כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

השדכנית פרק 47

"גם לפושע מגיעה הזדמנות שנייה" (דוד ברנן)

"אני סופרת את שלוש ואתה קם אתה שומע? 1... 2.... 3...." אילנה ניסתה בפעם המי יודע כמה להעיר את דן דן שלא הסכים לקום "אתה רואה מה זה? אתה לא מצליח לקום מהמיטה זה מה שקורה שהולכים לישון מאוחר". היא לקחה ממנו את השמיכה "קום נו... יאלללה גם כן אתה".
הנייד שלה צלצל "תמר אני חוזרת אליך דן עוד לא קם"
"אבל תעשי לי טובה תחזרי יש בלאגן...." אילנה זרקה את השמיכה על דן שלקח אותה כאות תודה. "מה קרה? אל תפחידי אותי עכשיו על הבוקר...." היא יצאה מהחדר של דן.
"אתמול בערב בחתונה של ורד פגשתי את יקיר אמויאל...." אילנה נשפה... "מה רצתה התולעת?"
תמר צחקה "סתם להציק לי... הייתי בטוחה שהוא יזכור מה היה..."
"תמר? להזכיר לך? גברים לא זוכרים מה הם אכלו לפני שעה... אז לזכור עם מי הם שכבו וזרקו..." היא ממש יכלה לתת לה שמות של גברים ששכחו אותה לדוגמא איציק "פיי" היא חשבה לעצמה "למה להיזכר בו על הבוקר".
"בכל מקרה לא בגלל זה התקשרתי..." היא אמרה בשקט ... "אז בשביל מה?"
"דוד ברנן שלח לי הודעה אתמול... הוא רצה שניפגש ולא עניתי לו מאז..."
"מקווה שלא תעני לו בכלל... אויי שיט דןןןןןןן " אילנה צרחה "קום קום קום גם ככה אתה על טיל אצל המנהלת... בכל מקרה תמר אל תעני לו, אל תתיחסי אליו, הוא עדיין גבר נשוי".
"אבל אולי זה הזיווג שלי?"
"מה?" תגידי תמר את לפעמים שומעת מה הפה שלך מוציא? אני לפעמים תוהה אם את באמת בחורה חכמה או שאת עושה את עצמך..."
היא הרימה את דן והורידה אותו מהמיטה ושטפה את פניו.
"אני לא אסכים לך לצאת איתו את שומעת? הוא לא זיווג ולא שום דבר. פתח את הפה!"
"מה?" תמר לא הבינה. "לא את דן דן, אני מצחצחת לו שיניים והוא עם עיניים סגורות אוי שיט.. !"
"מה קרה?" תמר אמרה בבהלה "הוא נשך לי את האצבע בן כלב..."
"בכל מקרה תמר אל תחשבי יותר מדי, מסתבר שאת חושבת את רק עושה טעויות" היא עמדה ולקחה נשימה. "תמר, תעשי לי טובה תתרחקי ממנו כמו מאש, ועשיו יש לי ילד אומנם בן 8 אבל שוקל כמעט 50 קילו שעלי להרים להעיר לארגן לבית הספר, בינתיים בלי שום טעויות".

******
"אני מתכוונת לדבר עם ארז היום" עדן נכנסה למעלית אחרי צח. "שלא תעזי" היא לחצה על קומה 14 . "הוא לא האחראי" הוא ניסתה להתחמק. "אז מי כן? אשכנזי? אני אעלה אליו".
"לא נראה שיש לו ראש לזה, החתונה שלו עוד מעט בטח הוא טרוד בה". עדן הרגישה גוש של מחנק בגרון. "אז מה נעשה? אי אפשר שיפטרו אותך..." דלת המעלית נפתחה ושניהם יצאו מתוכה.
"עליזה בוקר טוב" עדן חייכה אליה "בוקר טוב ילדים שלי.
"בוקר טוב" עדן אמרה לנואה "בוקר" היא אמרה בקולה המנוחס ועדן גילגלה עיניים. "שמעת מפטרים את צח" עדן התיישבה והדליקה את המחשב שלה. "מה? אותך? שמעתי עוד אנשים... אולי נדבר עם ארז... ?"
"ארז חתום על זה" צח אמר ביאוש. "אני לא מבינה ממתי יש קיצוצים? הרי ידידיה מכר את החברה ליהודה אשכנזי כדי שיציל אותה משפיטת רגל"
"אני גם לא יודע מה קרה... אני גם זוכר שבישיבת מועצת מנהלים הם אמרו שהם עשו הכל כדי שלא יצטרכו לפטר עובדים.. בגלל זה ידידיה מכר את החברה..."
"מי את יודעת שמפטרים אותו?" עדן אמרה בסקרנות.. "אני יודעת על צח ושמעת על אנשים נוספים רק שאני לא יודעת מה השמות שלהם...."
המעלית נפתחה וארז יצא ממנה, "בוקר טוב"
"בוקר טוב אדוני, הנה הסדר יום שלך..." עליזה מסרה אותו לארז. "עליזה גשי אלי למשרד בבקשה".
עליזה הלכה אחרי ארז לכיוון המשרד.

ארז התיישב על כיסאו "סגרי את הדלת בבקשה" עליזה סגרה אחריה. "שבי עליזה יקירה, מה שלומך?" הוא חייך אליה.
"הכל טוב" ליבה החל לפעום בחוזקה "אני שמח לשמוע... תראי אני... לא נעים לי לעשות את השיחה הזאת כן? אבל.. אנחנו עכשיו בשלבי קיצוצים... החברה חייבת להתייצב אז יש פיטורים של עובדים. יש כאלו שקיבלו מכתבים אבל בגלל שאת עובדת אצלי במשרד היה נראה לי מן הראוי להגיד לך את זה פנים מול פנים"
עליזה החווירה. "אנחנו נאלצים להפסיק את עסקתך בחברה" עליזה ניסתה לבלוע את הרוק שעמד בגרונה. "אני יודע מי את, והחברה מעריכה את פועלך רבת השנים... אבל אנחנו גם חושבים להצעיר את החברה, חלילה לא שאני מזלזל בגיל שלך, יש לך ניסיון רב כמובן".
"אדוני, אני בת 58 לא נשארו לי עוד הרבה שלנים לפנסיה, אתה מבין שאם עכשיו אתה מפטר אותי אתה דופק אותי"
"אני בטוח שתמצאי עבודה, אני כמובן אכתוב לך המלצות"
"ארז? אני בת 58 איזה למצוא עבודה?" היא אמרה בעיניים מלאות דמעות. "אני מצטער, זו הוראה מגבוהה לא אני החלטתי את מי לפטר ומתי?"
"מתי?" היא הביטה בו ומעינייה יורדות דמעות ללא הפסקה. "מתי מה?"
"מתי אני מפוטרת?"
"בסוף החודש, ב 1.6 את כבר לא עובדת של אשכנזי".
עליזה קמה ממקומה "אני מצטער עליזה אני באמת מצטער"
היא פתחה את הדלת של המשרד ויצאה.

***************
"אז מה יש לך מחזר חדש?" סמדר אחת הכתבות קרצה לתמר כאשר זו נכנסה למשרד. "מחזר?" היא נראתה מופתעת. מה לה ולמחזרים. "יש זר פרחים ענקי אצלך במשרד" תמר הלכה מהר למשרד, וכשפתחה נגלה לעיניה זר ורדים ענקים, היא חיפשה איזה מכתב ומצאה אותו בתוך מעטפה קטנה. "מקווה שתסלחי לי, גם לפושע הכי גדול מגיעה הזמנות שנייה:)" על החתום איך לא "דוד ברנן" היא התיישבה בכיסא והורידה את התריסים של משרדה ונעלה את הדלת.
היא צילמה את הזר ושלחה לאילנה.
"מה זה עכשיו?" היא שלחה לה
"דוד ברנן מתחנף" היא חייכה לעצמה
"שלא תעזי הוא מחפש טרף והוא יודע שאת תיפלי בפח, אני בעבודה לא לעשות טעויות!"

תמר סגרה את הנייד שלה, ועד לפני שהספיקה לנשום על הצג הופעה "אמא"
,"כן אמא" תמר אמרה בעייפות עוד לפני שהיא הספיקה לענות "מה שלומך? אם אני לא אתקשר את לא תרימי טלפון אני מבינה..."
"מה נעשה החיים שלנו עבודה...", "כן גם כן עבודה עבודה.... מה עם גבר? מה עם בעל? התחתנת עם העבודה שלך?"
"טוב מה את רוצה אמא?" היא אמרה בעצבים "קובי אמר שראה אותך בחתונה... מה את שדכנית?" היא אמרה בלעג "לא חשבתי שתקחי את הדברים של הרב כל כך לצומת ליבך.... אני רק לא רוצה שתתאכזבי"
"אמא התאכזבתי כל כך הרבה פעמים בחיי...."
אז אולי הגיע הזמן להפסיק.... שמעי פגשתי את שולה.... דניאל... אמא של מתן.... בקיצור היא אומרת שהבן שלה אין לו אף אחת... את יודעת הוא בחור טוב, מגדל את הבת שלו לבד.. האישה נעלמה...."
תמר גלגלה את עיניה, מתן באמת בחור מדהים אבל זה לא מהיא מחפשת.
"האמת שהיא דיברה איתו עליך ונראה לי שהוא עדיין מאוהב בך... זוכרת מאז התיכון? אז נראה לי שאם תאשרי לי ותגידי לי שכן הוא ישמח לצאת איתך".
"אמא זה לא זה, מתן בחור מקסים באמת אבל זה לא מה שאני מחפשת..."
"אז מה את מחפשת ביתי היקרה? אה... מה? גבר שינצל אותך? שיבזבז לך את הזמן? שיבגוד בך? אז הוא לא הדברן הכי גדול והוא קצת בישן ואין לו תואר... אבל תראי איזה גבר הוא, איך הוא מגדל את הבת שלו, איך הוא מכבד את אמא שלו ואת אבא שלו..."
היא לקחה נשימה עמוקה. "תקשיבי חמודה, אני לא יודעת מה את כבר רוצה... את באמת חושבת שאחרי שתזווגי שלושה זיווגים החתן שלך יפול עליך מהשמיים? הלכת לאומן ומה קרה? את יודעת למה? כי את פוסלת ופוסלת ופוסלת ומי שפוסלת כל כך הרבה זה הסוף שלה, שפוסלים גם אותה".
תמר היבטה בזר הפרחים שהונך על השולחן שלה, ושמעה את דבריה של אמא.
"אני לא מעוניינת להקשיב לך אמא, תאמיני לי שאני יודעת מה אני עושה".
היא ניתקה את השיחה וחייגה.
"דוד, מה קורה? זאת אני, בוא ניפגש".

*********
"הוא פיטר אותך?" עדן התיישבה מול עליזה וניגבה את דמעותיה. "אני לא יודעת מה עשיתי לא בסדר?"
"ומה אני עשיתי לא בסדר?" צח ניסה לנחם אותה ללא הצלחה, "אני עובדת כל כך מסורה, עוד מימי ידידיה כמה הוא אהב אותי?" היא הביטה בעדן וחיכתה לתגובה וזו הנהנה בהסכמה. "ופתאום הוא מדבר איתי על קיצוצים? ועוד עכשיו? אני בת 58! חברים לא נשאר לי הרבה לפנסיה, אתם קולטים שהם דופקים אותי? ועוד מה הוא אומר לי, אני בטוח שתמצאי עבודה, אני אביא לך המלצות... איזה המלצות? אני סוס מת בשוק, מי יקח אותי?"
עליזה התייפחה, "אפשר סיגריה?" היא הרימה את ראשה לצח והרכיבה על אפה את משקפי השמש שלה. "במצבך מותר!" הוא הדליק לה את הסיגריה ועליזה ינקה אותה ונחנקה.
"מעניין למה את שניכם הוא בחר לפטר? מעניין אם זה ארז או איתן? אולי אני הבאה בתור?"
"אני לא חושב.... אני לא יודע מה השיקולים שלו לפיטורים... אבל לא נראה לי שאותך הוא יפטר..." צח הדליק סיגריה נוספת.
"אני צריכה לברר מה קורה פה, תקשיבו זה הולך ככה... ברצינות אני אומרת לכם... משהו מסריח פה...".

***********
"לא חשבתי שתסכימי להיפגש איתי" דוד מיקד את מבטו בתמר שישבה קפואה לידו באוטו. הם עצרו בצד הדרך, ירדו מהכביש ודוד כיבה את הרכב. "מה קרה?" תמר שברה את השתיקה. "לגבי מה?"
"מה לגבי מה? למה אתם מתגרשים? הייתי בטוחה שהיא מוחלת לך על כל הבגידות והשקרים שלך".
"כנראה שנינו לא רוצים אחד את השניה, זה לא רק היא תאמיני לי שזו לא רק היא".
"אז אתה רוצה להגיד לי שאתה רצית את הפרידה?" תמר אמרה בהפתעה.
"לא מאמינה לך זה לא מתאים לך"
"אל תאמיני, אבל גם לי נמאס ממנה, מה את חושבת שטוב לי ככה? שכיף לי להיות עם הפרצוף החמוץ שלה... גם אחרי מה שקרה בפורים... בכלל היא עשתה לי בעיות יותר התעללה בי... הנישואים שלנו אף פעם לא היו טובים"
"אז למה נשארת איתה?"
"בחירות, מצביעים... אני לא ישן איתה באותה מיטה קרוב ל3 שנים את יודעת? ישנים שנינו בשני חדרים נפרדים...."
"חשבתי תגיד בשביל הילדים..." היא אמרה בציניות. "לא, לא ממש לא.... תחשבי איך אני אראה בפני המצביעים אני חייב להראות את עצמי כמודל לחיקוי... במיוחד שאישתו עוסקת בכל המקלטים לנשים מוכות.. היא ממש מוערכת על ידי התיקשורת".
"כן מכירה את זה מקרוב... אז מה פתאום השינוי הזה בגישה?" היא המשיכה לחקור "מה גרם לך לקום ולשבור את הכלים?"
"הבנתי שלא טוב לי בקשר הזה. את יודעת לא ישנים באותו חדר, אין סקס, יש בגידות, יש שקרים, גם ככה אני והיא לא מנהלים שום סוג של קשר... הבחירות רחוקות והמצב של המפלגה טוב... הגיע הזמן".
"רק שהכותרות לא רגועות...."
"תמר, אני לא יודע מה את מרגישה לגבי.. אבל אני יודע מה אני מרגיש לגביך וזה ממש חזק! אני מתחרט שעזבתי אותך לפני שנים, יכולת להיות האישה שלי, כמו תמיד שהיית תומכת בי, ואוהבת אותי".
"אבל שיקרת לי ובגדת בי, למה שאני ארצה להאמין לך שוב?"
"כי אנשים מתחרטים ומשתנים ולכל אחד מגיעה הזדמנות שנייה". היא הביטה בו והבינה למה הוא מצליח כל כך בפוליטיקה, איך הלשון שלו החלקלקה גורמת לה להאמין לו, למרות שבליבה ידעה שמי שמשקר ובוגד יבגוד וישקר עוד 100 פעם, היא גם כתבה על זה מאמר פעם, שקיבל תגובות זועמות משני המינים.
"מה אני אגיד לך?" היא לקחה נשימה עמוקה
"תגידי כן"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

racheli :) עקוב אחר racheli
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
 מהרה מנגיסטו
מהרה מנגיסטו
וואאו קראתי הכל ביום אחד!
את כותבת מהמם וממש נכנסתי לסיפור.
מתי המשך ?
הגב
דווח
1 אהבתי
racheli :)
racheli :)
תודהה רבה
הגב
דווח
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
racheli :)
השדכנית פרק 50
השדכנית פרק 50
מאת: racheli :)
השדכנית פרק 31
השדכנית פרק 31
מאת: racheli :)
השדכנית פרק 48
השדכנית פרק 48
מאת: racheli :)
השדכנית פרק 49
השדכנית פרק 49
מאת: racheli :)
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגירה
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
זה לא אני, זו את
זה לא אני, זו את
מאת: שבורת כנף