כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

Teach me-5

הוא הוציא אותי מהכלים, גרם לי לעשות דברים שלא עשיתי, גרם לי לחשוב מחשבות שלא חשבתי, גרם לי לגעת, להרגיש, לעצור ולחשוב, לעצור ולנשום, לסערת רגשות, לקנאה חזקה, לאהבה, לדברים שקורים לאחד למליון.

פרק 5 - שיחת סגריה״נו מה את רוצה לדעת״ מקס אמר בחוסר סבלנות עם פרצוף מיואש,
הכלב הרס לו את התוכניות ואני לא ממש הייתי בעיניין שוב של להתחיל את הכל מהתחלה.
הוא החנה את האוטו באיזור חניה ריק ליד מרכז קניות גדול, שלף את החולצה שלו שנפלה בין הכסאות ולבש אותה.
כבר אחרי שהפסיק להיות חם באוטו, התחלנו להרגיש את הקור מבחוץ, הוא נשם נשימה ארוכה והדליק מזגן על חימום.
״את באה או לא?״ הוא שאל והסתכל עלי דרך המראה הקדמית,
יצאתי מהאוטו ועברתי לשבת לידו מקדימה, הוא היה חסר שקט, עצבני ומבואס,
כשראיתי את הפנים שלו ירודות, המצב רוח שלי ירד, איך אפשר לנהל שיחה במצב הזה?
״אכפת לך אם אעשן?״ הוא שאל ופתח קצת את החלון והדליק את הסיגריה.
היה לא אכפת, אני שונאת סיגריות, הקור מבחוץ השפיע על החימום עד שכבר לא הרגישו אותו .
״נו תשאלי מה את רוצה לדעת״ הוא אמר ולקח שאיפה מהסיגריה,
״ מתי עלית, למה עלית, איך היה שם, תספר לי״ אמרתי ובהייתי בו מוציא את העשן עם הריח הנורא מפיו, בנוסף לקור, האוטו עכשיו היה מלא בריח של סיגריות.
הוא חייך לעצמו ולקח עוד שאיפה מהסגריה ונשף את העשן
״נולדתי בארץ, התחלתי כאן בית ספר אבל בגיל שבע שאח שלי נולד עברנו לשם, אני לא יודע למה״
הוא לקח שאיפה נוספת מהסגריה ואיפר אותה דרך החלון
״ כשעברתי לשם התחלתי את כיתה 3, מה זה כיתה 3 אצלכם?״
הוא אמר והסתכל עלי,
״אממ כיתה ג׳?״ שאלתי אותו אם לזה הוא התכוון,
״כן כן, כיתה ג׳,
אז בכיתה ג׳ התחברתי מהר עם כולם, אני לא זוכר בעיות, זה בגלל שהייתי אהוב על הבנות״
הוא אמר ולקח עוד שאיפה מהסגריה, נשף את העשן החוצה וזרק את שאר הסיגריה מהחלון.
״כבר אהוב על הבנות? ״ שאלתי בפליאה, הרי איך זה יכול להיות? אני זוכרת שאני הייתי בכיתה ג׳ הבנים והבנות בכיתה שלי כלכך לא אהבו אחד את השני ותמיד אם היו מושיבים בן ליד בת תמיד כל הכיתה הייתה צוחקת עליהם. כי בגיל הזה זה לא אמור להיות ׳איכס בנים׳? חשבתי לעצמי.
״כן, זה לא כמו פה, מה שאנחנו היינו משחקים שם בכיתה ד ו-ה אתם לא הייתם משחקים ב.. 12
נו איך אומרים את זה, יב׳?״
״כן יב׳, למה מה הייתם משחקים?״ אמרתי וצחקתי צחוק קטן,
״בקבוק, את מכירה?״ הוא שאל והוציא עוד סגריה מהקופסא
״אמת או חובה? זה שמסובבים ואז או שיש שאלה שחייב להגיד את האמת או שחייב לעשות חובה?״
שאלתי בטון קצת מתנשא, כי הרי גם אנחנו היינו משחקים אמת או חובה בכיתה ד, ה.
״לא ״ הוא אמר וצחק ״בקבוק זה שכן מסובבים בקבוק אבל אם יוצא על הילד וילדה, במקום לשאול את השאלות שלכם, אנחנו היינו מתנשקים, ואם יצא עוד פעם על אותו ילד וילדה, הם היו מתנשקים יותר זמן״ הוא אמר וצחק שוב
׳מתנשקים?! כבר?! מאיפה הם יודעים מזה בכיתה ד׳׳ אמרתי לעצמי והתפלאתי, הוא המשיך לצחוק תוך כדי שהוא מדליק את הסיגריה השנייה שלו כבר.
״בכיתה ז׳ שהייתי בא לכיתה הייתי מתנשק עם כל ילדה בכיתה שלי נשיקה בפה, ככה הן היו אומרות לי שלום, אפילו הילדה הכי שמרנית בכיתה, זאת שלא דיברה עם אף בן והייתה דתייה ממש, גם היא נישקה אותי בבוקר״ הוא אמר בטון מרוצה מעצמו, ושאף מהסגריה,
״נראה לי אתה מגזים בסיפורים״ אמרתי, זה באמת נשמע לא אמין, אם הוא רוצה להרשים אותי בצורה הזאת, הוא טועה, אמרתי לעצמי, הוא עושה בדיוק ההפך.
״עדיף שתחשבי ככה״ הוא נשף את העשן מפיו וצחק.
״אבל הייתי ילד רע״ הוא אמר ושאף מהסגריה, ״הייתי מקלל ומרביץ לכולם ויורד על בנות,
במיוחד על מישהי שהייתה שמנה והייתה שמה טייץ, אחת כזאת קראו לה ויקטוריה,
כל פעם בשיעור ספורט חברים שלי ואני היינו צוחקים אליה ועושים את עצמנו כאילו אנחנו מקיאים כשראינו אתה, היא כל הזמן הייתה בוכה בגללנו, עד שלפעמים היא כבר לא הייתה באה לבית הספר, היינו רעים אליה במיוחד כי היא הייתה בכיתה שלנו.״
הוא נשף תוך כדי את העשן, הפנים שלו הביאו חרטה, הוא כבר לא חייך .
״אבל אז יצאנו לחופשה וכשחזרנו לכיתה 8.. אממ ח׳, ויקטוריה רזתה וביום הראשון הדבר הראשון שהיא עשתה כשהיא נכנסה לכיתה, זה לבוא לשבת עלי״ הוא אמר, הפנים שלו היו עדיין רציניות.
הייתי בשוק, ממנו, מויקטוריה, מהכל, זה קצת קשה לעיכול.
בכל כיתה יש את הבריונים האלה שמרביצים ויורדים על כולם, שנאתי אותם במיוחד, בכל גיל שנאתי אותם, למרות שאף פעם הם לא עשו לי כלום. ולא האמנתי שאני עכשיו נמצאת עם בן אדם כזה כמוהם, שתמיד הפכו את הכל לגהינום, שאם הייתי איתו באותה סביבה חברתית כשהיינו ילדים, בטוח לא הייתי מתקרבת אליו.
״תגידי משהו״ הוא אמר והסתכל עלי
״ואו, זה מעצבן אותי, אין לה כבוד עצמי?! אני במקומה הייתי באה מולך ועושה לך דווקא ולא מתקרבת אלייך אפילו, הדבר האחרון שהייתי עושה זה להתקרב אלייך״
אמרתי בעצבים, באמת התעצבנתי עליו, אני מודה שלקחתי את כל העיניין הזה קצת קשה,
כאב לי לשמוע על זה שבסוף הוא קיבל את מה שהוא רוצה, איכשהו רציתי בשבילה שיהיה לה קצת יותר כבוד עצמי וקיוויתי שהיא מתחרטת.
״אני יודע שזה מה שאת היית עושה״ הוא אמר בטון מרוצה שלא לכך הבנתי למה.
״תשמרי את העצבים שלך, לא שמעת עד הסוף, לויקטוריה הייתה חברה הכי טובה שגם הייתה מאוהבת בי״ הוא המשיך ואמר ״ ומאותו הרגע ויקטוריה והחברה שלה הזאת עשו את כל מה שרציתי, ויקטוריה הייתה שמה את הראש שלה עליו, אם את מבינה אותי,
בשיעורים חופשיים היא הייתה שוכבת על השולחן ונותנת לי להתחכך בה,
החברה שלה אנסטסיה, כל הזמן רצתה לרדת לי ועוד כל מיני דברים עזבי״
הוא אמר וזרק את הסיגריה השנייה מהחלון שהוא בקושי עישן אותה,
״לא רציתי אותן, גם אמרתי להן את זה בפנים פעם אחת, מול כולם, אבל הן עדיין המשיכו״
״תגיד לי משהו טוב אחד, לפחות אחד״ אמרתי בטון עצבני עדיין
״הייתי ילד חכם, כבר קיבלו אותי ללימודים גבוהים שם, הייתי לומד מתמטיקה שעות בבית ספר בכיתה מיוחדת למתמטיקה שרצו לשלוח אותנו לאולימפיאדה, אהבתי ללמוד״ הוא התגאה בעצמו, יופי, לפחות דבר אחד.
״עליתי לארץ שסיימתי שם כיתה יב׳, ישר לצבא פה, וכאן כבר התיישרתי,
גייסו אותי ללוחמה, גבעתי. את זה את כבר יודעת״ הוא אמר וחייך אלי.
הייתי בשוק מכל השיחה הזאת, קינאתי מאוד שחשבתי שמישהי אחרת נגעה בו, ריחמתי עליהן כלכך שהיה להן אפס כבוד עצמי וכעסתי עליו, אולי לא הייתי צריכה לשאול אותו?
״זה בסדר שאת כועסת, זה מאשר אצלי הרבה דברים לגבייך״ הוא המשיך להסתכל עלי עם העיניים המהפנטות שלו
״מה זאת אומרת?״ שאלתי, גם העיניים היפות שלו והחיוך והמקסים שלו לא הצליחו להרגיע אותי כרגע,
״אני אספר לך סיפור שאולי לא תאהבי אבל את תקבלי את התשובות שלך,
בסוף יב׳ ויקטוריה ואנסטסיה קראו לי לשירותים והחליטו לתת לי מתנת פרידה, ככה הן קראו לזה.
כשנכנסתי לשירותים אנסטסיה ירדה על הברכיים וניסתה להוריד לי את המכנסיים כשויקטוריה התחילה לנשק אותי ולשים את הידיים שלי על החזה שלה,
באותו הרגע הסתכלתי על שתיהן ובמקום להדלק משתי הבחורות שנוגעות בי עכשיו, אמרתי לעצמי שאני בחיים לא אהיה בזוגיות עם מישהי כזאת כמוהן, דחפתי אותן ממני, התלבשתי חזרה ויצאתי משם.״
הוא אמר והפרצוף שלו חזר להיות רציני
״איך זה קשור אלי?״ שאלתי אותו קצת בתקיפה, הייתה לי הרגשה שאין לו תשובה לזה והוא סתם חיפש איפה לספר לי את הסיפור הזה.
״את הראשונה שפגשתי שאני אוהב הכל בה, ואת כלכך שונה מהן, את לא היית מתנהגת ככה, את היית מחרפנת אותי עד שהייתי מתפוצץ, אישרת לי את כל מה שחשבתי עלייך״ הוא אמר ושם את ידו על הכתף שלי בחיבוק,
אני מודה שהמשפט הזה הצליח להרגיע אותי באותו הרגע, כל העצבים והקנאה נעלמו להם וההילה המלאכית שהייתה סביבו בעיניי תמיד חזרה.
חייכתי אליו ונתתי לו נשיקה,
״רק שתדעי שאת מנשקת הכי טוב״ הוא לחש לי באוזן ועשה לי צמרמורת.
הוא אוהב בי הכל? הוא באמת אמר את זה? כל הגוף שלי שמח ביחד עם המחשבות שלי,
אני חושבת שאני מתחילה להרגיש אליו כבר יותר מידי.

אם אהבתם תדרגו, זה חשוב לי :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lior Rod עקוב אחר Lior
שמור סיפור
לסיפור זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
המששךך
הגב
דווח
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך זה פשוט מושלם
הגב
דווח
1 אהבתי
Lior Rod
Lior Rod
תודה רבה❤️
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
האור הנצחי / דוקטור לפט
האור הנצחי / דוקטור לפט
מאת: Izo Meich
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד 5
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד 5
מאת: שיר פיליבה
- ללב שלי יש מספר ? 2-
- ללב שלי יש מספר ? 2-
מאת: אודליה כחלון
והשחקן הטוב ביותר הוא...
והשחקן הטוב ביותר הוא...
מאת: Li Sha
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan