כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

Summertime sadness - פרק 4

"היי דניאל, זוכר אותי?"

פרק 4
דין מסתכל עליי ואני רואה עליו שהוא לא ממש יודע איך להגיב. אני רואה שהוא מתלבט אם להשאיר אותי ולהיכנס לבית של מיכל או בכל זאת להגיד משהו. בסוף הוא בוחר באפשרות השנייה.
"ניצן, עברו מעל שלוש שנים. אני יכול להבטיח לך שתקופה מאוד ארוכה הוא היה שבור ולא יצא בכלל מהבית. הוא חזר לפני שבועיים מדרום אמריקה והוא חזר איתה. הם הכירו שם. את צריכה לתת לו לעבור הלאה. לו ולעצמך."
אני מהנהנת ושותקת. אין לי הרבה מה להגיד. גם הוא לא יודע את הסיפור המלא. את הסיפור המלא יודעת רק המשפחה שלי והילה. אפילו דניאל שידע את רובו, לא נשאר בחיים כדי לדעת את הסוף.
"את תהיי בסדר?" דין מתקרב אליי.
"כן." אני מבטיחה לו.
דין מסתובב בחזרה לכיוון הבית של מיכל ואני קוראת לו שוב.
"שאלה אחרונה." אני מחייכת.
הוא מסתכל עליי במבט שואל שמחכה שאמשיך ואשאל.
"איפה דניאל קבור?"
"הר הרצל. חלקה ד', שורה תשע."
אני נכנסת לאוטו ומנופפת לו לשלום, שייראה שבאמת נסעתי. דין נכנס לבית של מיכל ושם נפרדות דרכנו. לפחות עד שייצרו איתי קשר מהביטוח על מה שעשיתי לאוטו שלו.
אני מגיעה הביתה ונכנסת למקלחת איטית וארוכה. במיטה, אני כבר מסתכלת על סידור העבודה לשבוע הקרוב. מחר אני עובדת ערב, אבל בחמישי אני שוב בחופש.
לנסוע לירושלים? אני חושבת שהמשפחה שלו לא תהייה שם. הם הרי גרים בעין גדי. הם לא יבואו במיוחד אם כבר עלו לא מזמן כשהייתה האזכרה. אני חושבת שהסיכוי שמישהו נוסף יעלה לשם די נמוך. אולי יהיו שם קבוצות תגלית וכאלה, אבל מה הם מפריעים לי? זה לא שהם יודעים שאני לא ממש רצויה שם... אני נרדמת במיטה יחד עם ההחלטה לעלות ביום חמישי להר הרצל. אולי גם אסע אחר כך לצור הדסה, לבקר את גלי, בת דודה שלי שגדולה ממני בעשר שנים וכבר יש לה שני ילדים מתוקים: תומר ועידן.
***
הדרך לירושלים באוטו מתישה. כל העליות האלה קצת עושות לי בחילה, והפקקים מזעזעים. חשבתי שאצליח קצת להתחמק מהם אם אני יוצאת בעשר בבוקר, אבל טעיתי.
אני מחנה את האוטו בכניסה לבית העלמין הצבאי בהר הרצל ומתחילה לחפש את הקבר. רשמתי לעצמי על היד "חלקה ד' שורה תשע."
אחרי משהו כמו רבע שעה של שיטוטים אני מוצאת את חלקה ד'. אני מסתכלת על מספרי השורות ומחפשת את השלט שכתוב עליו 9. הנה זה.
אני מסתכלת על הקברים ומזהה את הדגל של גדס"ר נח"ל. אני מתקרבת ורואה שזה אכן הקבר של דניאל. יופי. אין פה אף אחד. אני מתיישבת על המצבה ומתחילה לבכות. אני חושבת לרגע מה אני אמורה לעשות עכשיו אבל פשוט מתחילה לדבר אל הקבר. גם ככה אין פה אף אחד, אז מה זה משנה?
"היי דניאל, זוכר אותי?
אני לא שוכחת לרגע. אני זוכרת כל דבר. את כל החודש האחרון לפני שנהרגת. ואחרי? טוב אחרי אני פשוט לא יכולה לשכוח. אני מענישה את עצמי על זה כל יום בערך. אבל בקיץ זה תמיד הרבה יותר חזק.
אני שמחה שלפחות עומר בא לאזכרה שלך. זה מראה לי שלפחות לא הרסתי לו לגמרי את הזיכרון שלו כלפייך, כלפי החבר הכי טוב שלו. אני ממש מצטערת שעירבתי אותך בכל זה. זה לא הגיע לך.
אני לא הייתי צריכה לערב אותך כשעומר ואני היינו בתקופה לא טובה והוא החליט בסוף להיפרד. זה היה ביני לבינו ולא הייתי צריכה לספר לך. שבועיים אחרי הפרידה יצאתם הביתה, ואני בשלב הזה כבר ידעתי שאני בהיריון מעומר. בלי לחשוב בכלל התקשרתי וסיפרתי לך, בתקווה שתצליח לשכנע את עומר לשבור את המרחק שהוא החליט לקחת ממני לפחות כדי שיידע את זה.
רציתי שניפגש, לא הייתי מסוגלת לספר לך בטלפון למה אני כל כך נסערת וחייבת שתעזור לי לדבר עם עומר. נפגשנו אצלי וישבנו בחוץ. סיפרתי לך שאני בהיריון מעומר ולא יודעת מה לעשות. היית בהלם. חיבקת אותי חזק והבטחת לי שאתה תשכנע אותו לדבר איתי. שזה לא באמת הולך להיגמר ככה. הוא יידע שאני בהיריון ואנחנו נעשה ביחד את ההחלטה המשותפת, שגם אם היא תהייה הפלה, לא מגיע לי ללכת לבד. ככה אתה אמרת.
חיבקתי אותך חזק ובתוך הרגע, אני אפילו לא יודעת איך יצא שהתנשקנו. וכמו בסרטים, כמובן שברגע הזה בדיוק עומר יצא אל המרפסת, ראה את שנינו וברח בלי שאף אחד מאיתנו יכל להסביר לו.
בכיתי עוד יותר אבל הבטחת לי שתסדר את זה מולו. שתחזרו לצבא ביום ראשון והכל יסתדר.
ואתם תחזרו אחר כך והוא ידבר איתי ונחליט מה עושים עם ההיריון. הבטחת שהכל יבוא על מקומו בשלום. אבל שעתיים אחרי שהלכת כבר התקשרו להקפיץ אתכם, כי נחטפו שלושת הנערים והתחיל שובו אחים. מיד אחר כך אתם נכנסתם לעזה ואני נשארתי בהיריון בלי לדעת מה לעשות. כולכם הייתם בלי טלפון ואני דאגתי כל כך. הייתי כל היום סביב הטלוויזיה. אפילו ישנתי רק בסלון, רק כדי לא לפספס שום דבר חשוב מהידיעות של המבצע.
ביום הרביעי לכניסה לעזה, הודיעו שנהרגת. הסתבר לי בהמשך היום שדין ועומר גם כן יצאו כי הם נפצעו בינוני. הגעתי לבית של עומר והוא אמר לי דברים מאוד קשים. שלא אעז בכלל להגיע להלוויה או לכל דבר שקשור לזכר שלך. הוא אמר שבגללי הוא לא מסוגל יותר לזכור אותך בתור החבר הכי טוב מהצבא והוא עסוק בלכעוס עלייך בגלל מה שהיה בינינו במקום להתאבל על החבר הטוב שאיבד. הוא חסם אותי מהוואטסאפ, מהפייסבוק ומכל מקום שרק אפשר והודיע לי שאוי ואבוי לי אם אני בכלל מעזה להתקרב אליו. הוא אמר לי לעוף מהחיים שלו ולא לחזור יותר. אפילו לא הספקתי להגיד לו שאני בהיריון. אני לא ראיתי אותו יותר ולא שמעתי ממנו. והחיים המשיכו דניאל, אתה יודע? הם המשיכו. אבל בצורה נוראית. אני כל הזמן כועסת על עצמי. לא היה לי אף אחד מאז עומר ואני לא מסוגלת בכלל לחשוב על זה. אני כל הזמן מרגישה שהוא חייב לדעת. הוא לא יודע שהייתי בהיריון והוא גם לא יודע שילדתי. יש לו בת ואני לא יכולה לספר לו את זה. והוא גם צודק. אבל הוא לא יודע הכל. איך אני יכולה להמשיך הלאה כשהוא לא יודע הכל?"
אני מסיימת את דבריי וברור שבשלב הזה אני כבר בוכה בטירוף. איזה מזל שאין כאן אף אחד מהגדס"ר ואני פשוט יכולה לפרוק ולהתפרק.
אני יושבת עוד קצת זמן על המצבה, עד שאני מחליטה שהגיע הזמן ללכת. אני קמה, מניחה אבן על המצבה של דניאל וחוזרת לאט אל האוטו. אני שמה בוויז את הכתובת של גלי, לפחות לסיים במצב רוח קצת יותר טוב. אבל כן, משהו בלהיות שם אצל דניאל בהחלט גרם לי להרגיש קצת אחרת. חבל שלא עשיתי את זה קודם. אני חושבת שסוג של התנצלתי לפחות בפניו, על זה שהרסתי לעומר את הזיכרון של החבר הכי טוב שלו.
אני מגיעה לבית של גלי, לא מספיקה לנשום רגע וכבר תומר ועידן קופצים עליי שאשחק איתם מחבואים. אני מחבקת אותם והולכת לספור כדי שהם יתחבאו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Blackbird Night עקוב אחר Blackbird
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
סיפור מרתק
הגב
דווח
guest
וואו ממש הצלחת לעשות לי בלב משהו כשקראתי שיש םה בת, מתב לשמוע מה ההמשךךך
הגב
דווח
1 אהבתי
Blackbird Night
Blackbird Night
תודה רבה רבה! מקווה להמשיך ממש בימים הקרובים
הגב
דווח
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Blackbird Night
23.07.19
23.07.19
מאת: Blackbird Night
Summertime sadness - פרק 3
Summertime sadness - פרק 3
מאת: Blackbird Night
Summertime sadness - פרק 7
Summertime sadness - פרק 7
מאת: Blackbird Night
Summertime sadness - פרק 5
Summertime sadness - פרק 5
מאת: Blackbird Night
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת
גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת
מאת: Nowhere girl ~~~
חתום בגאווה
חתום בגאווה
מאת: זאק צבניה
בתולה בת 22
בתולה בת 22
מאת: דובי שלך .
הסופ"ש שלי איתך..
הסופ"ש שלי איתך..
מאת: דובי שלך .
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay