כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

רכבת הזמן \ טביעת הטיטניק- 3

תהנו!

לטליה לא היה שום כוח נפשי להתמודד עם המשימה הזאת, הכבדה מדי היייתה מוטלת אחריות יתרה על כתפיה. היא פחדה שאולי כל המשימה הזאת תהיה בטח לשווא וחבל שהזמן הולך לו סתם כך מבלי האפשרות להקדיש את זמנים לדברים שהיא כל כך אוהבת.

כאשר הם הגיעו ליעד, טליה לא הפסיקה להתרגש משום שמדובר בטיטניק, אוניית הנוסעים הכי גדולה בעולם.

היא ניסתה להתעלם מפחדיה ובכל זאת להתרכז במשימה שלשמה היא הגיעה. וזו לא הייתה סתם משימה רגילה .

אלא ה משימה הגדולה שהיו להם בסך הכול עשרים וארבע שעות כדי לבצע אותה. כמו המשפט הידוע הזמן קצר והמלאכה מרובה .

היא חשבה שהמשימה הזאת הייתה כישלון מוחלט. אשר סימן לה שהם צריכים לרדת ולהזדרז כי זה בדיוק אותו היום שהטיטניק, אוניית הפאר יוצאת להפלגת הבכורה שלה בפעם הראשונה.

החבורה הייתה צריכה להזדרז, טליה הרגישה בעננים וחייכה לעצמה בעידוד, בזמן שכל החבורה לא עיכלה שעוד כמה דקות ספורות הם היו על סיפון האונייה.

כאשר הם עלו על האונייה, הם הרגישו בשמיים, איך ההתרגשות מילאה אותם למרות שהם התאמצו להסתיר זאת.

" וואו, ממש יפה פה. אני מרגישה שאני רוצה לקפוץ למיים, מותר לי לעשות זאת או שאתה תמנע ממני לעשות את מה שאני הכי רוצה. מה? למה אתה מסתכל עליי בעיניי עגל?" שאלה טליה בנימה של מבוכה.

" לא, אסור בהחלט. אני מזכיר לך שבאנו לפה למטרה אחרת, בשביל למנוע את טביעתה של האונייה הכי מפורסמת בעולם. את לא יכולה לעשות כל מה שאת רוצה.. כי זה באמת מסוכן." קרא אשר בעצבנות ומנע מטליה לקפוץ למים .

" איך בדיוק אנחנו הולכים למנוע את האסון הזה? זה קרה לפני המון שנים. אל תגיד לי מה לעשות כי אני קופצת בזה הרגע." איימה טליה אבל באותו הרגע אשר בא לקראתה ואחז בידה.

" למה את לא מבינה שבסך הכול מנסים לשמור עלייך? מדובר בחיי אדם, ואת מנסה לסכן את עצמך ביודעין.

את לא הולכת לקפוץ למיים, גם אם זה הדבר הכי בלתי אחראי שתעשי. לא אתן לך שיקרה משהו וזאת תהיה אשמתי.

פעם אחת תנסי להקשיב לאדם שעומד מולך?" אמר אשר ברוגז והפנים שלו נהיו אדומות כל כך .

" טוב, נו. למה אני לא יכולה לעשות מה שאני רוצה? זה החיים שלי, לא שלך. מה ביקשתי ממך בסך הכול? שלא תתערב בחיים האישיים שלי." אמרה טליה בנחישות ולא הייתה מוכנה לוותר בגלל האופי העקשן שלה.

" אני מתערב כי את חשובה בשבילי, כל כך, שאני ממש מפחד לאבד אותך. אל תעשי שטות. אני מבין את ההתלהבות הזאת. אבל תזכרי שאנחנו ביחד בזה, בסדר?" אמר אשר וחייך אליה חיוך ביישני.

" מה אתה מנסה לומר בכך שאתה מנסה לשמור עליי כדבריך?" שאלה טליה בסקרנות.

" שאני מסכים שאני ואת נתחיל לצאת כי את ממש, אבל ממש מוצאת חן בעיניי." אמר אשר בכנות וחייך לעברה.

" מתי התחלת להבין שאני מוצאת חן בעינייך? למה אתה אומר לי את זה רק עכשיו?" שאלה טליה והעמידה פני מופתעת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אביטל סיאני עקוב אחר אביטל
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אביטל סיאני
הברבור הלבן
הברבור הלבן
מאת: אביטל סיאני
גורל
גורל
מאת: אביטל סיאני
טביעה
טביעה
מאת: אביטל סיאני
התפוח האדום של שלגיה
התפוח האדום של שלגיה
מאת: אביטל סיאני
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
"אולי תכתוב עליי שיר?"
"אולי תכתוב עליי שיר?"
מאת: moshe shachar
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף