כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הצד השני של שנינו פרק 18

אני לא שולט בו, בליאם. כשהוא מופיע אני לא יכול לשלוט בו, יש לו רצונות משלו, חיים משלו, אופי משלו ופעמים רבות זה דופק אותי.

תוכן עניינים 1. הצד השני של שנינו- הקדמה2. הצד השני של שנינו פרק 13. הצד השני של שנינו פרק 24. הצד השני של שנינו פרק 35. הצד השני של שנינו פרק 46. הצד השני של שנינו פרק 57. הצד השני של שנינו פרק 68. הצד השני של שנינו פרק 79. הצד השני של שנינו פרק 810. הצד השני של שנינו פרק 911. הצד השני של שנינו פרק 1012. הצד השני של שנינו פרק 1113. הצד השני של שנינו פרק 1214. הצד השני של שנינו פרק 1315. הצד השני של שנינו פרק 1416. הצד השני של שנינו פרק 1517. הצד השני של שנינו פרק 1618. הצד השני של שנינו פרק 1719. הצד השני של שנינו פרק 1820. הצד השני של שנינו פרק 1921. הצד השני של שנינו פרק 2022. הצד השני של שנינו פרק 2123. הצד השני של שנינו פרק 2224. הצד השני של שנינו פרק 2325. הצד השני של שנינו פרק 2426. הצד השני של שנינו פרק 2527. הצד השני של שנינו פרק 2628. הצד השני של שנינו פרק 2729. הצד השני של שנינו פרק 2830. הצד השני של שנינו פרק 2931. הצד השני של שנינו פרק 3032. הצד השני של שנינו פרק 3133. הצד השני של שנינו פרק 32+3334. הצד השני של שנינו פרק 34+3535. הצד השני של שנינו פרק 3636. הצד השני של שנינו פרק 37+3837. הצד השני של שנינו- הודעה חשובה38. הצד השני של שנינו פרק 3939. הצד השני של שנינו פרק 40+4140. הצד השני של שנינו פרק 4241. הצד השני של שנינו פרק 4342. הצד השני של שנינו פרק 44+4543. הצד השני של שנינו פרק 4644. הצד השני של שנינו פרק 4745. הצד השני של שנינו פרק 48+4946. הצד השני של שנינו פרק 5047. הצד השני של שנינו פרק 5148. הצד השני של שנינו פרק 5249. הצד השני של שנינו פרק 53+5450. הצד השני של שנינו פרק 55 ואחרון

הבוקר היה רועש מאוד בעיקר בטלוויזיה, דודה ניקול הדליקה את הטלויזיה עוד לפני שצחצחה שיניים.
קולה צקצק בדאגה בזמן שניתאי הישנוני בדיוק יצא מחדר המקלחת.
" את יכולה להיכנס" סימן לעברי.
" מצאת עבודה חדשה?" זו הסיבה שקם מוקדם?
" כן, אני ממהר נדבר על זה פעם אחרת"
" יורי" פתאום נשמע קולה של דודה ניקול, וודאי נזכרה במשהו אמרתי לעצמי.
" מה?" התקרבתי לכיוונה.
" אני צריכה שתלכי לשלם את זה בדואר" לא מבינה מדוע היא לא יכולה ללכת בעצמה, לקחתי את המעטפה והלכתי למתנ"ס. אם קיים מקום שאליו אני לא אוהבת ללכת זה הדואר, בדואר הרשום של השכונה שלנו. שם כולם מסתכלים עליי חלקם מדברים איתי באנגלית, למה? בטענה שחשבו שאני תיירת שהלכה לאיבוד וניסו להיות נחמדים ולכוון אותי לדרך הנכונה ועוד עם האנגלית הרעועה שלהם. בעיקר שנאתי ללכת לשם בגלל פקידות הקבלה כיצד הן מסתכלות על שם המשפחה שלי ותוהות לעצמן אם אני גויה או לא. אם מסתכלים על זה כאן בישראל אני גויה, ושם אני גם גויה, מעולם לא התחנכנו על פי שום דת. אמנם אימא הייתה לוקחת אותי לכנסיה כל ראשון בטענה שזה חשוב, ואבא? לעיתים היה שם כיפה בחגים זה לא שינה לו שום דבר. הכי אהבתי לחגוג את החגים, חגגנו את כל החגים גם את היהודים וגם את הנוצריים. אהבתי לקבל מתנות ולאכול סופגניה תוך כדי, אהבתי לחגוג את חג הפסחא ולאכול מצה, זה שונה מכל דבר שקיים. אהבתי את המשפחה שהיינו, שאבא בחר באימא, שאימא בחרה באבא ללא שום הבדל ואז אנחנו הגענו והם טיפלו בנו... עד ליום בו אימא חלתה. ניתאי ואני החלטנו לקחת את שם המשפחה של אימא, אבא לא נעלב הוא זה שאמר לנו לשנות. וודאי פחד ששם המשפחה שלו יהרוס לנו את התדמית, יהרוס קריירה או את חיי האהבה. אין לי את שניהם כך שאבא יכול להירגע.

" הי טמגוצ'י את עסוקה?" ישר ידעתי מי זה עם קבלת הודעה זו.
" יוצאת לעבודה" סיננתי משכתי בכתפיי ללא שום כוונה ויצאתי מהחדר.
" תחכי לי בסוף היום ליד המאפייה יש לי משהו לתת לך" מה כבר יש לו לתת לי? תהיתי לתומי, בגללו הייתי בציפייה במשך כל היום... בציפייה כזו שמעולם לא הייתי. תמיד היה לי פחד מבנים, לדבר איתם, להיות קרובה לידם... משהו בי פוחד ואוהב את זה במקביל.
הערב ירד, חיכיתי לו חסרת סבלנות... הדקות עוברות והוא איננו בסופו של דבר החלטתי לפרוש מפני שהחושך הזה מפחיד אותי, מפחיד אותי ומזכיר לי לילות ללא שינה.
" הגעת" שמעתי את ניתאי אומר בזמן שטרקתי את הדלת.
" מישהי כאן עברה יום לא טוב"
" כן, לא משנה. איך היה לך?"
" התחלתי לעבור בתור נהג, אני מרוצה" לפחות מישהו מאיתנו מרוצה.
" איך אתה וליאם מסתדרים?" שאלתי בסקרנות.
" הוא לא זכר את הדחיפה אבל התנצל" ככה זה בנים סולחים בין רגע ולא עושים מהומה מכלום.
" את בעניין שלו?"
" למה בכל פעם שהשם שלו עולה אתה חושב שאני בעניין שלו?" שאלתי בקור רוח משתוקקת לצעוק עליו.
" כי... כי לא יודע אתם מתאימים"
" מה כי שנינו דומים?"
" מה פתאום דומים אתם הכי שונים בעולם" חייכתי וחיבקתי אותו מרוב אושר.
" תודה"
" על מה?" הוא לא הבין ונתן לי חיבוק חזרה.
" שאמרת את זה" שמחתי שלראשונה מישהו אומר עלינו שאנחנו שונים.
" אפשר לשאול אותך משהו?"
" כן בטח תחכי אוציא בירה מהמקרר, את רוצה?"
" תביא לי זירו" הוא חייך וניגשו למטבח בזמן שחיכיתי לו בסלון.
" אז מה רצית לשאול אותי?"
" על לין, מעניין אותי לדעת מה אתה חושב עליה"
" היא חמודה"
" התכוונתי בתור אישה ולא בתור חברה שלי" הוא התלבט ואפילו השתהה מעט.
" אם הייתי רוצה עכשיו קשר רציני אז היא עונה על כל הקטגוריות, למה את שואלת? היא בעניין שלי?"
" סתם מתעניינת אף פעם לא ידעתי מה אתה חושב על חברה שלי"
" טוב, עוד משהו או שאני משוחרר המפקדת?"
" משוחרר" שיחררתי אותו באמצעות הצדעה ונשארתי ללגום מן הקולה.

" הוא באמת אמר את זה?" שאלה אותי לין כשהגעתי אליה יום למחרת.
" כן"
" יופי אז כל מה שנותר זה לחכות שהוא ירצה משהו רציני"
" אני אומרת אל תבני על זה"
" למה את מדכאת אותי?" עשתה לי פרצוף מייאש.
" סליחה אבל זה אחי והוא מאוד לא פשוט"
" מה איתך ועם הבחור החמוד ההוא?" מיד שינתה את הנושא.
" שום דבר סתם מרגיז" סיננתי.

....

יום למחרת פגשתי אותו בעבודה, הוא הגיע ולא התייחס אליי. זה בלבל אותי... בלבל אותי לדעת מי זה. הבגדים רמזו שזה קאי אבל משהו בהתנהגות רמזו שזה ליאם.
" למה יש לך פנים מבולבלות?" שיט לחלוטין הסתכל עליי בזמן שעשיתי לו חשבון.
" כלום, הינה העודף שלך" חייכתי באילוץ והנחתי את העודף על הדלפק.
הוא ישב על אחד הכיסאות ולא הפסיק לבחוש עם הבוחשן בקפה שלו.
" יורי!" שמעתי פתאום.
" מה? מה?"
" את לא שומעת? אני צריכה שתיכנסי למטבח לינוי תחליף אותך" לא שמתי לב בגללו, הוא הסיט את תשומת ליבי.
" מה קרה?" הלכתי אל נדב שנלחץ פתאום מהכפתור שלחץ.
" מכבים את זה ככה" לחצתי על הכפתור וכיביתי את התנור הגדול.
" מזל שיש אותך כאן, יורי"
" איך אתה?"
" היא באה אליי אתמול התנצלה, חזרנו" בגלל זה הוא עליז כל כך. חייכתי חיוך אכפתי.
" אם כך מגיע לך קינוח על חשבוני... רוצה נלך לאכול גלידה?"
" את באמת מתכוונת לזה?" הנהנתי ולא הבנתי על מה כל המהומה.
" מעולה" הוא חייך, חזרנו לעבוד. יותר מאוחר יצאנו לגלידה ולאחר מכן חזרנו הביתה כאשר הוא ליווה אותי.
" אני באמת מאחל לך מישהו טוב, הכי מגיע לך" נדב אמר וסיים את הגלידה שלו.
" תודה על הליווי"
" בכייף, אני הולך תודה על הגלידה" סינן והתחיל לפסוע אחורה.
מה שהפתיע אותי כאשר חזרתי הביתה הוא שהבית היה ריק, ירדתי למרתף לקרוא מעט ספר עד שהמחשב התחיל לצלצל צלצול מוזר.

" שיחה חדשה מאת dof232" מי זה לעזאזל? לחצתי על הכפתור הירוק זה שאומר שעניתי לשיחה. אל מולי נגלתה אודט כשרגליה פתוחות.
" את מוכנה להפסיק עם זה" היא נבהלה כששמעה אותי.
" אני מצטערת חשבתי זה אח שלך" כיסתה את עצמה בשמיכה.
" חכי אל תנתקי, למה את עושה את זה?"
היא שתקה.
" אני לא יודעת למה את עושה את זה אבל תפסיקי להתקשר לאח שלי"
" למה לא?" היא שאלה אותי.
" כי ככה!"
אמרתי לה וניתקתי את השיחה.
בסוף עוד יהיו לי סיוטים מהאודט הזאת, למען השם מדוע יש לי אח כל כך מוזר?
מדברים על החמור והוא בדיוק התקשר אליי.
" את בבית?"
" מה עם מה נשמע יורי? איך את מרגישה? לפני שאתה שואל אם אני בבית"
" נו זה דחוף, את בבית?"
" כן כן מה כל כך דחוף?"
אני בדרום עכשיו אגיע רק מחר בערב. תעשי לי טובה במגירה בחדר שלי יש דף תצלמי אותו ותשלחי לי" על דף כל המהומה? שלחתי לו אותו במהירות ותהיתי מה לעשות עם עצמי.

" את מגיעה היום הביתה?" שלחתי הודעה לדודה ניקול.
" אוי יורי לגמרי שכחתי לעדכן אותך שלא אגיע היום, יש אוכל במקרר אגיע מחר בערב"
אף על פי שזה היה חשוד עבורי ששניהם לא יגיעו היום ויחזרו רק מחר בערב, הנחתי לעצמי שכל אחד בעיסוקים שלו.
" תפתחי את הדלת" זו הייתה הודעה שקיבלתי מליאם.
פתחתי ועל הרצפה הייתה קופסה שעוררה בי חשד משום מה.
" קחי אותה" הוא רואה אותי עכשיו? הצצתי ימינה ושמאלה אך לא ראיתי איש.
" מה יש בפנים?" שאלתי אותו בהודעה.
" המתנה שהבטחתי לך"
" למה אתה מסתתר?"
פתאום הוא הופיע בצורה כל כך מבהילה.
" אל תדאגי לא שמתי בפנים פצצה"
הרמתי את הקופסא.
" אתה רוצה להיכנס?" הוא היסס לבסוף חייך ונכנס פנימה.
" תפתחי אותה"
ראיתי שרשרת עם המילה תקווה באנגלית.
" למה דווקא המילה תקווה?"
" את נותנת תקווה לאנשים" הוא לקח את השרשרת וענד לי אותה על הצוואר.
" מעכשיו כל הזמן כשתסתכלי על השרשרת הזאת תיזכרי בי" לא הבנתי מדוע אמר את זה הוא רק חייך.
" למה לא באת באותו יום? " חיכית לי הרבה?" הנהנתי.
" אם הייתי יכול הייתי מגיע"
" ובכל זאת? למה לא הגעת?"
" תראי זה מסובך... אני לא שולט בו, בליאם. כשהוא מופיע אני לא יכול לשלוט בו, יש לו רצונות משלו, חיים משלו, אופי משלו ופעמים רבות זה דופק אותי. את יודעת כמה פעמים הברזתי לבנות בדייטים רק בגללו? כמה פעמים הפרתי הבטחות רק בגללו... בחיי אני לא סובל אותו" לא ידעתי מדוע הוא מקנא בו הרי שניהם כל כך שונים.
" לא נראה שמה שאני אומר מפריע לך כל כך"
" הוא לא כזה נוראי כמו שאתה חושב" פחדתי שישנא אותי פתאום.
" מה הוא כבר עשה בשבילך?"
" הוא נתן לי את המטרייה שלו כדי שלא אירטב"
" זה סתם בשביל להיראות בן אדם טוב"
" איך אתה יודע? זאת אומרת אתה לא נמצא פה כשהוא פה"
" תאמיני לי אני יודע"
" אתה רוצה לשתות משהו?"
" מים" אמר ישירות וישב על הספה.
" לא אכפת לך אם אשתה בירה, נכון?" משך בראשו כלא ולגם מכוס המים.
" את יכולה להבטיח לי משהו?" שאל לאחר דממה מוחלטת.
" מה?" שאלתי בחזרה בסקרנות רבה...

המשך יבוא...
חג פורים שמח לכולם

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
סיפור מרתק
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
הסיפור שלא נגמר כמו באגדות
הסיפור שלא נגמר כמו באגדות
מאת: דניאל .
הסיפור שלא נגמר כמו באגדות
הסיפור שלא נגמר כמו באגדות
מאת: דניאל .
בחור אחד חשב שאת שלו..
בחור אחד חשב שאת שלו..
מאת: Natali Beso
עשיתי טעויות
עשיתי טעויות
מאת: הדר אביטן
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan