כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

הצד השני של שנינו פרק 12

היה לי את הדחף הזה פתאום, הדחף הזה שאומר לי " קחי אותי יורי" מבלי שאני יודעת מה.

תוכן עניינים 1. הצד השני של שנינו- הקדמה2. הצד השני של שנינו פרק 13. הצד השני של שנינו פרק 24. הצד השני של שנינו פרק 35. הצד השני של שנינו פרק 46. הצד השני של שנינו פרק 57. הצד השני של שנינו פרק 68. הצד השני של שנינו פרק 79. הצד השני של שנינו פרק 810. הצד השני של שנינו פרק 911. הצד השני של שנינו פרק 1012. הצד השני של שנינו פרק 1113. הצד השני של שנינו פרק 1214. הצד השני של שנינו פרק 1315. הצד השני של שנינו פרק 1416. הצד השני של שנינו פרק 1517. הצד השני של שנינו פרק 1618. הצד השני של שנינו פרק 1719. הצד השני של שנינו פרק 1820. הצד השני של שנינו פרק 1921. הצד השני של שנינו פרק 2022. הצד השני של שנינו פרק 2123. הצד השני של שנינו פרק 2224. הצד השני של שנינו פרק 2325. הצד השני של שנינו פרק 2426. הצד השני של שנינו פרק 2527. הצד השני של שנינו פרק 2628. הצד השני של שנינו פרק 2729. הצד השני של שנינו פרק 2830. הצד השני של שנינו פרק 2931. הצד השני של שנינו פרק 3032. הצד השני של שנינו פרק 3133. הצד השני של שנינו פרק 32+3334. הצד השני של שנינו פרק 34+3535. הצד השני של שנינו פרק 3636. הצד השני של שנינו פרק 37+3837. הצד השני של שנינו- הודעה חשובה38. הצד השני של שנינו פרק 3939. הצד השני של שנינו פרק 40+4140. הצד השני של שנינו פרק 4241. הצד השני של שנינו פרק 4342. הצד השני של שנינו פרק 44+4543. הצד השני של שנינו פרק 4644. הצד השני של שנינו פרק 4745. הצד השני של שנינו פרק 48+4946. הצד השני של שנינו פרק 5047. הצד השני של שנינו פרק 5148. הצד השני של שנינו פרק 5249. הצד השני של שנינו פרק 53+5450. הצד השני של שנינו פרק 55 ואחרון

מאוחר יותר ישבתי מול המחשב לא בכדי לראות סדרה, ידעתי תכנות מחשב עוד מגיל עשר. אבא היה עוסק בזה כתחביב, מפרק מחשב ומרכיב מחדש. הייתי צופה בו ותוך כדי הוא היה מלמד אותי את כל הדברים. אבא לימד אותי בנוסף כיצד אני פורצת למחשבים אחרים ולמערכות מסוימות ממש כמו במשטרה. אבא שלו, זאת אומרת סבא שלי תמיד רצה שהוא יהיה שוטר טוב. אבא למד בבית ספר לשוטרים כשהיה צעיר יותר אבל פרש מהמשטרה שלוש שנים לאחר שאימא נפטרה. הוא מעולם לא הודה בזה שהיא הסיבה לכך שהוא פרש, אלא אמר שמעדיף לעסוק בנגרות כפי שתמיד חלם לעשות ואמר בטענה שאיננו רוצה עוד לרצות את אביו. אהבתי שאבא נלחם בשביל להצליח בנגרות, היו לו הרבה לקוחות והוא הצליח עד שיום אחד הוא הופלל. הדבר המצחיק הוא שעכשיו הוא מוקף בשוטרים, אבא ביקש העברה לכלא אחר רק בגלל שעדיין יש לו חברים שוטרים. אני עוד זוכרת כיצד הם היו באים אלינו ויושבים עם הכרס הגדולה שלהם וכובע השוטרים ואוכלים עדלאידע.
שנאתי את זה ושנאתי אותם, לא אהבתי שאנשים אצלנו בבית, אימא לא אהבה את העובדה שאני לא אוהבת אורחים. אחד הדברים שאני זוכרת ממנה הוא כיבוד אורחים אבל איכשהו מעולם לא כיבדתי אורחים, כנראה משהו לקוי בי.
" אני כל כך מקנא בך" שמעתי את ניתאי מבעד למטבח.
" מה יש לקנא?"
" את יכולה לעבוד בזה ולתפוס אנשים רעים" הוא חי בסרט שגרם לי לצחוק פתאום בקול.
" אמרתי משהו מצחיק?" התקדם לעבר הסלון עם צלחת ביד.
" אתה חי בסרט"
" למה לא? את יכולה להיות סוכנת סמויה או האקרית במשטרה תעשי הרבה כסף"
" אני מעדיפה לפתוח מאפייה" וכבר דמיינתי את שלל המתוקים שאאפה לשלל הלקוחות שיגיעו.
" הפסד שלך"
לפתע שלי הגיחה ככה בלי התראה, אף פעם לא היה לי אכפת שהיא אצלנו התחברנו די מהר. רק לאחרונה כל העניין הזה איתה ועם ניתאי לא לטעמי.
" היי יורי" נופפה לי והניחה את התיק שלה בקצה הקיר.
" אם אתם הולכים לעשות את מה שאתם עושים תעשו לי טובה תגידו לי אני אלך" הם צחקו.
" רק רצינו לצפות בסדרה ביחד" הוקל לי.
" איפה דודה שלכם?"
" אני יודע... כל הזמן משוטטת" אמר ניתאי בחוסר אכפתיות והדליק את הטלויזיה. כעבור שעה דודה ניקול הגיעה עם שלל שקיות, עזרתי לפרוק אותן והיה לי את הדחף הזה פתאום, הדחף הזה שאומר לי " קחי אותי יורי" מבלי שאני יודעת מה. פעם להסתתר מהמצלמות היה קל, היום זה כבר יותר מסובך. נכנסתי למאגר המצלמות בעיר ותיכננתי להיכנס למקום אקראי. בהתחשב לשעה הכל אמור להיות סגור לנו פיצוציות.
" אוקי זהו מושלם" אמרתי לעצמי ותיכננתי לצאת.
" לאן את?"
" סתם סיבוב, תהנו לכם לבד" סיננתי לקחתי את תיק המחשב שלי והכפפות ויצאתי לדרך.

" איך את מסוגלת לעשות דברים כאלו?" שאלה אותי פעם דודה ניקול.
" אני לא יכולה לסרב" סיננתי, היא כמובן לא הבינה כיצד אפשר להגיד לא לפריצות וגניבות ( ככה היא קוראת למעשים שלי)
אבל לא אכפת לי, הרי אנשים כמוני עושים זאת בשביל הסיפוק ונכון שאני פחדנית ברוב הפעמים... אך הדחף הזה... אוי אלוהים הדחף הזה חזק יותר ממני.

...
לקחתי זוג נעליים כחולות מחנות, זה היה קל מאוד, הייתי צריכה לכבות את המצלמות וזהו. אבא היה גאה בי אם היה יודע, אך מצד שלי גם מאוד מאוכזב שאני משתמשת במידע הזה בשביל מטרה שלא מקדשת את האמצעים של אף אחד, אלא רק את האינטרסים המטומטמים שלי.
יצאתי מהחנות מצד אחר והתנהגתי כאילו דבר לא קרה, ככל שהתקדמתי לרחוב הראשי הייתי מסופקת. נכון זה טיפשי לקחת נעליים כשיש לך כמוהם בשפע בבית.
" פספסת את המועד" ליאם הנודניק הופיע מולי. לא הבנתי על מה הוא מדבר, התעלמתי משום שלא היה לי מה להגיד.
" תחזרי מחר ואז תוכלי להחליף אותן" אמר לי ורק עכשיו הבנתי למה התכוון.
כך נגמרה השיחה שלנו, הוא אפילו לא הזכיר את עניין ההודעה כאילו כלל לא קיבל אותה... המעט שהגיע לי הוא לקבל מענה על ההודעה ששלחתי.
דקה לפני שעליתי הביתה קיבלתי הודעה.

" יורי זה אדיר, אני צריך שניפגש עכשיו" אדיר? הוא לא אמור להיות בטיסה? תהיתי לעצמי.
" כן... איפה?" שאלתי בהיסוס.
" במאפייה" לא הבנתי מה קרה ומדוע שלח לי הודעה, הרי מעולם לא היה בנינו יותר מדי שיח.
המאפייה הייתה פתוחה, תיארתי לעצמי שהוא פתח אותה. מלבד חושך לא יכולתי לראות שום דבר, הדלקתי אור קטן וראיתי אותו יושב על אחד השולחנות מעט לחוץ.
" מה קרה?" הוא הסתכל עליי במבט מוזר, מבט של מה זה הבגדים האלו? הרי אין סיכוי שאני עובדת עם הבגדים האלו.
" בואי שבי רגע" ישבתי על ידו הוא הראה לי את אחד המסמכים.
" מה הבעיה?"
" אני חושב שאצטרך להכניס עוד עובד בגלל זה"
" אז נמצא, אל תדאג" חייכתי על מנת לרצות אותו.
" את תצליחי?"
" כן, אני אתלה שלט ואשאל... אתה לא אמור להיות בטיסה?"
" כן עוד מעט... דפני תיכף תגיע" ידעתי שמערכת היחסים בינו לבין דפני היא מעולה הרי היא יפה ומנומסת יותר מכך ידוע שהיא והוא שוכבים יחד ללא שום אינטרס, תמיד קינאתי בנשים האלו שמצליחות לעשות זאת מבלי לקבל מצפון על הדבר הזה.
" אז אני יכול לסמוך עלייך, נכון?" הנהנתי.
" יופי מעולה, אין עלייך יורי" הוא חייך והביט בי עם העיניים הבהירות שלו.
" בא לך קפה?"
" אתה רוצה שאכין?" קטעתי אותו ולא עניתי על השאלה מרוב מבוכה.
" אני רוצה להכין לך, איזה את אוהבת?"
" הפוך רגיל יהיה בסדר" חייכתי, הוא מיד קם עם החליפה האפורה שלו והתחיל בהכנת הקפה.
" האמת התגעגעתי למקום הזה" דיבר תוך כדי. מעולם לא דיברנו על נושאים מעבר לעבודה, המצב הזה הפך למשונה.
" תגידי יורי... איזה צבע את אוהבת?"
" טורקיז" עניתי, כמעט כמו צבע העיניים שלו, חשבתי בליבי את המחשבה הזאת השארתי לעצמי.
" בדרך כלל בנות אומרות לבן או ורוד" שוב אני לא קונבנציונלית דיברתי לעצמי.
" כן אני לא טיפוסית"
" את אוהבת מוסיקה, נכון? תשמעי שיר" הוא הדליק שיר בעברית שלא יצא לי להכיר והתחיל לזמזם אותו.
" בבקשה הקפה מוכן" לא הייתי מוכנה לסיטואציה הזו שבה הוא משמיע לי שיר מהטלפון שלו ויושב על ידי, הרגשתי כל כך לא בנוח.
" תודה" מלמלתי וישבתי בשקט.
" את תמיד שקטה כזאת?" שנאתי לדבר ויותר מכל שנאתי ליצור קשר עין.
" לא משנה... איך השיר?" שאל כשנגמר.
" בסדר" אמרתי בחיוך.
" באמת קשה לדובב אותך רק בעבודה את מדברת" כי זה ענייני עבודה ולא דברים אישיים שמשתקים אותי כמעט עד מוות.
" לא פגשתי בחורה כמוך... את בטח יודעת שאני מכיר הרבה סוגי בנות ובטח חושבת לעצמך כמה אני לא רציני... אבל את אחרת" אם הייתי לספור את כמות הפעמים שאמרו לי הייתי כבר מתעשרת.
" אני לא חושבת כלום" סיננתי. לא רציתי לשאול במה התכוון כשאמר שאני אחרת.
" את מבינה למה אני מתכוון?" הנדתי את ראשי.
" התמימות שלך הורגת אותי ומקסימה אותי בו זמנית" הוא צחק.
" אני אומר שאת מצאת חן בעיניי, יורי. מצאת חן במובן הזה שלא קרה לי עם אף אחת" מתי בדיוק זה קרה? חשבתי לעצמי.
" היום כשענבת לי את העניבה נשבע לך שרציתי לנשק אותך אבל התאפקתי"
בלעתי את רוקי בשקט מבלי שירגיש במבוכה שלי כשהוא יושב מולי ולקחתי לגימה מכוס הקפה בתור תירוץ.
" את לא מתכוונת להגיד משהו?" לא ידעתי מה להגיד והרגשתי את פניו קרובות לשלי, התרחקתי עד גבול מסוים כמה שיכולתי.
" את פוחדת ממני?" לאן נכנסתי? מדוע דווקא איתו? הנהנתי בשקט.
" אל תפחדי אני לא אפגע בך" הרגשתי כיצד השפתיים שלו נגעו בשלי ופחדתי שככה אחווה את הנשיקה הראשונה בחיי לא רציתי בוודאי שלא איתו... בעודי חושבת ראשו נטה לצד שמאל וכמעט הצליח לנשק אותי כשלפתע שמעתי ירייה מבחוץ שהקפיצה את שנינו.

המשך יבוא...
סליחה על המתח.
מאוד מעניין אותי לדעת מי פה...
אשמח אם תדרגו שאדע מי קורא.
לאחרונה יש לי תחושה שלא אוהבים את הסיפור.
מקווה שאני טועה בהרגשתי,
בנימה זו לילה טוב❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Sahar broker
Sahar broker
אני ממש מספר שעות באתר וסחפת אותי רצח
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
תודה רבה,
איזה כייף!
ברוכה הבאה למייפאן!!
הגב
דווח
דיקלה נ
דיקלה נ
הסיפור מאוד מרתק ומסקרן, התמונה הכללית עדיין לא ממש ברורה וזה מה שמושך לקרוא עוד..
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 36+37
חבקי אותי חזק פרק 36+37
מאת: Maya B
-כל החיים עוד לפנינו -
-כל החיים עוד לפנינו -
מאת: אודליה כחלון
בשיחה עם הלב
בשיחה עם הלב
מאת: Alma Cohen
כמו משוגע
כמו משוגע
מאת: תומר דגן
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה