה יהיה לי מאוד קשה. אני יודעת.

נסעתי לאחר מכן לפיליפ. כן, בעלי לשעבר. הוא הזמין אותי אליו, לבית של הוריו. היינו צריכים לחתום כמה דברים על התגרשות סופית-סופית-סופית. חתמתי והלכתי.

אחרי זה, נסעתי לשדה התעופה. חיכיתי לרלי, אלגרה ותומס. הם רצו שוב לבקר. חיכיתי להם במרכז הברוכים הבאים לאוסטריה. השעה הייתה 15:45. ראיתי אותם, וחיבקתי אותם. "נוח לכם לבוא לכאן?" שאלתי. "זה לא קשה לכם?" "לא, דווקא ממש כף לנו." נסענו לבית של ליבת. הם אמורים לשהות שם זמן מה. דיברתי עם תומס על כדורסל בדרך לביתה. אחרי זה, נסעתי לבית המשפט. אכלתי באיזה מסעדה, והשעה הייתה 16:55 נסעתי לבית המשפט וחיכיתי לכל חברי ערוץ 24. הדעתי ב17:15. הם הגיעו גם ב17:15. חיכינו רק לליבת. שכחתי לאסוף אותה... וכשהיא הייתה בדרך לבית המשפט, רלי, אלגרה ותומס הלכו קצת לאימי.

ב17:30 בול ליבת הגיעה. כל אחד אמר את דבריו, אני לא קיללתי, ולבסוף אני וליבת ניצחנו וקיבלנו 500, 500 שקלים פיצוי. אני וליבת הלכנו לקנות תמונות חדשות לחדר שלי, וסיימתי את הסידורים. לבסוף, נסענו ב21:00 לבית שלי אימי. היא במכונית שלה, אני בשלי. "מה שלומכן?" היא שאלה. "בסדר... קיבלנו את הכסף מהמשפט." עניתי. "אני ממש עייפה." ענתה ליבת. "אך זה היה שווה את זה."כולנו צחקנו, חוץ ממרילין ורוזי לא הבינו מה קרה. "שיחקנו יחד." רלי אמרה לי. "כולנו." "נחמד." עניתי.
"אימא, רוצה לבוא לישון אצלנו? שלא תהיי בודדה?" שאלתי. "לא, אני לא רוצה להטריח אותך, מאמי."

"בבקשה, תבואי!" רוזי ומרילין אמרו.
"טוב..." סבתא גמגמה.
רלי, אלגרה, תומס וליבת הלכו לבית של ליבת, ואני אימי ובנותיי הלכנו לביתי. היא ישנה על הספה, הבנות כמובן בחדרן, ואני תליתי את כל התמונות החדשות בחדרי. הייתי במעט עצובה. חשבתי כל הלילה: מה אעשה עם כל הכסף?

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ליבי ברגר עקוב אחר ליבי
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אפריל גל גילרוביץ'
אפריל גל גילרוביץ'
מסכנה מישל
הגב
דווח
ליבי ברגר
ליבי ברגר
ספרי לי על זה.... אבל היא לא המסכנה היחידה
הגב
דווח
אפריל גל גילרוביץ'
אפריל גל גילרוביץ'
נכון
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
ליבי ברגר
ימים של תקווה- שיר נושא.
ימים של תקווה- שיר נושא.
מאת: ליבי ברגר
להעריץ אותה
להעריץ אותה
מאת: ליבי ברגר
"ילדה"
"ילדה"
מאת: ליבי ברגר
משאלה אחת- האתר של ליבי ברגר- "אני נערה עם חלום, עם משאלה אחת."
משאלה אחת- האתר של ליבי ברגר- "אני נערה עם חלום, עם משאלה אחת."
מאת: ליבי ברגר
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
הסיפור האמיתי פרק ג
הסיפור האמיתי פרק ג
מאת: A One With No Name
דייט ראשון פרק 35+36
דייט ראשון פרק 35+36
מאת: Lindna
הדף שלי מלא בתשובות נכונות וריק מבפנים
הדף שלי מלא בתשובות נכונות וריק מבפנים
מאת: Anna Cohen
בקרוב אצלך 3
בקרוב אצלך 3
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה