כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

להילחם בשבילו- פרק 58

משהו משתבש ביום ההולדת שלי

תוכן עניינים 1. להילחם בשבילו- פרק 12. להילחם בשבילו- פרק 23. להילחם בשבילו- פרק 34. להילחם בשבילו- פרק 45. להילחם בשבילו- פרק 56. להילחם בשבילו- פרק 67. להילחם בשבילו- פרק 78. להילחם בשבילו- פרק 89. להילחם בשבילו- פרק 910. להילחם בשבילו- פרק 1011. להילחם בשבילו- פרק 1112. להילחם בשבילו- פרק 1213. להילחם בשבילו- פרק 1314. להילחם בשבילו- פרק 1415. להילחם בשבילו- פרק 1516. להילחם בשבילו- פרק 1617. להילחם בשבילו- פרק 1718. להילחם בשבילו- פרק 1819. להילחם בשבילו- פרק 1920. להילחם בשבילו- פרק 2021. להילחם בשבילו- פרק 2122. להילחם בשבילו- פרק 2223. להילחם בשבילו- פרק 2324. להילחם בשבילו- פרק 2425. להילחם בשבילו- פרק 25 26. להילחם בשבילו- פרק 2627. להילחם בשבילו- פרק 2728. להילחם בשבילו- פרק 2829. להילחם בשבילו- פרק 2930. להילחם בשבילו- פרק 3031. להילחם בשבילו- פרק 3132. להילחם בשבילו- פרק 3233. להילחם בשבילו- פרק 3334. להילחם בשבילו- פרק 3435. להילחם בשבילו- פרק 3536. להילחם בשבילו- פרק 3637. להילחם בשבילו- פרק 3738. להילחם בשבילו- פרק 3839. להילחם בשבילו- פרק 3940. להילחם בשבילו- פרק 4041. להילחם בשבילו- פרק 4142. להילחם בשבילו- פרק 4243. להילחם בשבילו- פרק 4344. להילחם בשבילו- פרק 44 45. להילחם בשבילו- פרק 4546. להילחם בשבילו- פרק 4647. להילחם בשבילו- פרק 4748. להילחם בשבילו- פרק 4849. להילחם בשבילו- פרק 4950. להילחם בשבילו- פרק 5051. להילחם בשבילו- פרק 5152. להילחם בשבילו- פרק 5253. להילחם בשבילו- פרק 5354. להילחם בשבילו- פרק 5455. להילחם בשבילו- פרק 5556. להילחם בשבילו- פרק 5657. להילחם בשבילו- פרק 5758. להילחם בשבילו- פרק 5859. להילחם בשבילו- פרק 5960. להילחם בשבילו- פרק 6061. להילחם בשבילו- פרק 6162. להילחם בשבילו- פרק 6263. להילחם בשבילו- פרק 6364. להילחם בשבילו- פרק 6465. להילחם בשבילו- פרק 6566. להילחם בשבילו- פרק 6667. להילחם בשבילו- פרק 6768. להילחם בשבילו- פרק 6869. להילחם בשבילו- פרק 6970. להילחם בשבילו- פרק 7071. להילחם בשבילו- פרק 7172. להילחם בשבילו- פרק 7273. להילחם בשבילו- פרק 7374. להילחם בשבילו- פרק 7475. להילחם בשבילו- פרק 7576. להילחם בשבילו- פרק 7677. להילחם בשבילו- פרק 7778. להילחם בשבילו- פרק 7879. להילחם בשבילו- פרק 7980. להילחם בשבילו- פרק 8081. להילחם בשבילו- פרק 8182. להילחם בשבילו- פרק 8283. להילחם בשבילו- פרק 8384. להילחם בשבילו- פרק 8485. להילחם בשבילו- פרק 8586. להילחם בשבילו- פרק 8687. להילחם בשבילו- פרק 8788. להילחם בשבילו- פרק 8889. להילחם בשבילו- פרק 8990. להילחם בשבילו- פרק 9091. להילחם בשבילו- פרק 9192. להילחם בשבילו- פרק 9293. להילחם בשבילו- פרק 9394. להילחם בשבילו- פרק 9495. להילחם בשבילו- פרק 9596. להילחם בשבילו- פרק 9697. להילחם בשבילו- פרק 9798. להילחם בשבילו- פרק 9899. להילחם בשבילו- פרק 99100. להילחם בשבילו- פרק 100101. להילחם בשבילו- פרק 101102. להילחם בשבילו- פרק 102103. להילחם בשבילו- פרק 103104. להילחם בשבילו- פרק 104105. להילחם בשבילו- פרק 105106. להילחם בשבילו- פרק 106107. להילחם בשבילו- פרק 107108. להילחם בשבילו- פרק 108109. להילחם בשבילו- פרק 109110. להילחם בשבילו- פרק 110111. להילחם בשבילו- פרק 111

פרק 58: שיכורים מאהבה

אחת הדרכים היותר מתוקות להתעורר בבוקר היא להרגיש את כריות האצבעות של ליאם משחקות לי בריסים. זה תמיד מצליח לו. אני קמה מהשינה לא בכוח ותמיד עוברת לחייך כשתת המודע מבין מי זה נוגע בעיניים ומפריע למנוחת הלילה.
"מה השעה?" אני מנסה להיזכר מתי נרדמתי. ליאם נשאר לסיים איזו עבודה על דינים או משהו בחדר השני, ואני התחלתי לבכות כמו תינוקת מהסרט "הנסיכה והצפרדע" של דיסני והלכתי לישון בלי לסיים אותו. אחלה של בילוי חמישי.
"כמעט אחת עשרה. חשבתי שנלך לים, די חם." הוא מעביר את האצבע שלו על גשר האף שלי. "אם תמשיכי לישון אני חושב שנגיע לשם בשקיעה, כשהמצילים כבר ילכו הביתה."
אני מרשה לעצמי להתמתח בקולי קולות. "עד אחת נהיה בחוף. תסמוך עלי."
"למה לא קודם? מה יש לך לעשות חוץ מללבוש בגד ים?" הוא נותן לאצבע לרדת אל השפתיים שלי.
"הייתי מוצצת לך את האצבע אם לא הייתי מסריחה," אני מדברת בשפתיים סגורות ויוצא לי קול מצחיק.
ליאם מקניט אותי. "אני לא חושב שאת זוכרת איך זה למצוץ כבר."
"אם הייתי טובה באותו לילה שם בים, הייתי מבקש ממני לעשות את זה שוב." אני מורידה לו את היד וקמה. "ועברה כבר שנה, לא? ולא ביקשת אף פעם. מה זה אומר?"
"שאני יודע שאת לא אוהבת את זה?" הוא נשמע לא בטוח.
"בקשר לשאלה הראשונה שלך, אני אלך לצחצח שיניים, ללבוש בגד ים ו... את האמת זהו. התגלחתי אתמול."
"אני לא חושב שצריך להכין משהו מעבר לתיק עם מגבות וקרם הגנה. נקנה לנו אוכל שם במסעדה שיש. חוף הצוק, כן?"
אני מהנהנת, יוצאת מהמקלחת ואחרי עשרים דקות בלבד יוצאת עם ליאם מהבית. איזו מהירות.
הרעש של המטקות משתלט על חוף הים יותר מהצעקות של המציל. אנחנו יושבים על מגבת גדולה תחת השמש החמה של יוני. הקיץ כבר פה. הרבה השתנה בשבועות האחרונים, לא רק האביב שהלך לגמרי והביא איתו הרבה זיעה. גם בלילות. ליאם ואני לא רבים בגלל מאיה יותר, וזאת די התקדמות. מאיה עצמה קצת חצתה את הגבול מבחינתי כששמה לי עוקב באינסטגרם. אני לא החזרתי לה ומטעמי "אנחנו בסדר עכשיו" גם לא חסמתי אותה. היה משהו מאוד מוזר ובו זמנית מסקרן לראות אותה נכנסת לכמעט כל סטורי שלי. למה מעניין אותה לדעת מה אני בוחרת לתעד? אני מודה שכן הרגשתי אכזבה כשהעליתי כמה והיא לא נכנסה אליהם. לא היה בהם משהו מיוחד, כן? עוד קינוח מגניב, עוד סרט, עוד סלפי במעלית במשרד...
"יום ההולדת שלך בדיוק עוד שבוע. שישי הבא. חשבת איפה את רוצה לחגוג?" ליאם מסתכל עלי או יותר נכון משקפי השמש שלו מסתכלות עלי. אני רואה את עצמי דרכן.
"לא ממש." אני לא יודעת אם אני מאוכזבת לדעת שליאם לא הולך להפתיע אותי או לארגן משהו בשבילי כמו שעשה עם...
"אני ארגנתי את שלי, אז תארגני את שלך." הוא צוחק ומתמתח.
אני נוגעת בשריר הזרוע שלו ומתחילה ללחוץ עליו. "התחזקת שוב. יפה." אני מסתכלת על הרגליים הארוכות שלו וממששת את הירך שלו. "גם הרגליים יותר יציבות ממה שאני זוכרת."
"התחמקות יפה." הוא מוציא מהתיק את בקבוק המים הגדול ומחפש את הכוסות החד פעמיים.
"אמרתי לך כבר אז באוטו מה אני רוצה. מה, היית עד כדי כך מסטול?" אני לוקחת את אחת הכוסות ונותנת לו למזוג לי. "תודה."
"תהיי ספציפית יותר. מה זה רק שנינו?" הוא אוחז עם השיניים את הכוס שלו תוך כדי שהוא מחזיר לתיק את הבקבוק.
"אפשר לנסוע לסופ"ש לקצר ביחד או משהו." יש לי בראש הרבה דברים. "אתה יודע, רגע לפני שלעלות שוב על מטוס לחו"ל יהיה יקר יותר. אני דווקא ממש שמחה לדעת שבשנה הזו אני רואה יותר מלונות ממה שראיתי כל החיים שלי, נראה לי."
"אז תצטרכי לראות מלון בארץ." הוא קוטע את הפנטזיה שלי על שייט רומנטי. "יש לי מועדי ב' אז טיסה ממש לא על הפרק. גם לא אילת."
אני לא רוצה להישמע מתפשרת כשאני אומרת, "אפשר לנסוע לבית מלון בהרצליה או משהו ללילה עצמו." בתכלס זה משהו שגם עשיתי עם יובל.
"גם נתניה אפשר."
"מה שתרצה."
"סבבה. אני אבדוק כשנגיע הביתה."
וכשאנחנו בבית, רגע לפני נסיעה להורים שלו לארוחת ערב (אצל ההורים שלי עדיין לא היינו בארוחת ערב ביחד. אני חושבת שליאם עדיין לא מרגיש בנוח בגלל אותו לילה בינואר) הוא מכריז על כך שמצא מלון בנתניה במחיר טוב. אני מסכימה, אומרת לו שיסגור וסוגרת כל מחשבה על כך שיום ההולדת איתו יהיה שונה מזה עם יובל. אולי ככה זה בנים, לא צריך לצפות מהם.

הלוואי שליאם והיינו חוגגים את יום ההולדת שלי מחצות. זה לא קרה. הוא הלך עם בן דודה שלו למשחק הגמר של מכבי תל אביב מול הפועל חולון בכדורסל וחזר כשאני כבר ישנתי. התעוררתי לרגע כשהוא הקליט הודעה למישהו בווטסאפ שהוא מבסוט שמכבי זכתה באליפות והוא הלך לחגוג. אני לא ממש חגגתי כי לא היה לי עם מי. מסתבר שעדי יוצאת תקופה עם אחד הבנים שהכרנו ביוון ואפילו לא ידעתי את זה. ההתרחקות נמשכת. הדבר היחיד שעשיתי היה ללכת עם נועה לקניון ולשבת איתה על פיצה פסטה בקפה גרג. כשחזרתי התחלתי לארוז את התיק למלון וקיבלתי שיחות ראשונות בחצות וקצת אחרי מהמשפחה.
"בוקר טוב, ילדת יום הולדת," הוא אומר כשאני מתעוררת. הוא בלי חולצה עם השיער לצד כזה כמו שאני אוהבת, אבל יש לו ביד עוגה קטנה בצורת לב עם שנראית יותר מתוקה ומושכת ממנו. "איך זה להיות בת 23?"
"לא יודעת." אני לוקחת מעט מהקרם עם האצבע. "יווו, טעים."
"קניתי אותה בלילה בדרך חזרה הביתה. ידעתי שתאהבי." הוא מחייך חיוך מושלם וקורא לפאביו להתקרב. אני חוטפת הלם תוך רגע שאני קולטת מה ליאם עשה.
"מתעלל!" אני ישר מושיטה יד ומורידה לפאביו את כובע הליצן בצורת הגליל. "זה בטח כואב לו והגומי לוחץ."
"נו רק לכמה שניות." הוא מלטף לפאביו את הראש. "תתגעגע אלינו בסוף השבוע הזה?"
"טיילת איתו?" אני רואה בזווית העין כמה התראות מהפייסבוק. בטח יש לי ברכות בקיר.
"מה נראה לך? רצנו ביחד. אני אחרי מקלחת כבר."
"אה." אני מעבירה את היד השנייה, זו שעוד נקייה, בשיער שלו. "השיער שלך התייבש מהר."
"יהיה לנו את החדר מארבע, אבל בקבלה במלון אמרו לי שאפשר להגיע מהצהריים וללכת לבריכה. תחליטי מה את רוצה." הוא מצביע על תיק נוסף שצמוד לשלי. "ארזתי גם."
"מה אנחנו הולכים לעשות היום בעצם?" אני מבינה שאין לנו באמת תוכנית.
"חשבתי על ללכת לסרט ב-VIP. בא לך? המלון הרי הוא רק על בסיס ארוחת בוקר אז נאכל כבר בקולנוע. יש בנתניה סינימה סיטי." הוא כן חשב על זה.
"שיהיה," אני משיבה, לוקחת את הנייד והולכת לסלון. בואו נראה מה כתבו לי ברשתות החברתיות.

אנחנו מקבלים חדר די סטנדרטי עם נוף לים. ליאם חושב שבחירת הרהיטים מזעזעת כשהוא מניח את התיקים שלנו על הספה הזוגית הירוקה. "איזה שילוב, שיהיו בריאים." הוא סוגר את החלונות שמגיעים מהתקרה עד לרצפה כדי שהמזגן יפעל.
כשאני נכנסת להתקלח אחריו, מסריחה מכלור, הוא הולך לפיצה דומינוס שיש בטיילת וחוזר לחדר עם מגש. "הסרט בעשר ובעצם פותחים לנו את הגלריה בתשע." הוא לוקח לעצמו את המשולש הראשון. "אני אהיה רעב עד אז, אני מכיר את עצמי."
"אתה מכיר גם את נתניה." אני מהדקת את המגבת לגוף שלי ושולפת מהתיק ג'ינס קצרצר אדום וטי שירט לבנה מקושקשת. הסקס יחכה לאחרי הסרט כמו שזה נראה. אני מקווה שעד אז קרם הגוף שלי יישאר כי הלחות בחוץ... איף.
"כן, הייתי פה כמה פעמים." והנה הוא לוקח את המשולש השני. "תאכלי כבר, נו."
אחרי שאנחנו מסיימים לאכול, אנחנו יורדים לטייל קצת ברחבי המלון והטיילת. השמש שקעה ומהעמדה שלנו במרפסת שבאחת מהיציאות מהלובי, השמיים נראים כל כך חלומיים ויפים. ליאם מחבק אותי מאחור וכורך את הזרועות שלו סביב מותניי. השפתיים שלו מרפרפות לי על הפנים, ואני לא רוצה שיפסיק אף פעם. הוא מפסיק כמובן כי אנחנו צריכים להתארגן לסרט וללבוש בגדים קצת יותר נורמליים. אני נפרדת מהכפכפים, הוא מהמכנסיים הזרוקים והגופייה.
הכי מצחיק בסופו של דבר שליאם התלונן על טעם הרהיטים במלון כשהסרט שהוא בחר היה פשוט גרוע וגם האוכל לא היה כזה שהפיל אותי. אני לעומתו כבר לא התלוננתי. אני חושבת שזה יום הולדת טוב למדי וחבל שהוא תיכף מסתיים. שתיתי לפני הסרט שתי כוסות שמפנייה, וליאם לא יכול היה בגלל הנהיגה, אבל עכשיו בחדר הוא מתדלק את עצמו גם יופי. קיבלנו בקבוק שמפנייה גם מתנה מהמלון, והממזר שלי הביא בתיק שלו בקבוק וודקה. שתינו לחיי כל כך הרבה דברים שבשלב מסוים התחלנו לדבר שטויות. זה היה חמוד לראות את ליאם שיכור כמו בן 16 שלא יודע לשתות. מה שכן, הוא לא איבד את הרומנטיקה שבו. כשנכנסתי למקלחת להחליף בגדים, הוא קישט את המיטה בפרחים יבשים וניפח כמה בלונים סגולים ואדומים.
"נגיד שאני יודע איך להיות דון חואן או משהו." הוא כולו מובך.
אני מסוחררת, יש מצב שמסטולה בעצמי, אבל עדיין חרמנית. אני מתיישבת לו על הברכיים ובטבעיות מכניסה את היד שלי לתוך הבוקסר שלו. "זה חמוד, אבל זה יפריע לנו." אני מצמידה את השפתיים שלי לשלו ואת כף היד מצמידה לאיבר המין שלו. "עכשיו מגיע החלק הכיף של יום ההולדת."
"אחר כך, כמתנה, אני ארד לך כמה שתרצי. אני אלקק אותך שעות." הוא מפסיק לרגע ומסתכל על הבליטה שבמכנסיים שלו. "את יותר חמה ממזג האוויר, גברת יום הולדת."
"היי, גברת זה זקנה." אני משפשפת את האף שלו בשלי. יש לשנינו ריח של אלכוהול. "עכשיו תן לי לפנק אותך קצת."

זה היה מדהים לשכב איתו כמעט שלוש שעות ברציפות. אני מתעוררת בבוקר בתחושה דביקה ומוזרה ומניחה לרגע שזו הזיעה שלי. כואב לי הראש, אני כולי צמאה. ליאם עדיין מרוח בין הסדינים ויש לו הרבה רוק על הכרית. הוא שתה מלא, שיהיה בריא. אני יוצאת מהמיטה ומרגישה שהתחושה הזו נמצאת בעצם בין הרגליים שלי. בתוכי. אני אפילו לא רצה למקלחת, אני שולחת אצבע אל איבר המין שלי וכשאני מבינה שהתחושה הזו היא בעצם הזרע של ליאם, אני חושבת שאני בתוך חלום רע. סיוט.
הלב שלי הולם לי בחזה. אני הולכת או יותר נכון רועדת אל הצד שלו במיטה ומעירה אותו במכות. הוא מתעורר, מכווץ ישר את הפנים כשמבין שאור בחוץ ומלמל, "מה, עופרי? אמרנו שנוותר על ארוחת הבוקר."
"חתיכת מטומטם! איזו ארוחת בוקר?!" אני עומדת מולו, עירומה כמובן כי ככה נרדמנו. "מה עשית?!"
"מה?" הוא מתהפך לכיוון השני, כולו שפוך. "מה את רוצה?"
אני לוקחת את הכרית שלי ודופקת לו בראש. "שכבנו בלי קונדום?!" הוא מתעורר ומביט בי כאילו הוא מסכן. "זיינת אותי בלי שום אמצעי הגנה?!"
הוא לא מגיב.
אני נכנסת למקלחת, מתיישבת על האסלה ומתחילה לבכות. אני לא יודעת שום דבר על ביוץ או דברים כאלה, אני לא יודעת איך בכלל מחשבים. מה אני עושה? מה הוא עשה? מה עושים?
"לא שמתי לב." הוא נכנס למקלחת ולובש בדילוגים את הבוקסר שלו. "את בטוחה?"
"רוצה לדחוף לי אצבע ולהרגיש?" אני כולי כועסת.
"את בטוחה שזה לא הפרשות?" הוא מניח את היד שלו על הפנים שלו כשהאור הלבן מסנוור אותו.
"תכין את האשראי שלך." אין לי זמן למשחקים שלו, תרתי משמע בהקשר של זמן. "מהר, נו. עוד לא עברו 12 שעות." אני נכנסת אל תוך האמבטיה ומתחילה לקרצף את הרגליים שלי וגם את מה שבניהן. ליאם בוהה בי ולא זז כמו איזה אידיוט. "נו, שים על עצמך משהו!" אני מרימה עליו את הקול.
"אני לא מבין איך-"
"זה מאוחר מדי, אתה לא קולט? בוא ניסע לבית מרקחת תורן או משהו או סופרפארם. תבדוק איפה יש." אני סוגרת את הברז, שולפת מגבת מהמדף שמעל ומנגבת במהירות את הרגליים.
"עופרי, אני לא מסכים."
"סליחה?!" אני עוד שנייה מאבדת את העשתונות. אני מכריחה את עצמי לצחצח שיניים כדי שלא אאבד גם אותן. אני חושבת שאני עומדת לאבד את ההכרה.
"אני לא מסכים." הוא חוזר על המילים שלו. "תרופות כמו פוסטינור לא בריאות. שנינו יודעים שלוקחים אותן כמוצא אחרון."
"ומה זה עכשיו?" אני יוצאת מהמקלחת ומתיישבת על המיטה מהחשש שאפול. יש לי סחרחורת.
"היה לך מחזור לפני כמה ימים, לא? אז מה הסיכוי?" הוא עכשיו מתחפש לגינקולוג. אני קמה במכה והולכת לכיוון הדלת. הוא מתנהג כמו אידיוט גמור וגם גמר בתוכי בלי שום אמצעי מניעה ולא מבין מה יכול לקרות. הוא משיג אותי וחוסם אותי מלצאת. "עופרי, נו. תירגעי רגע. בואי נחשוב בהיגיון."
"כואב לי הראש." אני מוציאה את בקבוק המים מהמיני בר.
"גם לי." הוא מעסה את הרקות שלו. "הגזמתי עם האלכוהול." הוא מצביע על בקבוק הוודקה שדי מרוקן.
"אני יכולה להיכנס להיריון." אני פורצת בבכי, נחנקת ורצה לשירותים להקיא את המים והאלכוהול. ליאם מתיישב לידי על הרצפה עם מגבת פנים. "או שאני כבר ועוד חודש אקיא מבחילות בוקר."
"אני לא יודע מה להגיד. אולי את צודקת." הוא עוזר לי לקום ולשטוף פנים. "אבל אני צריך שתירגעי ותתחשבי בהיגיון ולא תזיקי לעצמך. בואי נרד לחדר אוכל ונאכל את הדבר שאת הכי אוהבת: פחמימות. זה טוב לכאב ראש."
בחדר האוכל, אני לראשונה לא מתרגשת מכל המתוקים שיש. אני לא מסוגלת לזוז. אני קפואה. ליאם זה שמביא לנו צלחת עם בורקסים, ג'חנונים, קרואסונים ולחמניות.
"אני מפחדת," אני אומרת בפה מלא ומרגישה איך אני אוכלת בכוח. אני לא ממש מעכלת את מה שקורה עכשיו, אז איך אעכל את האוכל?
"קודם כל, אחריות עלי. אני אשם." הוא רציני בהתאם למשפט שלו.
"מאוחר מדי," אני מסננת.
"תחכי חודש, תעשי בדיקת היריון ותראי מה הלאה, טוב?" הוא מוזג לי עוד מים. "תשתי, אני לא רוצה שתתייבשי. הבאתי בחדר אדוויל, אם תצטרכי."
"חבל שאתה לא מומחה באמצעי מניעה כמו שאתה מומחה בכדורים," אני פולטת וממהרת להתנצל. "סליחה."
"אני לא מקנא בך וממש לא במצב רוח לריב איתך." הוא לא נמנע מקשר עין איתי, כמו שהייתי בטוחה שיעשה. "עכשיו יהיה חודש מתוח, אבל עדיף לחכות מלקחת את הכדור המסוכן הזה לשווא. תאמיני לי."
אנחנו חוזרים לחדר ומחליטים לחזור לבריכה. ליאם משכנע אותי שהלחץ רק יזיק יותר ואנחנו כן רוצים ליהנות ממה שנשאר מחופשת יום ההולדת שלי. הוא נכנס איתי למים והופך את שנינו לזוגות הדביקים שלא מפסיקים להתמזמז. אני לא בטוחה שאני מוכנה נפשית לחודש מתוח.
אחרי שאנחנו מפנים את החדר, אנחנו נוסעים למרינה בהרצליה לארוחת צהריים-ערב מוקדמת. ליאם קונה לי בחנות שבקניון כמה בלונים ומכריח אותי לאכול במסעדה. אני חושבת שהמחשבות שלי לא היו שלמות באותו היום. כשהן מלאות בסטרס, הן מתפזרות. גם יום ההולדת התפזר על כמה ימים כשהמתנות הגיעו אחרי התאריך עצמו. קיבלתי עוגה במשרד, משהו שלא ציפיתי שיקרה. עדי ואני הלכנו לשבת בבית קפה ודיברנו על הכל חוץ מעל מה שצריך לדבר. היא קנתה לי ערכת קונטור. המשפחה הפרטית שלי הביאה לי גיפט קארד במקום לשבור את הראש. המשפחה של ליאם קנו שעון יד יוקרתי מסברוסקי והממו אותי. גם השעון מהמם. הרגשתי לא נעים כי גם ככה אני גרה על חשבונם בדירה שלו בעצם והתקשיתי לקבל אותו. אמרתי לליאם, שלא מצא שום דבר, שאני לא רוצה כלום. הוא עשה גם ככה מעל המצופה. הוא הביא לי באחד הימים שלט עם שלוש מילים שיש בהן כל כך הרבה משמעויות במקרה שלו: "את החיים שלי". הוא לא הסתפק בזה, וכעבור כמה ימים אמר שבאוגוסט נטוס לסופ"ש בפריז, כשהוא יהיה אחרי כל תקופת המבחנים. אני דמיינתי כבר בראש תמונות קיטשיות של סלפי מתחת למגדל אייפל ומנעול משותף בגשר המנעולים.
את המתנה הגדולה והטובה מכולם קיבלתי כמעט חודש אחרי יום ההולדת שלי. באחד מהבקרים התעוררתי עם כאבי בטן עזים שממש הקיצו את שנתי. הלכתי לשירותים וגיליתי בתחתונים כתמי דם. זה היה חודש מתוח, אבל לפחות אני לא בהיריון. נראה לי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 16 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מחכה לקרואא את ההמשךך
התמכרתיי
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
תיכף
הגב
דווח
guest
מתי פרק חדש?
הגב
דווח
טען עוד 35 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 66
יש לי הכל- פרק 66
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק אחרון
יש לי הכל- פרק אחרון
מאת: שלכת כותבת מהלב
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
חמישים גוונים!
חמישים גוונים!
מאת: ניק נוריץ'
כמו משוגע
כמו משוגע
מאת: תומר דגן
דרגון בול T- פרק 16
דרגון בול T- פרק 16
מאת: תומר דגן
דרגון בול T- פרק 15
דרגון בול T- פרק 15
מאת: תומר דגן
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer