כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

מי אתה? - פרק 40

18+

עומר
היא מטריפה, גם ככה הראש שלי כל היום עסוק בה.
היום זה היה יותר מידי, הידיעה שהיא מחכה לי בבית, התמונה ששלחה, האורגזמה שחוותה גם אם רק שמעתי את זה, הרגשתי את זה בכל נים בגופי.

אני נכנס הבייתה ויש ריח של משהו שרוף.
אני מציץ בסלון, שיר לא שם.
אני נכנס למטבח, מכבה את התנור ושולף בעזרת מגבת את התבנית מהתנור.
המראה גורם לי לצחוק.
אני מניח כמה שאפשר ממנה בתוך הכיור, נותן למים לזרום עליה ועל תפוחי האדמה השרופים שדבוקים אליה ופתוח את החלון.
אני מרים את תיק המסמכים שלי ומתחיל לחפש אחר שיר.
אין סיכוי שהיא ברחה לי.
אני מציץ במרפסת והיא לא שם.
הבית שקט.
אני מתקדם לכיוון המסדרון, חולף על פני הדלת הסגורה של רוי שלי, הגבר הקטן שלי, אני מתגעגע אליו.
ממשיך, היא לא בחדר המקלחת.
אני מוצא אותה במשרד הביתי שלי.
היא יושבת על הכסא מעוכה בתוכו, משענת הכסא מופנת לכיוון הדלת.
רגליה על שולחני, חשופות.
אני נשען ביד אחת על משקוף הדלת.
היא לא שמה לב לקיומי, היא שקועה במשהו.
עמדתי וחיכיתי כמה רגעים שתשים לב אלי לבד.
זה לא קרה.
הרפתי את אחיזתי מהתיק, הוא נחבט ברצפה, השמיע רעש.
היא נבהלה והסתובבה אלי.
פאק היא לובשת חולצה מכופתרת שלי, הכפתורים העליונים לא מכופתרים וזה נותן הצצה לעמק בין שדיה.
אני מתקרב אליה, קולט שהיא הייתה שקועה בספר.
״אני מצט...״ היא הפסיקה כשלקחתי את הספר מידה, אין לך על מה להצטער קטנה כשאת לבושה ככה, בבית שלי, חשבתי לעצמי.
״כל מה שלא אמרתי״ זה הספר שהיא לקחה מהמדף ושקעה בו.
אני לא מתפלא, אני חייך לכריכה.
קניתי את הספר אחרי שכבר הכרתי אותה, הדרך שבה הדמויות הכירו הזכיר לי פחות או יותר את הסיפור שלנו.
————————

הלכתי לחדר שלי, פתחתי את מגירת ״הצעצועים״ ושלפתי משם זוג אזיקים, שמתי אותם בכיס מכנסיי.
הסתכלתי על האביזרים הנוספים שיש בה.
אני מתכוון לבחון את הגבולות שלה, אבל לאט ובטוח.
זה חדש עבורה ואין יותר אסיר תודה ממני שהיא הסכימה לנסות, אני מחייך לעצמי.
אני שולף את המצבטים, אוחז אותם בידי ובידי השניה אני מעביר את אצבעותיי על שרשרת החוליות העדינה שמחברת בינהם.
אני מחליט לא לקחת כיסוי עיניים ומתקדם לכיוון החדר שבו שיר נמצאת.
אני נכנס לחדר, שיר יושבת על השולחן ערומה לגמרי, מבטה התוהה נעוץ במצבטים שבידי.
ככל שהתקרבתי, שיר התכווצה בתוך עצמה.
״אלה מצבטים״ הודעתי לה, היא בחנה אותם.
״לפיטמות״ המשכתי ומבטה עבר בחדות מהמצבטים להביט בפני, השתדלתי לא לצחוק.
״תביאי אצבע״ היא חוששת, אני רואה על פניה.
שיר מגישה אליי את האצבע שלה.
״זה הולך לכאוב בדיוק לשניה כשאניח את זה, אחרי זה אני אסובב את זה״ מצביע על הצ׳ופצ׳יק שמהדק את המצבטים, ״וזה יפעיל לחץ״.
אני שם צד אחד של המצבטים על אצבעה, היא נושכת את שפתה, כאילו משתיקה את כאבה מלהיפלט החוצה.
הכאב המענג הזה חדש לה, אני מזכיר לעצמי להיות עדין, לא לסובב יותר מידי וליצור לחץ חזק מידי.
אני מסובב והלחץ על אצבעה גובר, שיר מסתכלת על אצבעה ואני מסתכל על פניה.
אני משחרר את האצבע מהמצבט ומניח אותו על פיטמה אחת, מחכה קצת נותן לה להתרגל להרגשה ומסובב, מפעיל עוד לחץ. שיר גונחת בתגובה, גניחה קצרה ושקטה.
לוקח את השני ומצמיד לפיטמה השניה ומבצע את אותו תהליך.
אני מתרחק ממנה קצת, מביט בה, בכולה.
היא מתבוננת בי, שפתה התחתונה נשוכה בין שיניה.
מפשקת את רגליה, איברה החלק רטוב.
ידיה מונחות לצדי גופה.
אני מוציא את האזיקים מהכיס ומתקרב שוב.
משחיל בין שדיה על שרשרת החוליות של המצבטים את שרשרת האזיקים.
היא מושיטה לי את שתי ידיה.
אני אוזק את מפרקי ידיה.
אין לה הרבה מרחב תנועה בידיה, כל תזוזה שלה מושכת את שרשרת האזיקים שמחוברים עכשיו לשרשרת המצבטים, וזה מושך את פיטמותיה.
מבטה בוהה בידי כאילו מצפה לעוד משהו.
היא אוהבת שמכסים לה את העיניים, אבל לא הפעם.
״אני לא הולך לשים לך כיסוי עיניים״
״הפעם אני רוצה שתראי איך אני מזיין אותך״ מדביק נשיקה רטובה לצווארה, ראשה נזרק לאחור, פיה נפער.
אני עוזר לה לקום מהשולחן, היא מתחילה להפשיט אותי.
פותחת את חולצתי ואני מוריד אותה. היא צמודה אליי, עדיין לא מרחיקה את ידיה יותר מידי.
היא יורדת על ברכיה, פותחת את אבזם החגורה, כפתור, רוכסן ומושכת את המכנס ביחד עם הבוקסר.
״אחח״ אנקת כאב נפלטת ממנה כשהיא מרחיקה יותר מידי את הידיים מגופה.
היא מסתכלת על הזין שלי, מתוח, זקור.
היא מלקקת את שפתה התחתונה.
אני מתיישב על הכסא ושיר מתמקמת בין רגלי על הרצפה, משתדלת לא למשוך את ידיה יותר מידי.
מלקקת מלמטה למעלה, טועמת טיפה שנוזלת ממני.
אני משתגע ממגע השפתיים שלה, מהלשון שלה.
לא מוריד את העיניים ממנה ומזיז את שערה הצידה כדי לראות את פניה.
היא מכניסה את הזין לפיה לאט, כל פעם עוד קצת ועוד קצת, מטריפה אותי.
אני נעמד תופס בשערה ודוחף את עצמי אל פיה וזז לאט, מרגיש את בקצה הזין את הגרון שלה.
המצב הזה מקשה עליה לנשום ואני רואה טיפה מבצבצת בזווית העין שלה.
אני יוצא קצת מאפשר לה לנשום והיא שוב נעה על הזין שלי במהירות, מחדירה אותו עמוק לתוך פיה.
אני יוצא ממנה, אם היא ממשיכה עוד קצת, אני גומר.
אני מרים אותה אלי, היא גונחת כשידיה נמשכות יותר מידי, מצמיד אותה עם הגב לקיר.
״אני רוצה שתסתכלי כל הזמן, אל תעצמי את העיניים לרגע״.
כשהזין שלי חודר אליה בבת אחת עמוק, שנינו גונחים. ראשה נזרק אחורה מושען על הקיר והיא עוצמת עיניים.
אני אוחז בשרשרת החוליות של המצבטים ומושך
״אוחחח עומר״ גניחה של עונג מהולה בכאב והיא ישר פוקחת את עיניה.
היא הבינה מה יקרה כל פעם שתעצום את עיניה.
אני מזיין אותה, חזק, מהר, עמוק.
נושך את צווארה, נושך את שפתיה.
היא משעינה את זרועותיה על החזה שלי, המצבטים נמשכים עם ידיה, מחדיר לה אצבע עמוק לתחת ומרגיש אותה רועדת, שומע אותה גונחת.
מתכווצת חזק עלי, נוזלת.
״כןן פאקק״ היא גונחת, אני לא מרפה, ממשיך להיכנס ולצאת ממנה.

כשהיא עוד בידי ואני עמוק בתוכה אני מתקרב לשולחן.
מוריד אותה ממני, מסובב אותה ומצמיד אותה לשולחן.
השדיים שלה נמעכים על השולחן, המצבטים מתקפלים ומפעילים לחץ.
מחדיר אליה אצבע וטועם ממנה את הרטיבות של שיר.
תופס אותה במותניים וחודר אליה לאט, לאט.
סמ אחרי סמ.
היא מתחרפנת תחת ידי וגם אני, לא פחות ממנה.
אני רוכן אליה, ״תסתכלי שמאלה״ היא מפנה את מבטה, על הקיר יש מראת גוף רחבה.
אנחנו מביטים אחד בשניה דרך המראה,
״פאקק עומר״ זה מחרמן אותה בדיוק כמו שזה מחרמן אותי.
הזין שלי יוצא ונעלם בתוכה, אני מגביר קצב.
שולח יד לדגדגן שלה ומעסה אותו.
״אני קרובה״ בקושי מצליחה להשמיע קול.
אני גומר בתוכה כשהיא מתכווצת עלי.

אני יוצא ממנה כשהיא נרגעת כמעט לגמרי.
מקלף אותה מהשולחן ומסובב אותה עם הפנים אלי.
משחרר את הידיים שלה מהאזיקים ובעדינות מוריד את המצבטים מהפיטמות.
משליך את זה על הרצפה ומלקק את פיטמותיה הכואבות בעדינות.
אחרי שאני מלקק ומנשק אותן אני מתרומם ופוגש את המבט של שיר.
הבעה מוזרה על פניה, אני תופס את צווארה בידי הגדולות וטורף את שפתיה בתשוקה.
כשאני מתרחק קצת מפניה, שוב אני פוגש את אותו מבט בעיניה שאני לא יודע איך לאכול.
״עומר״ אני ממשיך להביט בה.
״אני אוהבת אותך״.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מזג האוויר החורפי הזה גרם לאצבעותיי לעקצץ ולחשק שלי לכתוב לגבור.
אז החלטתי שזין על כל העולם ועל החוסר בזמן, לא אתעלם מהעקצוץ ואתן להן לכתוב.
אחחח עומר שלי (שלי ורק שלי ;)), מקווה שהוא חימם אתכם לכל הסופ״ש ❤️

וסתם לידיעתם, הפרק הזה היה יכול להיות מפורסם מוקדם יותר אבל ג׳וקי ״הפריע״ לי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

S. . עקוב אחר S.
שמור סיפור
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Liron Shapira
Liron Shapira
המשךךךךך
הגב
דווח
שלומית קאסה
שלומית קאסה
מתי המשך?
הגב
דווח
guest
פליז תמשיכייי
הגב
דווח
טען עוד 23 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
במעמקי לבי
במעמקי לבי
מאת: כותבת את הלב אזרן
מגה - רומן ישראלי אקטואלי
מגה - רומן ישראלי אקטואלי
מאת: Erez Eyal
במעמקי לבי
במעמקי לבי
מאת: כותבת את הלב אזרן
יומנו של לורי- חייזר אדם
יומנו של לורי- חייזר אדם
מאת: שי מצפה
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay