כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

לא סתם צירוף מקרים פרק 5

עוד הפעם מפוטרת

נקודת מבט אביטל:
"זה אתה, נכון?"
אני המומה, בקטע שלא ייאמן.
הוא
"את הבחורה ששפכה עלי קפה!" הוא עונה לי
"את יודעת, שבגללך איחרתי לפגישה, ואני אף פעם לא מאחר לפגישות!"
"אתה עוד מעז להאשים אותי?"
איזה חוצפן! , אלוהים ישמור.
איך הוא מעז בכלל? בגללו פיטרו אותי!
בגללו אני נמצאת כאן בכלל.
"אתה ממש חוצפן! אתה יודע?!"
שיתבייש לעצמו.
"בגללך פיטרו אותי, וחוץ מזה
זה בסך הכול היה כתם של קפה"
אני מרימה את הקול
"למה עשיתה מזה עניין כזה גדול?"
הוא צועק עלי בחזרה
"את ממש חצופה את יודעת את זה! ?"
"אתה יודע מה? , אני רואה שבכל מקרה אני לא אקבל את העבודה אז כדאי שאני אלך לי"
אני מסתובבת ליציאה מהמשרד, מביטה בו מבט אחד אחרון ואומרת
"זאת טעות, גדולה שבאתי לפה בכלל"
אני יוצאת מהמשרד לכיוון המעליות.
אני פשוט לא מאמינה שזה קורה לי, זה מרגיש שמישהו מלמעלה אשכרה עושה ממני צחוק.
אני נכנסת למעלית, יוצאת ממנה לכיוון היציאה מהבניין הארור הזה.
אני יוצאת מהבניין, והולכת הביתה ברגל.
אני חושבת לי
כאילו באיזה זכות בכלל הוא מאשים אותי בדברים, אחרי מה שהוא עשה לי.
אני יודעת שאני שפכתי עליו קפה בטעות והתנצלתי בנוסף, אבל הוא ממש הגזים.
אחרי עשרים דקות הליכה אני מגיעה כבר לדלת הבית שלי, נכנסת לבית,
סוגרת את הדלת, וזורקת את התיק השחור שלי לספה.
אני כבר אחרי מקלחת חמה ונעימה, מרגישה שהמים עזרו לי בכך ששטפו לכמה דקות את הצרות שלי.
כשאני יושבת על הספה עם המחשב הנייד שלי, אני רואה מייל לא מוכר.

מאת: Tomberger8469@gmail. com
אל: Avitalsoltan111@gmail. com
נושא: עבודה כמזכירה חדשה
ההודעה: "תתייצבי מחר בשעה 8:00 במשרד!
בלי איחורים!"

זה טום!
הוא בטח השיג את האימייל שלי בקורות חיים שהגשתי לאשתו, בראיון שלי איתה.

מאת: Avitalsoltan111@gmail. com
אל: Tomberger8469@gmail. com
נושא: מבולבלת קצת
ההודעה: "אני רואה ששיניתה את דעתך.
אפשר לשאול,
למה שיניתה את דעתך?"

מאת: Tomberger8469@gmail. com
אל: Avitalsoltan111@gmail. com
נושא: מה יש לך?
ההודעה: " למה את כזאת מסובכת?
שיניתי את דעתי וזהו."
"אם את עדיין מעוניינת בעבודה, תגיעי בשעה 8:00 בבוקר למשרד."
"המשך יום סביר."

אני לא יודעת מה לחשוב, לא חשבתי שהוא עדיין ירצה לתת לי עבודה.
אני גם לא במעמד לסרב לעבודה, אני פשוט חייבת לקבל אותה.

מאת: Avitalsoltan111@gmail. com
אל: Tomberger8469@gmail. com
נושא: אתה נשמע ממורמר
ההודעה: "אהיה מחר בשעה 8:00 בבוקר במשרדים."
"המשך יום סביר גם לך."

הוא לא השיב יותר להודעה שלי, וטוב שכך.
סגרתי את המחשב, לקחתי את השלט של הטלוויזיה
והדלקתי את הטלוויזיה.
אני צופה בסדרת טלוויזיה שאני נורא אוהבת.
אחרי שעה של צפייה בטלוויזיה, אני כבר עם עיניים עצומות ונרדמת לי.

8:00 בבוקר:
אני כבר בבניין המשרדים, יוצאת מהמעלית וניגשת למזכירה.
"היי, אני אביטל"
"את בטח המזכירה החדשה?!"
היא ממש חמודה.
"כן, זאת אני."
"אני שמרית, נעים מאוד" היא אומרת לי בחיוך חושף שיניים.
היא מרימה את היד שלה, כדי ללחוץ לי.
אני מרימה גם את היד שלי בשביל ללחוץ לה, ואנחנו לוחצות ידיים.
"נעים מאוד, גם לי."
אני מחייכת אליה.
אנחנו משחררות את הידיים, אחת מהשנייה.
"טוב, אז בעיקרון העבודה לא קשה
את צריכה לענות לטלפונים,
לתאם פגישות עם אנשים,
להכניס פגישות ליומן ולהביא לו קפה, או משהו אחר כשהוא מבקש ממך."
אני מהנהנת לה.
"אוקי, נשמע די פשוט"
זה באמת נשמע פשוט, ואני מקווה שזה באמת כך.
"את חושבת שאת תצליחי להסתדר היום, לבד?"
"יש לי פשוט בדיקה אצל הרופא, ואני צריכה לצאת כבר עכשיו"
אמממ… זה קצת אתגר בשבילי,
אבל האמת היא שאני ממש אוהבת אתגרים,
זה מלהיב אותי.
"בטח, אין לך מה לדאוג, אני גם בדרך כלל לומדת ממש מהר"
"יופי, ואם תהיה לך שאלה תוכלי להתקשר אליי!
המספר שלי מוצג בקלסר הצהוב"
"סבבה, אם תהיה בעיה אפנה אליך"
"טוב, אז אני חייבת לזוז כבר
בהצלחה לך אביטל."
"תודה, ובהצלחה לך אצל הרופא, שמרית."
אבל היא כבר לא שומעת אותי כי היא והבטן ההריונית שלה כבר עלו על המעלית השקופה, עם התיק החום שלה.
אני מסתכלת על הכיסא הכמעט חדש שלי, ומסתובבת אל מאחורי העמדת מזכירה כדי להיכנס אליו.
אני כמעט מתיישבת בכיסא המזכירה, עד שזמזם מצלצל פתאום בבהלה.
הלב שלי דופק מהר בגלל הבהלה, ורואה אור אדום בטלפון המזכירה.
אני רואה כפתור קטן ליד האור האדום ועליו רשום בקטן: מר ברגר.
אני נרגעת קצת, שאני מבינה שהוא בעצם מתקשר אלי, אני נושמת שתי נשימות מהירות, לוחצת על הכפתור שמחבר שיחה ביני לבין הבוס.
"כן?"
"שמרית, תביאי לי קפה!"
הוא קובע את זה בעובדה.
למה הוא לא שואל? קצת נימוסים לא יזיקו לו.
"זאת לא שימרית, אדוני."
אני נושמת עוד נשימה מהירה.
"זאת אני, אביטל."
"אה."
זהו? זה רק מה שהוא עונה לי?
ציפיתי לקצת יותר יחס.
"איפה, שמרית?"
"היא הלכה לרופא שלה."
"אה, טוב."
"תכיני לי קפה, שתי כפיות סוכר, ותביאי לי אותו למשרד שלי ."
והנה כמו שאמרתי, אין את המילה "בבקשה"
הוא חסר נימוס, בדיוק כמו הקופים.
"המטבח נמצא משמאל לעמדת המזכירה"
הוא מנתק לי.
הוא יכול לפחות להגיד ביי, במקום ניתוק בפרצוף.
בחיים לא פגשתי בן אדם כל כך הרבה פעמים,
בנוסף הוא חוצפן כל כך.
בלית ברירה אני קמה מהכיסא, והולכת לכיוון המטבח, כפי שהוא הסביר לי.
אני נכנסת למטבח, הוא נראה יותר כמו מטבחון, ולא מטבח. יש שם כיור אחד, מקרר לבן, ארונות מעץ, ו
שיש לבן, שעליו כלים, קומקום חשמלי אדום.
אני לוקחת כלי זכוכית לקפה, מוציאה אבקת קפה, וסוכר מאחד הארונות, מרתיחה מים בקומקום חשמלי.
המים כבר רתחו, אני שמה בכוס את הקפה, ושתי כפיות סוכר עם מים רותחים.
הקפה כבר מוכן, ואני מחזיקה אותו ביד שמאל, ומגיעה כבר אל מול המשרד.
אני פותחת את הדלת המשרד של הבוס, ביד ימין.
אני נכנסת למשרד של הבוס בשני צעדים קטנים ושקטים, מפחד שהוא יחשוב שאני אגרסיבית.
אני מרימה את הראש טיפה למעלה, ורואה שני פרצופים מוכרים לי, טום הבוס, ואת האישה הזאת שראיינה אותי,
אשתו.
אופסססס

מה אשתו עושה פה?
אפילו לא ראיתי אותה.
הרי בשביל להגיע למשרד של הבוס, חייבים לעבור דרך מתחם המזכירות, ששם אני נמצאת.
רגע, היא בטח נכנסה למשרד שלו בזמן שאני הלכתי להכין לו קפה.
לכן לא ראיתי אותה.

אני שומעת צעקה צווחנית של אישה אליי.
"תגידי, את מטומטמת? .
באיזה זכות בכלל את נכנסת סתם ככה למשרד של בעלי?"
מה נראה לה שהיא קוראת לי מטומטמת?
"הוא ביקש ממני להביא לו קפה."
אחרת למה לי לרצות, לראות את הפרצוף שלו?

"ולמה את לא דופקת על הדלת"
אופס, הייתי צריכה לדפוק על הדלת.
טעות של טירונים.
" לא חשבתי על זה בכלל"

כל השיחה הזאת, טום אשכרה שותק.
היא צועקת עליי
"אז תתחילי לחשוב"
היא לא נשמעת לי נורמלית.
"גל מספיק!" טום עוצר אותה בצעקה חדה.
סוף סוף הוא משתיק, את האישה הצווחנית שלו
האישה הזאת, צריכה טיפול.

טום מתקרב אליי, לוקח ממני את הקפה שהחזקתי ביד שלי, וכתוצאה מזה נוצר מגע קל ומהיר בין ידו לבין ידי.
אני מרגישה שאני לא שמה לב לכלום, רק מסתכלת עליו.
אלוהים, הוא נשוי!
אסור לי אפילו לחשוב עליו.

וחוץ מזה, הוא קריר, וללא רגש, איך אפשר לחיות עם בן אדם כזה בכלל?
"תתרחקי ממנו". גל צועקת בקול רם, ומחזיקהה את ידי למעלה.
"גל שחררי אותה" טום בא להגנתי.
הגיע הזמן לא?
היא עדיין מחזיקה בידי גבוה וחזק מאוד, זה לא נעים בכלל, ואף מתחיל לכאוב טיפה.
אני מתחילה להיאבק איתה, היא משחררת אותי במהירות ושניה אחת אני מרגישה את כף ידה על הלחי שלי.

היא הביאה לי סטירה!
היא אשכרה הביאה לי סטירה!
"הבחירה הזאת, כדי שתלמדי לדפוק בדלת,
ולכבד את הבוסית שלך"
"גל, מה נסגר איתך?"
"מה את מכה אותה?!"

הוא מחזיק אותה בידו חזק מאוד, ומרחיק אותה ממני.
אני כבר כל כך עצבנית עליה, ומחליטה לא לשתוק לה.
באיזה אומץ בכלל, היא מעיזה לגעת בי?
אני מתקרבת אליה בכמה צעדים ואז
טראחח!
נתתי לה סטירה.
היא ממששת את הלחי שלה עם ידה,
ומופתעת בו זמנית.
ללחי שלה יש סימן אדום של היד שלי.

"איך את מעזה לתת לי סטירה, אני הבוסית שלך!"
היא צועקת בקול רם.
"עופי מכאן, את מפוטרת, תסתלקי מפה"
"מה?" .

אני לא מאמינה, אני שוב מפוטרת, בגלל מישהו ממשפחת ברגר.
"סליחה?"
זאת התגובה היחידה שלי כי אני לא מצליחה להוציא מהפה שלי עוד מילים, כי אני כל כולי בתהדמה מוחלטת.

איך יצא לי?
רק אני חושבת שגל כזאת מגעילה?
יש פה מישהי שבעד גל?
אתן גם חושבות שהפיטורים של אביטל, על ידי גל לא צודקים?
דרך אגב אני ראיתי את התגובות המדהימות והחיוביות שלכן, אני ממש שמחה על כך אז תודה לכן.
מקווה שתמשיכו לקרוא איתי.
מחכה לתגובות ממכן על הפרק.



חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלומית קאסה עקוב אחר שלומית
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שלומית קאסה
שלומית קאסה
מעלה פרק עכשיו
הגב
דווח
guest
מחכה להמשךך :))
הגב
דווח
שלומית קאסה
שלומית קאסה
זה כנראה יהיה במוצ"ש או בשישי
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
מאת: Omer Levi
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי