כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

עומרי ומורן- פרק 10

פחדתי להיתפס ידעתי שזה לא יגמר טוב בשבילי ומשום מה בכל זאת האטתי קצב.

״את יודעת, הופתעתי מהמעשה שלך אתמול״ זרק פתאום כשעיניו עוד על החול עליו אצבעותיו מציירות וחצי חיוך שפירשתי כביישני בקע בין שפתותיו.

>>>>>

״לא חשבתי שנצטרך לדבר על זה״ אמרתי נבוכה בעצמי וצחקתי.
״למה את צוחקת״ שאל ושוב חצי חיוך על פניו.
״לא יודעת״ אמרתי והמשכתי בצחוק.
״לא מצחיק, את יודעת שסיבכת אותי״.
״סיבכתי אותך״ שאלתי לא מבינה.
״אני לא יודע מה הוא סיפר לך אבל אחרי שנסעת נשארנו שם כמה דקות ודיברנו... מה זה ׳דיברנו׳ הוא דיבר, או יותר נכון צעק והתחלנו להתלהם מפה לשם אנשים התחילו לצאת החוצה ואיתי בינהם. עכשיו איתי בא בקטע הכי לא מבין מה הקשר אני מתווכח עם הבנאדם וניסה להרגיע אותנו ואז הוא עוד יותר התחרפן שם ובא גם על איתי״.
״ואי מסכן איתי, אותו בכלל שניר לא אוהב״.
״כן קלטתי. יצא שם בהצהרות איים קילל ופתח את זה שהוא ראה אותנו מתנשקים״.
״מול כולם״ שאלתי המומה.
״לא. את זה הוא פתח אחרי שאיתי יצא, הכניס את כולם פנימה וניסה להבין איתנו לבד מה קרה״.
״אמאלה איזה מזל״.
״מה מזל, שיזדיינו כולם. הוא אמר לאיתי זה מספיק, היית צריכה לראות איך הוא הסתכל עלי כשהחבר שלך זרק את זה באוויר״.
״אבל זה כי הוא לא יודע מה קרה״.
״גם אני לא בדיוק הבנתי מה קרה שם, רוצה להסביר לי״ שאל כשהוא מסובב חצי גופו אלי ומביט בי מחכה לתשובה.
״נשיקה״ אמרתי בבילבול.
״ככה סתם משום מקום״ שאל בטון דורש תשובות.
״כן״ עניתי ברעד.
״בלי התראה מוקדמת או שיח שמכוון לשם ועוד בדיוק כשהחבר שלך מגיע לביקור, מעניין״.
״תראה עומרי אני לא התכוונתי שזה מה שיקרה ובטח שלא רציתי לסבך אותך עם איתי. אני באמת מצטערת״ אמרתי במהירות.
״אני יודע. הבנתי, לא חשבת. והאמת שאין לך כל כך מה להצטער אני אשם בדיוק כמוך״.
״מה זאת אומרת״ שאלתי.
״אם הייתי עוצר אותך לא הייתי בבלאגן הזה״.
״למה באמת לא עצרת״ שאלתי בסקרנות.
״לא יודע״ ענה ומבטו הפך רציני ברגע.
״איתי דיבר איתך על זה״ שאלתי.
״על זה לא. אבל הוא כועס, אני רואה עליו.. המבטים שהוא עושה לי טון הדיבור שלו. כשהוא יירגע אני אדבר איתו״.
״זה יכול לקחת נצח״.
״לא״ אמר מצחקק. ״אל תגזימי, אני אסביר לו והוא יבין״.
״אני באמת מקווה בשבילך ושוב אני ממש מצטערת״ אמרתי והוא נעמד מחייך והושיט את ידו אלי.
״מה״ שאלתי.
״בואי, קומי״ ציווה ואני נענתי להושטת היד וביצעתי.
עומרי מתהלך אל תוך המים כשידו עוד אוחזת בידי ואני נגררת אחריו כלא מבינה את הסיטואציה. בשלב כזה או אחר מצאנו עצמו האחד מול השניה הרחק משפת הים נלחמים בגלים ובעיקר מדברים עם העיניים. לרגע אני שמה לב שוב לקעקוע על החזה שלו, הפעם אני רואה אותו בבירור. הכיתוב הוא באנגלית והכתב מחובר. הגלים לא הקלו עלי אך לבסוף הבנתי שכתוב שם את המילה ׳אמא׳ וזה גרם לי לחשוב. פתאום נזכרתי בשיחה שביצע אתמול מחוץ לבית של איתי. איך שניה לפני שקלט אותי יושבת על הספסל בצידו השני של הכביש הוא דיבר עם מישהי ונאמרה המילה ׳לוויה׳.
״מורן״ קרא עומרי ופיקס אותי.
״אה״ שאלתי מבולבלת.
״לא היית פה איזה רגע״ אמר מצחקק.
״כן, לא סליחה התעמקתי בקעקוע. מה כתוב שם״ שאלתי בעקיפין.
״אמא״ ענה והניח ידו על אותו אזור.
״אמא״ אמרתי חוזרת אחריו. ״ואוו מה היא..״ שאלתי באי נעימות וחשש מהתגובה העומדת להגיע.
״מה פתאום. תהיי רגועה, אמא שלי בחיים והכל טוב איתה ברוך השם״ קפץ לפני שסיימתי את המשפט.
״שמע ישראל נבהלתי לרגע״.
״הכל טוב. זאת לא הפעם הראשונה שככה מפרשים את זה, בגלל זה ישר הבנתי לאן הראש שלך הולך״.
״אתה ממש אוהב אותה אה״ אמרתי בחיוך.
״לא יכול להסביר לך כמה״ אמר כשעיניו נוצצות.
״רואים. ועוד בצד של הלב״ אמרתי בחיוך.
״מה זה בצד של הלב, זה על הלב״ תיקן מיד.
״נו אז הנה אתה לא צריך להסביר המחווה הזו אומרת הכל״.
״היא הכל״.
״אני גם ככה עם אבא שלי אבל קעקוע...״.
״כן למה לא״.
״לא חושבת שיש לי אומץ. אבל ואוו איזה מרגש זה בתור אמא שהבן שלך עושה דבר כזה. הייתי רוצה ילד כמוך״.
״בשביל ילד כמוני את צריכה לעשות ילד איתי״ אמר ומיד הפתיע אותי בהתזת מים.
פרצה לה מלחמה. הוא מתיז עלי אני עליו, הוא מתקרב אני בורחת ממש משחק תופסת בתוך המים. פחדתי להיתפס ידעתי שזה לא יגמר טוב בשבילי ומשום מה בכל זאת האטתי קצב.
״די די די״ ביקשתי וצחוק בפי.
״למה כי אמרת״ שאל ולא חדל להתיז מים ולאט לאט להתקרב.
״לא. כי אני מבקשת״ אמרתי כשידיי על הפנים בכדי להסתתר מההתזות.
״היי את בסדר״ שאל והתקרב אלי במהירות.
הוא אוחז בי מהמותן ביד אחת ובידו השניה מנסה להוריד את הידיים שאיתם הסתרתי פניי.
״כן כן אני בסדר״ מיד אמרתי.
״תראי לי״ ביקש בטון דואג ואני נכנעתי.
״הכל טוב״.
״העיניים שלך קצת אדומות״ אמר ואגודלו מלטפת מתחת לעיניי.

שוב שקט.
מביטה בו בביישנות והוא מביט עמוק אל תוך עיניי.
היה שם רגע, יכולתי להרגיש את זה בכל איבר בגוף.
מה זה? מה קורה לי? אנחנו בכלל לא מכירים, איך יתכן שקיימת בינינו כזאת משיכה? יכול להיות שרק אני חווה את זה?

״טוב יאללה בואי נצא, גם תשטפי את העיניים״ אמר מיד והתנתק מהמגע בי.
״כן. גם כבר נהיה לי קפלים באצבעות כמו של סבתא״ אמרתי ושנינו ציחקקנו.
יצאנו מהמים וחזרנו למקום מושבם של כל החברה וכבר מרחוק הצלחתי להבחין כי חלק מהם לא שם.
״מה זה איפה כולם״ שאלתי בתהייה רגע לפני שהגענו אליהם.
״הם הלכו רגע לעשות סיבוב״ ענה לי עומרי.
״חשבנו כבר טבעתם״ אמרה שובל ברגע שהגענו אליהם.
״כמעט, משהו בסיגנון״ אמרתי מצחקקת.
״מה זה הם עדיין לא חזרו״ שאל עומרי את הבחור שלא הכרתי מערב קודם לכן.
״וואלה לא. ואיתי גם לא עונה״ השיב לו.
״גם שלו לא עונה״ ציינה שובל כשהיא מנסה לחייג אליו.
״בסדר הם בטח יחזרו עוד מעט״ אמרה בתאל.
״רגע אביאל מאיפה אמרת שאתה״ שאלה שובל ועזרה לי להבין את שמו של אותו הבחור הלא מוכר.
״מבאר שבע״ ענה.
״ואתה עומרי״ פנתה אליו.
״גם״ השיב ומיד בתאל הריצה שמות של אנשים ושאלה אם הם מכירים.
שובל פרסה לה סדין בצד והחלה להשתזף בעוד אני בתאל עומרי ואביאל המשכנו לשבת לדבר ולצחוק עד שכבר נעלמה לה השמש.

״וואי כבר שש יאללה בואו נתקפל״ אמרה בתאל והחלה להכניס דברים לשקיות וכולנו קמנו לעזור.
״רגע אבל של מי כל הדברים האלו״ שאלתי.
״איזה דברים״ שאל עומרי.
״השמשייה הכיסאות השולחן״ השבתי.
״של איתי״ אמר אביאל.
״נו ומה הוא מצחיק מה הוא נעלם״ קפצה שובל.
״תנסו שוב להשיג אותו למה כל הדברים האלה לא נכנסים לי באוטו״ הודיעה בתאל.
״לא הכל טוב באנו עם האוטו שלי״ ציין אביאל.
״בכל זאת תצטרכו להבין איפה הם, מה תיסעו בלי איתי״ אמרתי.
״אל תדאגי״ אמר לי עומרי. ״יאללה אביאל בוא נתחיל להריץ הכל לאוטו״ הוסיף והחל להעמיס על עצמו דברים.
אביאל ועומרי סחבו את הדברים הכבדים יותר כמו השולחן השמשייה והכיסאות ואנחנו עזרנו עם השקיות של האוכל והשתייה.
״חנית קרוב״ שאלה בתאל את אביאל.
״כן כן, בחניות הראשונות ממש מימינך״ אמר כשהוא לוחץ בצרור המפתחות על כפתור הנעילה ובתאל כבר הבינה.
״מה תעשו״ שאלתי כשאני מעבירה לעומרי את אחת השקיות בכדי שיכניס אל תוך האוטו.
״מה עם איתי״ שאל.
״כן״.
״אם הוא לא יענה בזמן הקרוב זה כבר בעיה שלו״ השיב עומרי.
״היי זה שלו״ קפצה שובל וענתה מיד לטלפון המצלצל.
״נו מה הם אומרים״ שאל אביאל.
״שהם בדרך לפה״.
״אז לא למה, תגידי להם שהם עכשיו יוצאים לכיוון שלהם אז שיחכו להם בדרך או משהו״ אמרתי וכך עשתה.
משום מקום עומרי תפס ידי ולקח אותי מעט הצידה מכולם…
״מה״ שאלתי בחיוך והוא הביט בי לכמה שניות.
״היה נעים להכיר אותך מורן״.
״גם לי״ השבתי מחייכת והוא הביט בי מחייך גם הוא.
מה ככה זה נגמר?
אין סיכוי שכאן דרכינו נפרדות, חייב להיות פה המשך לכל הדבר הבלתי מוסבר שקורה בינינו. כל המשיכה המטורפת הזאת שאני מאוד מקווה שלא רק אני מרגישה.
עומרי המשיך להביט בי וחזר על צעדיו אל התקהלות כולם.
לאחר כמה רגעים וצחוק נפרדנו כולנו לשלום, ונכנסנו אל הרכבים.

״תקשיבי מה נעשה, תורידי אותי בבית ואז את שובל״ אמרה בתאל בדיוק שהחלתי בנסיעה.
״זה הכי נכון מבחינה הגיונית אבל האוטו מה איתו״ שאלתי.
״תשאירי אותו אצלך אני אנוח קצת ויותר מאוחר אני אבוא לקחת אותו״.
״סבבה״ השבתי וכך היה.
״נו״ שאלה שובל היושבת במושב האחורי.
״מה״ שאלה בתאל.
״לא את סטמה, מורי דברי״.
״מה״ שאלתי לא מבינה.
״אה גברת לא עכשיו תמימון, מה היה עם עומרי״ שאלה.
״לא היה משהו מיוחד סתם דיברנו לא משהו רציני״.
״מה לא רציני איך שהבנים הלכו הוא ניצל את המצב וקם אליך״.
״סתם אחותי הוא סיפר לי מה היה אתמול אחרי שנסענו״.
״למה מה היה״ שאלה.
״הוא אמר ששניר המשיך להשתגע שם ואז איתי יצא ושניר אמר לו שהוא ראה אותנו מתנשקים״.
״מה הוא צריך מה הקשר הוא סיפר לו״ שאלה לא מבינה.
״לא יודעת הוא לא הסביר כל כך באיזו סיטואציה זה נאמר וגם לא רציתי ממש להיכנס לזה. לא חשבתי שנצטרך לדבר על אתמול״.
״מה נראה לך שתנשקי בנאדם והוא לא ירצה להבין מאיפה באת לו״ התערבה בתאל.
״כן״.
״נו תראי את המצחיקה הזאת״ צעקה שובל.
״תקשיבו קורה לי איתו משהו״ שיתפתי.
״מה זאת אומרת״ שאלו יחדיו.
״לא יודעת מרגיש כאילו יש בינינו משיכה בלתי מוסברת ומאיפה זה בא בכלל רק אתמול ראיתי אותו״.
״יש לו את המספר שלך״ שאלה שובל.
״לא. האמת שעכשיו כשלקח אותי קצת הצידה הייתי בטוחה שיבקש את המספר יגיד שהוא רוצה שנשמור על קשר, משהו. אבל כלום. הוא רק נפרד ממני לשלום ואמר שהיה נעים להכיר, לא יודעת ממש מוזר קשה להבין״.
״אל תנסי להבין את זה ושתדעי הוא בעניין שלך אחותי רואים עליו. חושב אם הוא שם משקפיים לא שמים לב שהעיניים שלו עלייך״ אמרה מצחקקת ועזבנו את הנושא.

הורדתי את בתאל ושובל כל אחת בביתה ולאחר מכן החנתי את האוטו בחניה שמחוץ לבית.
״של מי האוטו״ זרק לי בן מהמרפסת למעלה.
״של בתאל״ צעקתי אליו בחזרה וסגרתי אחרי את שער הגינה.
״בואי בואי תעלי, אני פה עם קורל״.
״שניה אני רעבה אני אוכל ואבוא״ השבתי והתקדמתי אל הבית.
נכנסתי פנימה והכל היה די שקט.
מרוב רעב אפילו לא חשבתי על להיכנס קודם להתקלח וישר חיממתי לי לאכול ועליתי למרפסת למעלה.
״חיים שלי״ צעקתי בהתלהבות כשכף רגלי דרכה במדרגה האחרונה למרחב המרפסת וקלטתי את מבטה של קורל הישובה בספה.
״כפרה״ צעקה לעברי באותו הטון ונעמדה לחבק אותי.
״מה קורה״ שאלתי בעוד שתינו מתיישבות.
״בסדר. מה זה מאיפה חזרת״ שאלה.
״סתם היינו בחוף״.
״דלילה״ שאלה.
״איכס לא, היינו בזיקים״.
״אה איזה הבדל אל תישאלי״.
״עשר שקל״ אמרתי בהומור ושתינו צחקנו.
״נו תפסת צבע״ שאלה מזיזה מעלי את כתפיית השמלה.
״נראה לי, לא יודעת לא התאמצתי לתפוס״ ציינתי.
״בקטנה ממש״ אמרה והחזירה את הכתפייה למקומה.
״מה איפה בן״ שאלתי.
״הוא בשיחת וידאו עם ירדן והוא ביקש ממנו שיבדוק לו איזה משהו במחשב אז הוא ניכנס״.
״הבנתי. ומה זה המקרן דולק הוא עובד״ שאלתי בתדהמה.
״כן עכשיו הוא סיים לתקן אותו מהצהריים ישב עליו״.
״למה מה אתם רוצים לראות״ שאלתי.
״אני כלום. יש משחק היום כוס עמק״ אמרה בייאוש.
״לא״ צעקתי.
״כן כן״.
״וועליה מסכנה אין לישון היום״ אמרתי מצחקקת.
״איזה לישון, גם אם אני אנתק לו את הבוקסות אני לא ארדם״.
״הוא הזמין חברים״ שאלתי.
״בטח, בשביל מה נראה לך הוא התאבד על המקרן״.
״מי צריך לבוא״ שאלתי בסקרנות.
״לא יודעת הוא דיבר עם אלי. נראה לי יואב ורון בטח״.
״אמאלה רון״ אמרתי בהתלהבות.
״תגידי לי את לא רוצה להירגע את״ אמרה נקרעת מצחוק.
״איך אפשר עם הדבר הזה, החתיך עולם הזה אלוהים״ צעקתי.
״מה חתיך מה, בן לא רואה אותו״.
״אה נשמה, בואי, את לא אובייקטיבית״.
״למה את רוצה להגיד לי שהיית יוצאת איתו״ שאלה קורל.
״אה איפה תלכי, לא הייתי יוצאת איתו. חתיך חתיך אבל מבחינת תכונות אופי זה לא גבר שהייתי מייחלת לעצמי״.
״אז רק לשטוף את העיניים את אומרת״.
״בדיוק״ אמרתי מחזקת ושתינו צחקנו.
״לא אחי הכל יש, אתה רוצה תביאו איתכם איזה שתי שישיות למקרה שיגמר אני יודע״ אמר בן כשהוא סוגר את דלת היחידה, יורד את שתי המדרגות ומתקדם לעברנו.
״בדקת לו״ שאלה קורל.
״כן״.
״מה הוא היה צריך שתבדוק לו״ שאלתי מתערבת.
״לא איזה משהו לגבי הטיסות״ השיב.
״יום חמישי דיברתי איתו הוא אמר לי שהוא מאריך את הטיול״.
״כן בחודשיים עכשיו הוא אמר לי״.
״הוא סיפר כבר להורים״ שאלתי.
״לא נראה לי הוא אמר לי לא להגיד כלום״ אמר והתיישב ליד קורל.
״כן גם לי הוא אמר את זה״.
״אה מה רציתי לשאול אותך״ מיד קפץ.
״מה״ שאלתי.
״מה יש מצב שניר היה פה אתמול״ שאל.
״מה, לא״.
״בטוחה״ שאל והרים אלי גבה בחשד.
״בטוחה. הוא לא היה פה, למה אתה שואל״ שאלתי מנסה להבין.
״הוא נוהג על טויוטה קורולה, נכון״ שאל.
״נראה לי שכן״.
״נו אז זה הוא״.
״הוא מה״ שאלתי לא מבינה.
״אתמול אחרי שההורים הלכו לישון וכבר קיפלנו פה את כל הישיבה לא הצלחתי להרדם בקיצור יצאתי לסיגריה ואני שומע רכב מונע מתחת לבית, אני מסתכל פה מהמרפסת ואני רואה את הטויוטה״.
״באיזה שעה זה היה, נראה לי הוא התקשר אלי ולא עניתי״ אמרתי קוטעת ופתחתי את הפלאפון בכדי לוודא.
״ארבע וחצי חמש ככה. בקיצור אכלתי תסביך את איתו בפנים החזקתי את עצמי לא לרדת״.
״איפה, כבר ישנתי וגם אם לא בחיים לא הייתי יוצאת אליו בן אתה יודע את זה״.
״מה עדיין לא דיברת איתו״ שאלה קורל.
״איזה לדבר איתו אחותי אני לא מסוגלת לראות את הפרצוף שלו״.
״בן שרמוטה״ מלמל בן.
״יאללה נתקו אותי ממנו הספיק לי אתמול״ אמרתי והשתתקנו.
״טוב יאללה בואי ניכנס קצת״ אמר בן לקורל.
״לא הבנתי״ צעקתי. ״למה אמרת לי לעלות אם אתם נכנסים״.
״שתשבי איתנו קצת, זהו יאללה מספיק את מוזמנת לחזור עוד שלוש שעות כשיתחיל המשחק בינתיים יש לנו תכניות״ אמר נעמד כשהוא אוחז בידה של קורל ומגחך.
״חלום שלך. טוב יאללה תכנסו אני גם ככה צריכה להיכנס להתקלח״.

ירדתי מהמרפסת בחזרה למטבח בכדי להניח את צלחת האוכל בכיור ובמהירות נכנסתי להתקלח ובתום המקלחת חזרתי אל חדרי.
״אמאלה מה אתה עושה פה״ צרחתי בהיסטריה.

MORAN BS עקוב אחר MORAN
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
ענבר חזן
ענבר חזן
היי יהיה פרק היום?
הגב
דווח
1 אהבתי
M. M M
M. M M
כייף שאת ממשיכה ❤️
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
מסתורין
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
תעזוב לי את היד. עכשיו.
תעזוב לי את היד. עכשיו.
מאת: C Y
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
מאת: Eran Shmuel
Smells Like Teen Spirit
Smells Like Teen Spirit
מאת: Sophia Rose
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
נפרדת ממך בתהליכים ~ 34
נפרדת ממך בתהליכים ~ 34
מאת: lucine S
רוח
רוח
מאת: ג'רונימו .
אלכס
אלכס
מאת: היילי ג'ונס
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה