כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

תשוקה ואהבה( גרסה משלי לתשוקת הנצים)-3❤

תשוקה ואהבה❤

נעמה ואריאל הביטו זו על זה מבלי לומר מילה נוספת. נעמה לא רצתה להתלוות אליו למסיבה
כי לא רצתה שאריאל יגע בה. אחרי מה שהיא עברה עם הגברים האלה, היא לא רוצה לחוות שוב מגע של אדם זר.
בטח לא של אריאל. היא ידעה היטב שלא היה לו חלק במה שארבעת הגברים הללו עשו לה בעת שהייתה בארווה כשניסתה להסתתר באיזשהו מקום לשווא.
ובסוף הם היו אלה שעברו עליה.
" אני לא רוצה ללכת למסיבה, למה אתה לא מבין את זה?" קראה נעמה ברוגז ולחייה בערו כמו אש.
"את תהיי חייבת לבוא איתי בכל מקרה, לא תהיה לך שום ברירה. אני רוצה שאת כאשתי תלווי אותי לכל מקום." אמר אריאל בתוקף והביט בה במבט קצר.
" אתה זה שמתנהג כאילו שמעולם לא ראית פאר מעולם בחייך, אני רואה היטב איך מסתובבות בכל פעם שאתה מבחין באישה עוברת לידך." קראה נעמה בכעס והביטה בו במבט חמור סבור.
" ואת לא מקיימת את חובותייך כאישה נשואה, את רוצה שאספר לאימא שלך שאת לא ממלאת את מה שאת צריכה לעשות בעודך נשואה לי. אריאלה היא לא כל כך גמישה כמו עידו, והיא תאלץ אותך למלא את חובותייך כאישה נשואה." אמר אריאל בחיוך מתוסכל.
" אל תספר לאימא שלי כלום, אני אעשה כל מה שתגיד ואלך אחרייך לאן שאתה תרצה. אני מבטיחה." אמרה נעמה בקול רועד בעוד ידו של אריאל אוחז בזרועה כצבת מוודא שהיא לא תיעלם כך באורח פתע.
מן החלון אביה של אריאלה, השקיף על שניהם והבין שהנישואים של נעמה ואריאל היו תמיד כישלון.
משהו משונה קורה בין השניים והוא מודאג מכך שהדבר הזה יוביל לפרידה המאיימת להתקרב.
" היא לא אוהבת אותו, למה הכרחת אותה להתחתן עם מישהו שהיא לא מסתדרת איתו. אני מדבר על נעמה, נכדתי היא לא אוהבת את אריאל ותמיד הבחור הזה לא מצא חן בעיניי ולא בעיניי עידו בעלך. ידעתי מיד שהוא בכלל לא יהיה בעל מושלם לנעמה." אמר אבנר ברוגזה והביט על אריאלה במבט ממושך.
" אויש, אבא, אתה לא יכול להפסיק לעשן? מריחים את הסיגריות עד למטה. היא התחתנה עם אריאל משום שהיא באמת אוהבת אותו. " קראה אריאל ברצינות תהומית והתבוננה באביה במבט חמור סבר . זה היה נראה שלא היה אכפת לה ממה שקורה בבית משפחת נהרי.

***
ליאור התבונן על מישל שעמדה לפניו ורק רצה להישאר לעמוד מולה ולהתפעל מיופיה המדהים והמהפנט של מישל.
" מה אתה רוצה ממני, אתה לא ראית את הפתק ששמתי על הדלת? תלך בבקשה, אני זקוקה למנוחה. אתה יכול ללכת בבקשה? למה אתה לא מבין את מה שאומרים לך?" שאלה מישל בכעס ולחיה היו אדומות וסמוקות.
" סליחה, אני ליאור רוטמן ואני לא מפסיק לבוא להופעות שלך ולומר בפנייך שבשבילי את זמרת נהדרת ומוכשרת. הלוואי שתהיי זמרת מפורסמת ובינלאומית." אמר ליאור בחצי חיוך והביט בה במבט מלא עניין.
" טוב, שמעתי את מה שאמרת, עכשיו אתה מוכן לצאת . אני צריכה לנוח. תודה על כך שאתה מתחשב בי." אמרה מישל בלי חיוך ולא החזירה את מבטה לעברו.
" טוב, אני מצטער." קרא ליאור באכזבה ויצא כשדמעות של צער נקוו בעיניו הכחולות והיפות.

***
בלילה, כשאף אחד לא ראה. אריאל הכריח את נעמה בעל כורחה למלא את חובתה כאישה נשואה. אבל היא לא רצתה כל כך שהוא יגע בה.
היא קמה בבהלה כשהיא ראתה שהוא התחיל ללטף את לחיה, היא קראה נואשות שמישהו יבוא עד אליה.
" למה את קופצת בכל פעם שאני נוגע בך? מה אני נראה לך מוזר? מחובתך להתמסר אליי עד הסוף כאשתי את חייבת לציית בלי לעשות בעיות כמובן, אני לא הייתי מאלה שאנסו אותך. התחתנתי איתך כדי לחפות על האונס שלך. ועכשיו, את מסרבת שנעשה אהבה?" שאל אריאל בכעס.
" אני יודעת שאתה לא היית חלק מהגברים האלה שאנסו אותי . ובכל זאת, אני מבקשת שלא תיגע בי בכלל." אמרה נעמה שהייתה על סף בכי.
" אני כל כך נראה בפנייך כל כך מגעיל ודוחה? תהיי כנה פעם אחת בחיים שלך. למה את לא יכולה לסבול את זה שאגע בך!" שאל אריאל בתוקפנות ושוב ניסה לגעת בנעמה.
כאשר היא ראתה שאביה התעורר למשמע הצעקות שהוא שמע והוא רצה לוודא שהכול בסדר בין נעמה לאריאל.
" אבא, אבא!" קראה נעמה בבהלה וחיבקה את עידו ממושכות.
" למה אתה מכריח אותה לעשות משהו שהיא לא רוצה לעשות? למה אתה לא מבין שאתה התחתנת עם נעמה כדי לחפות על האונס שהיא עברה כשהייתה בצעירותה." אמר עידו בזעם.
עידו פנה אל נעמה המבוהלת ואמרה שהיא תחזור לישון ליד אריאל. אך היא עדיין לא רצתה כלל שהוא יחזור לגעת בה עוד הפעם.

***

לי הייתה עדיין סגורה בחדרה והיא התלוננה דרך החלון הפתוח. היא הבחינה שליאור חזר לבית.
היא חייכה אליו ונופפה בידה לעברו. הוא חייך אליה וקרץ לעברה בשובבות יתרה.
לי הייתה מלאת מחשבות ולא הפסיקה להתגעגע לעידו. היא כל כך רצתה לראות אותו שוב.
אך שהיא ראתה את ליאור, היא התבוננה בו בהרהור .
" לי, את אוהבת אותי?" שאל ליאור בחיוך ביישני.
" אני אוהבת אותך בדיוק כמו שאני אוהבת את עידן ויוחנן." קראה לי בחיוך שובב וצחקה לעצמה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אביטל'וש סיאני עקוב אחר אביטל'וש
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אביטל'וש סיאני
מכונת הזמן-18
מכונת הזמן-18
מאת: אביטל'וש סיאני
מכונת הזמן-29
מכונת הזמן-29
מאת: אביטל'וש סיאני
מכונת הזמן-24
מכונת הזמן-24
מאת: אביטל'וש סיאני
מכונת הזמן-32
מכונת הזמן-32
מאת: אביטל'וש סיאני
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
רגשות מפלסטיק- פרק 1
רגשות מפלסטיק- פרק 1
מאת: מאיה .
רגשות מפלסטיק- פרק 2
רגשות מפלסטיק- פרק 2
מאת: מאיה .
סיפורים אחרונים
מאסר עולם בתוך עיניה פרק 4
מאסר עולם בתוך עיניה פרק 4
מאת: קריסטין .
ספר הג'ונגל של סינדרלה
ספר הג'ונגל של סינדרלה
מאת: הילדה הזאת
ארז התימני שלי- פרק 5
ארז התימני שלי- פרק 5
מאת: Just Me
ריק בעולם מלא
ריק בעולם מלא
מאת: Yuval V
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף